איך בכל זאת להוציא אנשים להצביע? צולם על ידי תומר נוברג פלאש 90

איך בכל זאת להוציא אנשים להצביע?

קטגוריות:

בפוסט קודם דיברנו על הצורך להבין את הסיבות שבגללן אנשים לא מצביעים, כדי שתוכלו להוציא קמפיין אפקטיבי שבאמת יגרום להם להצביע. הפעם נדבר על שיטות שהוכיחו את עצמן בעבר ברחבי העולם: נכון, גם הן לא יעבדו על כל האנשים בכל מקום, אבל בתקווה תקבלו מהן כמה רעיונות שיעזרו לכם למצוא את התכנית המתאימה לעיר שלכם.

אבל נתחיל בשאלה פשוטה יותר: אם בפעם הקודמת תהינו מה הסיבות שגורמות לאנשים לא להצביע, אז מה הסיבות שבגללן הם דווקא כן מצביעים בסוף?

גם כאן יש מגוון תשובות. התשובה הקלאסית – "מי שמצביע משפיע" – סובלת מבעיה אחת מרכזית: היא פשוט לא מאד מדויקת. הסיכוי של כל אחד מאיתנו לשנות תוצאות של מערכת בחירות שלמה הוא מאד נמוך. נכון, אנחנו תמיד צריכים לשאול את עצמנו "מה יקרה אם כולם יעשו כמונו", אבל זה לא דבר שקל לעשות. ובסופו של דבר, בניתוח מאד רציונלי וקר של ההצבעה, התשובה היא שאין לנו השפעה אמיתית בתור קול אחד ויחיד.

אז מה כן? יש כמה סיבות:

להרגיש חלק ממשהו – הצבעה היא דבר זהותי. אני מצביע למפלגה, ועכשיו אני חלק מהמפלגה הזו, או מהקבוצה שתומכת במפלגה הזו. זה כמו לתמוך בקבוצת כדורגל – ברגע שאתה אוהד של קבוצה מסוימת, ומבטא את זה במעשים, אתה מרגיש חלק ממשהו גדול יותר, ויש לך עם מי לשמוח כשהקבוצה שלך מנצחת, ועם מי להתבאס כשהיא נכשלת. והרבה אנשים מצביעים בדיוק כדי להיכנס אל תוך הקבוצה הזו.

נורמה – אם כולם מצביעים, אז גם אני צריך להצביע, כי אני לא רוצה להיות שונה או מוזר. אנשים נוטים באופן טבעי להתנהג כמו האנשים סביבם, והצבעה היא פשוט עוד התנהגות שאנשים מחקים כשהם רואים מסביבם (וכמובן, גם חוסר הצבעה, כפי שנראה בהמשך).

לחץ חברתי – זה דומה לנורמה, אבל גם אם הנורמה היא שלא חייבים להצביע – לחץ חברתי שממוקד באדם ספציפי פשוט עובד בסופו של דבר. אם החברים שלנו מציקים לנו כל הזמן ושואלים אם אנחנו הולכים להצביע, אנחנו עשויים לעשות את זה פשוט כדי להימנע מהמבוכה של לומר להם שלא הצבענו.

מחויבות – בדומה ללחץ חברתי, להצביע מתוך מחויבות זה להצביע כי אמרנו לאחרים שנצביע. בני אדם לא אוהבים להפר התחייבות שלהם, ואם הם אמרו שהם יצביעו, הסיכוי שהם יצביעו גדל.
אז עכשיו שהכרנו כמה מהסיבות העיקריות שבגללן אנשים מצביעים, בואו נעבור על כמה שיטות עידוד הצבעה שהוכיחו את עצמן, בדיוק כי הן מצליחות לשחק על הסיבות האלה.

לדרוש מאנשים תכניות קונקרטיות

בשנים האחרונות, אחד הדגשים העיקריים של קמפיינים לעידוד הצבעה הוא לבקש מאנשים התחייבות להצביע – כלומר, להגיע לאנשים בטלפון, במייל, או פנים אל פנים, ולבקש מהם להתחייב במפורש שהם הולכים להצביע. השיטה הזו יכולה להביא גם לעלייה של 10% במספר המצביעים – מספר לא קטן בכלל. היא התגלתה כאפקטיבית בניסויים בתחילת שנות ה-2000, ומאז נעשה בה שימוש נרחב בקמפיינים. כך, למשל, נראה טופס ההתחייבות להצבעה של התאחדות הסטודנטים בארצות הברית:

הטופס הזה דורש התחייבות מהמצביעים, וגם מעגן אותה בנושאים פוליטיים ספציפיים, כדי לצרף לאלמנט ההתחייבות גם אלמנט של הזדהות אישית: לא רק שאני מצביע כי התחייבתי, אלא גם כי אני אדם שחשובות לו זכויות עובדים או זכויות להט"בים.

השיטה הזו שוכללה מאז, וכיום נוהגים לשאול אנשים גם מתי הם הולכים להצביע ואיך הם הולכים להגיע לאתר ההצבעה: מסתבר שהכניסה לפרטים ספציפיים של ההצבעה הופכת את האסטרטגיה הזו לאפקטיבית פי 2 משיחות שסתם שואלות אנשים אם הם מתכננים להצביע (אם כי זה עבד הרבה יותר טוב על מצביעים שגרים לבד מאשר על מצביעים שחיים עם עוד אנשים ורגילים לתכנן תכניות).

לדבר על אחוזי הצבעה גבוהים, ולא על אחוזי הצבעה נמוכים

הרבה קמפיינים לעידוד הצבעה – במיוחד כמו בבחירות המקומיות הקרובות – מדברים על כמה שאחוזי ההצבעה נמוכים. מסתבר שזה לא עובד טוב: עבור אזרחים שלא נוהגים להצביע בדרך כלל, לדבר על אחוזי הצבעה נמוכים פשוט מחזק את התפיסה שלהם שזה נורמלי וסביר לא להצביע. לעומת זאת, לדבר על זה שכולם יוצאים להצביע בבחירות הקרובות מצליח לגרום לאנשים לצאת ולהצביע. ועם הקרנבל התקשורתי הקבוע על כמה שאחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות נמוכים, לא פלא שהרבה אנשים מרגישים שזה לגמרי בסדר לא להצביע.

חשוב לי להיות אדם שמצביע

עוד ניסוי על עידוד הצבעה שמראה כמה בחירת מילים היא חשובה כשמנסים למשוך אנשים לקלפי הראה שאנשים מתעניינים יותר בהצבעה כאשר שואלים אותם "האם חשוב לך להיות אדם שמצביע?" (be a voter), מאשר כששואלים אותם "האם חשוב לך להצביע?" (to vote). הסיבה היא פשוטה: להיות "אדם שמצביע" זו אמירה זהותית: יש לאנשים תפיסה סטריאוטיפית של סוג האנשים שמצביעים, והרבה מהם רוצים להיות מסוג האנשים האלה. זה אולי לא המסר שהכי קל להעביר בקמפיין ציבורי, אבל אפשר לראות דוגמה לזה בכרטיס ההתחייבות הזה:

אולי לא הדוגמה הכי מבריקה בעולם – אבל בכל זאת, זו דרך לרתום את הממצאים האלה למאמצי עידוד ההצבעה שלנו.

 

אנחנו יודעים אם הצבעת בבחירות האחרונות

לקמפיינים אמריקאים לעידוד הצבעה יש יתרון גדול על קמפיינים ישראלים: המידע על מי יצא להצביע ומי לא הוא מידע ציבורי שזמין לכולם. ומסתבר שאם מנצלים את המידע הזה כדי להפעיל לחץ חברתי על אנשים – אפשר להעלות את אחוזי ההצבעה שלהם במספרים משמעותיים. קמפיינים שהוציאו דיוור ישיר שסיפר לבוחרים שאחרי הבחירות, הם וכל השכנים שלהם יקבלו עדכון על מי הצביע ומי לא הצביע בבחירות, הצליחו לגרום לעלייה של 8% בשיעור ההצבעה – מספר שיכול לשנות מקצה לקצה את התוצאות של מערכת בחירות.

 

בארץ הנתונים האלה הם לא נתונים ציבוריים, מה שמקשה על היכולת לשכפל קמפיינים כאלה. אבל העיקרון שמאחורי הקמפיינים האלה – העובדה שהרבה מאד אנשים ירצו להצביע אם ההצבעה או אי-ההצבעה שלהם יהיו ידועים לכל מי שמסביבם – הוא עיקרון שניתן ליישם בהרבה דרכים אחרות. כך למשל ניתן לראות את כפתורי עידוד ההצבעה של פייסבוק, שמציעים לכל מי שנכנס לפייסבוק ביום הבחירות לסמן אם הם הצביעו (שימו לב גם לשימוש בשפה הזהותית – "I'm a Voter" במקום "I Voted"):

אפשר לחשוב על קמפיין שקורא לאנשים לתייג את חברי הפייסבוק שלהם אחרי שהם הצביעו, על תחרות בין בנייני מגורים על איזה בניין הצביע יותר, ועוד דרכים שנועדו לייצר את התחושה שכולם מצביעים, ושאנשים ידעו על מי שבוחר לא להצביע.

המחקר על עידוד הצבעה הוא מחקר חי ובועט שנותן לנו עוד ועוד נתונים בכל שנה, ויכול לעזור לנו להוציא יותר ויותר אנשים להצביע. באיזה קמפיינים אתם חושבים להשתמש?

הישארו מעודכנים ומעודכנות בזמן אמת

2 thoughts on “איך בכל זאת להוציא אנשים להצביע?”

  1. רועי

    ההצבעה נמצאת בבתי ספר בזמן לימודים וקשה להיכנס

    1. גלי בסודו

      יום הבחירות הקרוב ברשויות המקומיות הוא יום שבתון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 + 5 =

כ