איך הצליחו הנכים לכבוש לבבות, על אף שהפריעו לסדר הציבורי?

איך הצליחו הנכים לכבוש לבבות, על אף שהפריעו לסדר הציבורי?

קטגוריות:

קשה היה להתעלם מהסיקור התקשורתי האוהד, לו זכה מאבק הנכים. בפוסט הנוכחי נבחן מה תרם להצלחה התקשורתית.

מסגור: זכויות אדם ולא עוד המסכנים או הגיבורים

במסגור התקשורתי של המאבק האחרון שלהם להעלאת הקצבאות, יפה עשו הנכים, כשהביאו את עצמם לחזית התקשורתית בתפקיד הנאבקים על זכויות האדם הבסיסיות שלהם, המופרות ומדוכאות מדי יום ביומו.

המסגור הנוכחי תפס זווית של מאבק חברתי לגיטימי, זאת בניגוד לתפקיד שבו נוהגת בנכים התקשורת, בהתייחסה אליהם ככאלה שיש לרחם עליהם ולהושיעם ממסכנותם, או כאל ה"גיבורים" שלמרות נכותם הצליחו להעפיל לראש טבלת ההישגים עם מדליית זהב. המסגור שהנכים הובילו הפעם הוא בהחלט הישג שיש לזקוף לטובת המאבק.

המסר: אחד, חד וברור

המסר התקשורתי והציבורי היה אחד, חד וברור והתמקד בקצבאות ובחוסר היכולת של הנכים להתקיים מהן בכבוד, בזמן שיוקר המחיה בישראל כל כך גבוה. המאבק הצליח לספק לציבור הרחב הסברים חשובים ומשמעותיים על הצרכים האמיתיים של ציבור הנכים. כל ישראלי, המתמודד עם יוקר המחיה, יכול היה להבין את האבסורד של חיים מקצבת נכות שעומדת כיום על 2342 שקלים בלבד לחודש, פחות מחצי משכר המינימום הנהוג במשק.

מגוון קולות ושימוש בסיפורים אישיים

אם במאבקי הנכים בעבר היה דובר אחד שדיבר בשם כולם, הפעם היו עושר של דוברים שהוו חלק מהמאבק, ושבאמצעות קולותיהם, שהגיעו מעומק הלב, הצליחו לייצר קרבה ואמפתיה. הדוברים הציגו בעיות מורכבות ומצבים אבסורדיים, שהפכו את המאבק כצודק ולגיטימי, ולמרות המגוון כולם הקפידו לשמור על מסר מרכזי אחיד.

חרף השונות הרבה בין הארגונים המייצגים אותם, והעובדה שהם לא מאוגדים תחת ארגון גג אחד, הצליחו הנכים לייצר חזית אחידה מבלי להיכנס למאבקים בין המפגינים לבין עצמם. מצב של מאבקים פנימיים, משחק על פי רוב לידיו של הצד שכנגד, כי התקשורת עוברת לסקר את המאבקים הפנימיים בתוך קבוצת המחאה, במקום את מאבקה כנגד הממסד. נקודה זו היא עקב אכילס בניהול מאבקים ציבוריים, שחשוב לקחת לתשומת הלב.

סיפורים מרגשים – ממיס לבבות

סיפורי החיים של הנכים וההתמודדות היומיומית שלהם, הצליחו לרגש ולגעת בלבבות ההמונים. יחד עם המסר החד הם הצליחו להעביר לציבור את האבסורד הבלתי נסבל של קיום בקושי מקצבאות הנכים, שלא מאפשרות לבן אדם נורמלי (וכך גם העבירו את המסר שנכה הוא נורמלי) לחיות בכבוד.

גם כאשר הממסד נקט בטקטיקה של התעלמות, כדי להחליש את רוח המאבק ולהביא לסיומו, המשיכו הנכים לייצר פעילויות, להפגין בתנאים לא קלים, ובכך זכו לאמפתיה גם מצד קהלים חדשים, שאינם נמנים עליהם. גם העובדה שהפגינו כל פעם באזור גאוגרפי אחר, תרמה להמשכיות הסיקור התקשורתי, שלעיתים נוטה לאבד גובה תוך זמן קצר במאבקים ארוכי טווח כשאין התפתחות של ממש.

מדד האמפתיה במגמת עליה

כולם שונאים פקקי תנועה, ועם זאת, הפקקים שגרמו הנכים זכו לגילויי חיבה מצד הציבור הישראלי, על אף שתוזמנו לשעות העומס בכבישים. מדוע הישראלים לא התלוננו? הציבור הרחב הבין שזו הדרך היחידה של הנכים להביע את מחאתם, ולכן גילה סובלנות, שהיתה מבחינתו גם מעין ביטוי פומבי לתמיכתו במאבק. אמפתיה כלפי ההפרעות לסדר הציבורי היא בהחלט מדד חשוב להבנת מאבקים ציבוריים ולבחינת הישגיהם.

גיוס דעת קהל

האהדה הציבורית זיכתה את הנכים ביחס מפרגן גם מצד צמרת השלטון והמנהיגות. פוליטיקאים, ביניהם ראש הממשלה, הביעו תמיכה פומבית ואף תיעדו את מפגשיהם עם נציגי המאבק ברשתות החברתיות.

ככל שהמאבק נתפס כצודק ולגיטימי, יותר ויותר גופים רוצים לקפוץ על העגלה. זהו מדד נוסף למדידת ההצלחה, והבנתו חשובה לכל מי שמעונין לגייס משאבים נוספים לטובת המאבק, ביניהם: מתנדבים, פרסום, מימון ושימוש במובילי דעת קהל התומכים בו ובכך תורמים למינופו. במאבק הנוכחי ההסתדרות, ביקשה לנכס לעצמה חלק מההצלחה, וסייעה בהקצאת משאבים לטובת פרסום המאבק ובהמשך גם לעיגון המשפטי של ההסכם

מה אוהבת התקשורת?

התקשורת מעצם טיבה נוהגת לנקוט עמדה לטובת החלשים ולבקר את השלטון, אבל הדרך שבה היא ממסגרת את המאבקים החברתיים, הינה קריטית להמשכם וליכולתם לייצר דעת קהל אוהדת. מאבק הנכים סוקר מזווית חיובית, והנכים זכו לסימפתיה רבה מצד התקשורת, יש שיאמרו רבה מדי.

נכון שאף אחד לא יכול לנצח נכה על כיסא גלגלים וזה אולי היתרון היחסי שאפשר לנכים להניע את המאבק בתחילת דרכו. זה קורה כי תמונה שווה אלף מילים. אבל תמונה ללא תוכן התומך בה לא תספיק לאורך זמן. ואכן, הנכים סיפקו לתקשורת את כל מה שהיא אוהבת: דרמה, אקשן, מאבקים, טובים מול רעים, דוד מול גוליית וגם חומר ויזואלי חזק, הכולל כסאות גלגלים בשילוב עם תוכן אנושי מרגש.

בדרך זו הצליחו הנכים להיכנס לעמודי החדשות המרכזיים ולתכניות האקטואליה ברדיו ובטלוויזיה, באופן יומיומי ואינטנסיבי, למשך תקופה ארוכה. הם בלטו גם ברשתות החברתיות, דרכן הצליחו לספק עוד ועוד סיפורים, ובקיצור כל הזמן הוסיפו את הדלק שנדרש להנעת המאבק קדימה..

מה סימן את נקודת המפנה של המאבק?

בשלב מסוים של המאבק, הנכים התחילו לאבד גובה והלגיטימציה הציבורית החלה לדעוך. זה קרה כשהתקבל הסכם בעניינם, שהיה מקובל על מטה המאבק אבל היטיב עם קבוצות נכים מסוימות אך פחות עם האחרות. נוצר מצב שחלק מהקבוצות מסופקות מההישגים, בעוד שחלקן התעקשו להמשיך במאבק כדי לא לאבד את המומנטום.

לחילוקי הדעות בתוך מטה המאבק יש השלכות מידיות על דעת הקהל. האתגר בנקודה זו היה להסביר את ההבדלים בין הדרישות של הקבוצות השונות, על רקע פרסום ההסכם עם הנכים, שסיפק מענה למרבית דרישותיהם. במצב הנוכחי – בו המאבק נתפס כבא על סיומו – היה קשה להצדיק את הלגיטימציה להמשכו וכאן למעשה חל המפנה בדעת הקהל, הן מצד התקשורת והן מצד הציבור הרחב.

כדי לשמור על המאזן החיובי לטובתם, היה נכון יותר מבחינתם לפעול למינוף ההישגים בערוצים המשלימים כמו משרדי ממשלה, ועדות הכנסת והארגונים השונים, ורק לאחר מיצוי האפשרויות הללו לחזור לנתיב המאבק ולחשב מסלול מחדש.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

One thought on “איך הצליחו הנכים לכבוש לבבות, על אף שהפריעו לסדר הציבורי?”

  1. יוכי

    מרתק! ניתוח מעניין ביותר
    אושרת המקצוענית מציגה את זה בצורה הבהירה והטובה ביותר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 8 = 2

כ