איך לכתוב מאמרי דעה?

איך לכתוב מאמרי דעה?

קטגוריות:

מדור הדעות בעיתונות המודפסת והמקוונת הוא אכסניה שהלכה והתרחבה בשנים האחרונות, בעיקר אונליין, ויכולה להוות יופי של במה להשמיע את עמדתו של הארגון שלכם. מאמר דעה, במהותו, אינו המקום לבשר על נתונים חדשים ומסעירים שהעמותה שלכם עלתה עליהם, או לחלופין לשטוח את ה״אני מאמין״ של הארגון. בבסיסו, מאמר דעה צריך להתחבר לנושא שנמצא כעת על סדר היום ולפרוש את הזווית המיוחדת והניתוח המעניין שלכם.

לכל עיתון או אתר חדשות בישראל יש עמוד – מודפס או ווירטואלי – של מאמרי דעה. לעתים רק חלק מן המאמרים מתפרסמים בעיתון המודפס, כאשר חלקם יעלו רק במהדורה המקוונת. רבים מן הכותבים בעמודים הללו הם כותבים וכותבות קבועים של העיתון, ואילו נתח מסוים נותר פתוח עבור אורחים חיצוניים, וכאן אתם נכנסים לתמונה.

לאן לשלוח את המאמר שכתבתי?

ראשית, לכל גוף תקשורת קהל קוראים משלו. נסו לקלוע לא רק לאתר חדשותי או לעיתון עם מספר הגולשים הגבוה ביותר, אלא גם לכזה שהקהל שלו רלוונטי למסרים שלכם, ועשוי להזדהות ולהגיב אליהם – גם אם לאו דווקא להסכים. למשל, פחות מומלץ לייעד מאמר דעה העוסק בזכויות קשישים לאתר שפלח הקוראים שלו צעיר יותר.

בדרך כלל ישנה כתובת אי-מייל גנרית אליה מייעדים את מאמרי הדעה. שלחו לשם, ובמקרה ויש לכם קשרים עם עורכי עמודי הדעות, ידעו אותם על כך במסר אישי. אם יש מישהו קרוב אליכם במערכת שיכול לזרוק מילה טובה – נצלו זאת. קחו בחשבון שלעתים עוברים מספר ימים עד לקבלת תשובה. נסו לא לנדנד יותר מדי.

חשוב מאד! אל תשלחו לשני גופי תקשורת במקביל, זה עשוי ליצור מצב לא נעים במידה ושניהם ירצו את המאמר ולהכניס אתכם ל״רשימה שחורה״.

על מה לכתוב?

למאמרים שעוסקים בנושאים אקטואליים בוערים – חברתיים, פוליטיים, כלכליים, תרבותיים – סיכויים גבוהים יותר להיכנס לעמודי הדעות. על כן, במקרה והמאמר שאתם שולחים לא עוסק ממש בחדשות אחרונות והוא קצת ״אוף-טופיק״ – כל קישור שתוכלו לעשות בינו לעניינים שעל סדר היום יגביר את סיכויו להתפרסם.

חשוב לשלוח מאמרים נהירים ומקוריים, שעברו עריכה והגהה על ידי אנשים בצוות שלכם, ושוטחים בפשטות ובישירות את המסר שאתם מעוניינים להעביר. מומלץ להתחיל בפסקה ״סנסציונית״, או אפילו בנימה אישית יותר, ולא בנתונים יבשים.
נסו לבנות מאמר מותח וקצבי, גם אם זה על חשבון כמה מן הדברים העקרוניים שחשוב לכם נורא להכניס. לא צריך לדחוף את התורה כולה למאמר דעה קצר אחד.

היו ממוקדים במסר אחד או שניים. ניקח לדוגמה נושא שנמצא על סדר היום התקשורתי והפוליטי לאחרונה: חוק הלאום, אשר הקואליציה שמה לה למטרה לקדמו עוד במושב הנוכחי, ומנגד מעורר התנגדות גדולה בקרב ארגונים בחברה האזרחית בשל סעיפים פוגעניים רבים הקיימים בחוק. אם החוק יעבור במתכונתו הנוכחית הוא יפגע באוכלוסיות וקבוצות מיעוט רבות בחברה הישראלית: נשים, ערבים, מזרחיים, גרים ועוד. מובילי דעת קהל, אנשי אקדמיה, פעילים ורבים מארגוני החברה האזרחית התגייסו על מנת למנוע את חקיקת החוק במתכונתו הנוכחית ואחת הכלים בו עשו שימוש הוא פרסום מאמרים בנושא במדורי הדעה.

מי כותב?

הפעילו את הפעילים והעובדים בארגון שלכם בחכמה ובחרו את האדם המתאים להגיב לנושא זה או אחר. אם מדובר על עניינים משפטיים, כדאי שמישהו מהמחלקה המשפטית שלכם יכתוב, ואם מדובר במשהו בוער וקריטי הנוגע אליכם בצורה ישירה – רק אז כדאי להפעיל את המנכ״לית.

כדוברים או כמי שאחראים על העבודה התקשורתית של הארגון, כדאי שתעברו עם כותב או כותבת המאמר על הנקודות החשובות שכדאי שיופיעו בו, ואם יש לכם רעיונות לפתיח מדליק או אקורד סיום מיוחד – הציעו להם להוסיף. בכל מקרה, כדאי שזוג עיניים נוסף או אפילו יותר יעברו על המאמר לפני שליחתו לעיתון על מנת לאתר מראש טעויות או התבטאויות בעלות אופי נפיץ.

בדוגמה הבאה הסכנה בחוק הלאום, סעיף 8: "שימור תרבות" כותבת המאמר היא עורכת דין בארגון מרכז צדק לנשים וחברה בארגון קולך אשר פורסת רשת של טיעונים לגבי הפגיעה הצפויה בנשים.

כמה מלים?

מאמר דעה צריך להיות בין 300-500 מילה – תלוי באיזה מדיה תקשורתית מדובר. כדאי לבדוק זאת קודם ולהכין מאמר שמכיל את מספר המלים המדויק (ברוב המקומות תמצאו הנחיות למשלוח מאמרים), כדי לא להיפסל רק כי לא עמדתם בדרישה זו.

תזמון ותדירות

צריך להכות בברזל בעודו חם, ועל כן סיכויי הפרסום של מאמר גבוהים יותר כאשר אתם מעבירים אותו בסמוך לאירוע, דיווח, התבטאות או החלטת ממשלה. אבל חשבו טוב לפני כל מאמר שאתם יוזמים – מהו הקול הייחודי שלכם? האם הטענה מספיק חזקה? האם יש רצף שיוצר מכלול חזק?

לא כדאי להציף מערכות במאמרי דעה מדי שבוע, שכן זה יוצר רושם לא רציני של מי שרוצים לדחוף את האג׳נדה שלהם בכוח. שלחו רק כאשר זה באמת רלוונטי ויש לכם מאמר חזק ביד. למשל, המאמרים שהתפרסמו בנושא חוק הלאום, כולם היו לפני או אחרי הדיונים שהתקיימו באותה עת בכנסת לאישור הסעיפים השונים לקראת ההצבעה על החוק.

פינישים

תנו כותרת מעניינת וקולעת בת 3-4 מלים – גם אם לא תתקבל, היא תלכוד את תשומת הלב. חשוב להוסיף שורת "הכותב הוא" בסוף המאמר, ואף לצרף תמונה רשמית שלו. התואר חייב להיות אמיתי ורלוונטי לתוכן המאמר, כאשר אפשר להשתמש בתארים שונים למאמרים שונים.

דוגמה לכותרת מעניינת שמושכת את תשומת הלב של הקורא ניתן לראות במאמרו של יוסי דהאן שהתפרסם בידיעות אחרונות תחת הכותרת אוחנה לא היה מתקבל – המאמר מתייחס לסעיף "שימור מורשת" בחוק הלאום סעיף שלמעשה מעגן בחוק יסוד את את היכולת להפלות בקבלה ליישובים קהילתיים.

המאמר לא פורסם

קורה. בשל העובדה שהמון מאמרים נשלחים והמקום לפרסומם קטן למדי – סביר שתקבלו הרבה דחיות. לא כדאי לקחת את זה אישית, כמובן, ותמיד אפשר לנסות באתרים אחרים.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 + = 14

כ