בדרך לתואר עוצרים בארגון חברתי צילום:ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיויקי

בדרך לתואר עוצרים בארגון חברתי

קטגוריות:

שיטוט מהיר באתרי המוסדות להשכלה גבוהה מלמד, שרבים מהם רואים כחלק מתפקידם להיות מעורבים בחברה הישראלית ולהשפיע עליה. הם מפתחים תכניות מיוחדות וקורסים המאפשרים לסטודנטים התמחות בארגונים חברתיים.

חלק מהקורסים הללו מקנים נקודות זכות אקדמיות והם מתקיימים כחלק מדרישות החובה, יש תכניות המעניקות מלגות ויש כאלה הנעשות בשותפות עם קרנות או ארגונים חברתיים, דרך היחידות למעורבות חברתית או אגודת הסטודנטים. כך או כך הביקוש מצד המוסדות האקדמיים גדל – וזו ההזדמנות עבורכם להציע.

איזה מסלולים יש?

קורסים מבוססי עשייה
במרבית האוניברסיטאות והמחלקות הולכים ומתרבים התכניות והקורסים שהם מבוססי עשיה. כלומר מאפשרים לסטודנטים להתנסות "על רטוב" כחלק מההכשרה המקצועית או כמרכיב נלווה ללימודי התאוריה. בתמורה מקבלים הסטודנטים נקודות זכות.

הרעיון המרכזי הוא ששילוב בין המרכיב התאורטי והמרכיב היישומי מעמיק את ההבנה של הסטודנטים לגבי המציאות החברתית, חושף אותם לתפיסות עולם מגוונות ומאתגר תפיסות קיימות. במהלך ההתנסות הם רוכשים כלים ומיומנויות שתורמים לעיצוב הזהות האישית, האזרחית והמקצועית שלהם, ולרוב גם נדרשים לבצע משימה כלשהי באופן עצמאי.

מידת המעורבות של הסטודנטים יכולה לנוע מליווי ותצפית על פעילות הארגון, דרך ניתוח והכנת חומרים (דוחות, סקרים, ניירות עמדה, סרטונים ועוד) ועד ביצוע פרויקט מתחילתו ועד סופו או מילוי תפקיד בארגון.

איך פונים?
במרבית המקרים האיתור נעשה באמצעות מרצה הקורס או הרכז המקצועי, שמחפשים באופן יזום ארגונים ופעילויות להתמחות בהם, המתאימים לצרכי הקורס ומטרותיו. יש קורסים שאינם דורשים תנאים מיוחדים מצד הארגון ויש קורסים המחייבים איש צוות בעל הכשרה מסוימת או זמינות להיקף מסוים של שעות. בכל מקרה כדאי לבדוק באתרים של המחלקות הרלבנטיות לכם.
אוניברסיטת תל אביב מרכזת את המידע על הקורסים מבוססי העשייה באתר מתחברים+

תכניות של היחידות למעורבות חברתית ואגודות הסטודנטים
היחידות למעורבות חברתית וקהילתית מפעילות מגוון של מסגרות להתנדבות סטודנטים תמורת מלגה. חלק מהתוכיות הללו נעשות בשותפות עם ארגונים חברתיים. במקרים אחרים היחידה למעורבות חברתית מסייעת בשילוב סטודנטים בארגונים חברתיים הפועלים עם זיקה לדגשים החברתיים של היחידה.

איך פונים?
ישירות ליחידות למערבות חברתית

תכניות בשותפות אקדמית
כאן מי שמוביל את התכנית הוא דווקא גורם חוץ אקדמי הרוצה להיעזר במשאבי הידע של האקדמיה ובנכונות והמוטיבציה של הסטודנטים לטובת חיזוק היכולות של ארגונים חברתיים. לרוב מתגמלת התכנית את המשתתפים גם במלגה וזאת מעבר לניסיון המקצועי וההזדמנות לקחת חלק בעשיה משמעותית למען החברה בישראל.

שתי תכניות בולטות במסגרת זו. האחת, תכנית הסטודנטים של נובה שמאפשרת לסטודנטים להשתלב במסגרת קורס בתהליכי יעוץ ופיתוח עסקי ואסטרטגי של ארגונים חברתיים, והשנייה, תכנית עמיתי אברט לצדק חברתי של שתיל. התכנית מופעלת במספר מוסדות אקדמיים בארץ. במסגרתה סטודנטים מתמחים בתפקידים שונים בארגונים המקדמים זכויות אדם, חברה משותפת וצדק חברתי תמורת מלגה. את ההתמחות מלווה קורס אקדמי המאפשר לסטודנטים להשלים את ההתנסות המעשית בלימוד אקדמי של תהליכי שינויי חברתיים והחברה האזרחית בישראל.

איך פונים?
באמצעות קולות קוראים שהתכניות מפרסמות. נובה תכנית אברט

למה כדאי לכם לקחת מתמחה?
כי ברוב המקרים מדובר באנשים צעירים בעלי מוטיבציה רבה ורצון ללמוד, לקחת חלק ולהשפיע על החברה. הם עוד לא עייפים וגם לא שחוקים ואת האנרגיות הטובות הללו אתם יכולים לתעל למקומות שמועילים לארגון שלכם. תוכלו לפתח איתם שירות שתמיד חלמתם עליו ועוד לא התפניתם, לרכז קמפיין מימון המונים ולסייע לגייסת המשאבים שלא עומדת בעומס או לאסוף מידע ונתונים לטובת הדו"ח שכתיבתו נתקעה כבר כמה חודשים.

במציאות שהמשאבים הולכים ומצטמצמים, גיוס מתמחים היא דרך טובה לעבות את הליבה הארגונית ולשלב אנשי צוות בארגון בעלויות נמוכות יחסית. וכן יש הרבה סיפורי אהבה שמתחילים בהתמחות של סטודנט בארגון, ונגמרים בקליטה של איש צוות מן המניין.

למה כדאי לשים לב כשעובדים עם מתמחה?

דחיפות ואופי המשימה –בדרך כלל תכנית התמחות נמשכת לאורך שנה אקדמית אחת, תשעה חודשים עם חופשת סמסטר באמצע, בהיקף מוגבל של שעות שבועיות. את פרות ההתמחות לעיתים מתחילים לקצור לקראת סוף הסמסטר הראשון ולפעמים ממש לקראת סוף שנת הלימודים כאשר מדובר בדוחות או מסמכים כתובים. מכאן שמשימות שיכולות להתאים למסגרת הזמן של ההתמחות הן משימות מתמשכות כמו ניהול דף פייסבוק או ריכוז קבוצת פעילים, או משימות שתאריך היעד שלהן אינו מידי.

עדיין לא מומחים – סטודנטים אינם אנשי מקצוע. הם בדרך לשם. לרובם מוטיבציה רבה לרכוש ניסיון, סקרנות בריאה ורצון טוב אבל הם לא יודעים ומכירים את עולם התוכן של הארגון שלכם כפי שאתם מכירים אותו. קחו זאת בחשבון כשאתם חושבים על המוצר המוגמר שאתם מצפים לקבל.

להשקיע אבל לא לשקוע – כל קליטה של מתמחה לארגון תדרוש מכם השקעה של משאבי זמן, כוח אדם ולעיתים גם כסף, כאשר תדרשו לשלם החזר הוצאות נסיעה, לאפשר להם נגישות למשאבי הארגון, להקצות להם אדם שילווה אותם ועוד. יצירת מסגרת הולמת להתמחות היא תנאי להצלחה, אבל אם היא גובה מהארגון מחיר גבוה מידי, תשקלו את הכדאיות, אולי שווה לחכות לשנה הבאה.

שישה דברים שיעזרו לכם להצליח בקליטת מתמחה לארגון

1. ברור מקדים – בררו מראש מה התכנית מאפשרת ומה היא דורשת מכם ומהסטודנט. בדקו האם מה שאתם מחפשים או מצפים לקבל עונה על מטרות התכנית או צרכי ההתמחות.

2. לבוא מאהבה – סיכויי ההצלחה גדלים אם הייתה לכם ולסטודנט אפשרות הדדית של בחירה. אם התכנית מאפשרת זאת ראיינו את הסטודנט לפני קליטתו בארגון. בדקו מה המוטיבציה שלו, האם כישוריו מתאימים, האם עולם הערכים שלו משקף את ערכי הארגון, והאם הוא זמין לפעילות בשעות ובזמנים שאתם צריכים.

3. משמעות – לתכניות ההתמחות וגם לסטודנטים מגבלת זמן. על מנת שההתמחות תצליח היא צריכה לספק לכם ולסטודנט חוויה של הצלחה והשגת תוצאות. כדאי להגדיר משימה שהיא בעלת ערך עבורכם, שהמתמחה יכול לבצע אותה בפרק הזמן שעומד לרשותו, ושיש לה תוצאות מחושיות ורצוי גם מדידות . לא מספיק רק להגיע למשרד או להתלוות אליכם לפגישות, אלא אם זה משרת את הקמפיין שהם מנהלים או את הסרטון שהם עורכים לטובת עמוד הפייסבוק של הארגון.

4. ליווי מתמשך ויד על הדופק – כמו כל התחלה זה לוקח זמן, וגם מתמחה שמגיע לזמן קצר זקוק לליווי והכוונה. השקיעו בהדרכה והכנסה של המתמחה לארגון, בתיאום ציפיות ויצירת חוזה הדדי, (אפילו כתוב). הגדירו זמנים לנוכחות גם בתקופת חופשת הסמסטר, ואם יש כמה מתמחים אפשר לקיים מפגש משותף לכולם, וכך גם ליצור הכרות והווי משותפים.

הגדירו איש צוות או אשת קשר בארגון שילוו את הסטודנט ויענו לשאלות עתידיות. קבעו תדירות של מפגשים שוטפים ואחת לסמסטר בדקו ביחד את סטטוס ההתקדמות וההרגשה הכללית של המתמחה בארגון.

5. סודיות ואתיקה – גם אם הארגון שלכם לא עוסק בסודות הגרעין של ישראל, מתמחים יכולים להיות חשופים למידע רגיש של הארגון, של המוטבים שלו או של דרכי הפעולה שלו. הגדירו מראש מה מתאים לכם שידעו עליכם, ועד כמה הסטודנט רשאי לעשות שימוש במידע ובחומרים ארגוניים גם לצרכיו האקדמיים, אם הוא נדרש לכתוב דוח או להציג את פעילותו.

6. מילה טובה או שתיים – פרגנו למתמחים שלכם. גם אם הם זוכים במלגה נאה או רק בנקודות זכות, הוקרה והערכה היא מנוע חשוב ביצירת מוטיבציה ורצון להשקעה. כל זמן שזה קרוב והולם את איכות העשייה, אל תחכו לרגע האחרון. אולי טריוויאלי אבל אף פעם לא מיותר.

אז שיהיה בהצלחה!

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

66 − = 62

כ