הלמ"ס חושף – גידול בנתינה של תורמים פרטיים אמידים בישראל

הלמ"ס חושף – גידול בנתינה של תורמים פרטיים אמידים בישראל

קטגוריות:

סקר חדש על פילנתרופיה של ישראלים בשנים 2012-2015 של הלמ"ס – הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה ויוזמת "יכולים נותנים" והמכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב, חושף נתונים מפתיעים: גידול בנתינה של משקי בית אמידים בישראל.

אסנת חזן, מרכזת בכירה, סטטיסטיקה של מלכ"רים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משוחחת עם אלינור משתיל על תוצאות הסקר.

הדעה הרווחת היא שתרומות מישראלים נמוכות בהרבה מהתרומות שמגיעות מחו"ל. מה השתנה?

"הנתונים מראים כי עדיין התרומות המגיעות מחו"ל מובילות, 65% מסך כל התרומות מקורן בחו"ל ואילו 35% מגיעות מפילנתרופיה מקומית (שקף 10). מה שכן, אנו רואים עליה עקבית בהיקף ההכנסות מפילנתרופיה בארץ. בכל ארבע השנים האחרונות גדל היקף התרומות מישראלים, ובסך הכל גדל בכ- 10%. במקביל נרשם גם גידול בהכנסות מחו"ל אבל כשמביאים בחשבון את התחזקות השקל אל מול מטבעות החוץ הגידול מתמתן קצת".

שקף 10

 

ובמספרים? 

"היקף התרומות של ישראלים לשנים שנסקרו נע בין 5.4 ל 5.9 מיליארד ₪ (משקי בית, חברות ועזבונות). הגידול יציב למדיי. התרומות מחו"ל נעות בטווח שבין 9.5 ל 11.3 מיליארד, יש שם קצת יותר מנעד".

הזדמנות לחשיבה אסטרגית על גיוס מישראל

כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון

"כסף קטן" מול "כסף גדול". כאמור היקף התרומות ממשקי בית עומד על כארבעה מיליארד ₪. כמחצית מהסכום מגיע ממתרומות של עד 2000 ₪. לעומת זאת היקף התרומות שמגיע מחברות בישראל עומד על 1.6 מיליארד ₪ וחצי ממנו מגיע בתרומות שמעל 500,000 ₪. (שקף 13, 14). זו אמירה מאד ברורה איפה נמצא הכסף הגדול.

יש גידול מתמיד מתרומות המגיעות ממשקי בית. לעומת תרומות המגיעות מחברות, שם קיימת תנודתיות. והיו שנים שאף היתה בהן ירידה.

 

שקף 13

שקף 14

אם החלטנו להתמקד בתרומות קטנות ממשקי הבית – יש לך המלצה לגבי מה הטקטיקה הכי טובה לגיוס כסף?

"המכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שהם שותפים שלנו לסקר, פרסמו ממש לאחרונה סקר שמתמקד בתרומות ממשקי בית ועשו פילוחים שקשורים בגיאוגרפיה, שיוך חברתי וגם שאלות שקשורות לכיצד ניתנה התרומה (תרומות מדלת לדלת, קמפיין מימון המונים וכו'). כדאי להסתכל וללמוד מהסקר שלהם".

ומה לגבי תרומות מחברות פרטיות?

"נתון מעניין שעולה מהצלבת נתוני מס הכנסה למאגר החברות הציבוריות, התרומות מחברות בישראל ניתנות לא רק מחברות ציבוריות גדולות, אלא בעיקר מחברות פרטיות. מתוך מעל 13,000 חברות שהגישו בקשות לזיכוי ממס בגין תרומות שניתנו בשנת 2013, רק 99 מהן היו חברות ציבוריות. זהו פלח ענק של חברות פרטיות שתורמות כסף".

איפה נמצאים ארגונים הפועלים באסטרטגיה של שינוי חקיקה, סנגור והשפעה על דעת הקהל (המכונים לרוב "ארגוני סנגור") ביחס לגיוס תרומות בישראל?

"הארגונים הנמצאים במקום הראשון כיעד לתרומות מישראל הם ארגונים שעוסקים ברווחה. מספרם של ארגוני הסנגורקטן יחסית לארגוני רווחה והם גם קטנים בגודלם ובהיקף התקציבים שלהם, כך שגם אם בסכומים מוחלטים היקף התרומות מפילנתרופיה ישראלית הוא גדול יותר לטובת ארגוני רווחה, הסכומים הללו מהווים נתח מועט מהתקציב הכולל שלהם, המגיע ברובו מתקציבי ממשלה.

אנו רואים זאת בסקר אחר שערכנו על הכנסות והוצאות מלכ"רים, שבוחן את כלל המלכ"רים ומראה שבערך 70% מהכנסות ארגוני סנגור מגיע מתרומות מישראל ומחו"ל. באחוזים זה משמעותית גבוה יותר מאחוז ההכנסות מתרומות בארגוני רווחה וזה מאד הגיוני כי ארגוני סנגור לא סומכים על הממשלה אלא על הציבור".

עד כמה אישור לפי סעיף 46 א' מסייע לארגונים לגייס בישראל?

"הנתונים בסקר מצביעים על כך שהתורמים לא ממהרים לנצל את האישור הזה ולהזדכות ממס.ההיגיון הכלכלי אומר שכדאי לארגונים להוציא את האישור הזה ולשווק אותו לתורמים, אבל נדרשת פה עבודת חינוך שהארגונים יכולים להיות חלק ממנה. כרגע ההטבה שהמדינה נותנת מאד לא מנוצלת. צריך להבין שבגלל מבנה המיסוי בארץ משקי בית לא מגישים בקשה כדי לקבל זיכוי במס".

לעיתים תכופות נתקלים מפתחי משאבים בשאלות אודות ההבדלים בין נתינה בישראל לבין הנתינה בארה"ב. נדמה לי שתורמים אמריקאים שואלים יותר ויותר מדוע בישראל לא תורמים. איך את עונה על זה?

"קודם כל חשוב להבין איך מודדים "נתינה". הפרשנות בארה"ב היא שונה והיא כוללת גם תרומות בשווה ערך ונתינה ליחידים (כלומר, לא למלכ"רים). בישראל ובמדינות אחרות כוללים רק תרומה כספית (לצורכי מס) אם מכללים גם שווה ערך המספרים גדלים.

כשעושים השוואות מסוג זה צריך להסתכל על מדינות שדומות יותר לישראל מבחינת החלק של המגזר הממשלתי. ההשוואה של ישראל מול ארה"ב מוציאה את הפילנתרופיה שלנו מצומצמת או קטנה, כיוון שישראל היא מדינת רווחה והממשלה מממנת את מרבית השירותים, אבל כשמסתכלים על הנתונים רואים שהסיפור הוא לא ישראל מול ארה"ב אלא ארה"ב מול העולם כולו. (שקף 27) לעומת נתונים מאירופה ישראל נמצאת במקום טוב ביחס למדינות שדומות לה".

שקף 27

מה יכול לדעתך לקדם פילנתרופיה של ישראלים?

"הנתונים מסייעים לארגונים להכיר את השדה ולקבל החלטות מבוססות. גם ברמת הארגון – ככל שהארגון מתעד ומנהל בצורה שיטתית אתהתרומות שהוא מקבל, והנתונים זמינים ונגישים גם לו וגם לגורמים כמו הלמ"ס, זה יכול לעזורבזיהוי מגמות, להבין איפה אפשר לגייס עוד כסף, איזו טקטיקה עובדת ואיזו לא וכו'".

ולסיכום, גזרנו לכם כמה המלצות שלנו:

שתי אסטרטגיות מרכזיות שעובדות לעמותות בגיוס בישראל: גיוס תרומות קטנות מתחת ל-2000 ₪ מתורמים פרטיים "רגילים", וגיוס תרומות ענקיות מעל 500,000 ₪ מחברות.

תורמים פרטיים "רגילים" יציבים יותר מחברות ועסקים. העלייה בתרומה שלהם עקבית גם בשנים שבהן התרומות מחברות יורדות.
*הערה מאוחרת, שלא עלתה בשיחה: נתונים אלה מעודכנים לשנת 2015. יש להניח (או לפחות לקוות) שהמגמה המתחזקת של נתינה בסכומים קטנים בשיטת מימון המונים (בקמפיינים או בהוראות קבע) תשפיע על נתוני השנים הבאות.

 תורמים פרטיים אמידים בישראל זו זירה מתפתחת. עליה של תרומות של 100,000 ₪ ממשקי בית, היעזרו בסטטיסטיקה על הכנסות העמותה כדי לעשות ניתוח אסטרטגי של גיוס המשאבים. החזיקו את הנתונים עדכניים ומפולחים.

אם יש לכם אישור לפי סעיף 46 א' – נפנפו בו! חנכו את התורמים שלהם, הסבירו להם מה זה אומר. רוב הסיכויים שהם בכלל לא יודעים כמה אטרקטיביים אתם בזכותו.

הנתונים אצלכם דומים, שונים? שתפו.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

2 thoughts on “הלמ"ס חושף – גידול בנתינה של תורמים פרטיים אמידים בישראל”

  1. אליה

    תודה רבה. אני לגמרי הולכת לבדוק את האסטרטגיות האלה. אם אני צריכה סיוע ספציפי במיקוד לעמותה שלי, אני יכולה לפנות אליכם?

    1. גלי בסודו

      כן. אנחנו מסייעים לארגונים הפועלים לקידום חברה משותפת, שוויונית ודמוקרטית. מוזמנת למלא טופס פניה.
      https://www.shatil.org.il/node/744

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 + = 13

כ