ניהול שיתופי פעולה בדרך לשינוי חברתי

ניהול שיתופי פעולה בדרך לשינוי חברתי

קטגוריות:

שיתופי פעולה בין ארגונים, פעילים, פעילות וגופים שונים הם עניין שבשגרה בחברה האזרחית. מצד אחד לשתף פעולה זה כיף. יש עם מי לחוות הצלחות, קשיים, להתייעץ ובעיקר לא להרגיש לבד בדרך למטרה הגדולה. שינוי חברתי זה קשה והרבה יותר נעים (ולפעמים גם יעיל) לפעול יחד. מצד שני, זה חתיכת כאב ראש. יש הרבה יותר דעות, אינטרסים, מנגנוני קבלת החלטות ויש סיכוי שמה שיוחלט, זה לא בהכרח מה שאני חושבת שנכון לעשות.

מהן הסיבות לשתף פעולה עם ארגון נוסף?
המטרה שלנו סופר חשובה (וגם אפשרית) אבל אנחנו חוששים שלבד עם הכוחות שיש לנו לא נצליח. יתכן ואנחנו מניחות ששיתוף פעולה יחסוך לנו משאבים או לפעמים הגורם המממן מלכתחילה התנה את המענק בשיתוף פעולה בין מספר גורמים.
השאלה שאנחנו צריכות לשאול את עצמנו לאורך כל הדרך היא: "מה הערך המוסף האמיתי לזה שאנחנו פועלות יחד ולא בנפרד?" והתשובה שניתן לשאלה זאת צריכה לשכנע אותנו ואת השותפים שלנו.

מה צריך לברר כשמחליטים לצאת לדרך?
מה כבר קיים? כבר אמרנו ששיתופי פעולה בצורותיהם השונות הם עניין שבשגרה, לכן כדאי לבדוק אם אין כבר פורום קיים, קואליציה שהוקמה בעבר ואפשר להעיר מתרדמת או שיתוף פעולה אד הוקי קיים, שאפשר למסדו לשיתוף פעולה ארוך טווח.

מי הם השותפים הנכונים? או את מי עוד הנושא יכול לעניין? אנחנו נוטים ללכת לגופים, אנשים וארגונים שדי דומים לנו מבחינת הערכים והאינטרסים. תפיסות עולם דומות יכולות לייצר בסיס טוב לשותפות אבל צריך לקחת בחשבון גם תחרות וטשטוש הבדלים, שאנחנו דווקא עשויים להיות מעוניינים בהם. לצד ה"חשודים המידיים" שווה להקדיש מחשבה על מי יכול להתעניין בנושא אבל לא מאותה סיבה כמונו.

למשל, קידום חופש בחירה בנישואין (מסלול נישואין אזרחי לצד רבני) יכול לעניין ארגוני חופש דת, ארגוני זכויות להט"ב, ומצד שני גם מי שמתמקדים יותר בבעיות בגירושין, כמו ארגונים שמסייעים לנשים עגונות. אליהם אולי יכולים להצטרף בעלי אולמות אירועים, שנאלצים לסגור את שעריהם עשרה שבועות בשנה בהם הרבנות אוסרת להתחתן (בספירת העומר וב"שלושת השבועות" – התקופה שבין י"ז בתמוז לתשעה באב).

דוגמא אחרת יכולה להיות קואליציה לקידום שקיפות במשרדי ממשלה (נגיד משרד החינוך) שתכלול ארגונים שעוסקים בשקיפות, אבל גם מי שמרגישים שנפגעים מחוסר שקיפות כמו ועדי הורים, ספקים שלא זוכים במכרזים, ארגוני מורים ועוד.

מה הערך המוסף של כל גוף או אדם נוסף? אם אנחנו מקבלים את הנחת המוצא שריבוי אנשים וריבוי דעות מסרבלים את התהליך, אנחנו צריכים לברור בקפידה מה הערך המוסף של כל ארגון או אדם לקידום המטרה. האם הוא מביא ידע ייחודי? האם היא בעלת קשרים לאנשים רלוונטים? האם הן יודעות לגייס קהל תומכים שאני לא יודעת לגייס?

מתי מצרפים את השותפים? מצד אחד, אם נצרף שותפים בתחילת הדרך הבעלות שלהם על המטרות המשותפות, תכנית העבודה והמחויבות שלהם יהיו גדולים יותר. מצד שני, אם נגיע עם תכנית מגובשת יכול להיות שיהיה קל יותר לשותפים להצטרף למשהו קונקרטי שברור מה החלק שלהם בו. בעיני מומלץ להגיע עם תכנית ראשונית ששומרת על גמישות כדי שהשיחה הראשונה לא תהיה באוויר מידי.

על ניהול וריכוז שיתוף הפעולה
איך מתקבלות ההחלטות? אחד הדברים העיקריים שמבדילים בין סוגים שונים של שיתופי פעולה זו התשובה לשאלה: 'איך מתקבלות החלטות?' האם ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס, האם ברוב? האם הקולות של כל השותפים שווים? אופציה נוספת היא הגדרה מראש של פרק זמן (למשל 48 שעות) לקבלת החלטה, כשברירת המחדל היא הסכמה עם ההצעה, אלא אם אומרים אחרת (נקרא OPT OUT).
מי מרכזת את שיתוף הפעולה ומה תפקידה? כמו למשל קביעת הפגישות או השיחות, בניית השאלות לדיון, הגדלת החברים בשיתוף הפעולה, לוודא שקולו של כל אחת ואחד נשמע ועוד. האם ריכוז הקואליציה נעשה בסבב בין השותפים? או מישהו אחד תמיד?

מה צורת התקשורת שלנו? למשל פגישות פעם ברבעון, שיחות טלפוניות שבועיות, קבוצת ווטסאפ, קבוצת פייסבוק או סוג אחר של מדיום ועוד.

מתי יסתיים שיתוף הפעולה? האם מדובר בשיתוף פעולה נקודתי והמחויבות זה לזה נגמרת בעוד שבועיים? או אחרי שמטרת העל תושג? או ששיתוף הפעולה יסתיים כשתקופת המענק מסתיימת? אין דבר מדכדך כמו קואליציה שמדשדשת ונעלמת בקול ענות חלושה, כי לא הגדרנו מראש סיום או לפחות נקודות יציאה. כדאי שתחליטו מתי לסיים את שיתוף הפעולה, ותציינו זאת בארוחה, בחגיגת הצלחות, ובפרגון אמיתי אחד לשנייה.

זהירות!
לוגואים. איזה סיוט. אני ממליצה בתחילת הדרך שכל ארגון ישלח את הלוגו (הנכון והעדכני ובאיכות טובה) ולהסכים שבאחריות נציג הארגון לעדכן אם יש שינוי. אם מקובל על כולם, אפשר לייצר טמפלייט למכתבים בוורד עם כל הלוגואים. יש אפשרות גם לייצר לוגו עבור הקואליציה או הפורום אם אתם רואים ערך במיתוג נפרד של שיתוף הפעולה מהחברים בו. ככה או ככה, עצתי היא להצליח להתעסק כמה שפחות בלוגואים, ולהפגין אמפתיה למי שבאחריותו העניין (כמו רכזת הקואליציה).

נציגים מתחלפים. בשיתופי פעולה בין ארגונים נציגת הארגון עשויה להתחלף במהלך הדרך. אל תניחי שהנציגה הקודמת הציגה לחדשה את שיתוף הפעולה כמו שאת היית מציגה. אדם חדש נכנס לעניינים, תקדישו לו שיחה או שתיים כדי להכניס אותו ללופ.

מיפוי האינטרסים. אנחנו נוטים למהר בשלב מיפוי האינטרסים, הן של החברים בשיתוף הפעולה והן של הגורמים שאנחנו רוצים להשפיע עליהם בחוץ. תכננו כמה זמן תרצו להקדיש לחלק הזה מראש, ואז תכפילו אותו. מניסיון, הבנת האינטרסים של כל אחד ואחת בשותפות יכולה מאוד לעזור בהמשך.

וכמה מילים לסיום
בסופו של דבר, כשנצליח להגיע לשינוי שאנחנו שואפות אליו (ואנחנו נצליח, זו רק שאלה של זמן) נרצה להסתכל ימינה ושמאלה ולחגוג את ההצלחה עם השותפים שלנו למסע הזה. לעבוד יחד זה לא פשוט, אבל כשלכל אחד הייחוד והערך המוסף שלו, הביחד הזה לגמרי שווה את זה.

שכחתי משהו? משהו נוסף שצריך לוודא מראש? או תמרור אזהרה ענק שפספסתי? כתבו כאן בתגובות.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

7 thoughts on “ניהול שיתופי פעולה בדרך לשינוי חברתי”

  1. רונית הד

    אחלה אחלה פוסט! אהבתי את הדגש על חיפוש שותפים שהם לא "החשודים המיידים" ולזהות שותפות אינטרסים גם אם אין שותפות מלאה בכל סט הערכים. שם יכולים לקרות הדברים הכי מעניינים ופורצי הדרך, אבל חשוב לזכור ששם גם יכולים להיות מוקשים. למשל: שנתלהב כל כך מעצם שיתוף הפעולה שלא נתן מספיק את הדעת על השאלה האם זה באמת מקדם את המטרה שלמענה יצאנו לדרך.
    והייתי מוסיפה: חשוב ושווה להקדיש זמן לא רק למיפוי האינטרסים אלא גם לזיהוי קווים אדומים של השותפים השונים. זה יאפשר לשותפות לפעול באופן זורם ואפקטיבי בלי להיתקע כל הזמן על דיוני מדיניות.
    ולוגואים. איזה סיוט. כמה קולע! 🙂

  2. יעל יחיאלי

    מקסים. שיתוף פעולה הוא שלב התבגרות של ארגון, הרבה פעמים ארגונים בתחילת הדרך חשדניים לגבי שיתופי פעולה, לוקח זמן להבין שכל הארגונים ירוויחו מזה. בימים אלו יש קמפיין של חתונה שווה – שלות הארגונים הגדולים שעושים חתונות מחוץ לרבנות, ולמרות שהם בתחרות על הזוגות התוצאה של הקמפיין היא שכל הארגונים מרוויחים
    http://www.hatunashava.org.il/

    1. גילי

      ואפילו לחזק את זה – שותפות הכי שווה כשהיא מייצרת מכפילי כוח, סינרגיה, שהסה"כ שלה הוא הרבה מעבר לסכום פשוט של המשתתפים.

  3. שירה איתן

    מעולה וחשוב. אחד הדברים שלמדתי בדרך הוא שיש דרגות של שותפות והשתתפות: יכול להיות ארגון שיכול לתרום משאבי כסף ואחד מוניטין, אחד יכול להגיע למפגשים והשני רק יופיע בתקשורת. צריך סובלנות וסבלנות לדרגות ההשתתפות השונות.
    מומלץ לשאוף, להגדיר "את זה" במילים, מעין חוזה לא כתוב להבהרת הציפיות, זה יכול למנוע תסכולים בהמשך הדרך.

  4. שכן

    "ולהפגין אמפתיה למי שבאחריותו העניין (כמו רכזת הקואליציה)"
    גדול!

  5. אורי מדיסקר

    למיטיבי לכת ולמי שרוצה להעמיק- מומלץ להעיף מבט במדריך הזה (באנגלית) https://crisisaction.org/handbook/contents/ לבניית קואליציות בחברה אזרחית. אני מניחה שהדוגמאות במדריך פחות רלוונטיות לקוראות וקוראי הבלוג (למרות שהן מעניינות) אבל העקרונות במדריך מאוד רלוונטים ומלמדים.

  6. יסמין

    יופי של פוסט. אחד האינטרסים המרכזיים של שותפות היא לאגם סוגים שונים של מומחיות שארגונים שונים מחזיקים. אחד המשאבים ששותפות יכולה לספק היא הגדלת מספר הקשרים והרשתות שיש אליהן נגישות .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

26 + = 32

כ