קהיליזציה: ארוחת טעימות

קהיליזציה: ארוחת טעימות

כותב: מירנה קציר
קטגוריות:

רעבים? טוב מאוד. מזמינה אתכם לארוחת טעימות של קהיליזציה. קהיל..מה?

קהיליזציה. זה אוסף של תהליכים שארגונים עושים כדי להגביר את מעורבות הציבור בארגון ובעשייה שלהם. ולמה בכלל צריך את זה?
קודם כל – כי אפשר. הטכנולוגיה מאפשרת היום קשר קל וזורם עם הציבור – לעדכן, לשתף בתמונות, להעביר מסרים, להזמין לפעילות, לעשות סקרים, ולקבל לייקים ושיתופים.

אבל בתכל'ס – כי אין ברירה. כי ארגונים המקדמים סוגיות של צדק חברתי, דמוקרטיה ושלום נאבקים מול דה-לגיטימציה שרק תמיכה ציבורית תעמוד מולה. כי קרנות מצמצמות את התמיכה בארגונים, וכשהן נותנות הן רוצות לראות קהל גדול עומד מאחורי הארגון, ואם הוא תומך בו כלכלית – מה טוב.

בשם מי אנחנו נאבקים?
כשארגון פועל, אני מאמינה שהוא פועל למען אנשים שעומדים מאחוריו, שמאמינים במה שהוא עושה ומרגישים שהוא מייצג אותם. אבל בואו נודה על האמת, כמה פעמים קורה שארגונים רצים קדימה ונלחמים למען קהילות, אוכלוסיות, בעלי חיים, צדק וכו', אבל כשהם מסובבים את המבט לאחור הם מגלים שהם קצת לבד?

כשארגון עושה קהיליזציה הוא רוצה להגיע למצב שבו אנשים אמיתיים עומדים מאחוריו. כשיהיה צורך הם יתנו כתף, ישתפו, יביעו תמיכה, יספרו לחברים שלהם על הארגון, יתנדבו, וכן – גם יכניסו יד לכיס ויתמכו כלכלית. ארגון שיש מאחוריו ציבור פעיל, מעורב, מכיר ותומך כספית ורעיונית – יצליח לממש את המטרות שלו בצורה טובה יותר, וגם להתקיים ולהשפיע לאורך זמן.

אופני התמיכה
אפשר לראות בגדול שלושה אופנים של תמיכה: אחד הוא תמיכה רעיונית (או הכרה) – בעצם מטרתו של הארגון, ולעתים אפילו בעצם זכות הקיום שלו. זה קורה כשאנשים מספרים לאחרים על הצלחות של הארגון, כשהם עושים לייק, משתפים או כותבים פוסט על פעילות הארגון, כשהם שמים מדבקה על האוטו, חותמים על עצומה או משתתפים באירוע.
השני הוא תמיכה בפעילות או במשימה של הארגון. אנשים עושים את זה כשהם מתנדבים בארגון, נוכחים באסיפה שנתית, ואפילו משתתפים בקבלת החלטות.
והאחרון הוא תמיכה במשאבים – כשאנשים לוקחים חלק בגיוס המשאבים של הארגון, משלמים דמי חבר, תורמים מדי פעם כסף או משאבים אחרים, מסייעים להפיץ קמפיין מימון המונים, או מחברים את הארגון לחבריהם עתירי המשאבים.

אופני התמיכה מניעים זה את זה
הרבה פעמים ארגונים מפצלים בין אופני התמיכה השונים. רוצים פעילות אפקטיבית? נמצא רכז פרויקט מצוין. רוצים עוד משאבים? אין בעיה, נשיג מפתח משאבים טוב. רוצים תמיכה רעיונית מהקהילה? נגייס רכז קהילה תותח. כל אלה חשובים וטובים, אבל אפשר ליצור חיבור שנותן תוצאה שהיא מעבר לסך המרכיבים: תמיכה ציבורית חזקה שיש בה מעורבות של הציבור משלושת האופנים: בפעילות, במשאבים ובהכרה ברעיון. ארגונים שמערבים את הציבור בצורה מוצלחת משלבים בין כל המרכיבים – ומוצאים דרך גם לרתום אנשים לפעילות, גם לקבל הכרה רעיונית וגם להשיג תמיכה במשאבים.

היפה בכל הסיפור הזה, הוא שברגע שקושרים בין שלושת אופני המעורבות של הציבור, מספיק להתחיל ברמה אחת, כדי להניע גם את הגלגלים האחרים. בואו נראה כמה דוגמאות כדי להבין את הרעיון.

למה לשלם על פרסומת, אם אפשר לקבל עליה כסף? ארגונים מוכרים Merchandise
ארגונים מוכרים סחורה ממותגת. ומהו המותג? הארגון כמובן.
המקום הכי חם בגיהנום למשל – מוכרים תיקים וחולצות עם הלוגו שלהם, וגם הריצו קמפיין שבו סלבריטאים הצטלמו כשהם לובשים את החולצות והעלו לרשתות החברתיות, במטרה לתמוך בעיתונות חופשית. נשים נגד אלימות מוכרות ספלים ממותגים שעליהם מודפסים מסרים נגד אלימות.


עמותת מקום לכולם – לקידום שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה – מעודדת חובבי ריצה לרוץ עבורם במרתון ירושלים. הרצים משלמים לעמותה עבור הריצה בשבילם, ורצים במרתון עם לוגו העמותה מודפס על החולצות והכובעים שלהם.

תנו לחיות לחיות מוכרים תיקים, שקיות רב פעמיות, בגדי תינוקות, כובעים וחולצות – כולם ממותגים ומהווים פרסומת מהלכת לארגון. חלק מפריטי הלבוש מצהירים על טבעונות ומקדמים לא רק את הארגון, אלא גם מפיצים את הרעיון.

ככה, באקט אחד מפגינים תמיכה בארגון, מפיצים את הרעיונות שלו ברחובות ובמקומות העבודה, הופכים אותם לאופנתיים, ועל הדרך גם מרוויחים מזה כסף. לא רע…

כמה טוב שיש המון חברים
דרך מעולה לייצר תמיכה ומעורבות אמיתית בכל הרמות היא לגרום לאנשים להיות חברים שלך, לאורך זמן ולא באקט חד פעמי. כך, הארגון יכול להתהדר ברשימה הולכת וגדלה של תומכים, יכול לפנות אליהם לשתף ברעיונות, בקידום קמפיינים, ואפילו בהתייעצות, וגם לקבל מהחברים תרומה קבועה לאורך זמן.

אבל כדי להצליח בזה צריך לספק לחברים ערך אמיתי. דוגמאות? בבקשה: החברה להגנת הטבע עשתה מהלך דרמטי של הגדלת מספר החברים המשלמים כשהם ביצעו קמפיין אינטנסיבי למכירת חברות בארגון. בתחילת שנות ה 2000. בתמורה לתמיכה רעיונית וכספית – קיבלו החברים הנחות בפעילות החברה, עלונים מושקעים עם המלצות לטיולים ועדכונים מפורטים על הפעילות הציבורית שהחברה עושה, וגם אירועי VIP ייחודיים עבורם. הארגון נהנה מרשימת תומכים גדולה, חשיפה רחבה למאבקים הסביבתיים שלו, ואפשרות לרתום שותפים למאבקים ומשתתפים בצעדות, עצומות, ופעילויות סביבתיות שונות – שהן למעשה המשימה המרכזית של הארגון. כך שגם כאן יש מבנה שמאפשר גם תמיכה רעיונית, גם הכנסה כספית, וגם השתתפות בפעילות.

למה בעצם שלא תעבדו בשבילנו?
מעניין במיוחד בעיני לראות ארגונים שמצליחים לבצע את מרבית העבודה על ידי פעילים לא בשכר, למרות שחלקם מקיימים פעילות מאוד ענפה. קחו לדוגמה את תיבת ההדלפות של מאה ימים של שקיפות. כשהארגון הוקם, מטרתו הייתה לקדם שקיפות על ידי חשיפת קשרי ההון-שלטון, וניגודי עניינים בין החלטותיהם של חברי הכנסת לבין חייהם האישיים. אחרי מימון ראשוני בהדסטארט הסתבר שאת מרבית העבודה – שתוכננה להיעשות בתשלום לחוקרים פרטיים – התומכים יכולים לעשות. למשל – לצלם ולדווח על פגישות בין אנשי הון לשלטון המתקיימות במרחב הציבורי.

במשמר החברתי כמעט כל העבודה המקצועית מתבצעת בהתנדבות על ידי תומכי הארגון: משקיפים בדיוני הכנסת, חוקרים וכותבים במחלקת המחקר, כתיבה ועריכה באתר, עיצוב החומרים, הפקת אירועים, אירוח חוגי בית או כל פעילות אחרת.

צילום: המשמר החברתי

אז בטח תשאלו – מה ההבדל בין זה לבין התנדבות 'רגילה'? הייחוד כאן הוא ששוב מדובר בשילוב של שלושת אופני התמיכה: פעילות, משאבים והכרה רעיונית. הארגונים האלה מאפשרים דרכים רבות ומגוונות לאנשים להיות מעורבים בארגון: באיסוף מידע, מתן שירות למוטבי הארגון, ראיונות לתקשורת, כתיבת פוסטים, הסעות, ובעצם כל דבר שהארגון עושה. אבל הם לא עוצרים שם. הם מייצרים קבוצות גדולות יותר של תומכים, ואליהם אפשר להתחיל להתייחס כאל חלק מהארגון – לדווח להם על פעילות, לעודד אותם להשתתף בפעילות נוספת, לגייס תרומות, להביא חברים נוספים, וכך להוות קהילה פעילה, מחזקת וגדלה כל הזמן. אחת הדוגמאות היא רתימה מוצלחת של מתנדבי עמותת אס"ף בהווה ובעבר להפצת קמפיין מימון המונים.

מימון המונים – לא רק מימון
הרבה נכתב על מימון המונים, ולא זה המקום לקרוא טיפים למימון המונים. אבל כן מעניין לראות ארגונים שמצליחים להשתמש במימון המונים לא רק כמקור לכסף, אלא בעיקר לבניית קהילה תומכת.

התנועה לעתיד הנגב המערבי הצליחה בזמן קצר לגייס סכום כסף גדול פי שניים וחצי מהיעד שהוגדר כדי להתחיל בפעילות. מהר מאוד הם גילו שיותר מכסף, הקמפיין הצליח ליצור רשימת אנשים שתומכים בארגון רעיונית ומעוניינים להיות חלק ממנו. כשהסתיים הקמפיין, הם הבינו שעכשיו מתחילה העבודה האמיתית – עם קהילות התומכים.

חברים בטבע הריצו קמפיין מימון המונים שהצליח לגייס כסף לגינה קהילתית שבה מבוגרים אתיופיים מגדלים ירקות אורגניים. מאות התומכים כעת מקבלים עדכונים על הנעשה ובהמשך יהוו קהל לקוחות לקניית ירקות אורגניים שגדלים בגינה, יכירו את הפרויקט ואת המגדלים, יגיעו לגינה לרכוש סלים אורגניים ויוכלו להיות מעורבים בפעילות של העמותה.

אירועים: פעילות, הכנסות, הכרה וכיף
אירועי התרמה כנראה התקיימו מאז מעולם כמעט, ובהם אין שום חדש. החדש הוא באירועים שמשלבים בין – כבר הבנתם את הרעיון – שלושת האופנים: פעולה, משאבים והכרה.

בוסתן נוף משותף הוא ארגון גלילי שמטרתו להפגיש בין קהילות שונות בגליל – יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים מכל הגילאים כדי לשנות עמדות ולקרב לבבות. כשהם מקיימים אירוע מסיק זיתים קהילתי בבוסתן שלהם, אנשים מרחבי הגליל מוסקים זיתים יחד עם בני המשפחה ועם בני קהילות אחרות, מכירים, מבלים יחד, ועל הדרך גם מייצרים הכנסה לבוסתן: הזיתים שנמסקו יהפכו לשמן זית וההכנסות ממכירתו מיועדות לארגון. עם תום האירוע הארגון מעלה תמונות של עשרות המשתתפים והתומכים – מפגן מופלא של הכרה קהילתית. באירוע אחד גם מייצרים הכנסה כספית, גם הכרה רעיונית וגם מבצעים את הפעילות שלשמה הארגון קיים – חיבור בין קהילות.

צילום: בוסתן נוף משותף

בזאר מתלבשות על זה, אירוע אופנה שכבר הפך למוסד, מתקיים מדי שנה בתל-אביב על ידי מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב. מאות מעצבים, רשתות

צילום: עמרי הדר

ובעלי עסקים תורמים מוצרים למכירה באירוע ססגוני ואופנתי, וכל ההכנסות למרכז הסיוע כמובן. האירוע האחרון הופק ונוהל על ידי לא פחות משבע מאות מתנדבות ומתנדבים, אליו גם מגיעים סלבריטאים כדי לקנות, להצטלם ולתמוך, DJ-יות שמנגנות מוזיקה, דוכני אוכל ואלפים רבים של תומכים וקונים. הפרסומים האינטנסיביים לקראת האירוע ואחריו, מאות המתנדבים, הסלבריטאים שמגיעים ומצטלמים, והכסף שנכנס לארגון – מאפשרים מעורבות של הציבור בשלושת האופנים.

יריד אופנה נוסף בשם טרנדה מתקיים במתחם התחנה בתל אביב, על ידי הארגון 'רוח נשית, ארגון שמטרתו הוצאת נשים ממעגל האלימות, והעיקרון – דומה.

שותפות אמיתית? גם בקבלת החלטות
מגדילים לעשות בעיני ארגונים שלוקחים את מעורבות הציבור צעד קדימה ומערבים אותו בקבלת החלטות הקשורות לפעילות המרכזית של הארגון.

לובי 99 הוא ארגון שמעסיק לוביסטים חברתיים אשר פועלים במסדרונות הכנסת במטרה לקדם נושאים חברתיים ולהוות קונטרה ללוביסטים של הגופים המסחריים ולקשרי ההון שלטון. ומי מחליט אלו נושאים הם יקדמו? הציבור התומך. לארגון יש כיום כבר יותר מאלף תומכים המשלמים מדי חודש סכום קבוע כרצונם, הם מממנים את שכר הלוביסטים והם שותפים בקביעת האג'נדה שלהם.
במקרה הזה יש לנו גם תמיכה בפעילות (בעצם השותפות בהגדרת הפעילות) וגם תמיכה במשאבים. ובנוסף, אלפי התומכים אשר עומדים מאחורי הלוביסט "שרץ בשבילם" בכנסת, נותנים לגיטימציה והכרה לעבודה שלהם.

באישה לאישה, מרכז פמיניסטי חיפאי, ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס, ב"קולקטיב" – אסיפת חברות שמתכנסת אחת לחודש. השותפות לקבלת ההחלטות הן עובדות הארגון, חברות הועד, המתנדבות ואפילו המוטבות של הפרויקטים. מתוך אתר "אישה לאישה":

קולקטיב אשה לאשה מתקיים אחת לחודש, ומהווה את הפורום המרכזי של קבלת החלטות ארגוניות – החלטות עקרוניות והחלטות ניהוליות. הקולקטיב פתוח בפני כל הנשים וההחלטות מתקבלות בדרך של הסכמה פה-אחת. לכל אשה זכות להשתתף באופן פעיל בדיון ואף להעלות נושאים, להציג נתונים וחוויות אישיות ועוד.

חלק מהחלטות הקולקטיב, בעיקר ההחלטות העקרוניות, מופיעות באתר, לפי תאריך הדיון.

ויש עוד דרכים
בפוסט אחד קשה לסקור את כל הדרכים היצירתיות שמשמשות את הארגונים להרחיב את התמיכה הציבורית. בשיטוט בין אתרים של ארגוני חברה אזרחית, תוכלו למצוא עוד הרבה דוגמאות לקהיליזציה. אזכיר כאן רק עוד את הבאזרים הסביבתיים של מגמה ירוקה, את שכולו טוב שהם פורצי דרך בכל מה שקשור לפרויקטים מניבי הכנסה ואת פרס לחיים הפורסים בפני הגולשים רשימה מגוונת של דרכים לתמוך, כמו למשל הפניית תרומות ממסיבות יום הולדת, נצחונות במשחקי פוקר ועוד ועוד.
מקווה שהתיאבון שלכם רק התעורר.

מכירים עוד דרכים? נשמח לדעת. כתבו לנו על רעיונות שלכם או כאלה שנתקלתם בטוקבקים ואפשר גם במייל.

5 thoughts on “קהיליזציה: ארוחת טעימות”

  1. נטלי

    כתוב נהדר! והנושא מעניין וחשוב

    1. מירנה קציר

      נטלי, זאת הזדמנות להודות לך על המעורבות שלך בראיונות, בסקירה ובחשיבה על קהיליזציה.

  2. מילנה

    פוסט נהדר – מרחיב אופקים ביחס לאופני פעולה שונים עם קהילה ובהחלט מעורר תיאבון (:

  3. דפנה

    לגבי 'מתלבשות על זה' – זאת דוגמה לאיך אפשר להרחיב את מעגל המתנדבות/ים של העמותה גם לא/נשים שלאו דווקא רוצים לעסוק ישירות בתחום שלשמו הוקמה העמותה, אבל מזדהים עם המטרות שלה.
    במקרה הזה, התנדבות בקוי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או בסדנאות החינוך לא מתאימה לכל אחת ואחד. ההזדמנות להתנדב בעמותה בתקופת הבזאר מאפשרת למעגל רחב יותר של א/נשים לקחת חלק בפעילות העמותה (ולתרום לה בפועל).

  4. ניר כץ

    אני אחד הארגונים שהובא כדוגמא בפוסט, "חברים בטבע".

    אני תמיד תוהה מה המחיר, או איפה נמצא השיווי משקל. כלומר: לתחזק קבוצת תומכים כל כך גדולה, זה המון אנרגיה וזמן וכח אדם וכו'.
    אך לדעתי, את מוכיחה כאן – שאי אפשר היום בלי זה!

    לנו, כארגון, קבוצת התומכים או "הציבור" גדלה מאוד בעקבות קמפיין הדסטארט (מוצלח); אבל תכלס, יותר מהכסף, זכינו לתמיכה ציבורית רחבה, תמיכה שגם מאוד עוזרת לנו בהתמודדות מול פוליטיקאים מקומיים. זכינו גם לכך שהרבה מתנדבים צעירים (בני 20-25) הצטרפו לארגון – הם אינם תומכי הדסטארט אבל נסחפו ברוח ההצטרפות.

    ושוב – אנחנו לומדים איפה לשים את נקודת שיווי המשקל.

    תודה על פוסט מעורר מחשבה והשראה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 3 = 7

כ