שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי

שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי

קטגוריות:

בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר מיזמים חברתיים-עסקיים שמקדמים מטרות חברתיות על ידי שימוש בכוחות השוק ואסטרטגיות עסקיות. את המיזמים הללו מפעילים עמותות או יזמים חברתיים-עסקיים עצמאיים. התופעה הזו היא חלק מטשטש גבולות בין המגזר העסקי לחברתי. בארגוני השינוי החברתי, מסיבות רבות, התופעה עדיין בחיתוליה.

מטרת הפוסט לעודד ארגונים לפתח חשיבה יזמית ועסקית (כן, עסקית זו לא מילה גסה) לקידום מטרות חברתיות, תוך יצירת מודל הכנסות בר קיימא, וצמצום תלות בפילנתרופיה.

טשטוש גבולות בין המגזר העסקי לחברתי
לאורך השנים אנו עדים להתפתחות תפיסתית בעולם העסקי ביחס למעורבות המגזר בחברה או בקהילה. אם בעבר שלטה התפיסה הקפיטליסטית הקלסית של מילטון פרידמן – שאין זה מתפקידם של עסקים להיות מעורבים בחברה ושתפקידו של תאגיד עסקי הוא יצירת ערך כלכלי ומקסום רווחים עבור בעלי המניות בלבד ("The Business of Business is Business"), בשנות ה-90 נוצרה תפנית בגישה רדיקלית זו והתפתח המושג "אחריות תאגידית" – הכולל צורות שונות של מעורבות עסקים בחברה ובקהילה (באמצעות תרומות, התנדבות עובדים וכו').

ב-2006 זכה פרופ' מוחמד יונס בפרס נובל לשלום על הקמת עסק חברתי – בנק גראמין. הזכייה תרמה לבחון מחדש את הנחות היסוד ביחס לתפקידים ולתפיסות העבודה של כל מגזר.

המשבר הכלכלי הגדול ב-2008, נתן דחיפה נוספת לכיווני פעולה אלו. הוא גרם לפגיעה גדולה בשווקים הפיננסיים ולפגיעה אנושה בפילנתרופיה ובמגזר השלישי. משבר זה הביא להגברת המודעות לפעילותן של מסגרות ארגוניות נוספות, העוסקות בנושאים חברתיים אך אינן נסמכות על תרומות. מסגרות שהן מיזמים עסקיים-חברתיים הכוללים ארגונים מהמגזר השלישי, עסקים וקואופרטיבים – אשר מטרתם הראשונית היא חברתית אולם הם מוציאים אותה לפועל באמצעות כלים עסקיים.

לאור זאת, בשנים האחרונות מתפתחת בארץ ובעולם תפיסה חדשה, לפיה תפקיד המגזר העסקי הוא להיות מעורב בחברה תוך יצירת "ערך משולב" (shared value), כלכלי-חברתי. תפיסה זו הובילה לצמיחה גדולה של עסקים חברתיים. זוהי תפיסה חדשנית ומהפכנית בכל הקשור ליחסים בין המגזר העסקי לחברה.

איך מקדמים גם רווח וגם שינוי חברתי?
בישראל קיימים מודלים וצורות התאגדות שונות אשר במסגרתם ניתן לקדם מטרות חברתיות, בעזרת שיטות עבודה עסקיות: קואופרטיביים, ארגונים עסקיים בבעלות עמותות ועסקים חברתיים.

קואופרטיבים (עסק שיתופי)
מאז המחאה החברתית ב-2011 חלה בישראל התעוררות מחודשת של התנועה הקואופרטיבית אשר שואפת להיות אלטרנטיבה כלכלית לשיטה קפיטליסטית. קואופרטיב הוא התארגנות קבוצתית של פרטים, שתכליתו השגת מטרות כלכליות וחברתיות ונמצא בבעלות משותפת ובניהול דמוקרטי.

הקואופרטיבים מקדמים ערכים של שותפות, אחראיות וערבות הדדית תוך יצירת שורת רווח כפולה. לדוגמא קואופרטיבים בתחום מזון כמו: העגלה במצפה רמון, קואופרטיב בשותף בירושלים, ושלנו בתל אביב, מנסים להתמודד עם בעיית יוקר המחיה, ולקדם תפיסה של צדק חברתי והוגנות.

הסיפור של קואופרטיב שלנו מתחיל בקיץ 2011 במאהל נורדאו בתל אביב. למדנו על כוחה של הקבוצה ובחרנו לקחת אחריות ולעשות מעשה. פעלנו להקמת קואופרטיב שיקדם עסקים חברתיים, בהם אנו גם הבעלים וגם הלקוחות, תוך ביטול ניגוד העניינים המובנה שבין העסק, בעליו, עובדיו ולקוחותיו… כך נולד שלנו.

החזון שלנו להוות גוף כלכלי חברתי מוביל שערכיו המרכזיים הם הוגנות, שקיפות, שוויון, סולידאריות ושיתופיות, השואף להיטיב עם הקהילה והסביבה ומשקיע את עודפיו בקידום מטרות חברתיות על פי החלטת חבריו… הפתרון שלנו אינו מבוסס רק על מחאה, חרם, או דרישה לשינוי מפוליטיקאים או בעלי הון, אלא על יצירת אלטרנטיבה עסקית-חברתית ברת קיימא. המטרה שלנו איננה למקסם רווחים למעטים, אלא להוזיל את יוקר המחיה לרבים, תוך שמירה על ערכים.

דוגמא מעניינת אחרת לקידום שינוי חברתי בעזרת מודל עסקי באה מתחום חופש דת: שבוס – תחבורה חברתית בסופ"ש, הוא קואופרטיב שמקדם ערכים של פלורליזם דתי, נגישות ושוויון בין אלו שיש להם רכב ויכולים לצאת למקומות בילוי בסופי שבוע, לבין אלו שאין להם. היוזמה החלה בירושלים, התרחבה לראש העין, וכיום מגייסים משאבים מהמונים להתנעת שירות זה גם בחולון – שבוס חולון.

מיזמים עסקיים בבעלות עמותות
יש סוגים שונים של יוזמות עסקיות בעמותות. היתרון הגדול של עמותות הוא ביכולת לגייס תרומות מגופים פילנתרופיים להתנעת המיזם העסקי, עד שיהיה בר קיימא ויצור הכנסות עצמיות. באופן זה, בטווח ביניים פעילות עסקית תרחיב את המשאבים ואת מקורות ההכנסה של הארגון.

להלן אסטרטגיות עסקיות מרכזיות שאופייניות לעמותות:

1. מכירת שירותים או מוצרים בתחומים שבהם לעמותה יש מומחיות. אלו יכולים שירותי יעוץ, הכשרות, סיורים, כמו בעמק שווה או בעיר העמים, או מסגרות חינוכיות כמו בתי ספר, גנים וקייטנות דו לשוניות, המקדמים ערכים של חברה משותפת. הארגונים יכולים לבחור לאלו קהלי יעד להעניק שירותים ללא תשלום או בתשלום חלקי, ולאילו בתשלום מלא.

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ניסחו ביחד עם מכון התקנים הישראלי "קוד וולונטארי" למניעת הטרדה מינית במקומות עבודה. לשם הטמעת הקוד בשוק העבודה האיגוד מציע תמורת תשלום לחברות ורשויות כלים וליווי לפיתוח תרבות ארגונית הולמת. באופן זה הארגון מקדם בו זמנית שורת רווח כפולה, עסקית וחברתית. עיריית רעננה הייתה הרשות הראשונה בארץ שאימצה את הקוד ב 2015.

2. מיזמים מניבי הכנסה. זו יכולה להיות פעילות מסחרית שאינה קשורה ישירות לפעילות העמותה ומממנת אותה. למשל הקמת חנות למוצרי שי או השכרת חדרים לגורם חיצוני, או מיזמים עסקיים אשר מהווים אסטרטגיה נוספת לקידום מטרות הארגון.

Housing Works פועל בניו יורק למען חסרי בית וחולי איידס. הארגון מספק דיור, ארוחות, טיפול ושירות רפואי ושילוב בתעסוקה וגם מקדם מאבקים משפטיים לקידום זכויותיהם. לשם צמצום תלותו בפילנתרופיה הארגון הקים שלל מיזמים עסקיים כגון: רשת חנויות יד שניה יוקרתיות במנהטן (לבגדים, רהיטים וספרים), שירות קייטרינג, חברת דפוס וחברה לניהול נכסים. המוצרים בחנויות יד שניה נתרמים על ידי תושבי מנהטן ומעצבים בכירים.

המיזמים מופעלים גם על ידי מתנדבים ומוטבים (כחלק מתהליך של שיקום תעסוקתי) ומייצר מקור הכנסה לא מבוטל. לדוגמא ב-2009 הכנסותיו של הארגון היו כ 45 מיליון דולר, והכנסות מן המיזמים העסקיים עמדו על 15 מיליון דולר, 3.8 מיליון דולר מהם רווח נקי. העצמאות הכלכלית מאפשרת לארגון שלא להסתפק בתחזוק האוכלוסיות החלשות אלא לפעול לשינוי המדיניות האחראית ליצירתן (לקוח מתוך לא על הפילנתרופיה לבדה, בן זימן, 2009).

גם בארץ אנו רואים יותר ויותר עמותות שמאמצות אסטרטגיה עסקית לקידום מטרותיהן. לדוגמא, ארגון אחותי מפעיל כבר כמה שנים חנות סחר הוגן המשווקת מוצרים של יצרניות מכל הארץ המגיעות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. פלטפורמה זו מאפשרת למכור תוצרת של נשים מוחלשות, מה שתורם להעצמה כלכלית שלהן לצד חינוך לצרכנות על פי עקרונות הסחר ההוגן.

גם עמותת תור המדבר הפועלת בבאר שבע לצמצום פערים ולפיתוח הפריפריה החברתית מקדמת את מטרותיה באמצעות כלים עסקיים. לאור זאת העמותה פיתחה את קפה רינגלבלום המעסיק נוער בסיכון ואת החממה ליזמות ועסקים חברתיים המקדמת פיתוח כלכלי מקומי להרחבת תעסוקה בפריפריה ופיתוח שירותים חברתיים חדשים.

עסקים חברתיים
עסק חברתי המקדם שורת רווח כפולה זו ישות ארגונית חדשה ומתהווה. בישראל יש כיום מאות ארגונים המגדירים את עצמם עסקים חברתיים והם מופעלים על-ידי עמותה או פועלים בתור עסק. להסדרת מעמד משפטי של ישות זו הוגשה לאחרונה הצעת תיקון לחוק החברות אשר עשויה לחולל מהפכה ביחס של ישראל לעסקים חברתיים.

לפי התיקון, לצד הגדרות משפטיות כמו חברה בע"מ או חברה לתועלת הציבור, יתאפשר להקים גוף שיוגדר כ"חברה שהיא עסק חברתי". חברה כזאת תצטרך להגדיר לעצמה מטרה חברתית, תוכל להרוויח כסף, ולחלק כ 50% מהדיבידנדים. חקיקה זו מהווה עוד נדבך במדיניות ממשלתית לחיזוק עסקים חברתיים בישראל וזאת בדומה להקמת קרן השקעות להצמחת עסקים חברתיים באמצעות קרן דואליס ו-IVN המתמחות בתחום.

5 טיפים לקידום שורת רווח כפולה

  1. "הכול מתחיל בראש" – התכווננות של הארגון לשורת רווח כפולה ומדיניות מוצהרת בנדון הנם תנאי ראשון לפיתוח תחום זה. שינוי פרדיגמה זהו דבר קשה ומצריך ממובילי הארגון לצאת מאזור הנוחות, ולהיפתח לגישות ושיטות עבודה חדשות.
  2. "לפתוח את השורות" – כדי לייצר מיזמים עסקיים מומלץ להיעזר באנשים בעלי ידע וניסיון עסקי. חשיבה ועבודה משותפת עם שותפים בעלי אוריינטציה עסקית תרחיב את נקודות המבט ויכולות של הארגון, תתניע תהליכים של יזמות עסקית וחדשנות חברתית ותאפשר לארגון להתפתח לזירות ודרכי פעולה חדשות.
  3. זיהוי נכסים והזדמנויות – יש לבחון אלו נכסים פיזיים, קניין רוחני או מומחיות בעלת ערך יש לארגון? עבור אלו שירותים/מוצרים קיימים או פוטנציאליים הארגון יכול לגבות תשלום? במקביל, חשוב לבחון את הסביבה של הארגון כדי לזהות מגמות (חברתיות/כלכליות/פוליטיות) וצרכים של קהלי יעד שונים אשר ניתן יהיה לתרגם למוצרים/שירותים שהארגון יוכל לספק.
  4. "לפתוח את הארנק" – יצירת רווח דורשת השקעה כספית וזו יכולה להכביד על הארגון (בדומה להעסקת מגייס משאבים) אך בטווח ביניים היא בעלת פוטנציאל ועשויה להגדיל את המשאבים ואת האיתנות הפיננסית של הארגון.
  5. תרבות ארגונית תומכת שורת רווח כפולה – מדובר על תהליך הדרגתי ושיטתי שאומנם קשה אך גם יצירתי ומחייב חשיבה מחוץ לקופסה ומחוץ לתבניות עבודה מוכרות. תהליך זה מצריך שותפות סינרגטית בין נציגי האוריינטציה החברתית והעסקית על מנת באמת לייצר "ערך משולב". למנהלי ארגונים יש תפקיד קריטי ביצירת תרבות ארגונית שמאפשרת למידה והתפתחות ארגונית מתוך ניסוי וטעייה ומכוונות מתמדת לאפקטיביות בשני התחומים.

לסיכום, העולם שלנו משתנה, ונראה כי גם בישראל מתרחבת התופעה של יזמות חברתית-עסקית. חשוב שגם ארגונים לשינוי חברתי "יעלו על הרכבת" של יזמות וחדשנות ויתחילו לפתח אסטרטגיות חדשות לפיתוח משאבים וקידום מטרות חברתיות.

למידע נוסף על עסק חברתי, באוגדן – מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשלה, מנהיגות אזרחית

הכותבת כתבה תזה על יזמות חברתית-עסקית, חוקרת את הנושא ומרצה עליו.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

One thought on “שורת רווח כפולה – מיזמים עסקיים ושינוי חברתי”

  1. עמית

    בין שורות הקואופרטיבים שווה להכיר גם את בטוח יחד – קואופרטיב אבטחה ורפואה. קואופרטיב עובדים של מאבטחים וחובשים בטיולים שהוקם לפני שלוש שנים ונמצא בתקופת גדילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

1 + = 2

כ