10 שלבים בתכנון קמפיין מימון המונים מוצלח

10 שלבים בתכנון קמפיין מימון המונים מוצלח

כותב: גלי בסודו
קטגוריות:

הרעיון לקמפיין מימון המונים התגלגל אצלכם בראש, וסוף סוף החלטתם לצאת לדרך? הפוסט הזה יכול לעשות לכם לסדר. ייתכן שכבר יש לכם רעיון מעולה לסרטון, ושגייסתם  סלב לטובת העניין – שזה ממש מצוין, אבל חכו רגע, יש כמה שלבים בדרך, שכדאי להתעכב עליהם, לפני שקופצים למים.

 

קודם כל שאלה: "בקמפיין מימון המונים כבר תמכת?" אם כן, סבבה, אפשר לדלג לפסקה הבאה, ואם לא, אז כדאי. כנסו לאחת הפלטפורמות, בחרו קמפיין לתמוך בו. ממליצה לעבור את כל התהליך, עד לשלב בו קיבלתם הודעה שהתמיכה או התרומה שלכם אושרה. אחר כך תשאלו את עצמכם, מה עשה לכם את זה? מה הפך דווקא את הפרויקט שבחרתם לראוי? אם יש לכם יותר מסיבה אחת, עוד יותר טוב – תזכרו אותן, כי אלו סביר להניח יהיו גם חלק מהסיבות שיגרמו לאנשים לתמוך בקמפיין שלכם, ותמיד טוב לחזור ולבחון את הקמפיין המתגבש, ביחס לאותן סיבות.

ועכשיו מת-חי-לים:

1. הגדרת המטרות
במרבית המקרים הצורך בכסף הוא המניע העיקרי, אבל מהר מאוד תגלו שבמהלך הקמפיין צצות להן מטרות נוספות, שבכלל לא חשבתם עליהן. עשויות להגיע הצעות לשיתופי פעולה, התקשורת פתאום יכולה לגלות עניין בנושא (לא בקמפיין אלא ברעיון שעומד מאחוריו) או שהמיזם יגיע לקהלים אוהדים ותומכים שלא כיוונתם אליהם.

נניח שמובטח לכם שהכסף יגויס במלואו, האם במקרה כזה יש לכם סיבה נוספת למה בכלל לפנות לציבור? האם תוכלו להגדיר יעדים נוספים שתרצו להשיג באמצעות הקמפיין? אם תגדירו אותם מראש, תוכלו לפעול בצורה אסטרטגית כדי להשיגם. למשל, קואליציית ירו-שלם, במסגרת הקמפיין מרחב ציבורי פתוח בשבת, זיהתה את בעלי העסקים בירושלים כבעלי אינטרס משותף ליצירת ירושלים עיר פלורליסטית חיה ותוססת בכל ימות השבוע, ויצרה שותפות אסטרטגית עם בתי קפה בעיר במהלך הקמפיין וגם אחריו.

2. גיבוש הקונספט
לא תמיד קל להסביר לקהל התומכים בשביל מה אנחנו צריכים את הכסף, ולמה דווקא עכשיו. כשמדובר על פרויקט חדש, על עליית מדרגה של פרויקט קיים או על אילוץ שמחייב אותנו בהגדלת התקציב, ההסבר יחסית פשוט.

הנה למשל, ארגון מען המפעיל קו חם לנפגעות אלימות בחברה הבדואית יצא בקמפיין לאלימות אין שעות קבלה כדי להרחיב את היקף הפעילות של הקו החם.

המרכז לקהילה האפריקאית בירושלים, יצא לקמפיין בעקבות אילוץ והסביר שמשאבים שהובטחו בוטלו ברגע האחרון, ולכן זקוק למימון על מנת להשאיר את המרכז פתוח מספר חודשים עד להשגת מימון חלופי.

גם ארגון הנוער הגאה, איגי יצא בקריאה לציבור לסייע לו בקמפיין הבטחות צריך לקיים, בעקבות הבטחה תקציבית של שר החינוך, שלא מומשה.

השאלה מה קורה, כשהצורך הוא עבור פרויקט שכבר רץ כמה שנים? הצידוק לסכום ולטיימינג נעשה מורכב יותר. חשוב שתתעכבו על השלב הזה, ותחדדו לעצמכם ולקהלים שלכם מהי אותה מטרה אקוטית שלשמה יצאתם לדרך. פיצוח הקונספט הוא שלב קריטי להמשך, וממנו נגזרים שאר המהלכים.

3. הקמת צוות
ברגע שהארגון שלנו קיבל החלטה שיוצאים לדרך הדבר הבא יהיה הקמת צוות שיוביל את הקמפיין. כדאי שהצוות יכלול מנהל או מנהלת קמפיין ועוד לפחות 3-4 אנשים. חברי הצוות יסייעו בהכנת הסרטון, גיוס התשורות, בניית שותפויות ובעיקר בעיקר יסייעו בשלב ההפצה.

תקופת הקמפיין תנוע בדרך כלל בין חודשיים וחצי לשלושה וחצי חודשים, לפי החלוקה הבאה: כחודש וחצי לפני הקמפיין, חודש פלוס במהלך הקמפיין, ועוד כשבועיים שלושה אחרי הקמפיין.

מנהלת הקמפיין צריכה להיערך למשהו כמו רבע משרה במשך כל התקופה. שאר השותפים צריכים לקחת בחשבון בעיקר כשבוע-עשרה ימים אינטנסיביים במהלך הקמפיין בו יידרשו לטלפונים, פגישות, ועבודה אינטנסיבית על המייל וברשתות החברתיות.

4. תכנון תקציב הוצאות
כשאנחנו מתכננים את תקציב הפרויקט, חשוב שנזכור שמתוך הסכום שנגייס עלינו להוריד באופן גס כ-20%. מתוכם כ-10% לטובת הפלטפורמה וחברות האשראי ועוד כ-10% לטובת הכנות המקדימות שהיו לנו, הפקת הסרטון, התשורות שנפיק והוצאות המשלוח.

כדאי שתיקחו בחשבון שחלק מהסכום יצא בכל מקרה, בין אם תצליחו לגייס את הכסף ובין אם לאו.

5. הגדרת סכום היעד
הדרך הטובה ביותר לקבל החלטה כמה כסף סביר שנגייס היא לבדוק כמה גויס עבור קמפיינים דומים. לפרויקט ארצי, העוסק בנושא שנמצא על סדר היום, עם קהילה אוהדת ומעורבת, יש פוטנציאל גיוס גבוה יותר, מאשר לפרויקט מקומי הנוגע בנישה מאוד ספציפית, וללא קהילה משמעותית מאחוריו. דוגמאות לקמפיין מ-2016

אם גיליתם שיש פער גדול בין הסכום הרצוי לכם ובין מה שנראה לכם סביר לגייס, עדיף שתמצאו דרכים לצמצם עלויות או לגייס רק עבור חלק מהפרויקט. ההמלצה הגורפת היא להיות צנוע ולהתחיל בקטן, כדי שההתנסות תהיה חיובית, ואחריה נוכל להעלות הילוך לקראת הקמפיין הבא.

קחו בחשבון שבפלטפורמות הישראליות למימון המונים אפשר ללמוד רק מה עבד ולא מה לא עבד. מכיוון שהסטטיסטיקה מראה שפחות ממחצית מהקמפיינים אינם משיגים את היעד, יש בכך מאין אחיזת עיניים, וחשוב שנפעיל שיקול דעת ולא נניח שהקמפיין שלנו יהיה זה שישבור שיאים. תמיד יכולות להיות הפתעות לטובה, אבל לא כדאי שנבנה עליהן.

6. בחירת הפלטפורמה
יש כמה מאפיינים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת הפלטפורמה. הראשון נוגע לשיטת הגיוס "הכל או לא כלום" או "פרויקט גמיש". במסלול "הכל או כלום" – תקבלו את הכסף רק אם תגיעו ליעד, בעוד שבמסלול הגמיש תוכלו לקבל את הכסף גם אם לא גייסתם הכל.

ארגונים נוטים להעדיף את המסלול הגמיש כדי שבוודאות יישארו עם משהו ביד, העניין הוא שהגמיש משדר אי בהירות מול התומכים. אנחנו צריכים את הסכום במלואו למימוש הפרויקט או יכולים להסתפק בפחות? מסלול גמיש גם עשוי להכניס אותנו להתחייבות מול התומכים לממש את הפרויקט בחסר.

שיקול נוסף בבחירת הפלטפורמה, נוגע לשאלה האם זו פלטפורמה מוכרת שעולה גבוה במנועי החיפוש. הניסיון מלמד שזו סוגיה חשובה, ושווה לקחת אותה בחשבון. גם אם מדובר על עמלה גבוהה יותר, החשיפה במנועי החיפוש היא קריטית להצלחת הקמפיין, במיוחד אם אתם מתכוונים להגיע לכמה מאות תומכים ולא לכמה עשרות.

ובוא נתעכב על זה עוד רגע. אם אתם מכוונים לקמפיין צנוע הפונה בעיקר לתומכים שהולכים אתכם כברת דרך ועוד כמה עשרות מצטרפים חדשים, אז אפשר גם לבחור פלטפורמה פחות פופולארית, אבל אז ממליצה ללכת על כזאת, שמאפשרת לתומכים שלכם לעשות הוראת קבע. יש ארגונים שעושים זאת בהצלחה, ומצרפים בכל קמפיין עוד מספר תורמים קבועים לארגון.

דבר אחרון בנוגע לבחירת הפלטפורמה. אם אתם מיעדים את הקמפיין לקהל מקומי ממליצה ללכת על פלטפורמה ישראלית. ההחלטה על כך מתקשרת למטרות שהגדרתם כשיצאתם לדרך. למשל, אם אחת המטרות היא לחשוף את פעילות הארגון בפני הציבור הישראלי, אז פלטפורמה ישראלית עדיפה. בכל מקרה, אם יש לכם תורמים בחו"ל רוב הפלטפורמות מאפשרות להציג את הפרויקט גם באנגלית, ולקבל תרומה במטבע זר. לקריאה על בחירת הפלטפורמה

7. גיוס התשורות
המתנה זו לא הסיבה שבגלל אנשים תומכים, ובכל זאת, לקבל מתנות זה די נחמד, ובמיוחד כאלה שיש להן ערך בעינינו. יש ארגונים שמחליטים לוותר מראש על התשורות וגם זו אפשרות, אבל קחו בחשבון שאתם מוותרים על רובד חווייתי בקמפיין, שיכול להכניס עוד אנרגיות ועניין לתומכים, וגם להעיד על יכולת הארגון להניע ולגייס את הקהילה לרעיון.

אם אתם הולכים על תשורות, כאן המקום להיות יצירתיים ולייצר שיתופי פעולה, שיוכלו להעיף את הקמפיין לגבהים חדשים. נסו לחשוב על תשורות שלא חייבים לשלוח בדואר, כמו הטבות למסעדות, כרטיסים למופעים, הזמנה לפעילות כזו או אחרת שהארגון יוזם. כך תחסכו הוצאות הפקת התשורה ושליחתה בדואר ישראל.

אם בכל זאת החלטתם לוותר על המתנות, זה גם בסדר. יש ארגונים שבגלל אופי הקמפיין או בשל משאבי הזמן המוגבלים העומדים לרשותם, מחליטים להוריד את האלמנט של התשורות, ומציעים שי צנוע בעלויות הפקה סמליות, אם בכלל.

רק אחרי שהחלטתם על התשורות ואופיין תוכלו לתכנן את מדרגות התמיכה, ומהי התשורה שתתקבל עבור כל מדרגה.
במקרים רבים יתווספו לכם תשורות במהלך הקמפיין. אנשים עשויים להציע לכם תרומה ולעיתים הטבה שעבורם זה פרסום ועבורכם זו עוד דרך לתת לתורמים שלכם ערך מוסף.

8. הסרטון הטקסט והחומרים הגרפיים
הסרטון צריך לשקף את הרעיון שעבורו רוצים לגייס. צריך לשלב בו הסבר על הקמפיין, על הטיימינג ופנייה אישית ומגייסת. נסו לעשות זאת ב-2-3 דקות.

כדאי לעבוד עם איש מקצוע, אבל אם אין לכם תקציב לסרטון בעלויות של כמה אלפי שקלים נסו לאתר איש מקצוע בתחומי תקשורת, פרסום או קולנוע. חפשו במעגלים הקרובים והרחוקים אחת כזו או אחד כזה, שיוכלו לתת לכם הכוונה מה עובד ומה פחות.

תהליך הפקת הסרטון כולל כתיבת תסריט, יום או ימי צילומים, עריכה, משוב ותיקוני עריכה, ולעיתים גם השלמה של יום צילומים נוסף. חשוב להקפיד על סאונד איכותי, זכויות יוצרים למוסיקת רקע וכתוביות.

הטקסט. במקביל להפקת הסרטון מתחילים גם לעבוד על הטקסט. כבר בשלב הזה אפשר להיכנס לפלטפורמה ולפתוח דף קמפיין. טיפ חשוב – בדקו מראש אם שם הקמפיין נכנס במלואו בתיבת הכותרת בפלטפורמה שבחרתם, לעיתים יש הגבלת תווים שיאלצו אתכם לקצר את שם הקמפיין.

התחילו גם לאסוף ולעצב חומרים ויזואליים כמו תמונות וסרטונים קצרים. גייסו גרפיקאית (או גרפיקאי) לשורותיכם, שלחו צלם לשטח, חפשו תמונות וגיפים חינמיים.

לכשיסתיימו ההכנות ותחליטו שאתם בשלים לעלות לאוויר קחו בחשבון, שמנהלי הפלטפורמה ייתנו לכם משוב, לעיתים יקשו בשאלות ויסייעו לכם לחדד את הקמפיין. בסופו של דבר הם רוצים שהקמפיין שלכם יצליח לא פחות מכם, אז שווה להתייחס להערות שלהם ברצינות גם אם זה אומר לדחות את עלייתו של הקמפיין לאוויר ביום או יומיים.

9. משך זמן הקמפיין וטיימינג
אתם צריכים להגדיר תקופת זמן שמצד אחד לא תהיה קצרה מידי ומצד שני לא תמרח ותשתק את הארגון או לחילופין תגרום לכם ולתומכים לאבד עניין. 35-45 יום זה בהחלט פרק זמן סביר.

קיץ וחופשים הם תקופות פחות טובות לקמפיין. שימו לב מתי הקמפיין מתחיל וגם מה מועד הסיום שלו. עדיף שלא יסתיים סמוך לחג או אירוע אחר על לוח השנה, שעשוי לתפוס את תשומת הלב הציבורית.
וגם להיפך. אם הקמפיין שלכם עוסק בנושא תקשורתי שידוע לכם מראש מתי הוא עומד לעלות לכותרות, כמו פרסום דו"ח מבקר המדינה, סיום פגרת הכנסת או פתיחת שנת הלימודים, תזמנו את הקמפיין שלכם בסמיכות.

10. תכננו את מעגלי ההפצה ולמדו את "כללי המשחק"
רוב האנשים נוטים לתמוך בקמפיין רק אחרי שאחרים כבר תמכו בו, והם רואים שהקופה הולכת ומתמלאת.
לאנשים במעגל ההפצה הראשון: הצוות, ההנהלה שוחרי ומתנדבי הארגון, יש תפקיד קריטי בהתנעת הקמפיין. שתפו את אנשי מעגל ההפצה הראשון בתהליך, לפני שהקמפיין עולה לאוויר. הסבירו להם את תפקידם, הן כתומכים הראשונים שמתניעים את הקמפיין, והן כמפיצי הקמפיין בשלב הבא. הזמינו אותם לאירוע השקה והכניסו אותם ב"סוד העניינים"
.
מעגל ההפצה השני הוא הקהילה שלכם – האנשים שמזדהים עם המסר שלכם, חברים ברשתות חברתיות, ארגונים עמיתים ומכרים. בנו רשימות של כל אלה וחלקו מראש תפקידים בין חברי הצוות מי פונה למי.

המעגל הבא הוא הציבור הרחב – השקיעו בחשיפה ברשתות, כולל קמפיינים ממומנים, ובמקביל תכננו מראש אייטמים, פעילות שטח ואירועים במרחב הציבורי, שיסייעו לכם לקבל חשיפה בכלי התקשורת.

קמפיינים רבים מתנהלים באופן דומה, ויש בהם עליות ומורדות. חשוב שתתייעצו, תקראו ותבינו את "כללי המשחק". זה יסייע לכם להיערך נכון לקראת כל אחד מהשלבים ולהימנע מייאוש או ממהלכים פזיזים, שעלולים לפגוע בצמיחה הטבעית של הקמפיין.

חשבו גם על היום שאחרי
אמנם לא כדאי לרתום את העגלה לפני הסוסים, אבל כן רצוי לראות בקמפיין מימון המונים שיא של תהליך שנמשך גם בתום הקמפיין. בין אם תגיעו ליעד ובין אם לא, הארגון שלכם נחשף לציבור רחב. תכננו מראש איך לשמור איתו על קשר, כדי שימשיך ללכת אתכם לאורך זמן. הפוסט הזה על קהיליזציה יכול לתת לכם רעיונות.

יש לכם תובנות נוספות? שונות? מוזמנים להתייחס, להגיב ולשתף.

קישורים חיצוניים:

מימון המונים, עמית גל – מדריך מעשי לבניה והפצה של קמפיין גיוס באינטרנט

 

10 thoughts on “10 שלבים בתכנון קמפיין מימון המונים מוצלח”

  1. אלי

    מצוין. תודה. אם אני צריך כסף להמשך פעילות של הארגון, האם את ממליצה לייצר פרויקט בשביל המימון או שהקמפיין יהיה עמור הארגון (שזה הרבה יותר קשה)?

  2. גלי בסודו

    אלי, כדאי לזהות פרויקט ספציפי שסביבו ניתן ליצור קמפיין, ולא להרים קמפיין כללי לארגון.

    1. אלי

      סבבה. תודה.

  3. איב טל

    הסבר ממצה ומשעשע! משהו שכל הצוות יכול להבין. תודה!

    1. גלי בסודו

      תודה איב. חשבתי שיכול לעניין אותך, כמי שעובדת עם ארגון של נשים בדואיות, הקמפיין של מען – קו חם לנשים בדואיות בנגב, עוקבת? https://www.giveback.co.il/project.aspx?id=466

  4. אורי

    פוסט מעולה. אפשר לשאול כמה עולה להכין סרטון כמו זה שמופיע פה?

    1. גלי בסודו

      הכנת סרטון כזה כוללת כתיבת תסריט, שהוא סוג של פוסט מקוצר, איתור מאיירת, זה נעשה על ידי החברה שעבדנו איתה ואיתור קריינית (או קריין) גם כן נעשה על ידי החברה. כמות המילים קובעת את אורך הסרטון, למשל בסרטון הזה צמצמנו עד שהגענו ל-620 מילים ומבחינת החברה שעבדה איתנו היה טוב אם היינו מקצצים אפילו יותר. העבודה על הטקסט נעשתה במשותף איתם. ועכשיו בתשובה לשאלתך, קצת קשה לומר כי הפקנו איתם 7 סרטונים והם עשו לנו את הכל כעסקת חבילה, אבל בערך סביב 10,000 ש"ח.

  5. סאם שוב

    שלום גלי, תודה על המאמר החשוב. האם יש סיבה לא להשתמש במספר פלטבורמות בו זמנית? אם בוחרים לא לשלם מנוי, העמלה היא פר תרומה ולכן לא אמור להיות השלכה לריבוי פלטמורמות. אין דרישה לבלעדליות, נכון?

    1. גלי בסודו

      כן אבל… זה עשוי לבלבל את מי שרוצה לתמוך בארגון. יש שילובים מומלצים כמו למשל פייפאל + אפשרות סליקה דרך כרטיס אשראי, שראל תורמת מציעה למשל שילוב עם פייפאל וגם זה בסדר, אם בחרתם לעבוד עם ישראל תורמת. אבל לא כדאי מעבר לכך. זה גם עשוי להקשות על ההתנהלות של הארגון לעבוד עם יותר מידי פלטפורמות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

− 2 = 5

כ