הכנסת, כאן משנים מציאות צבי טיבריוס קלר. מתוך אתר פיקיוויקי

הכנסת, כאן משנים מציאות

קטגוריות:

הכנסת היא המקום שבו החברה הישראלית מבקשת לעשות שינוי במציאות. מהבחירות הכלליות במדינה, בהן הציבור בוחר את הכנסת, ועד פעילותה של הכנסת בזמן שגרה, כולם באים לכנסת.

נכון, הכנסת היא רשות שלטונית בין רשויות אחרות, המבצעת והשופטת, ובין רמות שונות של קבלת החלטות, למשל במישור המקומי או האזורי. אך ייחודה של הכנסת כרשות מחוקקת ומפקחת על פעולות הממשלה הוא שהכנסת היא הריבון בשיטת המשטר שלנו. הממשלה נתונה לפיקוח של הכנסת ואף מציעה הצעות חוק מטעמה, ארגונים מקצועיים, בעלי עניין, חברות מסחריות והנציגים מטעמן – כולם רוצים להשתתף במשחק הפוליטי, כולם רוצים שקולם יישמע, כולם רוצים להשפיע על המדיניות ולשנותה.

בשל חשיבותה של הכנסת כזירה משנה מציאות, עלינו להכיר אותה מבפנים, את המנגנונים הפועלים בה, ואת האפשרויות שעומדות בפנינו.

עיקר העבודה של הכנסת נערכת בוועדות הכנסת. הוועדות פועלות כדי לבצע את שלושת התפקידים של הכנסת כרשות המחוקקת, כמפקחת על עבודת הממשלה וכמוסד המייצג של החברה הישראלית. בניגוד למליאת הכנסת, שבה נערכים הדיונים וההצבעות בנוכחות חברי הכנסת בלבד, הדיונים בוועדות הכנסת מאפשרים השתתפות של הציבור הרחב הן כצופים והן כמשתתפים פעילים, תוך כיבוד הליכי הדיון וסדרי רשות הדיבור במהלך הדיון.

ועדות הכנסת
נכון לנובמבר 2016 פועלות בכנסת שמונה עשרה ועדות שונות, מתוכן שתיים עשרה שהן ועדות קבועות וסמכויותיהן מוגדרות בתקנון הכנסת. הוועדות הקבועות הן: 1. ועדת הכנסת; 2. ועדת הכספים; 3. ועדת הכלכלה; 4. ועדת החוץ והביטחון; 5. ועדת הפנים והגנת הסביבה; 6. ועדת חוק, חוקה ומשפט; 7. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; 8. ועדת החינוך; 9. הוועדה לביקורת המדינה; 9. הוועדה לקידום מעמד האישה; 10. ועדת המדע והטכנולוגיה; 11. ועדת העלייה, 12. הקליטה והתפוצות.

שאר הוועדות הן ועדות משתנות, אותן מוסמכת להקים ועדת הכנסת. חלקן מוקמות בכל קדנציה מחדש, וחלקן במהלך תקופת כהונתה של הכנסת. ועדות אלו, נכון לנובמבר 2016 הן: הוועדה לפניות הציבור; הוועדה למלחמה בסמים ואלכוהול; הוועדה לזכויות הילד; הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור; הוועדה המיוחדת לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי.

סוגי הדיונים בוועדות הכנסת
בוועדות הכנסת השונות מתקיימים סוגים שונים של דיונים, העיקריים שבהם הם:

דיונים בהצעות חוק – ועדות הכנסת הן אלה שמעצבות את הצעות החוק, ומנסחות את החוקים שמשפיעים על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. בדיונים אלה עוסקות הוועדות בהצעות החוק הפרטיות שמגישים חברי הכנסת ובהצעות החוק הממשלתיות שמגישה הממשלה. הוועדה שדנה בהצעת חוק מסוימת עושה זאת תוך שמיעת הגורמים הרלוונטיים – חברי הכנסת, נציגי ממשלה, בעלי עניין ומוזמנים שונים – ובעזרת אנשי צוות של הוועדה במזכירות הוועדה ובייעוץ המשפטי שלה.

דיונים בהצעות לסדר היום – רוב הדיונים בוועדות הכנסת עוסקים בנושאים שונים על סדר היום הציבורי. חברי הכנסת רשאים לבקש לדון בנושאים אלו בוועדות, כמו גם יושבי הראש של הוועדות. בדיונים אלה משתתפים כל הגורמים הרלוונטיים, ממשרדי הממשלה ועד למוזמנים שונים מהציבור. למשל, לדיון בנושא זכויות הילד מוזמן נציג מהמועצה לזכויות הילד, לדיון בנושא שכר המורים יוזמנו נציגי הסתדרות המורים, וכיוצא באלה. פעמים רבות אין לדיונים הללו תוצאות מעשיות, אולם הכנה טובה לקראתם עשויה לסייע להביא לתוצאות מעשיות באמצעות קריאה או דרישה לפעולה מסוימת מצד הוועדה, חברי הכנסת או נציגי הממשלה בדיון.

דיוני פיקוח על עבודת הממשלה – דיונים בוועדות הכנסת, הם אחד הכלים שיש לכנסת לפיקוח על עבודת הממשלה, שלעיתים נזנח לטובת ניהול דיונים שעל סדר היום. הוועדה לביקורת המדינה מקיימת דיונים בהמשך לדוחות המבקר על משרדי הממשלה, שרי הממשלה מחויבים להעביר לוועדות הקשורות אליהם דיווחים על עבודת משרדם, ועדת הכספים מפקחת על ביצוע העברות תקציביות, והוועדות השונות מפקחות ומאשרות תקנות שקובעים שרי הממשלה.

התנהלות הדיונים בכנסת
הדיונים בוועדות כוללים בדרך כלל משתתפים קבועים. יושב ראש הוועדה וצוות הוועדה שכולל נציג או נציג ממזכירות הוועדה ויועץ משפטי, חברי כנסת, נציגים ממשרדי הממשלה שקשורים לנושא הדיון, ומוזמנים שונים, בין אם מהמגזר העסקי, מהאקדמיה, מארגונים שונים, שפעילותם קשורה לנושא הדיון.

יושב ראש הוועדה מנהל את הדיון ומאפשר לכל גורם לדבר בתורו, על אף שברוב המוחלט של הדיונים לא כל אלו שביקשו לדבר מקבלים רשות דיבור. בקשת רשות דיבור מתבצעת בכתב באמצעות פתק לנציג מזכירות הוועדה. רצוי מאוד לתאם מראש בקשה לרשות דיבור עם מזכירות הוועדה ועם יו"ר הוועדה או הצוות המייעץ לו. חברי הכנסת רשאים לדבר ואף להתפרץ לדברי אחרים, אך הזכות הזאת שמורה רק להם. למוזמני הוועדה אסור להתפרץ לדברי אחרים.

לכל ועדה יש חברי כנסת שהם חברים רשמיים בה, אולם הזכות להצביע בוועדה היא לא זכות פרטנית לאותו חבר כנסת שהוא חבר רשמי בוועדה, אלא זכות המוקנית לכל חבר אחר בסיעתו שמחליף אותו.
דיוני הוועדות משודרים באתר האינטרנט של הכנסת. הקלטת השידור עולה לאתר הוועדה בדרך כלל כחצי יום לאחר הדיון. פרוטוקול הדיון עולה לאתר הוועדה בכך כלל כשבועיים לאחר הדיון.

לסיכום:
לפני שאנחנו פועלים בזירת הכנסת עלינו להתכונן היטב מראש ולסמן מטרות ויעדים לכל פעולה. סימון ברור של מטרות ויעדים יקל עלינו לבחור את הכלי בארגז הכלים במידה ואנחנו יוזמים פעולה בכנסת, או להגיב ביעילות במידה ועלינו להגיב לנושא שעולה בתחום פעילותנו. הכנה טובה, סימון המטרות והכרה של ארגז הכלים והסמכויות של ועדות הכנסת, הן תחילת הדרך לפעילות יעילה בכנסת.
איך מתאימים את הפעולה המבוקשת לארגז הכלים של הוועדות? על כך בפוסטים הבאים.

הישארו מעודכנים בזמן אמת

 

 

 

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

+ 50 = 55

כ