לכמה מכם אין מוגבלות, ואתם יודעים בוודאות שלעולם לא תהיה? Stock Photo: 123RF, Fabio Formaggio

לכמה מכם אין מוגבלות, ואתם יודעים בוודאות שלעולם לא תהיה?

קטגוריות:

דייויד לפופסקי עו"ד מצליח שהתעוור בגיל צעיר, פרופסור מוכר למשפטים, ומתנדב כמארגן קהילתי לקידום נגישות וזכויות לאנשים עם מוגבלויות בקנדה, הוביל את הקואליציה שהביאה לחקיקת "חוק הנגישות במדינה", וכיום הוא ממובילי הקואליציה שפועלת להבטיח את יישום החוק.

ניצלנו את הביקור שלו בישראל כדי לשמוע על הצעדים שקדמו לאישור החקיקה.

למה הקמתם את הקואליציה?

"לפני חוק הנגישות אנשים עם מוגבלויות שחוו הפליה, יכלו לתבוע מוסדות באופן פרטני, הבעיה שקשה מאוד לאדם אחד לעמוד על הזכויות שלו, לכן זיהינו צורך לעשות רגולציה לכל הנושא הזה, ולדרוש פתרונות ברמה המערכתית".

"היה לי ברור שאנחנו צריכים לדבר בשמנו, אבל מה ההגדרה של "אנחנו"? האתגר הראשון היה ליצור חיבור בין אנשים עם סוגים רבים של מוגבלויות – פיזיות, רגשיות, אינטלקטואליות ואחרות. בהתחלה היו מאבקים קטנים של קבוצות קטנות שניסו לקדם פתרונות למוגבלות ספציפית – כתב ברייל נגישות לכיסאות גלגלים, שפת סימנים – אבל כל אלו הם מכשולים (barriers). שיקפנו לאנשים עם מוגבלויות שהם מתמודדים עם אותו אתגר –מכשולים. כולנו רוצים חברה ללא מכשולים, וזה מה שאיחד אותנו".

"דבר שני, הבנו שנכון שלאנשים עם מוגבלויות יש תפקיד חשוב במאבק, אבל המאבק לנגישות צריך להיות של כולם. כפרופסור, נכנסתי לשיעור הראשון בסמסטר מול כיתה של סטודנטים למשפטים, שלרובם היכרות מועטה עם הנושא, ושאלתי: לכמה מכם אין מוגבלות ואתם יודעים בוודאות שלעולם לא תהיה? רציתי לגרום להם להבין שכולנו צריכים לשאוף לחיות בחברה שלא מציבה לאנשים מכשולים. חשוב להבין שלא יכולה להיות דמוקרטיה, לא יכול להיות שוויון ולא יובטחו זכויות אדם – אלא אם נדבר על מוגבלויות. אם אני כאדם עם מוגבלות לא יכול להיכנס לבניין העירייה, אז איפה הדמוקרטיה, איפה השוויון ואיפה הזכויות שלי?"

מהי אסטרטגיית הפעולה של הקואליציה?

"עקרון מרכזי שמנחה אותנו הוא להפוך חסרונות ליתרונות – ככל שההתנגדות גוברת כך אנחנו מתארגנים יותר.
הטענה שלנו היא שלא מדובר בנושא שאמור להיות מזוהה רק עם מפלגות שפועלות להגנה על זכויות אדם, אנחנו פונים למפלגות השונות בהלימה עם השקפת העולם שלהן – גם לאנשים ממפלגות יותר שמרניות, שמודאגים מעודף רגולציה יכולים להיות ילדים עם מוגבלויות, גם הם עלולים להזדקק למיטות בבית חולים וגם אליהם ניתן לפנות. ברמת המסרים, אני לא מדבר על אפליה. זה גורם לאנשים להיעלב, ואני לא רוצה לגרום להם להתגונן".

"חייבים להתאים את עצמך תוך כדי, וכשמזהים שמשהו לא עובד לבחון דרכים נוספות או חלופיות. להיות תמיד מוכן להשתנות, לבצע התאמות ולחשוב על דברים חדשים. מהבחינה הזו המאבק דומה לעשייה המשפטית שאני מכיר מקרוב – אתה חייב לנסות להמציא את עצמך מחדש, ותמיד לחשוב כיצד ניתן להפוך אנשים לחיילים במאבק. אישית, אני פחות מאמין בהפגנות, אלא אם ניתן לגייס אלפים רבים של משתתפים. מדובר בהמון עבודה כדי להפיק אירוע אחד. אני מנסה להפוך את האנשים בחזית לחיילים הטובים ביותר, לחשוב איך הדברים נראים בעיניים של מקבלי ההחלטות. דימוי טוב הוא של שתי טיפות של דם בכוס מים – מה שהפוליטיקאי צריך לראות זה כוס אדומה ומלאה. תמיד לחשוב איך מייצרים מקסימום נראות והשפעה עם מעט משאבים".

"אנחנו משתמשים הרבה בטלפונים הניידים – מבקשים מאנשים לצלם ולהסריט את המכשולים ולהעלות את התוצרים לרשת. אנחנו דואגים להעביר את התמונות והסרטונים לעיתונאים ופוליטיקאים באמצעות הרשתות החברתיות. שם אנחנו מתייחסים ופונים גם למי שאחראי ישירות על יצירה והסרה של מכשולים מסוימים.
תפקידי כמארגן קהילתי אינו לארגן הפגנות, אלא לגרום לאנשים שמרגישים שאין להם כוח להבין שיש להם, להעלות את המוטיבציה שלהם לפעול. כשאני מדבר עם סטודנטים לאדריכלות לדוגמה, אני אומר להם שידרשו ללמוד כיצד לתכנן בניין נגיש – אחרת הם עלולים למצוא את עצמם מובכים באחד הסרטונים שלנו ברשת…"

איך מגיעים להסכמות כשעובדים עם קהלים מגוונים?

"המטרה שלי היא לא להגיע לקונצנזוס, אלא לוודא שיש הרמוניה בין השחקנים השונים. אם יש חילוקי דעות אנחנו מחפשים את התמות המשותפות, יושבים עם שחקני המפתח ובוחנים מה חשוב להם. כקואליציה אנחנו בית למגוון רחב של עמדות, אם מישהו בא ודורש יותר, מביע עמדות רדיקליות לכאורה, צריך לדעת איך להשתמש בזה, למשל, לומר למקבלי ההחלטות: כדאי לכם לדבר איתנו, כי יש גם קולות אחרים, "קיצוניים" יותר".
אני תמיד אומר שהקואליציה שלנו היא כמו רכבת מהירה – אתה יכול להיות בקטר ולהוביל, להיות נוסע מן המניין לאורך הדרך או להצטרף במקטע כזה או אחר – המקום היחיד שלא כדאי לך להיות בו הוא על המסילה כשאנחנו בדרך!

לסיום אילו עצות תוכל לתת למובילי שינוי חברתי בישראל?

"קודם כל, לא משנה מה קורה, תמשיכו לחייך! לא משנה מה אומרים בחדשות, גם עם המצב לא טוב והופך גרוע אף יותר – זכרו בהתפתחויות שליליות יש את הגרעין לאסטרטגיות ולכיוונים חדשים, והתפקיד שלנו כסוכני שינוי הוא לזהות ולמנף אותם".

"נסחו את הדרישות שלכם בצורה שלאנשים סבירים יהיה קשה להתווכח אתה. למשל, במקרה שלנו, "האם נוכל להסכים שכספי ציבור לא צריכים לשמש ליצירת מכשולים חדשים לאנשים עם מוגבלויות?"

"תמיד תחגגו הצלחות בדרך, לא משנה כמה הן קטנות. זה חיוני במאבקים ארוכים"

"לבסוף, המפתח בעיני הוא מחויבות חזקה ועיקשת (tenacity ) למטרה. שואלים אותי הרבה אם זה לא קשה או מתסכל כשאומרים לך "לא". התשובה שלי היא שזה כמו לשאול שחיין אם לא מתסכל אותו להירטב. אם אתה לא רוצה להירטב, עדיף שתבחר ספורט אחר. אל תוותרו. שום דבר לא צריך לגרום לכם לוותר. הסכנה הגדולה ביותר היא שאנשים בתנועה שלנו יוותרו. אסור לתת לזה לקרות".

דייויד תמך וייעץ לארגוני שינוי חברתי במספר מדינות בעולם, כולל ישראל. דיברנו אתו בביקורו האחרון בארץ בחודש פברואר השנה.