רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מהבלוג?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
בלוג ארגוני הוא קצת כמו ערוץ תקשורת עצמאי שאינו תלוי בדבר. אנשים נרשמים מרצונם כמנויים לבלוג ומקבלים ניוזלטר עם התכנים החדשים עלו לאוויר.
מלחמת המידע מתנהלת בשני הצדדים. לשניהם מסרים ברורים, מיתוסים שנוצרים תוך כדי, ואיך אפשר בלי ממים. אבל כרגע נראה שבמלחמה הזו רוסיה המפסידה הגדולה. כמה גורמים שעשויים להשפיע על תוצאות המלחמה לא פחות מאשר התותחים והטנקים.
לפני כשלוש שנים, הייתי חלק מצוות תקשורת ויחסי ציבור, שייעץ לחברה פרטית בתחום קורסי הפסיכומטרי לבני נוער. במסגרת תהליך הייעוץ, ערכנו קבוצת מיקוד של כעשרים וחמישה נערים ונערות, שהגיעו למשרדי חברת המחקר לסשן ראיונות בן מספר שעות, ובו למדנו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות. היינו בטוחים (בתור "הבומרים" שאנחנו), שכולם ידווחו על אינסטגרם כרשת […]
אנחנו מצלמות באירועים, הפגנות ומתעדות את הפעילות כל הזמן, השאלה כמה מאיתנו באמת יודעות ויודעים לצלם טוב בסמרטפון? להפיק מהמכשיר את המיטב, ככה שהתמונה תשקף בצורה טובה את מה שהיה ותעביר את המסר הנכון,
האם תגובה לפוסטים משאירה אותנו מאחורי המקלדת? מתי השלב הכי קריטי למחאה להיות נוכחת ברשת? ואיך האלגוריתם יכול לשחק לטובתנו?
מה מקומן של הרשתות החברתיות במאבקים וקמפיינים לשינוי מדיניות? בשבועות האחרונים ציין העולם 4 שנים לתנועת ה-Me Too שפרצה באוקטובר 2017, והרשתות החברתיות היו מרכיב בולט בה.
אם אתן מנהלות ערוצי תוכן, כנראה שמעסיקות אתכן שאלות כמו, איך נגיע לעוד אנשים? איך נשפיע על מי שלא מכיר אותנו? ואיך ניצור קהל קוראים ומאזינים מעורה ומעורב בפעילות שלנו?
במאבקים רבים, פרויקטים, מחאות והתארגנויות שונות אנחנו מוצאות את עצמנו מחתימות אנשים על עצומה. יש לי יחסים אמביוולנטיים עם עצומות. מצד אחד זה כלי בסיסי וקל שנותן תחושת כוח (ולפעמים גם באמת כוח, לא רק תחושה). מצד שני, הוא גוזל מאיתנו הרבה משאבים ולא תמיד משרת באמת את המטרה. ממה להיזהר כששוקלים החתמה על עצומה? […]
כאנשי סושיאל מדיה אנחנו עובדים קשה על קמפיין, משקיעים בו שעות וכסף לא מבוטל. אנחנו מפיקים סרטונים ופוסטים מעוצבים, מנסחים דפי נחיתה באתר, מממנים פרסום ברשתות החברתיות ושולחים מיילים ווטסאפים בתפוצת נאט"ו. אבל איך יודעים בסוף אם הקמפיין הצליח?
לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.
כשחושבים על דברים ששינו את העולם, כמעט ואף פעם לא עולה המילה עיצוב לראש. ברוב המקרים נחשוב על דמויות היסטוריות – נפוליאון, איינשטיין, מרגרט תאצ'ר, או על המצאות כמו המכונית, הנורה, המחשב. אבל עיצוב? כן, כן רבותי! עיצוב מעביר מסר, עיצוב משנה מציאות.
#האשטאג הוא כלי מילולי בידיהם של קבוצות מחאה להעביר מסר, לבנות סולידאריות ולהגביר מודעות ציבורית לסוגיה חברתית בוערת. כדי להבין טוב יותר איך משתמשים בהאשטאג, מעניין להסתכל על דוגמאות אקטואליות ומתוכן ללמוד כיצד להשתמש בהאשטג כדי להפעיל קהלים גדולים וליצור דיונים אזרחיים משמעותיים.
הבנתי שאני הולכת לכתוב בלוג חברתי שמקדם את הערכים שמובילים את עבודתי החינוכית, ודרכו אנסה להשפיע על שינוי חברתי-פוליטי. הבלוג בניגוד לכלי התקשורת המיינסטרים, יציג את הפן החיובי של שכנות טובה ונורמטיבית בין ערבים ויהודים
אם אתם פועלים בארגונים שעוסקים בנושאים, הממותגים, מחוץ לגבולות הקונצנזוס, כמו למשל: קידום שלום ופתרון מדיני, זכויות אדם, חברה משותפת או מאבק בגזענות, אתם בטח מכירים את זה מקרוב. המצב הביטחוני מתערער, בעקבות זאת רף הסובלנות יורד, והאתגרים סביב המסרים שמעלים לעמוד הפייסבוק בשעת משבר הופכים להיות יותר ויותר מורכבים.
איך מצליחים לעמוד בקצב המואץ שמכתיב הפייסבוק, כשאירוע רודף אירוע? איך שומרים על אחידות המסר, בתוך בליל מורכב ומגוון של עמדות שמביעים חברי הארגון? מהו תהליך קבלת ההחלטות על מסרים בנוגע להעלאת פוסטים, ומי אמור לאשר אותם?
בשנת 2019 כשנשרפה כנסיית הנוטרדם בצרפת וכל העולם עקב בשידור חי אחרי הדרמה הזו והנזק שהיא הותירה אחריה, גם לוקה וג'יימס עקבו וראו בהשתאות איך תוך ימים גוייסו 800 מיליון אירו מהציבור ומחברות פרטיות ואנשי עסקים לשיקום הכנסייה.
הטכנולוגיה משנה את העולם שלנו. כולנו חווים זאת בכל תחומי חיינו והקורונה רק האיצה את תהליכי שינוי, ואף לקחה אותנו קצת עד לקצה. הרי בשום תסריט לא דמיינו שכל חיינו יעברו לדיגיטל ובמשך שנה שלמה נבלה מול מסכים למטרות למידה, עבודה, קניות, פנאי ואפילו פעילות פוליטית שהתנהלה בחלקה בחוגי בית און ליין.
ההתפתחות הטכנולוגית של התקופה שכולנו חלק ממנה, מאפשרת כלים רבים ומגוונים ופתרונות טכנולגיים שהיו בבחינת "דגי זהב דמיוניים" רק לפני שנים או עשרות שנים בודדות… אילו רק ידענו איך לדוג אותם עבור האירגון שלנו.
כל מי שעובד עם תוכן יודע שלא תמיד קל למצוא את התמונה המתאימה. התמונה שתעבוד עם המסר ולא סתם תהיה "תלויה שם" חייבת להתאים למסר המנוסח באופן מושלם. הנה כמה עצות וטיפים בנושא בחירת התמונות: מה המסר – תשאלו את עצמכם מה הסיפור שהתמונה צריכה לספר כדי לחזק את המסר. למשל, אם המסר הוא של […]
המחאות בבלארוס היו אחד הדברים המרתקים שקרו בפוליטיקה העולמית בשנה האחרונה. בין מאפייניה הבולטים של המחאה החברתית היה החיבור לטכנולוגיה שבעצם הכתיבה את אופי המחאה.
נדמה שבשנה האחרונה יש התפוצצות של תוכן בכל ערוץ אפשרי. פודקאסטים, בלוגים, טיקטוק או סרטונים ביוטיוב – מציפים אותנו בתוכן חדש כל הזמן.
ההחלטה להנגיש את אתר האיגוד לדוברי ערבית התקבלה באיגוד האינטרנט הישראלי הרבה לפני משבר הקורונה.
מה קורה כשרוצים לקדם פוסט בפייסבוק, ומצרפים אליו תמונה או צילום אטרקטיביים? האם תמונות שנמצאות באינטרנט הן כאלה שניתן תמיד לעשות בהן שימוש לצרכים שלנו?
המחאה בבלארוס משכה עניין מיוחד מצד אנשים שלאו דווקא מתעניינים בפוליטיקה פוסט-סובייטית. אקטיביסטים. ואפשר להבין אותם. מבחינות רבות, זאת מחאת החלומות.
כולנו מחפשים תוכן מעניין ואטרקטיבי, איך נהיה אטרקטיבים? איך נגרום לאנשים שמגיעים ומגיעות לערוץ תוכן שלנו להישאר? ואיך נהפוך אותם לעוקבים קבועים ומעורבים? בקיצור, איך תעשו ערוץ תוכן טוב?
בין אם תבחרו בטלגרם או בפייסבוק, בבלוג או פודקאסט. ערוצי תוכן זו דרך טובה לייצר עניין אצל אנשים, לגרום להם להיות מעורבים. הוא ימתג אותכם כמקצוענים ומובילים בנושא, ייתן במה להשקפת העולם שלכם ויעזור לכם להשפיע על השיח הציבורי.
איך אפשר ליצור קהילה שמחוברת לעשייה שלכן ומייצרת בעצמה תוכן שמקדם את המטרה? ברכה ברד, מנכ"לית כולן – كلهن, מספרת איך קהילה בונה תוכן ואיך תוכן בונה קהילה.
למי שלא מכיר Canva (קאנווה) היא כלי מעולה וחינמי לעיצוב, עם מאגר גדול של תמונות, אייקונים, גופנים, רקעים ואפקטים, ומגוון אפשרויות עריכה.
העובדה שרובנו גרים בזום בחודשים האחרונים מאפשרת להקליט די בקלות הדרכות וסרטונים, וובינרים ופודקאסטים, אבל, אליה וקוץ בה. למה? כי בסופו של דבר אנשים לא נוטים לשבת ולצפות שעה בתוכן, מעניין ככל שיהיה, אם הוא לא מוגש בצורה איכותית.
אנחנו כותבים תוכן, עובדים על ניוזלטר מושקע, בוחרים את הטיימינג המתאים, לוחצים על הכפתור וזהו זה, האימייל שוגר לעולם. ואז? מחכים כבר לדעת מה היו אחוזי הפתיחה, כמה באמת מתעניינים במה שיש לנו לומר, ולא פעם מתאכזבים לגלות שמדובר על אחוז נמוך ממה שקיווינו לו. למה זה קורה?
אחרי שקיבלתי עוד הזמנה לזום, שלא הצלחתי בשום אופן לקרוא, כי הפונט קטן והקונטרסט עם הרקע לא היה משהו, פניתי לאאא שהכרתי משיטוטיי ברשת (חברה מהממת שהיא האמא והאבא של הפונטים פלוני וגם אלמוני ושל עוד מלא פונטים בעברית) וביקשתי מהם כמה כללי אצבע לטובת כולנו, כדי שבפעם הבאה שנפרסם הזמנה לאירוע בזום ומחוצה לו, נדע להיות יותר "Age פרנדלי"
כל אחד ואחת מאיתנו כנראה יזכור את התקופה הזו אחרת בהתאם למצבו הכלכלי, הבריאותי המשפחתי, התעסוקתי והנפשי. חלקנו חווים את התקופה הזו כמשתקת. אולי זו הזאטוטה שטיפסה עלי בחודשיים האחרונים, אולי ההסתגרות בבית, אולי החרדות הכלכליות אבל קשה היה לי להרים את עצמי לאקטיביזם של ממש ומשיחות עם חברים, נראה שהתקופה הזו וההשלכות שלה תפסה […]
ארגונים פתחו את שערי הידע שלהם ושיתפו את קהליהם במרכולתם, בין אם אלה שיחות ייעוץ או סיוע לקהלי היעד ובין אם באמצעות חשיפה בזום למאבקים מרובי משתתפים שכל אחד יכול להצטרף אליהם בלחיצת כפתור, להיות עם ולהרגיש בלי.
במסגרת פרויקט דוקורייטס של האגודה לזכויות האזרח הפקנו מדריך קצר בעברית ובערבית בשיתוף יובל אדם ונעם רותם מ-CryptoParty, ובו כלים שימושיים שיכולים לעזור לנו לשמור על הפרטיות שלנו ברשת. לא צריך הבנה מיוחדת – מדובר בכללים פשוטים שכל אחד יכול ליישם.
שמתם לב שעכשיו, כשכולם בבית יש הצפה מטורפת של תוכן? אלה שיוצרים תוכן בשוטף, מגבירים את הקצב, אלה שהיו רגילים לבוא במגע עם קהל עושים לייב, וגם אלה שלא היו להם ערוצים, מתעוררים לחיים ומתחילים לקיים הרצאות, הדרכות וכנסים און ליין.
מגפת הקורונה גובה קורבנות לא רק בנפש, אלא קורבנות כלכליים רבים. אנחנו יכולים לראות שעסקים וארגונים שהשכילו להנגיש את השירותים שלהם באינטרנט מצליחים לשרוד ואולי אף לחזק את הקשר שלהם עם הלקוחות וקהל היעד שלהם.
נתחיל בחידה: מה משותף ליוטיוברית "אנדר", לאיגוד ההתעמלות בישראל ול"אלי הדרקון"? והתשובה היא… כולם מנהלים ערוץ תוכן.
התבוננות בעמודי הפייסבוק של ארגונים מובילים בחברה האזרחית בישראל מראה כי למרות שלארגונים יש מספר לא מבוטל של עוקבים – אלפים ועד עשרות אלפי עוקבים – הכמות של הלייקים, השיתופים והמעורבות של הציבור בפוסטים, נמוכה.
לצפריר בשן יש בלוג שעוסק בכתיבה אפקטיבית, ומידי פעם הוא שולח למנויים שלו אימיילים בהם הוא משתף תובנות מהחיים, סיפורים משעשעים ומידע שימושי. ביקשנו את רשותו לחלוק עם קוראי SHIFT את מה שהיה לו לומר על כתיבה בלשון זכר, נקבה או יוניסקס, כי אנחנו רואות שזה די מאתגר כל העניין הזה של לדבר ג'נדר פרינדלי. תקראו, זה מצחיק:)
אני מקבלת לא מעט טלפונים מארגונים ועמותות שרוצים להקים אתר או לחדש את האתר הנוכחי שלהם, שמרגיש להם מיושן ולא אטרקטיבי. החלטתי שהגיע הזמן להעלות את כל השאלות על הכתב למען ארגונים אחרים שטרם הספיקו לפנות אלי. אתם כמובן יכולים לפנות אלי תמיד, אבל אולי אוכל לעזור כבר במענה על השאלות האלה:
נכון שעדיין לא כולם בטלגרם, אבל יש יותר ויותר מצטרפים. אז בפעם הבאה, לפני שאתם פותחים קבוצת ווטסאפ תשקלו, אולי הקהילה שלכם בשלה לטלגרם. בשלה זה אומר שיש מאסה קריטית של אנשים שהפלטפורמה הזאת לא מפחידה אותם, והם יתניעו דיונים ויעוררו מספיק עניין, שיגרום גם למי שחושש, להוריד את האפליקציה ולהצטרף.
לדעתי, רק בעוד חמישים שנה היסטוריונים ומומחי תקשורת למיניהם יוכלו להעריך ולנתח ממרחק הזמן את השפעותיה של המהפכה המסכית שאנו עדים לה ולוקחים בה חלק פעיל ממש בימים אלו.
שתיל סטוק הוקם בראש ובראשונה על מנת לספר את הסיפור של החברה האזרחית ושל ארגוני החברה האזרחית, דרך הפנים של האנשים ותיעוד האירועים הקשורים לפעילות החברתית פוליטית.
תיעוד נכון הוא כלי חשוב במאבקים חברתיים. הוא מאפשר להציג את המאבק באופן אפקטיבי יותר לציבור הרחב, להשפיע על סדר היום הציבורי ואף לשנות מדיניות. באמצעות צילומי וידאו טובים אפשר ליצור סרטון שיופץ ברשתות החברתיות או להציע דיווח עצמאי לתקשורת.
לגוגל יש 17 גופנים (פונטים) חינמים בעברית, שאפשר להוריד בקלות למחשב, ולהשתמש בהם לכל צורך. כשאנחנו נאלצים לעיתים לעצב מודעות בעצמנו מהרגע להרגע, כדאי שיראו מקצועיות, ושימוש בפונטים שהם לא ברירת המחדל זו דרך מעולה לשדרג את הלוק.
מיליוני אנשים מבלים שעות רבות בפייסבוק, בכוחו של קידום חכם ונכון של פוסטים להביא לחשיפה גדולה ואיכותית ולקדם את המטרות שלכם
אם פיספתם איזה פוסט או פודקאסט, או שהייתם עסוקים בדברים אחרים, עושות לכם קצת סדר לתחילת השנה האזרחית, והנה שמונת הפוסטים האהובים והנקראים (והנשמעים) בשנת 2018 ב-SHIFT.
"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי או פשוט מאוד פייק ניוז. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו
טיימינג נתפס על ידי רובינו כמשהו ששייך יותר למישור הטקטי ופחות למישור האסטרטגי – אבל לפעמים, כשהכול מסתדר בנקודה אחת, טיימינג יכול לעשות את כל ההבדל, להעניק לכם יתרונות בחשיפה של המסר או הקמפיין, להעלות את הסוגיה לסדר יום בצורה עוצמתית, ועוד.
בשנים האחרונות "נובי גוד" הפך למותג שחורג אפילו מציבור דוברי הרוסית. ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים מפרסמים סרטוני ברכה לנובי גוד, הוא נחגג במועדונים שקודם לכן חגגו "סילבסטר", הוא מופיע בפרסומות לרשתות חנויות ומצוין גם במתנ"סים ומוסדות אחרים.
ההתחבטות היכן לפרסם סרטונים וכתבות ווידאו כדי לספק ידע ולהעלות מודעות ציבורית, אינה כה קשה לכאורה. אך מה כדאי? האם לזכות ב-20 אלף צפיות בפייסבוק נחשב למשמעותי יותר מ-5,000 צפיות ביוטיוב?
אחד הכלים שאני בוחנת מעת לעת, ככלי עזר לבחינת שיח הוא Google Trends, כלי של גוגל לבדיקת מגמות חיפוש. כלי די פשוט ואינטואיטיבי שבו אפשר להקליד מונחי חיפוש או נושאי חיפוש כלליים ולראות מה מגמות החיפוש באזורים מסוימים ובתקופות שונות
מנהלי קהילות מתמודדים בשנים האחרונות עם האתגר של ניהול קהילה וירטואלית, בעיקר לאור האפשרויות הרבות שקיימות. הם מתלבטים האם לנהל את הקהילה בפייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, קבוצת גוגל וכדומה
דיברנו עם נעמה גולדברג* ועתר ארזי שהקימו את "לא עומדות מנגד", קבוצת פייסבוק שהצליחה לעורר שינוי מהפכני בסיוע לנשים שורדות זנות.
עם עליית העונה השנייה של הפודקאסט, החלטנו לשתף אתכם בכמה תובנות טכניות שהיו לנו במהלך הדרך, כי אם אנחנו שברנו את הראש, אין סיבה שכולם ישברו גם.
הקמנו אתר, הכרזנו שאין לנו מומחיות בשום תחום שכתוב בו ואין לנו אחריות משפטית לשום דבר שכתוב בו. נשמע מוזר, נכון?
דיברנו עם עו"ד עבאס עבאס מנכ"ל עמותת אלמנארה, על איך הם, אנשים עם מוגבלויות, פועלים לקידום זכויות, ומאתגרים את הרחוב הערבי, וגם שמענו ממנו בהרחבה על ספריית האודיו שהקימו, הכוללת למעלה מ-5000 כותרים בשפה הערבית, ועל התכניות שלו, איך לא, להתחיל בסדרה של פודקאסטים לציבור הערבי.
להנגיש מחקר אקדמי לציבור. שמעתם על המחקר שהובילה פרופסור דפנה יואל, חוקרת ישראלית העוסקת בחקר המוח, על "מוח נשי" ו"מוח גברי"? אם לא, שווה לכן להכיר, וגם לכם.
יוסי דורפמן ממובילי מאבק הגז, מספר על הדרך בה הצליחו לקחת נושא מורכב וכביכול נישתי, להעלות אותו על סדר היום הציבורי, ואיך גרמו לתקשורת לעסוק בו כמעט בעל כורחה?
ניהול ידע ארגוני הוא נושא שמעסיק הרבה ארגונים. אנחנו אוספים ומייצרים הרבה ידע בעבודה שלנו. אנחנו רוצים שהמידע והנתונים יישארו זמינים ושימושיים לאורך זמן: לנו, לעובדים אחרים בארגון, לקהילה וללקוחות שלנו.
כשנתקלתי אחרי חופשת הפסח בשאלה המשעשעת, שלא לומר המעליבה, "איך אומרים: שמנתי או השמנתי?" החלטתי שאני חייבת לדבר מנהל עמוד הפייסבוק המופלא ומעורר האינגייג'מנט של האקדמיה ללשון עברית, לטובת קוראי SHIFT, וככה הגעתי לתליק כרמון. במהלך השיחה הופתעתי לשמוע שהם לא משקיעים שקל בקידום ממומן, ומי שעוקב בהתמדה יודע שהפוסטים בעמוד זוכים לחשיפה לא רעה […]
ליאת ורדי בר, מומחית לשיווק וחדשנות בדיגיטל, שהקימה ומנהלת את קהילות "השוות", הגיעה להרצות אצלנו* על קהילות שהיא מנהלת בארץ ובעולם, בגבולות הפייסבוק וגם מחוצה לו. השיחה איתה הייתה כל כך מעניינת שביקשנו רשות לשתף גם את קוראי SHIFT, והיא כמובן נענתה ברצון.
טל שניידר, עיתונאית איך הצליחה להשפיע על סדר היום בבחירות המקומיות, ומהם הכלים שלה להגיע לציבור ולייצר סחף ברשתות החברתיות.
אתם בטח מקבלים כל מיני מיילים על מענק של גוגל לעמותות, מתים לקבל גם ולא יודעים איפה להתחיל. אז הנה כמה דברים שכדאי לדעת על המוצרים של גוגל לעמותות בישראל, מה היתרונות שלהם והכי חשוב, איך תוכלו לקבל גם.
כפעילים חברתיים אנחנו מרגישים בעמדת נחיתות כשאנו מגיעים למפגש עם עיתונאים, בכדי לקבל סיקור תקשורתי. לפעמים, נדגיש אלמנטים מסוימים בפעילות מתוך מחשבה שאלו יקרצו לאמצעי התקשורת, כשבפועל היינו רוצים להתמקד בדברים אחרים לגמרי.
כשהחלטנו בשתיל להקים בלוג מקצועי (את SHIFT), לא בדיוק ידענו מה זה אומר, ואיך זה יראה. שנה אחרי, יש לנו כל מיני מחשבות ותובנות לשתף. מה זה בעצם בלוג ובמה הוא שונה מאתר? הבלוג הוא נגזרת של אתר הארגון. בעוד שהאתר הוא "חלון הראווה" הפורמלי, המתאר את הארגון ופעילותו, הבלוג הוא הפרסונה של הארגון. הצבע, […]
שוחחנו עם אביגייל ביטון, נאבקת דיור ציבורי, על ההבדל בין נאבקת ופעילה חברתית. וגם על איך הקימה את קבוצת הנאבקות בדימונה, על החיבור למאבק ברמה הארצית, ועל תפקידם של מאבקים מקומיים בשינוי מציאות.
פייסבוק שינתה את האלגוריתם שלה (שוב) ותקטין את החשיפה באופן משמעותי בפוסטים שישתמשו בניסוחי הנעה לפעולה הקוראים לגולשים לשתף את הפוסטים, ואף לתייג בתגובות חברים על מנת לחשוף אותם לפוסט.
כמנהלי דפים, אתם בוודאי שמים לב שהחשיפה האורגנית של התוכן שלכם נמצאת בירידה, ושבזמן האחרון יש הרגשה שהדגש בפייסבוק עובר לקבוצות
אחרי שנתקלתי בסדרת הרשת: נשים זקנות מדברות על החיים (על זקנה וגם על מיניות), ואחרי שהופיע לי בפיד סרטון סטופ מושן על אמצעי מניעה לצעירות, שניהם "מוצרים דיגיטליים" של עמותת נשים לגופן, סקרנה אותי השאלה: מה הניע אותן לעשות את הקפיצה הזאת אל תוך עולם הדיגיטל?
שוחחנו עם זכריה לנדאו, שגילה לנו את כל הסודות (כמעט) על הדרך בה הוא בונה מערכת יחסים ארוכת טווח עם התומכים של הארגון, ואיך הוא מתרגם את זה לכסף.
אם עדיין לא יצא לכם להתראיין בעצמכם או ליזום ראיון של אנשים המתמודדים עם העוולות שהארגון שלכם מנסה לפתור, אולי הגיע הזמן שתעשו את זה.
הספדתם אותו? קראתם לו דואר זבל? בשנים האחרונות הניוזלטר עושה קאמבק, והופך לאחד הכלים האפקטיביים במערכת היחסים שלנו עם קהל הקוראים.
עונת המלפפונים היא אחלה עונה לייצר שאלון פלייבאז ולעורר את הקהלים שלכם. להזכיר להם שאתם פה ולהעביר להם בקלילות המתאימה לעונה את המסרים שלכם. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. קצת על פלייבאז פלייבאז היא פלטפורמה שפיתחה חברה ישראלית ליצירת תוכן חוויתי דיגיטלי והפצה חברתית. למה […]
כפעילים בארגונים חברתיים לא קל לנו להעביר את המסר לציבור רחב. יש לנו ז'רגון פנימי, ידע מעמיק, ונתונים שרק אנחנו מבינים, ומי שלא מצוי בחומר, מתקשה לרדת לסוף דעתנו. אנשי קריאטיב ומעצבים חזותיים הם אנשי מקצוע שיודעים איך לארוז רעיונות מורכבים, ולהנגיש אותם לקהלים שונים. יש להם מומחיות וניסיון מקצועי מה עובד יותר ומה פחות, […]
אנחנו רוצות לעשות קמפיין על סוגיה חברתית בוערת, לשרוף את הרשת, להזיז את נבחרי הציבור ולהרעיד את השטח, בסרטונים ויראליים, בממים חתרניים, ובכרזות הקוראות לשינוי, השאלה כמה זה עולה?
הפודקאסטים בישראל עושים קאמבאק. זה לא קורה רק בעולם העסקי, גם בעולם החברתי יש את אלה שהיו ראשונים לזהות את הטרנד, והחליטו לקפוץ למים. לצד הניסיונות ההתחלתיים יש כבר כמה פודקאסטים שהתמידו ושווה להכיר. חלקם חושפים מידע על הנעשה בכנסת, אחרים נותנים במה ליזמים חברתיים, ויש את אלה הצוללים לסוגיות כלכליות וחברתיות. מה זה פודקאסט? […]
אורי קול מדבר על 'מחזקים', תנועה קהילתית-פוליטית של אזרחיות ואזרחים הנלחמים על עתיד המדינה.
איך מתמודדים עם תגובות בעמוד הפייסבוק? תגובות קשות ודברי נאצה? האם תגובות עוינות פוגעות במטרות הארגון או דווקא מועילות לו?