אז למה לי קהילה עכשיו? שתיל סטוק, שם הצלם יוסי זמיר

אז למה לי קהילה עכשיו?

אם גם אתם עסוקים בשאלה, איך מצד אחד לבנות לארגון קהילה משמעותית ומעורבת ומצד שני לא בטוחים עד כמה ההשקעה באמת תביא לכם תועלת, ריכזנו כאן חמישה אתגרים בניהול קהילה, וחמש סיבות למה זה בכל זאת חשוב.

5 אתגרים בניהול קהילה

אתם לא לבד. הרבה ארגונים חוששים להיכנס לעולם ניהול הקהילה. החששות או ההתנגדויות נובעים מכמה סיבות:

איפה כאן משקיעים בקהילות? ב"קהילת בוגרים" של קורסי מנהיגות, עידוד אקטיביזם או קהילות שמתהוות סביב עמוד או קבוצה בפייסבוק או כקבוצות פעולה בוואטסאפ. עם זאת נראה שמרבית הארגונים לא אימצו את הקהילה כחלק מתפיסת עבודה ואסטרטגיית השינוי שלהם, ואנחנו רוצים להציע לצד האתגרים שנפרט כאן בהמשך, לבחון בחיוב את ההזדמנויות שיש בהקמה וניהול קהילה לארגון. מניסיון זה לא דבר קל והוא בהחלט מצריך משאבים אבל יש לו גם לא מעט יתרנות וזה מה שנרצה להדגיש בפוסט הזה.

תכלס, לנהל קהילה זה הרבה עבודה – ארגונים חוששים ש'פתיחה' של הארגון לקהילה תחשוף את הארגון לביקורת או תצריך לעשות שינויים שעד כה לא נדרשו. "עד עכשיו הסתדרנו ללא קהילה, יש סביבנו קבוצה קטנה ואיכותית שהולכת איתנו באש ובמים, בשביל מה עכשיו קהילה?" בנוסף, בתקופה בה ארגוני חברה אזרחית חשופים במיוחד לביקורת ואף הסתה, יכול להיווצר קושי להיפתח החוצה, ורצון לחזק את הקיים. "גם ככה מחפשים אותנו, למה להכניס התנגדויות מבית?"

friendship, togetherness, team and people concept – close up of students or teenagers with hands outdoors

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך


 

הארגון לא תלוי במשאבי הקהילה ולכן גם לא מחויב לה – ארגונים המתבססים על פילנתרופיה משקיעים זמן וכוח אדם בניהול הקשר עם תורמים ותחזוקה שוטפת שלהם, ובצדק, ללא התורמים הארגון לא יוכל לפעול. לעומת זאת, משאבים מהציבור נתפסים בארץ כ'כסף קטן', שערכו האמיתי הוא לא רק הכסף אלא הרחבת ההשפעה, לגיטימציה ופתיחת דלתות. התחושה במקרים רבים שמדובר במשחק סכום אפס – אם נשקיע בקהילה זה עשוי לפגוע בזמן העבודה שלנו מול הגורמים הפילנתרופים. ובשורה התחתונה, ארגון צריך כסף כדי לפעול, ואם הכסף מגיע מכמה תורמים מרכזיים, אולי שווה להשקיע את המשאבים שלנו שם.

לנהל קהילה צריך משאבים – בהמשך ישיר לסעיף הקודם, גם אם ארגון מבין את החשיבות ורוצה לעבוד עם קהילה, עדיין נדרשים לכך משאבים: כוח אדם מיומן – מנהל/ת קהילה וכסף לקיום מפגשים של הקהילה, הכשרות וכדומה. וההחלטה לגייס משאבים נוספים לטובת בניית קהילה לא בהכרח נמצאת בראש סדר העדיפות של הארגון.

אנחנו מאמינים במה שאנחנו עושים עם הקהילה ובלעדיה – מי שעובד בחברה האזרחית עושה זאת מתוך אמונה שלמה בשינוי החברתי שהוא פועל למענו. לאמונה הזו יתרונות רבים, המאפשרים המשך פעילות גם בתנאים קשים, עקביות ואורח רוח. אך יש לה גם חסרונות, ובהקשר של עבודה עם קהילה, התפיסה הזו יכולה להתייחס לקהילה כנטל, או לכל הפחות כמשהו לא הכרחי בעבודה. כך או כך דברים קורים, למה לסבך?

אנחנו זה הקהילה – החברה האזרחית מאופינת לא אחת במה שנקרא 'ארגוני שורשים' – ארגונים שהוקמו על ידי הקהילה המבקשת ליצור את השינוי למענה. במקרה כזה עובדי הארגון הם הרבה פעמים חלק מהקהילה, ולכן ארגון כזה יכול להרגיש פחות צורך בבניית קהילה חיצונית לארגון.

התחושות האלה שהובאו כאן עלו בשיחות עם ארגונים ובניתוח המצב בשטח, צריך לזכור שעולם ניהול הקהילה בחברה האזרחית נמצא עדיין בחיתוליו וחסרה התייחסות ליתרונות הגדולים שהוא מביא עימו. אז הנה:

5 סיבות למה בכל זאת חשוב שלארגון תהיה קהילה

ניהול קהילה הפך לטרנד, וזה לא במקרה – הצורך בשייכות הוא צורך אמיתי ואנושי, והוא זה שגורם לעולם ניהול הקהילות להצליח כל כך. כשבזירה הפוליטית והכלכלית שמים דגש על אינדיבידואליזם, הצורך בלהיות חלק מקבוצה רק הולך וגובר. הצורך להשתייך רלוונטי לפרט, אבל גם לארגון עצמו. ארגוני חברה אזרחית נכנסים לא אחת לחלל הערכי הנוצר בעקבות מהלכים פוליטיים, וחשופים בכך לביקורת, לפעמים אף קשה במיוחד. ברגעים אלה חשוב לארגון לקבל תמיכה, להרגיש שהוא רלוונטי לציבור, שיש מי שאוהד את פעילותו גם אם אינה נתפסת ככזו המייצגת את דעת הרוב. ארגון שיש לו קהילה תומכת זוכה לכל אלו.

Couple holding word balloons with like and share text

ליגיטמציה לפעילות הארגון – האם יצא לכם להרהר בשאלה: 'למי יכאב אם הארגון יסגר מחר בבוקר'? ברור שבאופן המיידי למוטבים של הארגון, לעובדים שלו ולבני משפחותיהם. אבל למי עוד? למי הארגון חשוב? ארגון, עסקי או חברתי, צריך קהילה שתיתן לו הכרה וליגיטימציה בשגרה, אבל גם ברגעי משבר. קהילה כזו, שאם מחר בבוקר  שאלת קיומו של הארגון תעמוד בלב השיח הציבורי, בשל פעילות כזו או אחרת, יהיה מי שיסנגר עליו ויאבק לשמור על קיומו. התשובה לשאלה הזו היא התשובה, מי צריכה להיות הקהילה שלכם.

הרחבת כר ההשפעה – בסופו של דבר ארגון חברה אזרחית רוצה ליצור שינוי בסדר היום הציבורי. הוא רוצה לקדם מטרה חברתית ולהצליח להביא לשינוי. אך הדבר לא יכול להיות מושת על עובדי הארגון והתורמים הגדולים בלבד. השינוי החברתי צריך לקבל תמיכה ציבורית כדי שיתקיים. חברי/ות קהילה בארגון חברה אזרחית מהווים שגרירים של הרעיון והשינוי. הם לכל הפחות יפיצו את הבשורה, למשל ימליצו על הארגון או הנושא לחבריהם, ומעבר לכך, יפעלו למענה: יתרמו, יגעו לאירועים והפגנות, יהיו פעילים ברשתות החברתיות וכדומה. בנוסף, יצירת קהילה סביב פרוייקט חדש למשל, יכולה להוות פניה לקהלים חדשים שהארגון לא עבד איתם קודם.

שתיל סטוק, שם הצלם: דני גיגי

הקהילה כמשאב – אתם רוצים שהקהילה גם 'תיתן' לארגון, ולא רק 'תיקח', זה יכול להתבטא בנתינת משאבים כספיים, גיוס תורמים נוספים, העברת ידע אישי ומקצועי, כמו למשל שימוש כמנטורים בתוכניות ופרויקטים ועוד. הקהילה יכולה גם לסייע בהתפתחות הארגון לכיוונים חדשים ומקור להתייעצות וחשיבה משותפת על מהלכים והחלטות ארגוניות. ואף אם חברי הקהילה יעלו ביקורת אל מול הארגון, זה לא בהכרח דבר רע. כאשר מערכת היחסים עם הקהילה טובה, גם הביקורת תהיה כזו שתאפשר התפתחות וחידוד מסרים מצד הארגון.

חשיבותה של מנהלת קהילה לארגון – זווית שפחות מדברים עליה, אבל היתרונות שלה יכולים להיות משמעותיים במיוחד עבור הארגון. כל קהילה צריכה מישהי שתנהל את הפעילות שלה, את מערכת היחסים שלה עם הארגון ותדע לתת את המענה הטוב ביותר לחבריה. זוהי מנהלת הקהילה (זה גם יכול להיות מנהל מנסתם). זו יכולה להיות עובדת שכבר נמצאת בארגון, למשל רכזת פרויקט או מנהלת ברשתות החברתיות, או מישהי שהביאו אותה במיוחד לטובת העניין. היא צריכה להיות מישהי עם כישורים בניהול שותפויות, יכולת הנעה לפעולה והוצאת דברים לפועל. זו צריכה להיות מישהי שיודעת לבנות יחסי אמון תוך ניהול מערכת יחסים אישית וקבוצתית עם חברי/ות הקהילה.

מעבר לעבודה הישירה עם הקהילה, יש לכך יתרונות לארגון עצמו באופן עקיף – ראשית, מנהלת הקהילה יכולה בעצמה להיות חלק מרשת של מנהלות קהילה בארגונים אחרים, מה שמחזק שותפיות ומרחיב את מעגלי ההשפעה של הארגון. שנית, מנהלת קהילה יכולה להביא עקרונות וערכים של קהילה גם לתוך הארגון. הערכים האלו יוצרים תרבות ארגונית של 'ביחד' תוך דגש רב על אמון ומערכת יחסים הדדית בין ההנהלה לעובדים. הדבר יכול להתבטא בחיזוק הקשר של העובדים למטרות הארגון, להגביר את מעורבתם בנעשה בתוך הארגון עצמו ואף להוריד את הסיכוי לתחלופת עובדים גבוהה, האופיינית כל כך בחברה האזרחית.

יש לכם עוד שאלות? מוזמנים לפנות אלינו: shiftshatil@shatil.nif.org.il