איך אפשר להתמודד עם הטיית שיח

איך אפשר להתמודד עם הטיית שיח

קטגוריות:

עם תחילתה של מערכת הבחירות 2019 קרה באולפן ערוץ 10 דבר מדהים.

כן, זה קרה באמת. על רקע הצהרה שמוסגרה על ידי ראש הממשלה המכהן, נתניהו כ"דרמטית" ביחס לחקירות והמלצות המשטרה להאשימו בשוחד בשלושה תיקים, החלה המדינה כולה להיכנס לחרושת של שמועות לגבי מה הולך להיות בהצהרה של נתניהו. אחת ההודעות השקריות שנפוצו במסגרת הפצת השמועות זכתה לתפוצה רחבה במיוחד בווטסאפ ולציטוט נלהב בשידור חי מפי חברת הכנסת נאוה בוקר:

חברת הכנסת בוקר כנראה כל כך התלהבה מההודעה, עד שהיא פשוט הקריאה אותה ככתבה וכלשונה בשידור חי, בלי לפקפק כאילו היא אמת. ההודעה הזאת היא, כאמור, שקר. האם תוכנה ייזכר יותר מאשר מה שנתניהו באמת אמר באותה הצהרה לתקשורת?

"עידן המידע" הפך ל"עידן היותר מדי מידע" ואיתו בא מידע מוטה, מזויף ושקרי. סוכנים אוטומטיים או אנושיים פועלים להטות את השיח בשתי דרכים שמשתלבות זו עם זו: דרך אחת היא הדהוד מסרים התומכים בגורם מסוים, תוך הצפת הרשת בתוכן רעיל ומרעיש עד כדי שהמידע האמיתי והמבוסס יטבע. הדרך השנייה היא הרתעת א.נשים בשר ודם מלכתוב ולשתף ולהשתתף בשיחה הציבורית שמתנהלת ברשת, עד כדי השתקתם (המלצת קריאה: פרויקט הבוטים הגדול של נעם רותם ויובל אדם). בעידן כזה, לא רק בזמן בחירות, כל מידע שמגיע אלינו צריך להתקבל בספקנות מרובה. איך אפשר להתנהל בחוכמה ברשת בתקופה סוערת כל כך כמו בחירות?

הכירו את החברים שלכם

כבר כמעט שכחנו, אבל יש דרכי התקשרויות בינאישיות בשיחה או במפגש או בכל דרך שבה אנחנו מדברים עם מי שאנחנו מכירים ואוהבים מבין המשפחה והחברים. את הכללים של השיחות והמפגשים שלנו עם מכרינו ואהובינו אנחנו צריכים להחיל על הקשר שלנו עם פלטפורמות הדיגיטל. ובבקשה אל תקראו להם רשתות חברתיות, הם לא. יש הטוענים אפילו שהן רשתות אנטי חברתיות, בין היתר משום שהן מהדהדות את התכנים הקיצוניים ביותר של קבוצת ההשתייכות אליהן האלגוריתם משייך אותנו. שמאלנים ייחשפו לתוכן הקיצוני והמעורר ביותר בקרב חבריהם, וימנים ייחשפו לתוכן הקיצוני והמעורר ביותר בקרב חבריהם. זה לא מייצר חיבורים, זה משסה, מפלג ומקצין.

אדם חדש הציע לכם חברות בפייסבוק ואינכם מכירים אותו באופן אישי? היו חשדנים, אולי זה לא אדם אמיתי שמבקש "להתחבר" אליכם. אם אינכם מכירים את האדם, ולפרופיל יש מעט חברים או עוקבים, אם התוכן של פעילותם הוא לא מקורי אלא רווי שיתופים, כל אלה הם סימנים לכך שאולי מדובר בחשבון מזויף.

חפשו את הוי הכחול

במקרים מסוימים, סוכנים להטיית השיח ינסו להתחזות לחשבונות מוכרים בפלטפורמות הדיגיטל כדי לעורר פרובוקציות ורעש. לפעמים מדובר בהתחזות לאתרי תוכן אמיתיים, כמו למשל במקרה של "ראיון" מזויף ש"ציטוטים" ממנו הובאו בשם תחנת הרדיו 103FM. בטוויטר, חשבונות אותנטיים מרובי עוקבים זוכים לאישור בדמות וי כחול קטן ליד שם החשבון. חפשו את הסימן הזה כדי לוודא שמה שאתם קוראים הוא מקורי ולא זיוף.

אל תיפלו בפח של הטרולים והבוטים

מכיוון שהמטרה של סוכנים אנושיים ואוטומטיים להטיית שיח היא להרעיל את השיח באמצעות הדהוד מסרים מצד אחד והרתעה והשתקה מצד שני, מי שמביע עמדה עקבית בנושא מסוים עלול להיתקל באווירה עוינת ברשת, שיוצרת אפקט מצנן. לפעמים פוסט או תגובות עלולים להיגרר לוויכוחים עם טרולים או עם מגיבים אוטומטיים בעמודים של החשבונות שלהם. ה"דיון" הוא במקרים רבים בזבוז של זמן, עבודה (אם אתם עובדים בזה) ושלווה: לפעמים הדיון לא מתקיים בכלל עם בנאדם, אלא עם מכונה, לפעמים מדובר בטרול שכל מטרתו היא להסיט את השיח, ולפעמים, כמו שהראה מחקר של ד"ר ענת בן דוד מהאוניברסיטה הפתוחה, מדובר במגיבים חד פעמיים, במקרים רבים לא מישראל או לא דוברי עברית, שמגיבים פעם אחת כדי לתת אווירה והולכים.
לכך יש פתרון, והוא לייצר מדיניות תגובות אם אתם מפעילי עמודים, לחסום חשבונות שמגיבים באופן לא אותנטי ולא מייצרים שיחה אלא מרעילים אותה, ולדווח על חשבון מסוים כלא אותנטי. חסימה ודיווח עשויה לאפשר לאנשים אמיתיים לקיים שיחה אמיתית יותר במרחב של הרשת.
חסימה ודיווח עשויים גם למנוע תופעות מזיקות שבהם טרולים מביאים שקרים מהרשתות החברתיות אל העיתונות הממוסדת. כך היה, למשל, עם טרול שצייץ כנגד קהילת הלהט"ב, וצוטט באתרי "חדשות". אל תאכילו את הטרול, חסמו אותו.

היזהרו גם מהודעות

ההודעות שאנחנו מקבלים לטלפון הנייד יכולות להיראות אמינות יותר ממה שאנחנו מקבלים בפיד של טוויטר או פייסבוק. זה יוצר מרחב מסוכן להפצת שמועות לא רק בזמן בחירות, כמו ההודעות על "הערבים הנוהרים לקלפיות" שנשלחו לקהל הבוחרים של הליכוד בבחירות הקודמות, אלא בכלל, כמו השמועות הנוראיות המופצות בהקשרים של פעילות צבאית. למרות התדמית האמינה יותר, גם את ההודעות האישיות צריך לקחת בזהירות. בווטסאפ אפשר לראות אם הודעה מסוימת מועברת, ולשאול מי העביר את תוכן ההודעה, והאם הוא או היא יודעים אם המידע שהעבירו מבוסס. האתר "לא רלוונטי" הצליח להפחית במידה רבה הודעות שרשרת מזויפות. גם אם אין "לא רלוונטי" לזמן הבחירות, כדאי להטיל ספק במה שאתם מקבלים להודעות האישיות שלכם.
בהודעות טקסט, קשה לדעת מי באמת שולח, ועל כן כל הודעת טקסט עם מידע או "סקר" כלשהו צריכה להיתפס כחשודה. במידת האפשר חזרו אל מי ששלח לכם את ההודעה ובקשו לדעת מי מקור ההודעה.
לפעמים התדמית האמינה יותר של הודעות מביאה לזיוף וצילומי מסך שקריים של התכתבויות בקבוצות ווטסאפ שונות. למשל, הזיוף שהופץ נגד פעילי מפלגת העבודה ברקע לחוק הלאום.

מה עם אינסטגרם?

לפי דו"ח של מכון מחקר אמריקאי על ההתערבות הרוסית בבחירות 2016, אינסטגרם הייתה הפלטפורמה שבה המעורבות הרוסית זכתה לכמות הרבה ביותר של פעילות מעורבות (אנגייג'מנטס). גם בבחירות הקרובות אצלנו יכול להיות שאינסטגרם (גם היא בבעלות פייסבוק) תהיה פלטפורמה חזקה לשיח פוליטי או הטיית השיח הפוליטי בזמן בחירות.

התחזות לכלי תקשורת

פעמים רבות חשבונות ועמודים מזויפים ברשתות החברתיות מנסים להיתלות בתוכן יותר "אמין", ועושים זאת באמצעות התחזות לאתרי "חדשות" או לאתרים שנראים כביכול אותנטיים אחרים על מנת להפיץ תעמולה שקרית. כך היה למשל במקרה של השמועה השקרית על הביקור של יאיר נתניהו באיחוד האמירויות יחד עם נציגי החברה הגרמנית סימנס, או במקרה של מכון המחקר ש"חשף" שראש המוסד לשעבר תמיר פרדו גילה שאביגדור ליברמן הוא סוכן זר של פוטין. על פי משרד החוץ, גורמים זרים כבר פעלו כדי לקנות דומיינים הנראים כמו אתרי חדשות ישראליים, ועלולים לעשות בהם שימוש. "כתבה" כלשהי נראית לכם חשודה? הסתכלו בשורת הכתובת של הדומיין, שם עשויה להיות טמונה התשובה לפייק ניוז.
במקרים אחרים, יש שימוש לרעה בתוכן תקשורתי שהוא כן אמיתי. למשל, כשראש הממשלה נתניהו ציטט באופן חלקי ומגמתי כותרת של ידיעה שהופיעה לאחרונה באתר וואלה ביחס לחקירות נגדו.

חינוך וחיזוק העיתונות

כפי שאנחנו יודעים להיות חשדנים ולזהות ציניות או טון בשיחה אישית פנים מול פנים, כך עלינו לשפר את האוריינות הדיגיטלית שלנו, כדי לזהות את הסימנים שמראים שמידע מסוים מזויף או שקרי. מחקר שנערך בארה"ב מצא שאוכלוסייה מבוגרת, שמכירה פחות את הטון הציני שרווח לפעמים ברשת, עלולה להאמין יותר לפייק ניוז ברשת ולהפיץ אותו יותר.
למיליארדים של משתמשים בפלטפורמות האינטרנט – אנשים אמיתיים ותוכנות מחשב כאחד – אין עורך והם יכולים לפרסם כמעט מה שבא להם, למעט אלו הסותרים את "כללי הקהילה" של הפלטפורמות. לעיתונות יש אתיקה מקצועית ועריכה וקוד אתי מקצועי. גם בתכנים עיתונאיים אפשר לחשוד ככאלה שהם מוטים, האינטרסים של העיתונות (מי אמר ישראל היום?) גלויים וברורים יותר מאשר חשבונות מזויפים שנרכשו מארץ זרה ומשפיעים על משתתפי השיח בפלטפורמות הדיגיטל.
באופן כללי בעידן של יותר מדי מידע והצפה במידע, ובפרט בתקופת בחירות, הכרחי שנהיה חשדנים לגבי המידע שמגיע אלינו, בכל פלטפורמה שתהיה.

רוצים להתייעץ? דברו עם חובב ינאי, מקדם מדיניות, שתיל hovavya@shatil.nif.org.il

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 + = 12

כ