איך תייצרו ערך לקהילה שלכם?

איך תייצרו ערך לקהילה שלכם?

קטגוריות:

 

באחד ממקומות העבודה שעבדתי בהם בתור עובדת סוציאלית קהילתית, הדבר הראשון ששמעתי היה: "אנחנו משקיעים, מארגנים מפגש לטובת התושבים ואף אחד לא בא" "איך אני מביא אנשים?" השאלה הזו נשאלת הרבה מאוד בקרב כל מי שהתנסה בניהול קהילה. לעיתים ממקום שרוצה להשתפר, ולעיתים ממקום שיפוטי ואף כועס על המשתתפים הפוטנציאלים.
אולי הדבר החשוב ביותר שלמדתי בלימודי העבודה הסוציאלית הקהילתית הוא שמי שמבקש לעבוד עם אנשים וקהילה ולא בא אליהם עם רעיון טוב ואומר להם "תצטרפו אלי ותעזרו לי לקדם אותו", אלא: "שמעתי שיש לכם רעיון טוב וחשוב. אשמח לסייע לקדם אותו". במילים אחרות, השאלה שכל מנהל קהילה צריך לשאול את עצמו היא: "איך אני אהיה רלוונטי עבור אותה קהילה?"

לפני שאתם בוחרים בדרך פעולה או פרויקט מסוים, וגם במהלכו, תשאלו את עצמכם לפני כל צעד מה יחשוב עליכם הפעיל/התומך/המתנגד הממוצע. האם יתחבר? האם יחשוב שזה גדול עליו? להיות רלוונטי משמעו להיכנס לנעליים של האחר ולהבין מה הוא צריך.

את הדוגמה הטובה ביותר לכמה זה חשוב אפשר לראות בעולם הסטרטאפים. מיזמים קמים חדשות לבקרים, ובמקום להקדיש זמן להבנת הצורך, הם עובדים אינטואיטיבית, מגייסים משקיעים במקביל, ומוצאים את עצמם מתאהבים ברעיון שלהם. וכשמתחילים לעבוד על פיתוח המוצר, הם מגלים שאין לו קהל או שהוא לא רלוונטי, או לא מותאם, ונדרשים לשנות כיוון אם הם רוצים לשרוד.

יציאה לשטח

בניגוד אולי למה שנאמר קודם לכן, יש מקרים בהם אתם אלו שמאתרים צורך מסוים. אם זה המקרה, התחילו מלגייס שותפים בתוך הארגון שלכם. תראו שיש היתכנות לעשייה. עבודת קהילה מתחילה פנימה בארגון, ולאחר מכן ביציאה לשטח. הגדירו מי מרכז את העבודה, מי השותפים והקצו לכך משאבים. קחו בחשבון שהקמה וניהול קהילה דורשים זמן ולא נעשים על הדרך.

לרוב הבסיס של התחלת עבודת שטח היא לא לבוא עם רעיון מגובש אלא עם מחשבה או יותר נכון, הבנת צורך וזיהוי הזדמנות. מנהל קהילה צריך לעבוד רחב, כחלק מארגון ולא רק עם הקבוצה המצומצמת שהוא מנהל. תקראו, דברו עם אנשים, תדעו מה עומד על הפרק מבחינת מדיניות ולמעשה פעלו אתם כאקטיבסטים לכל דבר. איך תדעו שקלעתם לצורך קיים? כשתתקלו בתגובה: "וואלה, איך לא חשבו על זה קודם?"

מרגע זיהוי הצורך, עצרו כאן. אל תירו את החץ ואז תציירו את המטרה. זה הזמן לתת לעבודת שטח את הזמן והמשאבים שלה. הרבה פעמים הדבר נתפס כהשקעה מרובה שארגונים חברתיים מתקשים להקדיש לה זמן ונוטים לדלג עליה, אבל היא קריטית להצלחה וללגיטימציה של ארגון לפעול. ניתן להקדיש משאבים באופן גמיש (כוח אדם וזמן), אבל מומלץ ביותר שלא לוותר על השלב הזה – שמחייב אתכם להתעכב עוד קצת, לחדד את האתגרים, לקרוא את השטח ולגבש את ה"מוצר הקהילתי" המתאים.

איך עושים reaching out – יישוג נכון?

היציאה שלנו לשטח נועדה לסייע לנו ללמוד ולהבין את תחומי העניין והצרכים של האנשים שאיתם נרצה לפעול, וגם לפתח קשרים, לבנות יחסים ולגייס שותפים. כלומר אנחנו לא אמורים לבוא מראש עם תוכנית פעולה ולכוון את השטח להתאים את עצמו אליה, אלא לבוא עם תובנה מבוססת וממנה לפתח תכנית פעולה אחרי שעשינו עבודת שטח נכונה.
אני מתייחסת לעבודת reaching out על פי מודל שלקוח מעולמות החשיבה העיצובית, שנקרא 'יהלום כפול'. המודל מדבר על עבודה שדורשת בתחילה איסוף רב של מידע, לאחר מכן צמצום לכדי תובנות מאותו מידע, ואז שוב פתיחה של רעיונות אפשריים שעולים מאותן תובנות ולאחר מכן התנסות בהוצאה לפועל של הרעיונות בצורה פשוטה – מה שנקרא בעולם העיצוב פרוטוטייפ. במילים אחרות, עבודת reaching out היא לא לינארית אלא תמידית ודורשת מאיתנו גמישות וחזרה כל הזמן לשלב שאילת השאלות והגדרת הצרכים.

שלבים בתהליך reaching out

שלב א' – איתור מובילי דעה, פעילים, קבוצות, ארגונים רלוונטיים לתחום הפעולה
תתחילו דווקא מישיבה מול המסך ועשו חיפוש ברשתות: פייסבוק, בטוויטר, אינסטגרם, באתרי החדשות ובגוגל לפי מילות חיפוש שהגדרתם שקשורות לתחום.
תבדקו אם יש מישהו שיש לו הרבה עוקבים או קבוצות מסוימות שעוסקות בנושא. תצטרפו לקבוצות, תהיו חברים של מי שזיהיתם אותו כמוביל או מובילים בתחום. תקראו אחורה בדף שלו ותתרשמו ממה שמגיבים לו.

שלב ב' – יציאה לשטח וקיום פגישות עם גורמים רלוונטיים
מרגיש לכם שהאדם הזה רלוונטי להבין יותר את הצורך החדש? פנו אליו בפרטי. בקשו להיפגש איתו. תגיעו אליו בזמנים ובמקום שמתאים לו. בפניה הראשונית, הציגו את עצמכם, מאיזה ארגון אתם ולמה אתם פונים אליו. שימו דגש על כך שאתם רוצים ללמוד ממנו. היו צנועים ובאמת תבואו פתוחים לפגישה איתו. תפתחו את השיחה ותמסגרו אותה. תודו לו על הפגישה ובקשו שיספר מה שהוא יודע וחושב. אם יש לכם שאלות שהייתם רוצים לקבל את דעתו עליהם, שתפו אותו. שאלו מי תומך בו וגם מי מתנגד.

בקשו אישור מראש וכתבו/הקליטו הכל, ולאחר מכן תסמנו לכם נקודות עיקריות בשיחה. הסבירו שחשוב לכם כל מה שנאמר בכדי שתוכלו להתייחס לכך בכל הרצינות ולא תרצו שיאבד מידע.
התייחסו למפגשים כאל 'כדור שלג', ותיזמו שיחות עם אנשים נוספים שהומלץ לכם עליהם בפגישה.
מרגע הפגישה, שמרו על מערכת יחסים עם אותו אדם. עדכנו בהתקדמות שלכם, שאלו אותו לדעתו, בקשו שאם יש משהו רלוונטי שידבר אתכם. בניית מערכת יחסים זה בסיס מהותי ביותר לבניית קהילה.

שלב ג' – שקיפות המידע שעולה והנגשתו 

רכזו את כל המידע במסמך drive שנגיש למי שרלוונטי ונכון שיכיר את המידע (מנכ"לית הארגון, שותפים, פעילים) כך שישמר ויהווה בסיס לעבודה. אל תחשפו מידע רגיש במידה ועולה. רק מה שרלוונטי לכולם/ן. כאשר עולה מידע חשוב תוך כדי עבודת השטח, הפנו את תשומת לב השותפים לעניין.

שלב ד' – גיבוש התובנות והחלטות מעשיות מעבודת השטח
אין מספרים מוחלטים בנוגע לכמה אנשים כדאי לדבר. אבל מרגע שאתם מרגישים שמתחילות להתגבש תובנות, צרו פגישה משותפת של כל הגורמים הרלוונטים ושתפו אותם. נהלו דיון שמדבר על כיווני פעולה אפשריים. מצד אחד אפשרו דיון פתוח על רעיונות, ומצד שני נסו להביא אפשרויות קיימות מהעולמות המקצועיים שלכם בניהול קהילה בכדי שהדיון ישאר ברמה המעשית ולא רק הרעיונית.
נהלו בחירה אסטרטגית של מוקדים בהם תשקיעו על בסיס ניתוח הזדמנויות להשפעה מצד אחד ובחינת מחויבות אמתית של הכוחות בשטח מהצד השני.

דגשים חשובים לשלב ניסוח הרעיונות שעולים מעבודת השטח
לפני שמחליטים על אסטרטגיה או רעיונות, נסחו קודם כל את ההזמנויות הקיימות -התחילו כל הזדמנות בנוסח "כיצד נוכל ל…?". לאחר מכן, כל שאלה כזו יכולה להתרגם לרעיון לביצוע ("נוכל לעשות 1, 2, 3").

תחשבו אסטרטגית (בניגוד לפעילות  על: "אוטומט"): תקפידו על הגדרה מוסכמת של יעד ברור וממוקד מצד אחד, אך רחב מספיק כדי לגייס קהל גדול כמה שיותר. למשל 'מיגור העוני בישראל' זה רחב מדי, לעומת 'מאבק בהחלטת הממשלה על קיצוץ בגובה קצבת הבטחת הכנסה'. רצוי להגדיר מועד מוגדר וקרוב יחסית לפעולה. חשבו בשלבים ויעדים כרנולוגיים. תבחנו מה עומד על הפרק ואיפה ניתן להגיב או ליזום.

תבחרו בפעולות שקל להתחבר אליהן ומניעות לפעולה – חשבו על פעולות שמאפשרות רמות מעורבות שונות: הקמת קבוצת פעולה, עצומה, האקתון, השתלמויות וכדומה. חשוב שאלו יהיו פעולות שהמשתתפים ירגישו משמעותיים ושרמת המחויבות שתידרש מהם תהיה בהתאם למשאבי הזמן שהם יכולים להשקיע.

תגדירו מראש מה תפקיד הארגון שלכם במהלך הכולל: מוביל, מרכז, מאפשר, תורם משאבים, ומי הקולגות שלכם שלוקחים חלק – ככה תאפשרו לפעילים/ות לדעת במה נוכל לסייע, וגם תשמרו על מערכת יחסים נכונה עם השותפים בארגונים ותמנעו מתחרות.

תשמרו על מתח עבודה בריא מול הפעילים – אתם אלו שצריכים להשקיע את מירב המשאבים כמסייעים לקדם רעיון. אל תחייבו אחרים לבצע תפקידים או להשקיע משאבים שלא יעמדו בהם. ניתן להיות מעורבים ברמות שונות, וחשוב שכל אחד ירגיש בנוח. אי נעימות והשתהות ב'כוח' לא תקדם את המטרה. איפה שאין מי שיקדם את העניין ותרו עליו, לפחות לעת עתה. שימו בצד ותראו אם רלוונטי לחזור לזה מאוחר יותר. תמנעו מליצור סיטואציה שתזמן לכם אכזבה מהפעילים. צאו מתוך הנחה שכל אחד עושה מה שיכול וקבלו זאת בהבנה. אחד יכין שלטים ויגייס אנשים וזה סבבה, והשני רק יבוא להפגין וגם זה בסדר.

תבחרו רעיונות שייצרו חוויות של הצלחה, כוח ומשמעות.

לסיום, יציאה לשטח ולדרך משמעה חשיפה, גם למתנגדים. הדבר דורש משאבים, אך אלו צריכים להיות מועטים בלבד. שוב, זכרו את מושג הרלוונטיות, בשביל מי אתם כאן. דווקא בתקופה בה החברה האזרחית נמצאת במרכז ביקורת (כזו או אחרת), מומלץ לאמץ גישה של 'אין לנו מה להסתיר ' אך גם שאתם פה למטרה וקהל מסוים. המתנגדים הם לא הקהל, אז מוזמנים לעקוב אחר הפעילות בערוצים הרלוונטים והפתוחים (פייסבוק וכדומה) ולהביע ביקורת לאורך הדרך שאנחנו עושים משהו טוב והכל על השולחן, והתנהלו בהתאם לכך.

יש לכם שאלות? בקשות? דברו איתנו: shiftshatil@shatil.nif.org.il

One thought on “איך תייצרו ערך לקהילה שלכם?”

  1. איילה וול

    אפרת המדהימה! איזה יופי של כתבה, גאה בך ממש. וכמובן… משתפת!

Comments are closed.

כ