ארבעה מומחים אסטרטגיים, על הדרכים לתכנן ולפעול בסביבה מורכבת

ארגוני חברה אזרחית המקדמים דמוקרטיה, חברה משותפת וצדק חברתי פועלים בסביבה פוליטית מורכבת, דינמית ובלתי צפויה, ולעיתים תוך קושי לגייס שותפים בעלי השפעה במערכת הפוליטית.

כיצד ניתן לתכנן, להתנהל באופן אסטרטגי ולהעריך את עבודתנו בסביבה הפוליטית הנוכחית?

מספר מומחים מספקים תובנות רלוונטיות לשאלה זו.

להכיר במורכבות

איתן רייך, יועץ אסטרטגי עצמאי, דיבר על מיפוי עתידים (scenario mapping) – מתודה המסייעת בתכנון לטווח ארוך כאשר יש אי וודאות רבה לגבי ההקשר הפוליטי בו אנו צפויים לפעול. איתן דיבר על הצורך להכיר במורכבות – באי הוודאות, בהיעדר הלינאריות, ובכך שתהיינה התפתחויות ושינוים שאיננו יכולים לצפות אותם.

גם במציאות מורכבת קיים סדר פנימי, וככל שנבין אותו, כך יגברו הסיכויים שנוכל להשפיע עליו. צעד ראשון הוא קביעת הגבולות הרחבים של הזירה בה אנו רוצים להשפיע ובחינת מנעד הגורמים, המרכיבים והיחסים שקיימים בה.

כללים פשוטים

שחקנים שונים בזירה המקדמים סוגיה מסוימת, יכולים לקבוע כללים ועקרונות פעולה משותפים על בסיס הערכים, הידע והניסיון של מגוון הכוחות המעורבים, וכך לסייע בניווט בתוך עולם של מורכבות.

להקות של ציפורים למשל פועלות לפי מספר מצומצם של כללים פשוטים – הימנעות מהתנגשות בחברים אחרים בלהקה, התאמת המהירות לאלה של חברים אחרים ותנועה למרכז המסה של חברי להקה שכנים – שמביאים אותם לנוע יחד כלהקה ולהשיג בטחון מירבי לפרטים, בסביבה מורכבת.

כדי שיהיו בעלי ערך יש להקפיד על כללי פעולה:

• שיעזרו בבחירת אפיקי פעולה ויהיו מובחנים מחלופות
• שיתרמו להתנהלות אפקטיבית ולהשגת התוצאות הרצויות
• שיהיו ניתנים להתאמה בהקשרים וסיטואציות משתנות
• שניתנים להערכה, כלומר, נוכל לתעד ולומר האם, באיזו מידה וכיצד פעלנו לאור כללי הפעולה שהגדרנו

דוגמאות לכללי פעולה: "תנו עדיפות לפעולות שיגייסו לפעולה ויניעו ציבורים רחבים על פני פעולות מאחורי הקלעים" או "הבטיחו ייצוג של צעירים מרקעים מגוונים בפעילות, ואפשרו להם להיות מעורבים בתהליכי ניהול מתמשכים".

"מיפוי עתידים"

מיפוי עתידים היא מתודה שפותחה במקור על ידי חברות נפט מובילות כדי לתכנן לטווח ארוך בזמן שהסביבה הגיאו פוליטית משתנה ללא הפסקה, ומאפשרת תכנון מתוך נקודות מבט ופרספקטיבות שונות של המעורבים בתהליך התכנון. על ידי שימוש במתודה הזו אנחנו יכולים להימנע מכמה שגיאות מקובלות בתכנון אסטרטגי – למשל, לא לתכנן לעתיד רק על בסיס התנהגויות העבר, לא לתכנן רק מתוך תבניות מקובעות שיש לנו ואנו לפעמים כלל לא מודעים להן, לא לתכנן למצבי קיצון – המקרה הגרוע ביותר או האידאלי ועוד.

תרגיל ידידותי למיפוי עתידים מתחיל במיקוד הבעיה העומדת על הפרק, ממשיך בבירור של מה לא ידוע לנו, וגם לא נוכל לברר לגביה ובבחירה של שתי אי-וודאויות קריטיות. על ידי יצירת שני צירים משתי אי הוודאויות שבחרנו ניתן לשרטט מטריצה הנותנת ארבע אפשרויות עתידיות של סביבת פעולה בה נפעל. בכל אחת מסביבות הפעולה ניתן לספר את הסיפור כולל ההשלכות של ה"עתידים" השונים על האג'נדה שאנו מקדמים (דוגמה לשימוש במתודה – בקריאה להרחבה, בסוף הפוסט).

"מחסמים לסיכויים"

בעוד שמיפוי עתידים מתייחס למצבים בהם אי-הוודאות גבוהה, עופר דגן ופאדי שביטה, מנהלים שותפים של המחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי, הציגו מודל מותאם לתנאים של וודאות מסוימת – ובפרט לעבודה מול הדרג המקצועי במשרדי ממשלה, היציב יחסית לזרועות אחרות במערכת הפוליטית.

המודל כולל זיהוי והבחנה בין תסמינים, לדוגמה: "העדר תחבורה ציבורית הולמת ביישובים ערביים" והבעיות שיוצרות אותם, בין השאר: "היעדר מנגנון מובנה במשרד התחבורה לאספקת שירותי תחבורה ציבורית", ובין הבעיה לחסמים – מנגנוני עומק הגורמים לה: "משרד התחבורה לא מגדיר קריטריונים ברורים למימון תחבורה ציבורית ומספק מענה ללא תכנית צרכים ומדרג דחיפות". שלב חשוב במודל הוא דירוג החסמים השונים וגיבוש תכנית פעולה המבהירה סדרי עדיפויות בהסרת החסמים.

על בסיס הניתוח יש לנסח המלצות מדיניות שנועדו להסיר את החסמים, למשל: "הגדרת קריטריונים לאספקת שירותי תחבורה ציבורית והסדרת נוהל פניות של הרשויות למשרד". בין הכללים שצוינו לניסוח המלצות אפקטיביות: לא להסתפק בהצבעה על הבעיה, אלא להציע פתרון מפורט; להעריך מהם הסיכויים שהדרג הפוליטי או הדרג המקצועי, או הציבור, יתנגדו להמלצות באופן שימנע את יישומן; מקצועיוּת והצעת מספר חלופות; הצעת פתרונות העונים על היבטים מנהליים, תקציביים ואידיאולוגים.

פרספקטיבה מארצות הברית

סוזן הוקשטטר, מומחית באסטרטגיה והערכה בקידום מדינות, שוחחה עם אסתר סיוון המנהלת הנכנסת של שתיל, על ההתמודדות הכוחות פרוגרסיביים בארה"ב עם מדיניות המקודמת על ידי ממשל טראמפ.

הוצגו ניסיונות לבטל את רפורמת הבריאות שהנגישה שירותי בריאות למיליוני אמריקאים, ואת ההתנגדות המוצלחת של ארגונים פרוגרסיביים בהדיפת הניסיונות הללו כולל גיוס סנטורים בעלי השפעה מהימין באמצעות הנעה וגיוס של קהלים מובחנים – גיאוגרפים, פרופסיונליים ואחרים – כדי ללחוץ עליהם.

תובנות מרכזיות מהמאבק בארה"ב בשנתיים האחרונות:

• מוכוונות לעבודה ארוכת טווח תוך ניטור מתמשך ושימור היכולת להגיב במהירות להתפתחויות לא צפויות.
• קבלה והכרה בחשיבות התפקיד ה"מניעתי" אל מול קידום מדיניות פוגענית.
• התעקשות, מעקב ואיתור אפשרויות השפעה גם על מקבלי החלטות מהצד השני של המתרס.
• שימוש בסיפורים אישיים של הנפגעים ממדיניות פוגענית, לעיתים תוך שיתוף הנפגעים בהעברת המסר.
• מסגור נכון באמצעות שימוש בסקרים וקבוצות מיקוד כדי להעביר את המסרים הנכונים לקהל היעד הנכון – גם אם באמצעים צנועים.
• התקדמות אינקרמנטלית וציון ההצלחות הקטנות בדרך.

עוד הודגשה החשיבות של פיתוח היכולות הארגוניות לקדם מדיניות, כולל יכולות ייעודיות להתנהלות במציאות איתה מתמודדים היום לא מעט ארגוני שינוי חברתי, בארץ ובעולם: מערך להתמודדות עם מתקפות, דה לגיטימציה ומתקפות תקשורתיות; ניהול משברים; מעקב אחרי מגמות וצעדים של יריבים; תכנית תקשורתית ייעודית; הגנה על מידע דיגיטלי, ותכנית למיון ותדרוך מתנדבים.

להרחבה

על מורכבות בהערכה והערכת מורכבות

ניסוח "כללים פשוטים" לעבודה במערכות מורכבות ושימושם במעקב ובהערכה

"מיפוי עתידים"

תוצר של תהליך "מיפוי עתידים" במסגרת חשיבה אסטרטגית

על מתודת "מחסמים לסיכויים", לזיהוי וטיפול בחסמים לקידום מדיניות שוויונית

כללים להתמודדות אפקטיבית של ארגוני שינוי חברתי עם מתקפות ודה לגיטימציה

כלי לאבחון ומעקב אחרי יכולות לקידום מדיניות (לוורסיה בעברית – פנו אלינו)