בניית שותפויות בין ארגונים

בשלהי כהונתי כמנכ"לית בארגון אנו עושים שינוי התחדדה אצלי ההבנה שהאקוסיסטם של ארגוני התשתית והאקטיביזם השתנה משמעותית בשנים האחרונות. ארגונים חדשים רבים הוקמו, וארגונים ותיקים פועלים זה לצד זה עם בידול מינורי בפעילותם. הרגשתי שזירת הפעילות הפכה ל"אוקיינוס אדום" – זירה מרובת ארגונים הנעים בצפיפות זה לצד זה, והצורך לבניית שותפויות בין ארגונים נראה לי רלוונטי מתמיד.

ארגון אנו קם במטרה לחזק ולחבר את קהילת הפעילים לצדק חברתי בישראל באמצעות מתן ייעוץ אסטרטגי, כלים לקידום יוזמות חברתיות וקמפיינים ציבוריים. לצד זאת אנו מקימים קואליציות של ארגונים הפועלים יחד למען מטרה משותפת. בעקבות מגמות שקרו במרחב פעילות זה של ארגוני התשתית בשנים האחרונות, הבנו, שכמו הסלוגן המוביל שלנו הגיע הזמן שנעשה שינוי יחד עם עוד ארגונים הפועלים באותה זירת פעילות.

מודל בניית שותפויות בין ארגונים

אחד העקרונות המרכזיים שהנחו אותנו בתהליך השינוי היה הרצון להמשיך ולממש את מודל ההשפעה הארגונית שלנו בדרך קצת אחרת. באופן בו מרחב הפעילות שלנו יגדל, זאת במטרה להרחיב את קהל היעד יותר ולייצר אימפקט גדול וייחודי. לשם כך החלטנו לבנות שיתוף פעולה עם ארגון אחר הפועל בזירה של הארגונים המעניקים תשתית לאקטיביסטים ופעילים חברתיים. בחרנו לבנות את מודל שיתוף הפעולה הליבתי עם ארגון מרכזים לצדק חברתי.
בניית מודל עבודה של שיתוף פעולה ליבתי בין שני ארגונים הוא מודל מורכב, ייחודי שדורש בנייה מדויקת, תשומות רבות ועבודה מטריציונית של כלל הצוותים המקצועיים, מנהלות הארגונים, חברי ההנהלה והתורמים.

תהליך הקמת השותפות: 4 עקרונות פעולה

זיהוי הערך והיתרונות היחסיים של כל אחד מהארגונים

מיפוי ודיוק הערך היחסי של כל אחת מהארגונים הפועלים בזירה הוא שלב חשוב בתהליך בחירת הארגון המתאים לבניית מודל השותפות ולגיבוש האסטרטגיה הנגזרת ממנה. המיפוי יכול לסייע לבחור את הארגון הרלוונטי למטרות, לייעוד ולשיתוף הפעולה שתרצו לבנות. כמו כן, תהליך מיפוי מקדמי זה יסייע לשני הארגונים לדייק את תהליך העבודה המשותף בצורה אפקטיבית וטובה שיביא ערך לשני הארגונים. ארגונים יכולים לזהות מהו הערך המרכזי אותו הם יכולים להביא ולקבל מתוך השותפות המתגבשת. בתהליכי בניית שותפות ובניית קואליציות אותם הובלתי עד כה זיהוי הערך של כל ארגון היה שלב קריטי ומשמעותי בתהליך. היה לנו חשוב שכל ארגון הלוקח חלק בקואליציה יוכל להביא לשולחן העבודה המשותף את היתרון היחסי שלו. אם היה ארגון שמתמחה בפעילת שטח נעזרנו במיומנות זו בתהליכי העבודה המשותפים של כלל הארגונים השותפים בקואליציה, כאשר היה ארגון עם מחלקה לייעוץ משפטי ומחלקת סנגור נעזרנו בו על מנת לקדם פעילות של הקואליציה בנושא.

מיפוי מערכת הקשרים המקצועיים והאישיים של ארגונים רלוונטיים לשותפות

מערכת קשרים וממשקי עבודה טובים יכולים לסייע לבנות שיתופי פעולה נוספים, לרתום ארגונים נוספים לשותפות ועוד. מיפוי זה יכול לסייע לכם לקבל החלטה מי מוביל ומי תומך תהליך התקשרות כזה או אחר, כי בסופו של דבר הכל מבוסס על מערכות יחסים ומערכות קשרים.

מיפוי שחקני הציר

שחקני הציר יכולים להיות ארגונים ואנשים שהצירוף שלהם לקואליציה יכול להיות משמעותי להמשך תהליכי העבודה. שחקן ציר יכול להיות האדם המקבל החלטות בצורה פורמלית או בלתי פורמלית. לעיתים שחקן ציר יכול להיות ארגון משמעותי הפועל בתחום וצירוף שלו לקואליציה יכול להביא להצטרפות של ארגונים נוספים לשותפות או לקואליציה שאתם בונים.

תרבות ארגונית של ארגונים

הבנה של תרבות הארגונית של הארגונים (ארגונים מקדמים או ארגונים מעכבים) הבנה זו תוכל לסייע לכם להבין באיזה ארגון/תרבות ארגונית כדאי לנהל את הקואליציה/השותפות כדי לממש את היעדים בצורה הטובה ביותר.

תהליך ניהול שותפות: 3 עקרונות פעולה

1. מאגוסיסטם לאאקוסיסטם – אגוסיסטם הוא אחד האתגרים בזירת הפעילות האזרחית. יש ארגונים מונעים מהצורך לייצר נראית ציבורית לעשיה, לפעילות ולאימפקט שהם מביאים. זה צורך טבעי שמתכתב לא אחת עם דרישות תורמים ושותפים. לעיתים צורך זה הופך להיות גורם מעכב שלא מאפשר לבנות שותפויות וקואליציות.
   לעיתים על מנת לבנות שותפות או קואליציה ארגונים נדרשים להניח בצד את האגו הארגוני ולעבור לתהליך עבודה של אקוסיססטם שמבטא שותפות ומתן מקום לצרכים ולערך היחסי של כל אחד מהארגונים. היכולת לעבוד באקוסיסטם משותף יכול לסייע לכם להרחיב את השותפות ולרתום ארגונים ותורמים חדשים.
   תהליכי ניהול אגו ארגוני הם מהלכים משתקים ולא מקדמים את פעילות הארגון, אם אתם מבינים על מה אני כותבת אתם מוזמנים לקחת את זה צעד אחד קדימה ולהטמיע בתוך הארגון שלכם או בתוך השותפות או הקואליציה אקוסיסטם משותף. זה אולי נשמע מורכב אבל זה יאפשר לארגון שלכם ולשותפות להשיג תוצרים חשובים.
2. להגדיר כללי מסגרת לשותפות – כל שותפות צריך לנהל ובנות מנגנונים לקבל החלטות ותהליכי עבודה משותפים. חשוב להגדיר את כללי מסגרת גם ביחס לארגונים הלוקחים חלק בשותפות. תקבלו החלטות בתחילת הדרך, איזה סוגי ארגונים נוספים תרצו לצרף, להוציא מהשותפות או מהקואליציה. מה מערכת היחסים בין הארגונים. האם תפעלו באמצעות מנגנון ניהול רחב או תקימו מנגנון ניהול מצומצם, תגדירו את כללי המסגרת, מתי ארגון יכול לעבור מהפורום הרחב למצומצם ולהיפך. ומה המסגרת האפקטיבית לקבלת החלטות ומי לוקח בה חלק. ברגע שתגדירו זו יהיה לכם הרבה יותר קל לנהל ולהתנהל בתוך השותפות.
3. להגדיר מבנה עבודה שוטף – בניית המנגנונים בארגונים חשובים כדי שתוכלו לקדם תהליכים בצורה שיתופית לכלל הארגונים. תבנו את המנגנון שמתאים לכם כדי שתוכלו לכם להגיע ביחד להצלחה המצופה.

בסופו של דבר, הצלחתם של שיתופי פעולה תלויה בדרך בה תיבנו ותנהלו את שיתוף הפעולה בין הארגונים. שיתוף פעולה מוצלח בין ארגונים יוכל לסייע לארגון שלכם לייצר השפעה רחבה ומשמעותית יותר והיא תוכל לפתוח בעבורכם הזדמנויות חדשות.
בתקופה בה האתגרים החברתיים מורכבים ודינמיים והיכולת לגייס כספים מורכבת יותר, שיתופי פעולה בין ארגונים יכלו להיות הפתרון ליצירת חדשנות ארגונית והשפעה רחבה