זדורוב אשם? זכאי? תשאלו את גוגל

זדורוב אשם? זכאי? תשאלו את גוגל

קטגוריות:

אחד הכלים שאני בוחנת מעת לעת, ככלי עזר לבחינת שיח הוא Google Trends, כלי של גוגל לבדיקת מגמות חיפוש. כלי די פשוט ואינטואיטיבי שבו אפשר להקליד מונחי חיפוש או נושאי חיפוש כלליים ולראות מה מגמות החיפוש באזורים מסוימים ובתקופות שונות החל משנת 2004.

למה אני מספרת לכם את זה? כי באופן שאינו מפתיע, לטרנדים שגוגל מזהה יש קורלציה בכל הנוגע לדעת קהל. לראשונה נחשפתי ליכולת של הכלי לזהות דעת קהל בכתבה שפורסמה באתר מידה שחזתה בעזרת Google Trends וכלים נוספים לבחינת מגמות ברשתות החברתיות, את הניצחון של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב.

כמובן שלא מדובר בכלי מדעי, אין לי או לאף אחד יכולת לתת הערכה מדויקת או יכולת לנטרל גורמים נוספים. אבל בבסיס הניתוח של ממצאי הכלי עומדת המחשבה שאנחנו מקלידים או מחפשים את הדברים שמעניינים אותנו, שאנחנו מחפשים לקבל אישור למה שאנחנו חושבים או רוצים או מייחלים שיקרה.

דוגמה לכך היא המקרה של רצח תאיר ראדה והספק בדבר אשמתו של זדורוב. בבחינה של מונחי החיפוש "זדורוב אשם" לעומת "זדורוב זכאי", לא תופתעו לגלות כי בתקופה שבה פורסם פסק הדין של זדורוב לראשונה ב-2010 מונח החיפוש "זדורוב אשם" היה פופולארי בהרבה ממונח החיפוש "זדורוב זכאי", שכלל לא הופיע באותן שנים. טיים ליין קצר של המונחים לאורך השנים:
– 2010 – מונח החיפוש "זדורוב אשם" מופיע. "זדורוב זכאי" לא קיים.
– 2013 – מונח חיפוש "זדורוב זכאי" הופיע לראשונה, בעת שהוא ערער לעליון לאור ראייה חדשה בנוגע לטביעת הנעל שהיתה בתא השירותים. כלומר, הספק החל לצוץ בקרב תושבי ישראל בנוגע לזדורוב.
– 2013-2016 – מונח החיפוש "זדורוב זכאי" לא מופיע, לעומתו "זדורוב אשם" מופיע מדי פעם כשהנושא עולה לכותרות. ניתן לשייך זאת לעובדה כי העליון פסק שזדורוב אשם.
– עד ש… בשנת 2016 שודרה הסדרה "צל של אמת" שכולה עסקה בספק בנוגע לזדורוב. מאותו יום מונחי החיפוש "זדורוב אשם" ו"זדורוב זכאי" מככבים באותה מידה בגוגל באותן תקופות שבהן כל המדינה עוסקת במי רצח את תאיר ראדה.

מכאן משתמע כוחה של הסדרה "צל של אמת" ביצירת ספק בחברה הישראלית, בעצם קיומו של מונח חיפוש שמעיד על מחשבה של גולשים שזדורוב זכאי. אבל מה שאותי הפתיע, שמונחי החיפוש זהים במספריהם. אני הייתי בטוחה שהמונח "זדורוב זכאי" יעלה על המונח "זדורוב אשם" בעקבות הסדרה, אבל מסתבר שהחברה הישראלית חצויה ביחסה לזדורוב בעת שכל אחד יושב לבדו מול המקלדת ומחפש את מה שהוא חושב שהוא יימצא.

ראו תמונת מסך של תוצאות ההשוואה לאורך השנים:

ושוב, למה אני מספרת לכם את כל זה?

מאותו יום שקראתי את הכתבה בחנתי את יכולת הרפלקציה של הכלי על דעת הקהל בישראל. בין אם זה בבחירות לראשות מרצ והעבודה ובין אם זה דעת הקהל בנוגע לחפותו של זדורוב לאורך התנהלות התיק משנת 2006 עד עצם היום הזה. מותר לציין שכשהכנסתי את שמות המתמודדים בפריימריז של מרצ והעבודה, שמות העומדים בראש המפלגות היום כיכבו בראש טבלת המונחים ככל שהתקרבנו ליום הבחירות.

ועכשיו לשם תרגיל הניבוי אראה לכם את מה שאני מצאתי בחודשים האחרונים בנוגע לבחירות המוניציפאליות בירושלים ובתל אביב.

נתחיל בירושלים. במהלך הימים שלפני יום הבוחר הקלדתי את שמות המועמדים לראשות עיריית ירושלים ב-Google Trends כדי להשוות זה מול זה את מי חיפשו יותר. התמונה שמצאתי במהלך החודשים והשבועות שלפני יום הבוחר הראתה תמונה די דומה לאופן שבו הצביעו תושבי העיר ירושלים. כמו שאתם יכולים לראות בתמונת המסך למטה, מופיעים שני שיאים בגרף החיפוש. השיא הראשון הוא ביום הבוחר (30.10.2018), שבו אפשר לראות קרב צמוד בין עופר ברקוביץ לבין משה ליאון, כאשר יוסי דייטש וזאב אלקין במרחק חיפושים ניכר מהם מלמטה. הקרב הצמוד בערכי החיפוש ניבא את תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בירושלים – סיבוב שני בין עופר ברקוביץ למשה ליאון.

השיא השני בגרף מופיע ביום הסיבוב השני (13.11.2018), שם אפשר לראות בבירור שזאב אלקין ויוסי דייטש לא מעניינים יותר איש וניכר גם כן בבירור, שיותר אנשים חיפשו את המונח "משה ליאון" מאשר את המונח "עופר ברקוביץ". ואכן, משה ליאון גבר על עופר ברקוביץ בבחירות לראשות העיר.

בחירות ירושלים

בחירות ירושלים

ומה בנוגע לתל אביב? שם הדברים היו קצת יותר מסובכים ולא פשוטים לחיזוי.

כשהקלדתי את שמות המתמודדים לראשות עיריית תל אביב בשנה האחרונה, יכולתי לגלות את התמורות בדעת הקהל התל אביבי בנוגע למועמדים:
כך, מונחי החיפוש "רון חולדאי" ו"סתיו שפיר" (ששמה הוזכר כמועמדת לראשות עיריית תל אביב עד אוגוסט בו הודיעה כי היא לא רצה) שומרים על מאבק כוחות יחסית מאוזן שלפיו החיפוש אחר חולדאי בגוגל עולה על זה של שפיר, למעט בימים שבהם התחזקו ההערכות כי שפיר מתכוונת לרוץ. השאלה היא כמובן עד כמה מחזיק העניין בהם בגוגל ומה הפערים. הדבר המעניין שקרה הוא ביולי-אוגוסט 2018, אז הודיע אסף זמיר, סגנו של חולדאי, כי הוא מצטרף למירוץ על ראשות העירייה. מאותו רגע המונח "אסף זמיר" זינק במובהק מעל "רון חולדאי" ו"סתיו שפיר". אך כאמור, יש לבדוק כי אכן מונח החיפוש מחזיק מעבר ליום ההודעה עצמו, ובימים שאחרי Google Trends לא ניבא טובות לאסף זמיר. הוא החל להיחלש. ואז באוגוסט 2018 הודיע "אסף הראל" שהוא מתמודד לראשות העירייה והשם שלו עלה אף על זה של אסף זמיר באותם ימים.

אחרי שהבאזז סביב ההודעות קצת נרגע והחיפושים בגוגל חזרו לשגרה, בחינת שלושת החודשים האחרונים בחיפושי גולשים במחוז תל אביב מגלה מגמה שאותי באופן אישי מפתיעה. מונח החיפוש "אסף זמיר" עולה בהרבה ובאופן לינארי על מונחי החיפוש "רון חולדאי" ו"אסף הראל". לפי גוגל, אסף זמיר היה אמור לנצח את הבחירות בתל אביב. במקרה הזה, כפי שידוע לכם, חולדאי ניצח בבחירות ובדיקת הדופק הציבורי בנוגע לעניין באמצעות חיפושים בגוגל לא הצליח לנבא את בחירת תושבי תל אביב.

שוב, Google Trends הוא לא כלי מדעי, הוא לא יכול להסביר התנהגות או לקדמה, אבל הוא כן יכול לתת לנו תמונת מצב של "עניין". במקרה הנוכחי מי מבין המתמודדים על ראשות עיריית תל אביב יותר מעניין את התל אביבים. במקרה הזה, נדמה כי אסף זמיר עורר יותר עניין, הוא לא ניצח את הבחירות, אבל עורר יותר עניין.

אפשר להסביר את ה"טעות" של Google Trends בניבוי תוצאות הבחירות בכך שהבסיס של חולדאי, שבוחר בו שנה אחרי שנה, מורכב מאנשים שלא שמעו על גוגל. אותם זקני תל אביב הישנה שאחוז ההצבעה אצלם הוא גבוה באופן יחסי לתל אביבים הצעירים ושהפילוח של השכונות בתל אביב לא קיים. לצערי, אין ביכולתי לבדוק את גילאי המחפשים או את מגמות החיפוש לפי שכונות בתל אביב. דבר שיכול היה לעזור מאוד בבדיקת מגמות החיפוש. אבל אני כן יכולה להעיד שבמערכות בחירות שקדמו לנוכחית (חולדאי מול ניצן הורוביץ ב-2013 וחולדאי מול דב חנין ב-2008) חולדאי הוביל בחיפושים בגוגל מול הורוביץ ב-2013 והיה צמוד מאוד מול דב חנין ב-2008. כפי שקרה בבחירות עצמן. בבחירות האחרונות, אסף זמיר יכול לרשום לעצמו את ההישג שלפחות בכל הנוגע לעניין הציבורי של תושבי תל אביב, הוא לגמרי ניצח את חולדאי.

מונחי החיפוש של המתמודדים לראשות עיריית תל אביב בשנה האחרונה במחוז תל אביב:

מונחי החיפוש של שמות המתמודדים לראשות עיריית תל אביב בשלושת החודשים האחרונים במחוז תל אביב:

נבואה ניתנה לשוטים, ולגוגל טרנדס

זה רק על קצה המזלג מבחינת ההשוואות שניתן לעשות ב-Google Trends, ולא התחלתי לדבר על עוד כלים שאינם חינמיים שבודקים לעומק גם תנועה לאתרי אינטרנט וניתוחים ברשתות החברתיות. שילוב של כל הכלים יחד יכול לתת ניתוח הרבה יותר מעמיק ומדויק שלוקח בחשבון תכנים חיוביים ושליליים, עמדות וכדומה.

ובכל הנוגע לעבודתנו בזירה החברתית, כפי שניסיתי להראות, Google Trends הוא כלי יעיל (וחינמי) לבדיקת עניין בקרב הציבור הישראלי, במחוזות שונים בארץ. נכון שיותר כיף לנבא מי יזכה בבחירות ואני מתכננת לבצע בדיקות תכופות של המתמודדים עת יוכרז יום הבחירות הכלליות, אבל הכלי מאפשר לבדוק גם דעת קהל על הנושאים שאנחנו מקדמים, על קמפיינים שאנחנו מתכננים ועל האופן שבו אנחנו באמת משפיעים על השיח או איך אנחנו נתפשים בקרב הציבור הישראלי לאורך זמן.

 

הישארו מעודכנים ומעודכנות בזמן אמת

 

 

 

ללא תגובות עדיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

77 + = 85

כ