חוק המרכולים – ככה משנים חקיקה עירונית

צילום:נעם רבקין פנטון, פלאש 90

פוסט המדגים איך התקופה המיוחדת הזו "זמן בחירות" השפיעה על אירוע משמעותי שהיה על סדר היום הציבורי בחודשים האחרונים וקשור ביחסי שלטון מרכזי – שלטון מקומי, מה שמוכר כסערת "חוק המרכולים".

מה זה בכלל חוק המרכולים?

קצת רקע והסבר על החוק ומה הוא עושה. לרשויות המקומיות כלים שונים להתוות מדיניות מקומית. בהרבה מהמקרים המדיניות נקבעת על ידי השלטון המרכזי – חקיקת הכנסת, החלטות הממשלה, חוזרי מנכ"לים ממשרדי ממשלה והנחיות שונות. במקרים מסוימים – הרשות נתונה ביד הרשות המקומית. אחד מהכלים הוא היכולת לחוקק חקיקת עזר עירונית. ניתן לחוקק בנושאים מסוימים, שקבועים בפקודת העיריות. למשל, עירייה יכולה לקבוע אזורי ותעריפי חנייה, להסדיר מקומות רחצה ציבוריים, לקבוע הוראות לטיפול במפגעי רעש ולהסדיר את נושא הרוכלות. והיא הייתה יכולה עד לאחרונה, לחוקק גם בנושא פתיחת וסגירת עסקים ביום המנוחה (כלומר, שבת).

הסמכות להסדרת נושא פתיחת העסקים בשבת ניתנה לרשויות המקומיות בתחילת שנות התשעים, במסגרת מה שנקרא "חוק ההסמכה". המפלגות הדתיות דחפו למתן הסמכות לרשויות כדי להתמודד עם פסיקת בית משפט השלום בירושלים שקבעה שאין לעיריית ירושלים סמכות לסגור בתי קולנוע פרטיים בשבת. המחוקק עקף את הפסיקה באמצעות הקניית סמכות מסודרת לרשויות. למרבה האירוניה, את אותה סמכות שנקבעה ב"חוק ההסמכה" מבקשות המפלגות החרדיות לבטל, כי הפעם הרשויות לא בצד שלהן.

אז מה עשה חוק המרכולים?

נכון שהטריגר לחקיקתו היה עתירה של בעלי מרכולים בתל אביב כנגד מדיניות אי האכיפה של חוק העזר בעיריית תל אביב, אבל האמת שהוא לא ממש עסק במרכולים. הוא הגביל את סמכות הרשות המקומית לחוקק חוקי עזר עירוניים בנושא פתיחת וסגירת עסקים בשבת, כך שבמקום שברירת המחדל תהיה אישור אוטומטי של חוקים כאלה על ידי שר הפנים, ברירת המחדל תהיה שהחוקים לא נכנסים לתוקף אלא אם כן השר נוקט בפעולה אקטיבית, תחת מגבלות, כדי לאשר אותם.

אמנם לא מדובר בביטול היכולת של הרשויות המקומיות להסדיר את הנושא, אך זה בהחלט מקשה מאוד עליהן, בעיקר מפני ששר הפנים הנוכחי, אריה דרעי, הוא יו"ר ש"ס ומתנגד לפתיחת עסקים בשבת.
עוד משהו שצריך להבין – ברשויות מקומיות רבות ישנם חוקי עזר לא מעודכנים שאוסרים על פתיחת בתי מסחר בשבת (זאת בניגוד לבתי עינוג, קרי – בתי קולנוע, תאטראות וכן בתי קפה ומסעדות). בפועל נפתחו בשנים האחרונות יותר ויותר בתי מסחר והרשויות לא אכפו את החוק או שאכפו אותו באופן מתון בלבד ונתנו קנסות בתעריף נמוך שהעשיר את קופת העירייה בלי להוות סנקציה משמעותית.

מה בין חוק המרכולים לפעילות ברמה העירונית?

חוק המרכולים יצר אירוע מעניין, בו נכנסו רשויות מקומיות שונות לתוך מרוץ-נגד-הזמן של תיקון חוקי עזר עירוניים שיכשירו למעשה את המצב הקיים בשטח, רגע לפני שהחוק החדש עובר ומגביל אותן מלהעביר שינויים כאלה. בתקשורת שמענו בעיקר על אשדוד וההפגנות ההמוניות בה נגד השינוי במדיניות האכיפה והקנסות שניתנו לעסקים קטנים באופן פתאומי. אך האמת היא שההתעוררות האמיתית הגיעה בשלב מוקדם יותר, טרם אישור חוק המרכולים, ברשויות כמו ראשון לציון, גבעתיים, חולון, הרצליה, רמת גן, הוד השרון ועוד.

מה אפשר ללמוד מראשון לציון?

הנה סיפור סביב אחת הרשויות האלה, בהן תוקן חוק העזר העירוני לפני העברתו של חוק המרכולים בכנסת. בראשון לציון פעלו מספר פעילים חילונים בנושא אחר בכלל – יהדות במערכת החינוך הממלכתית. אך כשעלה חוק המרכולים על סדר היום הציבורי והפך לאיום ממשי, מצאו עצמם הפעילים מחשבים מסלול מחדש. נזכיר שבראשון לציון באותו זמן ראש העיר היה במעצר בית, הושעה מתפקידו והורחק מהעירייה עקב חקירת משטרה וחשדות פליליים כבדים סביב פעילותו ופעילותם של בכירים נוספים, בהם יו"ר הקואליציה לשעבר חבר הכנסת דוד ביטן ששימש כסגן ראש העיר בעברו. האתגר שניצב בפני הפעילים היה "לנער את האבק" מעל חוק העזר העירוני, לדחוף לכך שמועצת העיר שבראשותה עומד ממלא מקום תצליח לתקן חוק שלא נגעו בו זה עשרות שנים.

הדבר הראשון שהיה בידי הפעילים הוא ידע. הם ידעו מה צריך לעשות ומהו הפתרון הרצוי. תיקון חוק העזר כך שיסדיר את המצב הקיים וישמר את האוטונומיה של הרשות להחליט לגבי פתיחת עסקים בשבת בתחומה. הדבר השני הוא היכרות, לפחות בסיסית, עם המערכת הפוליטית המקומית. הדבר השלישי הוא ההבנה שמדובר בשנת בחירות, וזו הזדמנות ללחוץ באופן ממוקד על מספר חברי מועצה שיהפכו את הנושא לשלהם.

ואכן כך היה. הפעילים הפעילו חברת מועצה מסוימת, במקביל ללחץ על מספר מקבלי החלטות נוספים, כולל אל מול לשכת ממלא מקום ראש העיר. ההצעה עברה דרך רוב חברי המועצה עד שבאמצעות לחץ תקשורתי, האיום שהולך ומתממש של חוק המרכולים, ועבודה ממוקדת מול הייעוץ המשפטי וממלא מקום ראש העיר, הפכה להיות חלק מהאג'נדה של הקואליציה המקומית. לבסוף ראשון לציון הייתה העיר הראשונה בה תוקן חוק העזר העירוני, ולאחריה הגיעו גבעתיים, חולון וערים נוספות.

ניתוח של ההצלחה המהירה של הפעילים יראה כיצד הם השכילו להשתמש באיום החיצוני (חוק המרכולים), איתור חברת המועצה הנכונה שתאתגר את שאר חברי המועצה והעומד בראשה, שימוש מדוד ונכון בתקשורת המקומית כאמצעי לחץ נוסף, שימוש נכון בידע העומד ברשותם באשר לתיקון הנדרש לחוק העזר וכן שימוש בפעולות שנעשו בערים אחרות כמו ההצהרה של ראש עיריית גבעתיים שיפעל לתיקון החוק או כמו המכתב של ראשי רשויות רבים שהתנגד לחוק המרכולים עליו היה חתום גם ראש העיר המושעה דב צור.

ההקשר הפוליטי של שנת הבחירות

הפעולה שבחרו בה הפעילים הייתה מאוד לא פשוטה; לתקן חוק עזר עירוני זו פעולה לא שגרתית, בטח כשהיא נעשית כקונטרה למהלך ששר הפנים מוביל, דמות שרבים מראשי הרשויות חפצים ביקרה או לפחות מנהלים מולה מערכת יחסים מורכבת. אך בשנת הבחירות האינטרסים הפוליטיים גוברים, וחברי המועצה השונים רואים את יום הבוחר, שהוא יום הדין שלהם, מתקרב. העובדה שראש העיר המכהן מושעה וזו תקופה זמנית בה מכהן ממלא מקום לא הרתיעה אותם, ומ"מ ראש העיר לבסוף אף ראה בפעולה הזו הזדמנות למינוף עצמי. ברשויות בהם מעמד ראש העיר המכהן מעורער, המועמדים להחליפו הם מועמדים ללחץ ציבורי גדול אף יותר מערים בהן מעמד ראש העיר יציב ואיתן.

טיימינג וניצול הזדמנויות

המקרה של תיקון חוק העזר העירוני באשר לפתיחת עסקים בשבת בראשון לציון מוכיח כיצד החברה האזרחית המקומית יכולה לנצל הזדמנויות שנובעות לעתים מגורמים חיצוניים, במקרה הזה – שר הפנים, כדי למנף ולהוביל שינוי מדיניות שלא היה אפשרי לולא כן. ניצול הזדמנויות הוא חלק משמעותי ביכולת הפעולה של החברה האזרחית המקומית אל מול הפוליטיקאים המקומיים, במערכת שהיא דינמית ממילא. זו ההזדמנות שלנו לחזור ולהזכיר שככל שאנו מתקרבים לבחירות עצמן, ראוי לקחת בחשבון את הרגישות הפוליטית ההולכת וגוברת, אך גם לשים מדי פעם לב להזדמנויות הנקרות בדרככם. הזדמנות שכזו יכולה להיות גם מערכת בחירות לכנסת, אם היא תגיע לפני הבחירות לרשויות המקומיות. שיהיה בהצלחה!

פועלות, פועלים בעיר שלכם בתחום חופש דת?

ליעוץ והכשרות בקשות ושאלות פנו לאפרת יגור – efraty@shatil.nif.org.il
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של פורום הערים החופשיות

תני פרנק, יועץ לובי של פורום ערים חופשיות בשתיל – רשת של פעילים/ות בתחום חופש דת מכל הארץ שפועלים/ות ברמה העירונית.