גבריאל בילצ'יק | 15 בספטמבר 2022

טכנולוגיה בשירות פתרון בעיות חברתיות

Start up nation – זה מה שאומרים על ישראל. עכשיו דמיינו לעצמכם מה היה קורה אילו היו רותמים את כל התשוקה, הידע הטכנולוגי והיצירתיות הזו בצורה יעילה ומספקת גם פנימה לטובת העולמות והאתגרים החברתיים ולטובת המגזר החברתי? דמיינו לעצמכם גם איזו חברה אזרחית-אנושית הינו יכולים לבנות אילו דור העתיד (הילדים שלנו) היה חושב בו זמנית, גם חברה, גם חדשנות מוצרית-טכנולוגית וגם קיימות כלכלית?

>>לכל המעוניינים לשמוע עוד ולהגיש מועמדות להשתתפות במחזור הקרוב של MAX IMPACT ליצירת מיזמי אימפקט טכנולוגיים, אנא פנו אליהם באמצעות טופס הגשת מועמדות

סביר להניח שהיינו יכולים לקדם מודעות ורגישות חברתית גדולים יותר וגם חברה שוויונית ואנושית יותר, כזו המכילה טוב יותר את פרטיה. ניתן לדמיין איך חברה כזו , על כל גווני הפרטים שבה, משפרת משמעותית את רווחת הפרט ובתמורה כולנו מקבלים חברה בריאה ואיכות חיים טובה יותר. במובן הכי פשוט מדובר על חיים טובים יותר בדברים יומיומיים שכל אחד ואחת מאיתנו נתקל בהם. התנהלות קלה יותר במרחב הציבורי לא.נשים עם מוגבלות פיזית, תשומת לב גדולה יותר ומענה מותאם יותר לבעיות ואתגרי קבוצות אוכלוסיה מגוונות, חיבורים בין אנשים עם צרכים יחודיים לבין חברה ועסקים, דאגה גדולה יותר למרחב הציבורי ולבריאות הסביבה שלנו, יותר תמיכה רגשית לאנשים חולים ולבני משפחותיהם ואינספור סוגיות נוספות ומענים חברתיים למגוון רחב של קהלים.

איך מפתחים פתרון טכנולוגי לצורך חברתי?

אחד היתרונות הבולטים של שימוש בטכנולוגיה הוא תפוקה והספק גדולים יותר, ביעילות ובאמצעים מתקדמים יותר, מה שמאפשר את הגדלת מרחב ההשפעה הפוטנציאלית. אבל איך יודעים כיצד לתרגם בעיה חברתית ולעצב לה פתרון טכנולוגי?

ב-MAX IMPACT פיתחנו מודל ייחודי המבוסס על עבודת צוות רב מקצועית. בכל צוות משולבים תלמידי.ות תיכון ממגמות טכנולוגיות, סטודנטים.ות מלימודי עיצוב וחווית משתמש, שיווק ופיתוח עסקי ואנשי מקצוע מתעשיית ההייטק. ביחד עם נציגים מארגונים חברתיים המכירים את הבעיה החברתית ואת הצרכים של אוכלוסיות היעד הם יוצרים מיני סטארט-אפ לטובת פיתוח של פתרון טכנולוגי לבעיה החברתית.

במשך תקופה קצרה יחסית של שישה עד שמונה חודשים הם לומדים לעומק את האתגר החברתי והצרכים של קהלי היעד, לומדים מה עוד קיים בשוק, מזהים את נקודת השורש ומשם יוצאים לכיוון של עיצוב ופיתוח של פתרון ראשוני, אב טיפוס טכנולוגי, שיוכל, בזמן קצר, להגיע ליישום ראשוני. במקביל נבנה מודל כלכלי -עסקי שיתמוך בקיימות של המוצר הטכנולוגי.

יש אב טיפוס מה הלאה?

לאחר הפיתוח של אב טיפוס ראשוני ובמידה שהוא עונה לצרכי הארגון ניתן להתקדם לשלב הבא הכולל רכישת בעלות של הארגון החברתי על האב טיפוס והמשך פיתוח המוצר הטכנולוגי בשיתוף חברות הייטק ישראליות, אשר רוצות לתרום ולהשפיע חברתית וצמאות לעשייה והתנדבות משמעותית עבור אנשי הצוות בתחום המומחיות המקצועית שלהם (ולא רק ביום המעשים הטובים). כך שלכל הפרויקטים שהתחילו יש אפשרות להמשך פיתוח,יישום והטמעה בשטח בהובלת הארגונים החברתיים בשיתוף של תעשיית ההייטק.

אז איך זה נראה בפועל?

בואו ניקח לדוגמה את מיזם equalify. כיצד יודעים אם מקום העבודה שלי מקדם ומיישם שיוויון מגדרי? על האתגר הזה ניסינו לענות ביחד עם עמותת עבודה שווה. צוות הפיתוח יצר פתרון דיגיטלי לניתוח שוויון מגדרי בארגונים, המבוסס על ביצוע סקרים ומתן ציון על סולם של שלושה מרכיבים תוך השוואה לארגונים דומים בתעשייה. המיזם נרכש על ידי עמותת עבודה שווה, וממשיך לקבל תמיכה ע״י עובדי חברת appsflyer הישראלית.

דוגמה אחרת היא מיזם Eranity – קהילה וירטואלית המהווה סביבה בטוחה עבור אנשים הפונים בבקשה לסיוע נפשי. במסגרת תהליך האפיון של הצוות הרב-תחומי בתכנית, הבנו שיש קהל יעד גדול בגילאי 17-25 שמחפש מקום ״לפרוק את התחושות שלהם״ והיה שמח לשמוע עצות או לקבל תמיכה מאנשים במצב דומה. הפתרון נרכש על ידי עמותת ער״ן והתחיל לקבל בימים אלו, תמיכת המשך של עובדי חברת taboola הישראלית.

win-win

פיתוח של פתרון טכנולוגי דורש השקעה מרובה של משאבים, שעות וידע ומיומנויות מקצועיות שהן לא תמיד נגישות לארגוני חברה אזרחית. מודל העבודה הנוכחי מאפשר לארגונים החברתיים ללא עלות ראשונית להציף אתגרים, לחלום חדשנות חברתית ולקבל צוות הזנק ראשוני, רתום למשימה. ארגונים חברתיים שלוקחים חלק בתוכנית נכנסים לעולם חדש, בו יש לאתגרים שלהם יכולת להפוך לרעיונות חדשניים, פורצי דרך ולההיפך לפתרונות בעלי השפעה חברתית נרחבת.

הם גם מאפשרים לרתום תלמידים וסטודנטים, כדי לפעול יחד למטרות חברתיות משותפות, תוך מתן ערך ממשי מעצם ההתנסות, ההשתתפות והתרגול לכל אחד ואחת מהמשתתפים בצוותי הפיתוח ומרכזי ההשפעה החברתית.

המתלמדים מקבלים התנסות נדירה ליצור יש מאין, לעבוד בצוות רב-תחומי על בעיה גולמית ולייצר עבורה פתרון ראשוני.
לעיתים, תוצרי עבודת הצוותים המתלמדים שקולה בעולם האמיתי לפרויקטים בשווי של מאות אלפי שקלים כאשר בכל פרוייקט מושקעות מאות רבות של שעות אדם.

אנו מאמינים ומקווים שבזכות אותם מוצרים, ביום מין הימים, הארגונים החברתיים אף יוכלו להתקיים מהם כלכלית ובכך לשפר את חוסנם וכבמעגל קסמים חיובי להמשיך ולפתח את יכולת הביצוע החברתית שלהם.

איך מצטרפים?

בכל שנה אנחנו יוצאים לשטח וקוראים לארגונים חברתיים המעוניינים להצטרף למרכז ההשפעה החברתית להציף בעיות ואתגרים. אנחנו מחפשים בעיות שעונות בו זמנית על שלושה קריטריונים עיקריים, הקריטריון הראשון הוא מציאת בעיות או אתגרים שיש בהם פוטנציאל להשפעה חברתית נרחבת. הקריטריון השני הוא שקיים פוטנציאל לחדשנות חברתית-טכנולוגית והקריטריון השלישי הוא שקיים פוטנציאל כלכלי לאותם אתגרים חברתיים.

הכותב: גבריאל בילצ'יק – יזם הייטק ויזם חברתי יזם – שותף ויו"ר MAX Impact ישראל MAX Impact היא חברה לתועלת הציבור (מלכ"ר) המפעילה זו השנה השישית תכנית חינוך ליזמות-חברתית טכנולוגית ומאפשרת מרחב שיתופי רב-מגזרי ליצירת מיזמי אימפקט טכנולוגים, לטובת חברה סביבה וקהילה (מודל ה-Collaborative Impact Hub)
בפעילות השנתית, משתתפים כל שנה עשרות צוותים רב-תחומיים של מתלמדים המורכבים מתלמידי תיכון ממגמות טכנולוגיות, מסטודנטים לתואר ראשון ושני, ממעצבי ui/ux ומקהילת ההייטק בישראל.

התכנית הכשירה עד כה מעל 570 סטודנטים, בני נוער ומעצבים. מעל 50 עמותות וארגונים חברתיים לקחו חלק בשנתיים האחרונות בתכנית החינוכית ליזמות אימפקט -עבורם פיתחו הצוותים הרב-תחומיים פתרונות טכנולוגים לטובת חברה סביבה וקהילה . 13 פרויקטים שנוצרו והונבטו בתכנית השנתית נרכשו בפועל על ידי עמותות ויזמים פרטיים והמשיכו לכדי מיזמי אימפקט הפועלים במרחב החברתי.