פולין: מהפך דמוקרטי – תובנות לחברה האזרחית בישראל

צילום:Silar

לפני מספר שבועות השתתפתי בכנס שערך ארגון DemoCrisis בוורשה. הכנס נועד ללמידה מסיפור ההצלחה של פולין: המדינה שיצאה מ-8 שנים של משטר פופוליסטי אנטי דמוקרטי, בהובלת מפלגת "חוק וצדק", לדמוקרטיזציה מחודשת. הכנס היה מרתק והצביע על השינוי המבורך שהתרחש בפולין, אבל לא רק. הכנס גם עסק באתגרים הנוכחיים של הממשלה הפולנית ושל החברה האזרחית עם התוצאות שהותיר משטר לא דמוקרטי: כיצד מתמודדים באופן דמוקרטי וחוקי עם מנגנונים פופוליסטים שמחלישים את הדמוקרטיה?

הכנס נערך בחסות משרד המשפטים הפולני ובהשתתפות שר המשפטים שנשא את הרצאת הפתיחה. דמיינו: מדינה דמוקרטית שבה שר המשפטים לא רק שאינו עסוק בהשתלטות על מערכת המשפט ובפגיעה בעצמאותה, אלא נותן חסות לכנס של חברה אזרחית, הקורא לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולמאבק בפופוליזם!

על האתגר להחזיר את הדמוקרטיה למדינה אחרי שמונה שנות שלטון שמרני, ממליצה לקרוא את הכתבה שפורסמה בהארץ. בפוסט הבא אתמקד בתובנות על מקומה ותפקידיה של החברה האזרחית במאבק על הדמוקרטיה בפולין ובכלל.

ליצור שיתופי פעולה ובריתות בין ארגונים

תפקידה של חברה אזרחית עצמאית וחזקה הוא לבקר ולאתגר את גופי השלטון (כל שלטון) והממשל, לחזק את יסודות שלטון החוק ולהשפיע על סדר היום הלאומי. חברה אזרחית בלתי תלויה, אפקטיבית ומשפיעה, היא אחד העוגנים של שלטון דמוקרטי, ממש כמו תקשורת עצמאית. לכן ישנה חשיבות גדולה ללמידה והכרות של אסטרטגיות, כלים ומנגנוני הפעולה, שמפעילה החברה האזרחית כדי להשפיע על המשטר ולחזק את היסודות הדמוקרטיים בו.

ישנה חשיבות לא רק להכיר, אלא גם ליצור בריתות ושיתופי פעולה ברמה הלאומית והבינלאומית, על מנת ללמוד זה מזה ולמנף את כוחם של ארגונים להשפיע וליצור שינוי.

דמוקרייסיס היא רשת של ארגוני חברה אזרחית המבקשת לחזק את הכוחות הפרו-דמוקרטים באירופה וסביבתה, ולתמוך במאבק על הדמוקרטיה נוכח מגמות של פופוליזם ופשיזם שחוו מדינות רבות באזור, ביניהן: פולין, הונגריה, ישראל, איטליה, סלובקיה, סרביה ואחרות. הרשת שהוקמה לפני כשנה מחברת בין הכוחות האזרחיים במדינות השונות, ומחזקת את הלמידה ואת שיתופי פעולה בין ארגונים ומדינות. מכון מיתווים הוא הצלע הישראלית של דמוקרייסיס והוא שעודד אותנו, נציגים ישראלים מן החברה האזרחית להגיע לכנס, ללמוד מהניסיון האירופאי ולחלוק את הניסיון שלנו בישראל.

"תביאו כרטיסי ביקור" האיצו בנו המארגנים של הכנס, במטרה לחזק את ההיכרויות והנטוורקינג עם עמיתינו באירופה. ואכן המפגש בפולין הוכיח את החשיבות ביצירת קשרים, בבניית שיתופי פעולה ובייסודה של רשת בינלאומית של פעילים שמתמודדים עם תופעות של צמצום המרחב הדמוקרטי.

הכוח של הסברה וחינוך אזרחי: איך החברה האזרחית בפולין העירה את הציבור

החברה האזרחית השתמשה באסטרטגיות פעולה מגוונות כדי לתמוך במאבק על הדמוקרטיה ולקדם את המהפך השלטוני בפולין. בלטו שתי אסטרטגיות מפתח: (1) הסברה וחינוך אזרחי ו-(2) ניהול קמפיינים. אנחנו רואים כי שתי האסטרטגיות הללו היו משמעותיות מאוד במהלך הכולל שהוביל לבסוף לניצחונם של הכוחות הפרו דמוקרטים.

ניתן ללמוד מכך גם על המאבק המתקיים בישראל של היום. החברה האזרחית והגופים המקצועיים הבינו שלא די בעבודת סינגור דרך מנגנונים משפטיים, אלא יש לנקוט באסטרטגיות שישפיעו על דעת הקהל כדי להחדיר שינוי תפיסתי ולהוציא את הציבור מאדישותו.

הסברה – בכנס שמענו על עורכי דין והפרקליטים שיצאו למאבק ציבורי והחלו לדבר בכיכרות העיר, בחוגי בית ובמועדונים, ולא רק דרך תיקים משפטיים או כתבי עת מקצועיים. אני משווה ומסירה את הכובע בפני ארגונים ישראלים שיצאו ויוצאים לרחובות ומקיימים חוגי בית, דיונים על הבר, שיחות, כנסים ומפגשים עם כל מי שרק רצה לשמוע ולהשמיע. בין הארגונים בארץ ניתן למצוא התארגנויות של פרופסורים, רופאות ואחים בחלוקים לבנים, מאבק הגלימות, מרצים ומרצות למשפטים ועוד.

חינוך אזרחי – ארגונים אחרים בפולין העמיקו והרחיבו את עבודתם בחינוך לדמוקרטיה לבני נוער וצעירים. זוהי אמנם השקעה לטווח ארוך, אך אין לה תחליף בביסוס של חברה דמוקרטית. בהשוואה לישראל שבה אנו יודעים עד כמה צומצם החינוך הפורמלי לאזרחות ולדמוקרטיה בשנים האחרונות, אין ספק כי אחת מהסיבות ל"גירעון הדמוקרטי" היא בסיס החינוך הלקוי.

מנגנונים משפטיים – אחד ההבדלים המשמעותיים שמייחד את פולין ומדינות אירופאיות אחרות מישראל, הוא האיחוד האירופי והמנגנונים המשפטיים שלו. השימוש באסטרטגיות משפטיות, באמצעות עתירות שהוגשו ביוזמת מומחים והחברה האזרחית, לבית הדין האירופי לצדק, סייע לשינוי התמונה בפולין. בית הדין פסק למשל כי לא ניתן לפטר שופטים שמונו בשלטון הקודם או למנוע מהם זכויות פנסיוניות, רק משום שהשלטון החדש אינו מחבב אותם. כמו כן היו פסיקות לגבי אי חוקיותם של מנגנונים לא דמוקרטיים שיזם השלטון.

בחזרה לנושא ההסברה. מהלך הסברתי מעניין שהתרחש בעיקר בשנים 2022-23 הצטרף לגורמים שהיטו לבסוף את הכף בבחירות. מאמצים של משפטנים ושל חברה אזרחית יצרו חיבור יותר אנושי ובגובה העיניים בין זכויות פרט – בעיקר זכויות נשים וזכויות להט"ב – לבין המושג האבסטרקטי יותר של "שלטון החוק", שהסתמן כמקצועי ומרוחק יותר מהתודעה הציבורית. ההבנה כי פגיעה בשלטון החוק יכולה לפגוע בזכויות הפרט שלי כאישה, בזכות להפלה או בזכויות לקהילת הלהט"ב, ואיך זה קשור לשוויון ולסולידריות, היתה עוד נדבך בדעת הקהל שהובילה לבסוף לשינוי.

בהקשר זה נדמה שההשוואה לארץ מתבקשת: "פסקת ההתגברות", "שלטון החוק" ו"הוועדה למינוי שופטים" שנחשבו עד לפני שנתיים בלבד כמושגים מקצועיים, ביורוקרטיים ומרוחקים, הפכו דרך הסברה ושינוי תודעה אזרחית לנהירים ומובנים לציבור: איך פסקת ההתגברות עשויה לפגוע בזכויות הפרט של כולנו. למה שלטון החוק הוא אינטרס ישיר של כל אזרח ואיך באמצעות שינויים בועדה למינוי שופטים ניתן כוח יתר לשלטון שבסופו של דבר יפגע בזכויות מיעוטים.

Free Courts: משפטנים פולנים נאבקים על מערכת משפט עצמאית

פרויקט Free Courts הוא פרויקט פולני שלו הוקם על ידי 4 עורכי דין, אנשי מקצוע, על רקע ההרס – אין מילה אחרת – שבצעה מפלגת "חוק וצדק" במערכת המשפט. הארגון נאבק בין השאר כנגד מינוי מאות שופטים במערכת שלא על בסיס שיקולים מקצועיים אלא על בסיס נאמנות למשטר הקודם. אותם "ניאו-שופטים" מונו למעשה בניגוד לחוק אולם היום הם עדיין יושבים על כס המשפט. המאבקים שהארגון הוביל כללו קמפיינים, תביעות שהוגשו לבתי הדין של האיחוד האירופי, הפגנות מחאה ליד בית המשפט העליון ואף מסיבות עיתונאים ממש בפתח בית המשפט.

לא אחת הוזכרו בכנס אומץ הלב והנחישות של עורכי דין, פרקליטים ושופטים שנלחמו בזמן אמת על מערכת משפט נקייה ועצמאית. כמו מחאת הגלימות השחורות כאן בארץ, ומשפטנים רבים באקדמיה ובלשכת עורכי הדין, אשר נאבקים על שלטון החוק ועל עצמאות שיקול הדעת השיפוטי, כשבבסיס המאבק – מומחיותם המקצועית. עד להפיכה המשטרית רבים מהם לא היו פעילים בשדה האזרחי. אחת ה"מתנות" שההפיכה המשטרית בארץ ובמדינות אחרות הביאו עימן היה הפיכתם של אנשי המקצוע הללו, לאזרחיות ואזרחים פעילים, למנהיגי ומנהיגות המחאה ולמי שהובילו בסופו של דבר לשינוי המשטר.

מנהיגות, חברה אזרחית ומאבק: איך מביאים לשינוי פוליטי

שלטון מחליפים בבחירות. אך יש צורך במנהיגות ומנהיגים, באנשים, בקהילות ובמצביעים על מנת לחולל את השינוי. ההנעה של אותם אנשים תלויה בראש ובראשונה בחברה אזרחית אקטיבית ומשפיעה.

לך ולנסה, מנהיג פועלים נערץ שהוביל את מאבקם ההרואי של עובדי המספנות בגדנסק שבפולין, הוא דוגמה מייצגת לכך. תנועת "סולידריות" שעמד בראשה הוכרזה לא אחת כבלתי חוקית. ולנסה אף הורשע וישב בכלא. אולם לאחר מאבקים רבים, התמודד לבסוף בראשות "סולידריות" והפעם כמפלגה, שזכתה באהדת הבוחרים, והקימה יחד עם מפלגות אחרות קואליציה ראשונה חופשית משלטון הגוש הקומוניסטי. ולנסה נבחר כנשיא פולין והמשיך לשרת את פולין בצעדיה הראשונים כדמוקרטיה חופשית, בראשית שנות התשעים. בכנס שנעךך בורשה, הרגשתי את רוחו של ולנסה שורה עלינו.

דמויות שאך לפני שנה היו מראשי הנאבקים נגד המשטר נושאות היום במשרות רמות במשרדי הממשלה, כמו סגנית שר המשפטים שהיתה מראשי ארגון Free Courts והיום עובדת על הנחלת האידיאלוגיה, המנגנונים והפרקטיקות של מערכת משפט בלתי תלויה, רק 'מבפנים': מתוך השירות הציבורי. לא נותר לנו אלא לקוות: בקרוב אצלנו!

השראה מפולין: כיצד מחאה עממית עקשנית יכולה להוביל לשינוי פוליטי ולמערכת משפט עצמאית

Jakub Kocjan פעיל מרכזי וקמפיינר, חבר ועד של AKCJA DEMOKRACJA הגיע לישראל לכנס שערכנו במארס 2023, בשיתוף עם זזים. יעקוב לא שוכח את הדרך משדה התעופה באילת לכיוון תל אביב. לאורך כל הדרך ראה מפגינים בצמתים ובגשרים והשתתף באחת ההפגנות הגדולות בתל אביב.

זה היה בעיצומה של המחאה נגד ההפיכה המשטרית. רישומה של המחאה הישראלית גם מבחינת היקף האוכלוסייה שהשתתפה בה, הפריסה הגיאוגרפית והׇמ̤̤שך שלה: חודשים על גבי חודשים – היה ללא ספק למושא הערצה לפעילי חברה אזרחית ברחבי אירופה. גם בפולין היו כמה שיאים של הפגנות כנגד השלטון הקודם. בשנה האחרונה, ביוני 2023 התקיימו מספר הפגנות בערים שונות בפולין ובתחילת אוקטובר נערכה הפגנת המיליון שהשפיעה גם היא על תוצאות הבחירות בסוף אוקטובר.

לסיכום ובהשראת הכנס בפולין שיצר תחושת תקווה ואופטימיות: אני מאמינה בכוחה של המחאה והחברה האזרחית בישראל, להתחזק ולהמשיך ולעמוד כסלע איתן נוכח המשך ההפיכה המשטרית, ונוכח הפקרת האזרחים ב-7 באוקטובר, ואינשאללה גם להביא לשינוי הנדרש כל כך בהנהגה הפוליטית שלנו.