איך לבנות קשרי עבודה עם עיתונאים?

מחקר גדול שנעשה על דרכי העבודה של עיתונאים בישראל העלה שהמקור המועדף עליהם הם מקורות רשמיים. אלו נתפסים כאמינים יותר בגלל היותם "גורם מוסמך". השיקול השני בסדר חשיבותו היה היכרות אישית ומקצועית עם המקור. (מחקר שנעשה על ידי ד"ר אביב בר-נוי ופרופ' צבי רייך, 2022)

ארגונים לשינוי חברתי אינם נתפסים כמקורות רשמיים. המעמד הזה שמור למשרדי ממשלה, מוסדות ציבור ושאר גופי שלטון. איך בכל זאת נוכל להפוך למקור מידע אמין? באמצעות קשרים, היכרות אישית ומקצועית עם עיתונאים ועיתונאיות. כך כאשר יגיע אליהם מידע, הם ירצו לשמוע את הניתוח או העמדה שלכם לנושא, כמומחים שיכולים להביא נקודת מבט נוספת. סיבה נוספת לביסוס הקשר המקצועי.

ישנם דוברים הבוחרים לפתח קשרים אישיים וחבריים ואחרים קשרים מקצועיים שוטפים, בכל דרך שתבחרו הדבר החשוב הוא שיהיו לכם קשרים טובים עם עיתונאים המבוססים על אמון והדדיות.

באחת ההכשרות שלנו עורכת מהדורת החדשות עם דנה וייס בערוץ 12 הדגישה את חשיבות הקשר של הכתבים עם הדוברות והדוברים בארגונים. העומסים שבהם נתונים כתבי המהדורה והיא כעורכת גורמים לה לסנן הרבה מהשיחות וההודעות שהיא מקבלת. אבל, ברגע שמדובר במישהו שהיא מכירה, שסייע לה בעבר בהכנת כתבה היא תענה לשיחה או תחזור אליו מאוחר יותר.

איך תחזקו קשרי עיתונות?

תהיו מקור מידע מהימן – תגיבו מהר, בצורה עניינית, ספקו מידע אמין שאתם יכולים לעמוד מאחוריו, כך תבנו לעצמכם מוניטין של אנשים המבינים תקשורת, מבינים מה זה דד ליין שעיתונאי נדרש לעמוד בו. כאשר אתם מקדמים כתבה ביחד עם עיתונאי, חברו אותו למרואיינים נוספים שיכולים להביא נקודת מבט אחרת, משלימה ולפעמים אפילו הפוכה. לעיתים מדובר על נושא שקשור אליכם בעקיפין וסיכוי גבוה שלא תקבלו קרדיט או חשיפה בכתבה, גם אז כדאי לסייע לעיתונאי ככה גם תבנו את האמון והקשר עימו והוא יכיר לכם על כך תודה.

כאשר עיתונאי פונה אליכם ומבקש מידע, מרואיין, תגובה, לפני הכל בדקו מהו הדייד ליין .אם זה לכתבה שאמורה להתפרסם בעוד מספר ימים מהירות התגובה שלכם תהיה שונה מתוכן שאמור לעלות בעוד שעה.

זמינות גובהה – קורה לא פעם שתקבלו שיחת טלפון או הודעת ווטסאפ בעשר בלילה. לעיתים הכתבים צריכים מידע או תגובה באופן מיידי, וחשוב שתהיו זמינים ותגובתיים. גם אם באותו הרגע אין באפשרותכם לסייע, דאגו להשיב לפונה, ואל תשאירו אותו באוויר. התעלמות שלכם תגרום להם לעבור למקור הבא, וקיים סיכוי נמוך שיפנו אליכם לתגובה בפעם הבאה.

תראו בקיאות ושליטה במידע – המוניטין שלכם כדוברים מקצועיים בנוי על החיבור שלכם לשטח, היכרות עם העובדות, ושליטה בכל התפתחות אקטואלית בתחום בו עוסק הארגון. דאגו להעביר מידע מדויק ומהימן, ולאמץ חשיבה רחבה ולא תמיד מנקודת מבט של הארגון, אלא כזאת שיכולה להביא הסתכלות שונה ואפילו מפתיעה על הנושא.

תהיו האוזניים והעיניים של העיתונאים – ממצא חשוב אחר במחקר הוא התלות "הענקית", כהגדרתו של רייך, של העיתונאים במקורותיהם, וזאת בשל העדר נגישות ישירה לשטח, וכמובן עומסים ומגבלת זמן. לדברי רייך "אין להם כמעט גישה ישירה לשטח, והמידע שלהם מגיע באמצעות טקסטים שהם מקבלים ממקורות ומגורמי תיווך שהתלות של העיתונאים בהם גדלה". כאן אתם יכולים לסייע ולתווך, כארגונים שחלקם מאוד מחוברים לשטח, לפעילים, נמצאים באירועים, מצלמים ומתעדים תעבירו מידע אמין לעיתונאים מהשטח בזמן אמת.

תסייעו גם אם לא תמיד תקבלו קרדיט – לפעמים בנסיבות מסוימות דוברים מהווים מקור מידע חשוב עבור העיתונאי מאחורי הקלעים. העבודה יכולה לכלול: חיבור למרואיינים, הנגשת מחקרים, מידע משלים ועוד, ועדיין לא תמיד תקבלו קרדיט או שיצטטו אתכם בכתבה, וזה בסדר. לפעמים זה משיקולים של הארגון ולעיתים משיקולים של העיתונאי או המערכת. אל תתעקשו על כל קרדיט ותהיו חברים. סליחה על השפה התועלתנית אבל זה ישתלם לכם בעתיד. תזכרו שהנושא או המאבק חשובים יותר מההתמקמות של הארגון בזירה. כאשר הכתבה מקדמת את הערכים ונקודת המבט של הארגון והוא לא מקבל קרדיט קבלו זאת בהבנה. יותר מזה, כדאי אפילו ליזום מידי פעם כתבות כאלה, כדי לאפשר קריאה ללא הטיה של הקוראים בשל היכרות מוקדמת עם הארגון.

תגברו את המידע בעובדות, נתונים ומחקרים – המחקר של בר נוי ורייך העלה ממצא מפתיע לגבי שימוש ופרסום ראיות כפרקטיקה שמשמשת לא רק עיתונאים חוקרים אלא גם כתבי חדשות, לפי המחקר 42% מהידיעות החדשותיות שנבדקו כללו ראיות – וזה נחשב להרבה מאוד לעומת היכולת שלהם להביא ראיות לפני כמה עשורים.

עיתונאים בעידן הרשתות והאינטרנט חיים בסביבה שמאפשרת להם נגישות למידע, בדיקת עבודות, מחקרים ופרסומים ברשת. הם יכולים למצוא עדויות, סרטונים, צילומים של אירועים וכו'. לכן אם יש לכם אפשרות לתעד ולהעביר לעיתונאים תמונות, סרטונים – מומלץ, אם יש לכם מחקרים וסקרים שילחו אליהם. השימוש בראיות חשוב עוד יותר כאשר המסרים של הארגון במיוחד אם הם בניגוד לעמדת הקונצנזוס או גרסת הממשלה והשלטונות.

התפלגות הראיות שהציגו כתבים/ות בישראל ב-425 ידיעות שנבדקו. מתוך בר-נוי ורייך, Justifying the news – The role of evidence in daily reporting (מבוסס על עיבוד של "העין השביעית")

פגישות בשוטף – בשוטף אין הכוונה פעם בשבוע או פעם בחודש אבל אחת לכמה זמן כדאי ליזום פגישות עם עיתונאים, פרשנים פוליטיים ועוד בעלי תפקידים שהם חשובים עבורכם, תגיעו עם חברי צוות רלוונטיים לרוב המנכ"ל, סמנכ"ל או אם מדובר על עיתונאי תחום אז מנהל פרויקט או בעל תפקיד רלוונטי.

פגישות כאלה נועדו לבנות קשר ולהעמיק את ההיכרות עם העשייה של הארגון, העמדות שלו, האופן שבו העיתונאית, הפרשן רואים את הדברים וכו'. חשוב לטפח קשרים עם העיתונאים שמסקרים את התחומים בהם אתם פועלים, אבל לא פחות חשוב לנסות לקרב עיתונאים ופרשניות פוליטיות שהם דווקא המבקרים הקבועים שלכם. פגישות גם עם אלו יתנו תחושה למקטרגים עליכם שהכל שקוף ובר שיח, כך תמזערו את הסיכוי לקמפיינים ושיח דמוני כלפי הארגון שלכם והעובדים בו.

לסיכום

בנייה וטיפוח של קשרים עם עיתונאים ועיתנואיות בשוטף היא כלי עבודה חשוב ויכולה מאוד לסייע לכם כדוברים ביום יום ולא פחות חשוב אם וכאשר יבוא משבר תקשורתי. עיתונאים שמכירים אתכם ואת הארגון שלכם, את העבודה היומיומית שלו והערכים שלו לאורך שנים לא ימהרו לאמץ מסרים ולסקר קמפיינים שמתקיפים ומכפישים את הארגון שלכם.

ציטוטים מתוך הכתבה בעין השביעית