איך להרים מיזם עסקי שיגדיל את הכנסות הארגון?

תחום פיתוח המשאבים עובר שינוי בשנים האחרונות, והדגש ניתן על הכנסות עצמיות של העמותה, ועל גיוס מתורמים מקומיים. ישנן אמנם סיבות מגוונות לפתח פרויקטים מניבי הכנסה, שלאו דווקא מכוונות להגדלת העוגה התקציבית של הארגון, ביניהן: יצירת אפשרויות תעסוקה לאוכלוסיות מודרות, יצירת הד ציבורי לסוגיה זו או אחרת, מפגש בין אוכלוסיות ועוד, אך בפוסט זה אתייחס למניע שמטרתו בראש ובראשונה, הכנסה נוספת לארגון.

זיקה למטרות העמותה

ראשית צריכה להישקל הזיקה בין מטרות הפעילות העסקית ובין המטרות אותן העמותה מבקשת לקדם. דוגמאות על רצף הזיקה בין הפעילות למטרות, הן למשל עמותה שמפעילה מוזיאון ומבקשת לפתוח קפיטריה במקום, עמותה למען הגנה על בעלי חיים המפעילה מרפאה וטרינרית מוזלת, קהילה רפורמית המאוגדת כעמותה ומפעילה גן-ילדים.

שינוי ארגוני נדרש – עמותה שיש לה עסק או עסק שיש לו עמותה?

בשלב השני, הוועד המנהל של העמותה יידרש לתת את דעתו על ההצעה להפעיל פעילות עסקית. כאן, אני ממליצה לוועד לשקול מהו היקף השינוי הארגוני הנדרש מן העמותה על מנת להפעיל את הפעילות העסקית: כמה אנשי צוות יידרשו? האם יש צורך בהשקעה כספית לצורך ההקמה ההתחלתית? מה מחזור ההכנסה הצפוי?

אני ממליצה גם לבחון מדדים שאינם כמותיים כגון – מה רמת הקשב הארגוני הנדרשת כדי להפעיל את הפעילות? כלומר – כמה תשומת לב תדרוש הפעילות העסקית מצד הוועד המנהל, המנכ"לית והצוות של העמותה לצורך הפעילות היומיומית. חשוב לא לשכוח כי הפעילות העסקית נועדה לשרת את מטרות העמותה ולאפשר לה הכנסה קבועה ויציבה, על מנת שתוכל להמשיך לקיים פעילות לקידום מטרותיה. הדבר האחרון שהיינו רוצים הוא שהפעילות העסקית תהיה דומיננטית עד כדי כך שהיא תאפיל על הפעילות של העמותה.

שליטה במיזם – מי מחליט פה?

אני בכוונה שואלת "מי שולט פה" ולא "איזו יישות משפטית כדאי להקים". היישות המשפטית אמורה לספק פתרונות שונים להעדפות הוועד המנהל של העמותה לגבי מידת השליטה שהוא מבקש לעצמו בפעילות העסקית. היא לא אמורה להוות פקטור.

שליטה בלעדית:

פעילות עסקית בתוך מסגרת העמותה: חשוב להבהיר כי לעמותות מותר על פי חוק להפעיל פעילות מניבת הכנסה והדבר אפילו זכה לברכת רשם העמותות. רשות המסים, אמנם, עשויה לדרוש פנקסי קבלות נפרדים, רישום חשבונאי נפרד ואפילו מיסוי על ההכנסה – אבל באופן חוקי אין מניעה לקיים פעילות עסקית בתוך היישות המשפטית שהיא העמותה.
פעילות עסקית במסגרת תאגיד בת (למשל חברה בע"מ) שיהיה בבעלות מוחלטת של העמותה

שליטה חלקית:

תאגיד בת בבעלות משותפת של העמותה ושל משקיעים חיצוניים.

שתי דוגמאות מן העולם הפמיניסטי: עמותת "אחותי" הקימה את חנות סחר הוגן בתל אביב. החנות אינה מאוגדת משפטית, אלא מתקיימת תחת היישות המשפטית שהיא העמותה עצמה. לעומת "אחותי", בחרו נשות הוועד המנהל של "חצר נשית" להקים יישות משפטית נפרדת עבור החנות שהן מפעילות בנמל תל-אביב. החנות רשומה כחברה בע"מ, והעמותה היא רק אחד מן המשקיעים בה.

אפשרויות מימון

בהנחה שהעסק שהעמותה מבקשת להרים יצטרך השקעה ראשונית בהקמה, ובהנחה שלפחות בשנים הראשונות הוא לא יהיה רווחי, עולה השאלה האם להכניס משקיעים לתמונה. משקיעים, על פי רוב, יבקשו לקבל לעצמם חלק מן השליטה בפעילות ולעיתים גם חלק מן הרווחים העתידיים. הנה כמה אפשרויות מימון פופולאריות:

1. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מפעילה מסלול ייעודי להשקעה בעמותות חברתיות והיא עשויה להעניק מענק תמיכה להקמת פעילות עסקית.
2. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציעה תכנית הסיוע לעסקים חברתיים צריך להגיש תכנית עסקית ולהוכיח שהעובדים הם מאוכלוסיה מועדפת ויש להם ליווי פרטני. הסיוע – השתתפות בשכר העובדים עד 200,000 ₪ לשנה.
3. קרנות כמו דואליס ו IVN עשויות להשקיע בהקמת העסק. במקרה כזה ההתקשרות עם הקרן תחייב הקמת חברה בע"מ כתאגיד-בת שהשליטה בה תהיה משותפת לקרן ולעמותה (ראו דוגמה לעיל: "החצר הנשית")
4. וכמובן, קיימות אפשרויות נוספות כמו לקיחת הלוואה מהבנק או גיוס תרומות ייעודי עבור הקמת העסק, כמו למשל קמפיין מימון המונים.

סוגיות של מיסוי

עמותות בהיותן מוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"ר) זכאיות להקלות מס שונות: אי תשלום מע"מ, אי תשלום מס על הכנסות, הטבה הניתנת לתורמים של העמותה, ומאפשרת להם להזדכות ממס בגין תרומה שניתנה לעמותה (סעיף 46 א' לפקודת המס) ועוד. במסגרת העבודה השוטפת של רשות המסים, עשויה הפעילות העסקית של העמותה להיבחן.

רשות המסים עשויה להחליט כי אופי הפעילות העסקית וגודלה מצדיק גביית מס על ההכנסה, החלת מע"מ או אפילו ביטול סטטוס המלכ"ר של העמותה.

מהם ההיבטים שרשות המסים תבחן את הפעילות העסקית של העמותה לפיהם?

ראשית ייבחן כל מה שכתבתי לעיל: זיקה למטרות העמותה, הליך קבלת ההחלטות בעמותה, האם מדובר בעמותה שיש לה עסק או עסק שיש לו עמותה? בדוגמה שנתתי לעיל, למשל, עמותת "אחותי" ניהלה שיג ושיח יחד עם רשות המסים בשנת 2009 וביקשה פטור מתשלום מע"מ בחנות הסחר ההוגן שלה.
פגיעה לא סבירה בשוק החופשי – ראו למשל את ארגון הרופאים הווטרינרים שנאבק בעמותת תנו לחיות לחיות. הווטרינרים, הרשומים כעוסק מורשה או חברה בע"מ, טוענים כי עמותת "תנו לחיות לחיות", בהיותה עמותה, נהנית מהקלות שהם לא שותפים להן (למשל – פטור מתשלום ארנונה, אי תשלום מע"מ) ולכן יכולה להציע שירותים ווטרינריים זולים יותר ובכך פוגעת בתחרות בשוק החופשי.
פגיעה לא סבירה באוצר המדינה – הכנסה בסדר גודל חריג עשויה לגרור תשלום מס הכנסה או מע"מ על הפעילות העסקית.

ולסיום אגיד כי פעילות עסקית בעמותה היא רצויה ומבורכת, לא רק בעיניי אלא גם בעיניי רשם העמותות. היא עשויה להניב הכנסה שנתית קבועה שאינה תלויה במשברים בעולם הפילנתרופי בחו"ל ובכך להעניק יציבות לעמותה. אם החלטתם שזה הכיוון שאותו אתם רוצים לקחת – חשוב שתזכרו שאין צורך לקבל אישור מקדים מאף אחד. פשוט קומו ועשו.

פודקאסט מעניין בנושא, מתוך: חיות כיס – סיפורים על כלכלה של בני אדם במילים של בני אדם, של כאן, פרק 28: הבעיה שאין לה שם עם צליל אברהם.

למידע נוסף על פעילות מניבת הכנסה, באוגדן – מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשלה, מנהיגות אזרחית.