תמונה אחת שווה אלף מילים, כדאי שהיא לא תעלה לכם מאה אלף ש"ח Photo by Katerina Kerdi on Unsplash

תמונה אחת שווה אלף מילים, כדאי שהיא לא תעלה לכם מאה אלף ש"ח

מה קורה כשרוצים לקדם פוסט בפייסבוק, ומצרפים אליו תמונה או צילום אטרקטיביים? האם תמונות שנמצאות באינטרנט הן כאלה שניתן תמיד לעשות בהן שימוש לצרכים שלנו? מהם הכללים והחוקים שנדרשים מאיתנו כשאנחנו רוצים לעשות שימוש בתמונות הנלוות לטקסטים או לקמפיינים מסוימים?

מאז ומעולם חומרים גראפיים (תמונות, צילומים, תרשימים, ציורים וכד'), נלוו לטקסטים שונים, להבהיר או לבאר אותם; למשוך את העין ואת תשומת הלב, או להעניק להם ממד אסתטי; לא אחת תמונות, ציורים או צילומים עמדו בפני עצמם, ככאלה הממחישים אמירה או אירוע היסטורי.

צילומים רבים נחרטו בזיכרון הקולקטיבי, ואלה חזקים יותר מכל טקסט שמתאר אותם. יהיה זה המפגין הבודד שנעמד מול הטנקים בכיכר טיאן-אן-מן; תהיה זו תמונת הנפת הדגל הסובייטי על בניין הרייכסטאג בברלין כאות לסיום מלחמה העולם השנייה; תהיה זו התמונה המציגה את האדם הראשון נועץ את דגל ארה"ב על הירח, או הספורטאית האולימפית המנתצת שיא שנשבר לאחר שנים רבות. כל אלה חקוקים עמוק בתודעה הציבורית, ולא אחת מספיקים כדי להמחיש את המסר העומד מאחוריה. אבל תמונות וצילומים אלה, ואף עיבודים שלהם, מהווים יצירות שהן ויוצריהן זכאים להגנות שונות מתחום דיני זכויות היוצרים.

חוק זכויות יוצרים בישראל

דיני זכויות יוצרים עברו תהפוכות מרשימות בשנים האחרונות: ממצב משפטי שהתפתח כתוצאה מהמצאת הדפוס, לסיטואציה מורכבת הנובעת מהצורך להתמודד עם השמירה על זכויות של היוצרים והיצירה בעת המודרנית המתאפיינת במהירות יצירת מידע, העברתו והנגישות הרבה אליו בעידן האינטרנט, הסלולר והרשתות החברתיות.

עולם זכויות היוצרים בעולם ובישראל, צועד גם הוא, הגם שבאיחור קל, בשבילים שהטכנולוגיה מייעדת לנו. עיקר ההוראות המשפטיות הנוגעות לתחום מופיעות בחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, אשר ביקש לשנות את הדין הקיים בישראל, שהתבסס על חקיקה בריטית-מנדטורית שראשיתה מתחילת המאה שעברה. החוק הנוכחי מנסה להתמודד עם השינויים הטכנולוגיים הקיימים, מרחיב את משרעת ההגדרות לשימושים שונים ביצירות ומעניק משמעויות נוספות וחדשניות למונחים של "זכויות יוצרים".

פוסט זה עוסק כאמור בתמונות או צילומים, אולם חוק זכות יוצרים נוגע גם ברשימה ארוכה של יצירות אחרות, כמו לדוגמה: יצירה קולנועית, יצירה דרמטית, יצירה אדריכלית, יצירה ספרותית, יצירת פיסול, וכיו"ב.

החוק קובע במפורש שצילום הינה יצירה הזכאית להגנה על פי דיני זכויות יוצרים. אולם לא כל צילום מהווה יצירה, ולא כל יצירה מהווה יצירה מוגנת.

מהי יצירה?

כאשר עולה השאלה מהי "יצירה", הפסיקה בישראל, כמו גם במקומות רבים בעולם, דורשת למעשה שני מרכיבים: הראשון הוא ממד כלשהוא של יצירתיות, כלומר – גרעין מינימלי של השקעה, אשר ישקף שיעור מאמץ שהושקע ביצירה ומהווה תנאי הכרחי לקיומה של יצירה; המרכיב השני מבקש לבחון את גישת ההשקעה, במסגרתו בוחנים כמה השקיעו מחבר או מחברת היצירה באותה יצירה, כתנאי המבסס את דרישת המקוריות. חשוב להדגיש – עצם הקביעה אם יצירה הינה "יצירה" לעניין הגנת חוק זכות יוצרים אינו בוחן את טיבה או ערכה של היצירה, את שוויה או איכותה. כך, לא אחת נפסק כי צילום שנעשה באופן אקראי, מבלי שהוכחה השקעה או מקוריות, אינו יכול להוות יצירה מוגנת.

חוק זכות יוצרים קובע את מה שלא תמיד נדמה כמובן מאליו – אין זכות יוצרים על "רעיון", אלא רק על קיבוע של רעיון אשר חורג מרמת הפשטה אמורפית. מעבר לכך, אין זכות יוצרים בכל הנוגע לשיטת ביצוע, מושג מתמטי, נתון עובדתי, פרסומים רשמיים מסויימים של המדינה (למשל, פסקי דין), או חדשות היום. מצד שני, יש הגנה על אופן ביטויים של פריטים אלה.

כך למשל, עובדת זכייתה של קבוצת כדורגל פלונית באליפות המדינה, אינה מוגנת במסגרת זכויות יוצרים, אולם תמונה המתארת את חגיגות הזכייה כן מוגנת במסגרת החוק.

זכויות היוצר המוגדרות בחוק הן אלה: זכות ההעתקה, זכות הפרסום, זכות הביצוע הפומבי, זכות השידור, זכות ההשכרה, זכות ההעמדה לרשות הציבור (המתייחסת לשימושים על גבי רשת האינטרנט), הזכות ליצירת יצירות נגזרות. הפרה של זכויות אלה עלולה להיות בגדר הפרה של זכויות יוצרים.

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך


מהי יצירה מוגנת?

אם צלחנו את השלב הראשון, והצילום או התמונה שאנחנו מבקשים לבחון או לעשות בהם שימוש עונים על הקריטריונים של המונח "יצירה", צריך לבחון האם היצירה היא יצירה מוגנת. כך, למשל, תקופת ההגנה על יצירות צילום מוגבלת בזמן, ומתייחסת ל-70 שנה לאחר מות היוצר (ליצירות שנוצרו לאחר 2008), ו-50 שנה לאחר יצירת הנגטיב (ליצירות שנוצרו לפני שנת 2008). מעבר לכך, זכויות יוצרים ביצירות שבבעלות המדינה, הינן לפרק זמן של 50 שנה מעת יצירתן.

מעבר לכך, החוק מונה שורה ארוכה של שימושים שונים אשר מוגדרים כ-"שימושים מותרים" אשר אינם בגדר הפרת זכות יוצרים. שימושים אלה מבקשים להרחיב את היכולת של הציבור לעשות שימושים מסויימים ביצירות, באופן אשר מטה את הכף ביחס לאותם שימושים לטובת האינטרס הציבורי של זכויות המשתמשים. השימוש ההוגן הרחב והמעמיק ביותר הוא זה הקבוע בסעיף ה-"שימוש ההוגן", אשר יוצר משרעת רחבה של אפשרויות לעשיית שימוש הוגן למטרות שונות ביצירה, כגון: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת (לרבות סאטירה), דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה ובחינה על ידי מוסדות חינוך. חשוב להדגיש כי אין מדובר ב-"רשימה סגורה", ובעתיד בתי המשפט יוכלו להוסיף מטרות נוספות.

האם יצירה תמיד שייכת ליוצר?

הכלל המרכזי בדיני זכויות יוצרים קובע כי היוצר הינו הבעלים הראשון של יצירתו. לכלל זה מספר חריגים: כך למשל, במקרה של שכירים, הרי שעבודות אשר נוצרו במהלך העבודה ועבור העבודה הינן בבעלות המעסיק. כך למשל, במקרה של יצירה מוזמנת, נקודת המוצא היא כי הבעלות תהיה של היוצר אולם הסכמה במפורש או במשתמע יכולה להוביל למסקנה כי הבעלים הינה של המזמין דווקא. למשל, המדינה הינה בעלת זכויות היוצרים של יצירה שנוצרה על פי הזמנתה, או ביצירות שנוצרו על ידי חיילים בשירות סדיר, קבע או מילואים.

זכויות יוצרים נחלקות בפועל, לשתי משפחות זכויות עיקריות: הזכויות החומריות, אלה הן השימושים החומרים-מסחריים שעושים ביצירה מסוימת,) והזכויות המוסריות, אשר קובעות כי ליוצר של יצירה קיימת זכות כי הוא יקבל קרדיט ראוי בגין תרומתו ומעורבותו ביצירה, וכן כי לא ייעשה בה פגימה, סילוף, שינוי או פעולה פוגענית אחרת שעשויה לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. בעוד שמשפחת הזכויות הראשונות ניתנת להעברה וסיחור, כך שגורם אחר שאינו מי שצילם את התמונה יכול להיות הבעלים של זכויות השימוש בה, הרי שמשפחת הזכות המוסרית אינה ניתנת להעברה וסיחור, אם כי היא ניתנת לויתור על ידי בעל הזכות. הזכות המוסרית שייכת לעולמי עד ליוצר המקורי, גם אם היה שכיר או גם אם היצירה הייתה מוזמנת באופן ודאי.

כדאי לא לזלזל במשמעות של זכויות יוצרים – שכן הפרה של הזכויות הגלומות ביצירות והפרת זכויות היוצרים עשויה להיות בעלת השלכות כספיות ואחרות לא מועטות. מעבר לניהול ההליך המשפטי עצמו והסטיגמה כמפרי זכויות יוצרים, החוק קובע כי בית משפט רשאי לפסוק לטובת תובע בגין הפרות של כל אחת מזכויות היוצרים (בין אם הזכויות החומריות, כלומר עצם השימוש, ובין אם הזכויות המוסריות), בסכום של עד 100,000 ₪, ללא צורך להוכיח נזק כלל. המדובר בסכומים משמעותיים שלעיתים בתי משפט לא נרתעים לפסוק אותם לזכותם של בעלי הזכויות.

חמישה כללי ברזל בנושא זכויות יוצרים הנוגעים לתמונות/ צילומים

  1. ודאו שיש בידיכן/ם רישיון או את הזכות לעשות שימוש ביצירה: העובדה כי היצירה נגישה באינטרנט אינה הופכת אותה לכזו שניתן לעשות בה שימוש באופן חופשי. שימוש נרחב שבוצע בעבר בתמונה מסויימת ברשתות חברתיות אינו הופך אותה ליצירה שאינה מוגנת בזכויות יוצרים. חשוב לאתר את בעל הזכויות בתמונה או ביצירה, ולא לעשות שימוש אם קיים ספק באשר לבעלות או לרישיון או להרשאות הקיימות. חשוב לשים לב למה ההרשאות והרישיונות ניתנים – האם לשימוש חד פעמי או רב פעמי; האם לשימוש בחומרים מודפסים בלבד או גם על גבי רשת האינטרנט; האם רק באתר הבית או גם ברשתות חברתיות; וכיו"ב.
  2. שמרו על הזכות המוסרית של היוצר/ת: גם אם יש לכם הרשאות או קיבלתם את זכות היוצרים מגוף או ממי שנחזה להיות בעל הרישיון, גם אם השימוש בתמונה מסויימת הינו חופשי לכל, יש לדאוג למתן הקרדיט לצלם או לבעלי הזכויות ביצירה. הדבר נכון גם לשימוש בתמונות ממאגרים חינמיים או תמונות שרכשתם – עדיין אתם נדרשים לתת קרדיט לצלמ/ת. ודאו ועשו ניסיון אמיתי וכנה לברר מיהו הצלם ומיהו הבעלים של הזכות המוסרית. במידה וקיימים מספר גופים – ציינו את כולם. הימנעו מסילוף או שינוי או פגיעה ביצירה המקורית, באופן שיפגע ביוצר או ביצירה. כבדו את היוצר/ת ואת היצירה, בשבילם ובשבילכם.
  3. התייחסו לפניות הנוגעות להפרות של זכויות יוצרים ברצינות: במידה ונעשית פנייה הכוללת טענה להפרת זכויות יוצרים, דבר ראשון, תסירו את הפרסום האמור. כל המשך שימוש ביצירה למרות שקיבלתם תלונה על כך עשוי לפעול נגדכם במידה והמחלוקת תובא לבית משפט. לאחר מכן יש לבחון ולבדוק את הדברים לעומק, ובמידה וניתן ייעוץ אשר באופן חד-משמעי מאפשר הגנה על הטענה להפרה או שולל אותה – ייתכן ויהיה ניתן להשיב את התמונה על מיקומה.
  4. מצד שני, לא להיבהל או לקבל החלטות נמהרות בעקבות כל פניה: לא כל טענה להפרת זכות יוצרים היא אכן כזו שמפרה זכות יוצרים או מצדיקה פיצוי. חשוב לא הכנס ללחץ לשווא מנסיונות הפחדה ריקים מתוכן או ניסיונות סחטנות, אשר הופכים להיות יותר ויותר נפוצים, בד בבד עם דחייה של יותר ויותר תביעות סרק כאלה.
  5. התעייצו מראש ועבדו באופן מסודר ומאורגן: קבלת החלטות מראש וקבלת ייעוץ מקדים בטרם יציאה לפרוייקט כלשהו, יכולה לעזור. הגדרה מלאה של הצרכים למי שמבצע בפועל את השימושים בתמונות ומאתר אותם, ומתן הסבר בסבלנות ובאופן ברור מה נדרש וכיצד להגן על זכויות יוצרים, עשוי לחסוך אי נעימות והוצאות מיותרות בהליכים בהמשך. לעיתים רכישה של תמונה ממאגר תמונות או רכישת רישיון לשימוש בתמונה, שיכול להסתכם בכמה מאות שקלים יכול לחסוך דרך ארוכה ולא נעימה, ובעיקר יקרה יותר.