بطلة – גיבורה (בת'לֶה) פודקאסט (עונה 3) צילום: הדס פרוש, פלאש 90

بطلة – גיבורה (בת'לֶה) פודקאסט (עונה 3)

SHIFT באוויר – פרק 24 – עונה 3

"אני חושבת שלפח האשפה התרבותי אפשר לשפוך כל רצח מגדרי… ואז יגידו לרוסיות זה בגלל רקע של אלכהול, והמזרחיים על רקע של עבריינות וסמים ו… מתי איפה נגמור עם זה? הקיטלוג הזה של רקעים לרצח נשים צריך להיגמר". את הדברים האלה אומרת סמאח סליאמה – פמיניסטית, אקטיביסטית, בלוגרית ומנהלת עמותת נעם – נשים ערביות במרכז – שנאבקת באפליה ודיכוי של נשים.

סמאח מסבירה למה יותר נשים ערביות נרצחות, ומדוע דווקא מקרי הרצח של נשים ערביות לא מפוענחים. היא גם מספרת למה אחרי שנים ארוכות של מאבק נפרד ברצח נשים, ערביות ויהודיות איחדו מאבקים, ומה אומרים על זה בחברה הערבית.

SHIFT באוויר – הפודקאסט של שתיל לשינוי חברתי.
מוזמנות/ים להצטרף לקבוצת הטלגרם

אולפן הקלטות: מועדון הכוכב השמיני, הרצליה
איש הסאונד, עיבוד והפקה מוזיקלית של אות הפתיחה: מרסיאל בוחסירה
יעוץ מקצועי: מאיה קוסובר
עורכת: גלית יחיא-צפדיה
מגישות: מירנה קציר וגלי בסודו

צילום התמונה: הדס פרוש, פלאש 90

תמלול הפרק:

מבחינתנו במקרה זה, טוב משמע אוזניים ממראה עיניים, אבל למי שבכל זאת מעדיפ/ה:

מירנה: 4 בדצמבר 2018, כיכר רבין, תל אביב. מתקיימת הפגנה נגד רצח נשים ואני עומדת שם עם הבת שלי. זאת הפגנה פמיניסטית ראשונה שאליה היא באה מבחירה. מימיננו ומשמאלנו המון נשים – חילוניות, דתיות, עם חיג'אב או בלי, נערות ומבוגרות, וההרגשה מחשמלת. ואז עולות שתי מנחות לבמה ומדברות – אחת בעברית ואחת בערבית, ומציגות את הדוברות. ומהבמה קולות של אקטיביסטיות,עדויות של שורדות אלימות, כפיים, דמעות, וכמו בכל הפגנה – הן קוראות יחד סיסמאות. בעברית. ואז סמאח, המנחה הערבייה מנסה: היא קוראת בערבית

אינסרט מתוך ההפגנה: "בת'לֶה, בת'לֶה"

וכולנו, קוראות יחד איתה. בלי להבין באמת מה אנחנו אומרות. אני מסתכלת מסביב – כיכר רבין, נשים ערביות ויהודיות וכולן קוראות יחד, גם בערבית. התרגשנו נורא. ובאותו זמן ניקרה לי בראש המחשבה – הסולידריות הזאת אמיתית או מזויפת? מה קרה שאחרי עשרות שנים שבהן המאבק נגד רצח נשים קורה בנפרד ,פתאום הן עושות את זה ביחד?

מירנה: היי אני מירנה

גלי: ואני גלי. כדי לברר את העניין, נסענו לנווה שלום.

מירנה: ישוב פסטורלי של יהודים וערבים, על גבעה עם נוף של מטעי שקדים וכרמים, ושמיים פתוחים מכל הכיוונים,

גלי: חבל שאי אפשר להשמיע את הנוף הזה ברדיו.

מירנה: באנו לפגוש את סמאח סליימה – פמיניסטית, אקטיביסטית, בלוגרית ומנהלת עמותת נעם – נשים ערביות במרכז – שנאבקת באפליה ודיכוי של נשים.
רצינו לשמוע מסמאח את נקודת המבט הנשית – ערבית על שיתוף הפעולה הזה: למה דווקא עכשיו?
אם ואיזה מחיר הן משלמות על האחדות הזאת ? ואיך זה שכל כך הרבה נרצחות הן דווקא מהמגזר הערבי?

מירנה: אנחנו שיפט באוויר, הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי. נתחיל.

סמאח: ברוכות הבאות לוואחתה סאלם נווה שלום ואם דיברנו על ערבית ועברית וואחדה סאלם זה השם של הכפר הזה בערבית ואנחנו מקפידים פה על דו לשוניות כמראה לדו לאומיות. במרחב הזה קיימים ערבים ויהודים וצריכים לדבר את שתי השפות גם בצל חוק הלאום ואם את והבת שלך התרגשתן מהמחאה מההפגנה אז כנראה זה אמיתי, הדבר האחד שהנשים והפמיניסטיות נדבקות אליו זה שלא מתווכחים עם הרגשות אז זה לא רק לרגשות של הקורבנות או פגועות או נפגעות אלימות גם נשים במחאה שהתרגשו ממשהו אז כנראה זה היה אמיתי. אם עמדת שם וצעקת בערבית כנראה הרגשת שזה הצורך לעשות את זה ומישהו אפשר את זה.

סמאח: האופריה הייתה זמנית זה לא ממשיך איתנו עד היום, אבל הייתה אמיתית לחלוטין. למה זה לא קרה קודם כיייי כדי להגיע לרמה מסויימת של סולידריות שללללאמ.. של אמונה באמת ודחף לעבוד ביחד צריך להכשיר את הדרך. זה לא קמים יום אחד וואלה בא לי עכשיו היום לשתף פעולה עם היהודיות האלה. אה… זה.. זה תהליך שהוא משני הצדדים לא פשוט מהצד של הפלסטיניות ומהצד של היהודיות, אהמו..כמה שנכתבו מאמרים ונכשיר ונדבר ומעגלי שיח המציאות היא הרבה יותר חזקה מאיתנו.

מירנה: למה זה כל כך קשה לשתף פעולה?

סמאח: כי אנחנו שונות כי אנחנו מדברים שתי שפות כי נשים ערביות נרצחות יותר מנשים יהודיות.

מירנה: רגע רגע בכמה, יש לך מספרים?

סמאח: במדינת ישראל בממוצע ב-15 שנים אחרונות נרצחות 20 נשים לשנה, 10 מהן ערביות.

מירנה: חצי מהנשים שנרצחות בשנה הן ערביות?

סמאח: אנחנו צועקים את זה כבר 15 שנה, אבל בינתיים עד שיגיעו הנתונים הרשמים של המערכת המשטרה ונתוני הכנסת אז פתאום אומרים וואלה ארגוני הנשים צדקו. אני עדיין מגיעה מחפשת את הנתון ורוצה שהם יודו לפחות שרציחות של נשים ערביות לא מפוענחים ואני רוצה שגם את זה לשים על השולחן ש80% ממקרי הרצח לא מפוענח אנחנו יודעים מי רוצח את הנשים היהודיות.

מירנה: למה לא מפענחים מקרי רצח של נשים ערביות בעוד שאת אלה של יהודיות כן מפענחים?

סמאח: הם לא יודעים לעשות את זה. מי שאמור לפענח מקרי רצח במדינת ישראל זה משטרת ישראל, ומי שאמור להגיש כתבי אישום זה מהפרקליטות. זה לא עניין של אה..מגזר שלישי ולא מגזר פרטי וזה לא גם משפחות הקורבן. מי שאמור, להיות מופקד על הביטחון האישי שלי ושלך הוא משטרת ישראל.

קריינות גלי: ולמה משטרת ישראל לא מפענחת מקרי רצח של נשים ערביות? לפי סמאח יש טווח שלם של הסברים . בצד אחד יש את אלה שטוענים שהכל זה קונספירציה אחת גדולה: מאז המהומות באוקטובר 2000 בהן נורו על ידי המשטרה 13 אזרחים ערבים, למשטרה לא באמת איכפת, והערבים הפכו להיות אזרחים סוג ב'. בצד השני של הטווח יש את האמירה שמוסדות החוק פשוט לא יודעים, שאין להם את הכלים, השפה, הקודים התרבותיים כדי לפענח מקרי רצח מגדרי בחברה הערבית.

סמאח: עכשיו בין זה לזה יש רשלנות ויש חוסר איכפתיות ויש הזנחה ויש סחר גדול בנשק בלתי חוקי ואנחנו רואים שיש עליה ברציחות של נשים ערביות וגם גברים ערבים במקומות שיש בהם עבריינות מאורגנת ונשק בלתי חוקי וגם האיסוף של הנשק הזה וגם המאבק בנשק בלתי חוקי הוא גם באחריות המשטרה.

מירנה: אחת הסיבות שיש יותר נרצחות ערביות מאשר יהודיות בשיעורים עצומים כל כך זה בגלל שיש נשק לא חוקי?

סמאח: תשעים אחוז מהנרצחות הערביות נרצחות בנשק חם

מירנה: ויהודיות?

סמאח: יש דקירות יש חנק ויש גם ביריות ויש הרבה דברים מגוון

גלי: איפה פה נכנס הסיפור של יוצאות אתיופיה שאני מבינה שגם שם יש אחוזים…

סמאח: ייצוגיות יתר מה שנקרא.

גלי: כן.

סמאח: בדיוק משם נכנסתי לעניין הזה אגב. כשהתחלתי לחקור רצח ה… לא רק ערביות, אני פמיניסטית איכפת לי מכל נפש חיה ומכל אישה שנרצחת בעולם הזה. נכון כואב לי מאוד כי אני מכירה את הסיפ ורים של המשפחות הערביות.
אבל, אה.. ב.. הנושא של אתיופיות הן פחות משני אחוז מהאוכלוסיה ועדיין נרצחות נשים אתיופיות יותר. ואז בדקתי עם המשטרה או המחקרים או הזה.. איך הם מתרצים את זה מה הם עושים ובד"כ זה רצח של אישה בידי בעלה או בן זוג או גרוש או משהו כזה ואז הוא מנסה להתאבד ותמיד הוא נכשל בניסיון התאבדות. הוא מצליח לרצוח אותה ו… ואמרו שזה קודים חברתיים.. וזה בגלל שמשבר העליה וערעור המעמד של הגבר כי ישראל מחזקת יותר את האישה…

מירנה: את אומרת את זה קצת בציניות?

סמאח: ברור אני חושבת שזה בולשיט אחד גדול, אני חושבת שלפח האשפה התרבותי אפשר לשפוך כל רצח מגדרי ולהגיד זה הרקע פה, ואז יגידו לרוסיות זה בגלל רקע של אלכהול והמזרחיים רקע של עבריינות וסמים ו.ץ.. מתי איפה נגמור עם זה? הקטלוג הזה של רקעים לרצח נשים צריך להיגמר.

קריינות מירנה: בתקשורת הישראלית למשל, מרבים לקרוא לרצח של נשים ערביות, "רצח על כבוד המשפחה". וכשמדווחים על רצח של נשים אתיופיות נהוג להזכיר את משבר ההגירה.

סמאח: אגב שוטרים העידו לי שאם אומרים לי רצח אתיופית אני כבר בניידת מוריד את ה אה.. אהה. הרגל מהגז למה? כי אני יגיע למשהו שיש לו סרט בראש רצח וניסיון רצח. הילדים יהיו ברקע ובטח יש אלימות ואתיופים ו… כל הסט הזה אה.. מוריד את המוטיבציה מפיענוח הרצח, השוטרים מתנהלים בצורה אחרת בזירה ולא לוקחים את זה ברצינות. עכשיו יכול להיות שאני טועה ואני אמרתי את זה גם למפכל. אז.. המספרים מדברים בעד עצמם. כלומר יש לכם פאשלות ופאדיחה, המספרים הם שערוריתיים, וגם אמרתי את זה למנהל מחוז מרכז, לפני שבועיים נפגשנו בפגישה מאוד מאוד דרמטית זאת המילה היום המפורסמת והוא אמר לי מחוז צפון יש יותר פיענוח ואמרתי לו נכון,(פייד אאוט)

קריינות גלי: סמאח טוענת שהפיענוח של מקרי הרצח בצפון היו מקרים שלא דרשו פיענוח, כמו אבא שרצח את בתו והודה או אח שהודה שרצח את שתי אחיותיו. אבל הבעיה שהיא הצביעה עליה היא עם רצח שמתבצע בנשק חם לאור יום, והמשטרה עומדת מנגד ולא עושה דבר.

סמאח: אנחנו מדברים על רצח בנשק חי של רוצח שכיר רעול פנים שבא יורה באם 16 על סמר חטיב בצומת ראשון לציון ופוצע את החברה שלה ברכב ונמלט. זה רצח מאורגן שאין אה אה שהמשטרה צריכה להשתמש בכלים אחרים לגמרי מרצח שקרה תוך כדי סכסוך משפחתי או סכסוך בין בני זוג.

קריינות גלי: ויש גם סיפורים שסמאח סיפרה לנו ולא נותנים לנו מנוח. למה? בגלל האבסורד שבהם.

סמאח: הרצח של נסרין מוסרתי למשל נרצחה אה אה אישה בת 27 שרצח מרמלה,

מירנה: מרמלה?

סמאח: כן, שרצח אותה מישהו מכפר יאסיף והשותף שלו מעכשו. זה רצח שפוענח, כי, כי הרוצח לא היה מקצועי, אבל מי ש… גילינו אוקי? שהגרוש שלה או מי שביקשה להתגרש ממנו בילה 4 שנים בכלא עם אותו רוצח שכיר והוא נתן לו כסף אחרי זה. האם משטרת ישראל הצליחה לתפוס ראיות נגד האיש שישב בכלא והזמין את הרצח מה..לא. והאיש הזה שוחרר, קיבל את הילדים, קיבל את הבית וגם קיבל פיצוי ממדינת ישראל כי הוא נפגע עבירה.

גלי: אני מסתכלת על השיתוף פעולה שנוצר, ב.. אה. סביב ההפגנה האחרונה. ומה שאני מנסה להבין האם המאבק הזה הוא מול המשטרה הוא מול הציבור הישראלי לספר פה סיפור חדש ואחר הוא מול מקבלי ההחלטות?

סמאח: זה ידוע בעולם שמשטר ימין וכרגע משטר ימין קיצוני בישראל אנשים ישלמו מחיר להרבה דברים כי זה משטר שמרני הוא נגד התנועה הפמיניסטית וראינו ש-23 חברות כנסיות מהקואליציה הצביעו נגד הועדת חקיקה בנושא של רצח נשים בישראל זה לא נשים ערביות זה נשים בישראל. המציאות שהביאה אותנו ב-2018 לכיכר רבין היא שנרצחו 26 נשים חצי מהן ערביות וחצי מהן יהודיות, נרצחה ילדה בת 13 אחרי ניסיון אונס בידי הפרוד של אמא שלה כל דיאלוג על שיתוף פעולה מול גופה מבותרת של ילדה בת 16 בפח האשפה בכפר ג'ש בצפון זה גוש חלב. את עוצרת. כאילה עוצרת את הנשימה ואומרת כאילו חאלס עם המחלוקת וזה. יש פה SOS.
גם המציאות המזעזעת רצח אחרי רצח וכולם קשים וגם הצבעה של חברות כנסת נגד בנות מינן בנושא של ועדת חקירה ממלכתית וגם שבוע אחרי הבנו שהממשלה שאישרה ב-2016 תכנית למיגור האלימות נגד נשים עצרה את התקציבים וכל זה קרה בחודש של המאבק לאלימות נגד נשים בחודש נובמבר, אז כמה סטירות לחי צריך לקבל כדי להתעורר?

גלי: אני זוכרת לפני שנתיים כמעט היה איזשהו כנס של אקטיבסטיות אני חושבת שאפילו היה אמור להתקיים פה, בנווה שלום, והוא…

סמאח: בלוד

גלי:
בלוד? ואני זוכרת שהסתיים בפיצוץ

סמאח: אקטיביסטה.

גלי: ואני זוכרת אותך איזה שבועיים אחרי כל זה באיזשהו מפגש אחר שהיית בשדרות או משהו כזה והסברת, אנחנו בסירות נפרדות אנחנו לא באותה סירה וכשמירנה סיפרה לי שראותה אותך דווקא על הבמה אז אמרתי זה מעניין מעניין מה גרם לסירות עכשיו להתאחד.

סמאח: אני אמרתי שאין טיטניק פמיניסטי אחד גדול או שכולנו טובעות ביחד או שכולנו מגיעות לחוף מבטחים יש סירות נפרדות למאבקים שונים והם צריכים להיות כמו צי אה אהסירות שחותר לחוף אחד ואם יש לי במאבק שלי בנושא של חוק ישריע… או נושא של ירושה או משהו מיוחד לחברה הערבית אני רוצה לעלות על סירה אחת ולחתור למקום אחר, ואני רוצה שיהיו מולי אנשים שיבינו בצידי בצד שלי מה מה עובר עלי ויתמכו כתנועה פמיניסטית.

אם לנשים החרדיות היום יש בעיה ביצוג במפלגות שלהן זה לא מאבק של נשים פלסטיניות בישראל. יש לנו 3 חברות כנסות ואנחנו מחייבות כרגע גם את בלד גם את חדש גם התנועה האיסלמית היום הצביעו שתהיה להם כל אישה שלישית, כי אין מניעה הלכתית. ויש שם מאבק אחר ולא ברור שהם רוצות את הקול של הפלסטינית שיעזור להם. ואנחנו כן אנחנו נמצאות בזירות אחרות ואני חושבת שהתודעה הזאת צריכה לשרת אותנו ולא לפצל אותנו. וצריך להבין את זה נרצחות נשים ערביות ונרצחות נשים יהודיות. זה סירה משותפת,,

אז בנושא של אלימות מגדרית אני מאמינה בלב שלם שכן צריך להיות על אותה סירה ולפעמים הערביה צריכה להוביל ולפעמים היהודיה צריכה להוביל.

קריינות מירנה: לאורך השנים הפמיניסטיות הערביות פועלות לשנות את הביטוי 'רצח על כבוד המשפחה'.
מבחינתן זה לא עניין של ביטוי אלא עניין של תפיסה, כזו שנותנת לגיטימציה לרצח בכסות הקודים התרבותיים והחברתיים. רצח הוא רצח הוא רצח. הן שמו לעצמן כמטרה להילחם בתפיסות הרווחות גם בחברה הישראלית ולכן התחילו לעברת את המאבק, להתחיל לדברר אותו בעברית.

סמאח: לשנות את הנרטיב שזה מאוד תרבותי וזה כבוד וזה כל השטויות האלה.. צריך לספר את הסיפור האחר האלטרנטיבי ואז לספר אז הוצאנו את הסיפורים של הנשים אתם מדברים על כבוד, סיפרתי את הסיפור של עביר אבו קטיפון שעובדת ניקיון אמא לחמישה ילדים חד הורית שמגדלת ילדים אה ב.. כבוד מבחינתי והציעו לה להחביא נשק וסמים בבית שלה התנגדה התנגדה הפעילו עליה לחץ כי המשטרה לא תלך לשם. ואז ילדה שלה אמרה אנחנו נגיד למשטרה אם אתם אה.. תמשיכו אה.. ככה ללחוץ את אמא שלי, וזה היה הסוף. יומיים אחרי זה היא נרצחה, אז מי יגיד לי שזה היה כבוד? זה מבחינתי אישה שנאבקה בארגון פשע שרצתה שהיא תשתף פעולה והיא אמרה: לא! עכשיו היא לא לבד. יש יש הרבה כמוהה. נרצחה מורה מטירה שירשה חלקת אדמה מאבא שלה והגרוש שלה רצה ל.. ל.. והיכה וזה והיה מאוד אלים והיה מאוד אלים והיא התלוננה והוא רצה לא רצה שום דבר שקשור לא לכבוד ולא לבטיח. הוא רצה את האדמה הזאת הוא אמר לה התגרשנו אני רוצה את הבית ואת הוילה והיא לא ויתרה וזה הסתיים ברצח כשהוא ישב בגדה המערבית איפשהו ליד רמאללה ושלח מישהו לרצוח אותה……

מירנה: אבל למה זה? למה צריך לתקשר את זה בעברית?

סמאח: כדי שיבינו שזה לא רצח של אהה. תרבותי זה לא שהערבים רוצחים כי יש גברים שיש להם נשק והם מארגנים את זה ומשלמים לרוצח שכיר והוא עושה את זה והמקור של הרצח והמקור של הנשק בחברה הערבית הוא חברה הישראלית אין לנו מפעלי נשק אנחנו מייצרים בקושי חומוס, ואי אפשר להאשים אותנו ביצור כלי הנשק, זה בורח מאה..תעשיית הנשק בישראל ומוברח לעיני המשטרה.

מירנה: אז את אומרת שיש אחריות לחברה הישראלית בכללותה על הנושא הזה?

סמאח: אני אומרת שאני עובדת סוציאלית ואני עובדת קשה כבר 23 שנים אני משרתת את החברה שלי ואת המיסים שלי משרתים את המפעל התנחלויות וגם את הנשק הזה שמיוצר בשמי כדי לשמור על הביטחון שלי אז אם אני אזרחית ומגיע לי ביטחון אז כדי לעשות את זה ולדרוש את זה אני דורשת שוויון גם בביטחון אני רוצה שישמרו עלי ועל הילדים שלי בדיוק כמו ששומרים עליך וגם על הבת שלך. זה מבחינתי שוויון בפני החוק. אני רוצה שיתייחסו אם יקרה לי משהו ויקרה לך משהו שהתיק חקירה שמתנהל בעקבות הפגיעה שלנו יתנהל בצורה שווה אם הקורבן הוא ערבים או עם הקורבן הוא יהודי.

לשנים רבות זה נתפס משהו פנימי וזה מאבק של נשים ערביות בתוך החברה הערבית. אבל כשהגענו לנקודה שגם יש גברים ערבים נרצחים והאלימות גובה מחיר גבוה מכל הצדדים הצלחנו כן לחבר את המאבק המגדרי, כי הראנו ממש איך נרצחת אישה בבקעה ואיך נרצח גבר בטייבה

יש לי וויכוח, דיבייט מאוד מאוד עמוק גם מתוקשר עם כמאל חטיב שהוא ראש התנועה האיסלמית היום מספר שתיים בארץ והוא הוא עבר שינוי מהותי באיך הוא מציג את הרצח של הנשים והוא מקשר את זה גם לאלימות החברתית. עכשיו מה שעשינו מה שאני כל הזמן אומרת ואני עדיין מתעקשת שזה הדרך כל עוד זה נתפס משהו בחצר האחורית של החברה הישראלית, של כאילו משהו שקורה אצל הערבים, אין לנו סיכוי להצליח. ולכן התעקשנו על השיתוף הפעולה הזה עכשיו המחיר הוא כבד אבל הוא שווה.

מירנה: אז רגע רגע. איזה מחירים על איזה מחירים את מדברת שהמאבק הזה שילם בתוך החברה הערבית?

סמאח: א יש ביקורת אנחנו בעידן הרשתות החברתיות ומספיק שכמה אנשים בעלי דעה אה.. יפרסמו מאמרי דעה נגד המחאה ונגד מה שהנשים הפלסטיניות האלה עושות ונגד השיתוף פעולה הזה. אחד מהם אני גרה איתו בבית בן זוג שלי גם לא אהב בכלל את מה שאני עושה והוא כן רצה עדיין לחבר את המאבק על שחרור האישה הפלסטינית לשחרור העם הפלסטיני מהכיבוש ומהדיכוי הלאומי, ואנשים שמחברים את הדיכוי המגדרי לדיכוי הלאומי לא רואים מקום לאקטיביסטיות יהודיות שעשו צבא או שעדיין תומכות בכיבוש או מתנחלות למשל. אוקי? והערבוביה הזאת לא טובה לנו. אוקי? וזכותו כאילו זכותו והוא לא היחיד כמובן נכתב מאמר של אחת הנשים היקרות לליבי שהיא אומרת שאנחנו כל כך קלות דעת שחשבנו שכל כך רצינו ללכת לכיכר ולהיות עם היהודיות האלה אחוות עמים כזאת אבל שכחנו את האסירות ושכחנו את עזה ושכחנו מה הכיבוש עשה לנשים הפלסטיניות. אנחנו לא שכחנו…

אני נגד היררכיה של מאבקים ולא רוצה לחכות עד הקמת המדינה הפלסטינית ואז להתפנות לענייני רצח נשים. עם כל הכבוד יעני. לא רוצה.

מירנה: סמאח תגידי אולי לשים את המאבקים האלה בהיררכיה, זה דרך לנסות למסמס את המאבק של הנשים?

סמאח: נכון

מירנה: מוניפולציה גברית?

סמאח: אני חושבת שזו מוניפולציה של אנשים כוחניים זה לא רק גברים שחושבים שלרוקן כל מחאה משותף מתוכן או מעומק לי הפריע מאוד שמאשימים אותנו שאנחנו לא מבינים. מה אני לא יודעת מה קורה לאנשים בעזה? אני לא יודעת מה קורה לאסירות? אבל כש..אה חאלד ערער שהיא האסירה הפוליטית מספר אחד בפלסטין שלחה מכתב תמיכה ואמרה לכו על זה והיא כלואה בכלא פלסט.ישראלי יעני היא חברת פרלמנט והיא כלואה בידי ישראלים כבר 6 חודשים והיא שלחה מכתב תמיכה בתנועה הקומוניסטית הפלסטינית ואמרה: איפה שיש דיכוי אתן צריכות לפעול לשחרור וכל דרך היא אפשרית
מוסיקה

מירנה: אז לסיום סמאח, איך את רואה את המאבק באלימות נגד נשים בעוד 5 שנים מהיום?

סמאח: בעוד חמש שנים אני רוצה שנצא פעם למחאה אני אראה גם עשרות ומאות פעילים ופעילות פלסטינים שמוחים גם על מה שקורה בתוך החברה הישראלית ואת ההיפך, אני רוצה לראות ירידה במקרי הרצח והאלימות נגד נשים ואני רוצה לראות שכל רוצח של אישה במדינת ישראל ממצים עימו את הדין וכן שאנחנו נטפל בעצמנו וכל הקורבנות שנשארו בחיים זה האמהות והאחיות והאבהות של נשים שנרצחו שלא ידוע מי רצח אותן. ההתמודדות הזאת עם השכול ואין כמו החברה הישראלית שמבין מה זה השכול. אהההמ. שוכחית את האנשים שנשארים מאחור וכמו שמישהו אמר לי פעם מארגוני הפשע ברמאללה. כשאנחנו רוצחים אישה היא הולכת אבל מי ש… ממושמע ו…זה משרת אותנו לשנה שנתיים של כל נשות המשפחה, זה מכניס אותם לתלם. רצח נשים ואלימות מגדרית מיועדת כדי למשטר את הנשים ואת ההתנגדות שלהן התנהלות שלהן בעולם ולכן זה דיכוי וזה קורה לכל כך הרבה נשים בישראל ובעולם בשם הא.. הא.. השליטה בחיים שלנו ואני רוצה לראות את כולנו כל הנשים הערביות, היהודיות, מבקשות המקלט, כולנו חיות במקום ש..בו ניקח אחריות וגם יהיה לנו חופש בחירה מלא לכן אה..אני חותרת לשם אני אעבוד לשם זה לא יגיע בחמש שנים אבל אהמ המאבק שלנו נמשך.

מירנה: אנחנו היינו מירנה וגלי בשיפט באוויר – הפודקאסט של שתיל על שינוי חברתי
אפשר למצוא אותנו בכל אפליקציות הפודקסטים ובבלוג שלנו
מוזמנים להתחבר לטלגרם, להגיב, להעלות רעיונות, לשאול שאלות ולהיות בקשר

גלי: יאללה, תעשו שיפט