אודי חן |

קרן של"י לקראת סבב המענקים הקרוב

סדנת ניהול משאבים, מתוך הכינוס השנתי של קרן של"י לפעילים ויזמים סביבתיים. פברואר 2017, נתיב הל"ה

לקראת סבב הקיץ של קרן של"י (שורשים לסביבה ירוקה), חשבנו שיהיה טוב להכיר קצת יותר את פעילות הקרן והחיבור שלה לשתיל.

עדכון: סבב המענקים הקרוב: סתיו 2019 – מועד אחרון להגשת בקשות: יום ראשון, ה-15.9.19, עד השעה 8 בבוקר.

קרן של"י, פועלת באמצעות הקרן החדשה לישראל כשמטרותיה לעודד ולתמוך בפעילות התנדבותית, ציבורית, קהילתית, בנושאים ובתחומים הנוגעים לקיימות ולאיכות הסביבה. הקרן מחזקת פעילות מקומית, מעודדת שיתופי פעולה ורישות בין ארגונים ומשקיעה בהעצמת פעילים ופעילות ברחבי הארץ.

הקשר בין קרן של"י לשתיל
לצד המענקים הכספיים, מציעה קרן של"י לקהל הפעילים והיזמים הסביבתיים שירותים נוספים, המנוהלים על ידי שתיל. הסיוע ניתן על ידי צוות אנשי מקצוע בתחומים שונים: יועצים ארגוניים, יועצי פיתוח משאבים, ניהול קמפיינים ואסטרטגיה, עבודה מול המדיה ומקבלי החלטות, ועוד.
כמו כן שתיל מציע גם ייעוץ אימוני (קואצ'ינג) למנהלי פרויקטים. מרכיב חשוב נוסף של התוכנית כולל אירועי למידה שונים המותאמים לצרכים של הקהל הסביבתי, ורישות, בין היוזמות המתקיימות בפריסה ארצית.

מספר הפרויקטים המקבלים סיוע מקרן של"י
קרן של"י מנהלת שני סבבי בקשות בשנה (במאי ובנובמבר). כ-25 פרויקטים בכל שנה זוכים במענקים כספיים, וכ-40 זוכים בהשתתפות בתוכנית הליווי של שתיל. פרויקט שזכה במענק יכול להגיש בקשה נוספת כעבור שנה, אך הסבירות לקבלת מענקים חוזרים הולכת ופוחתת. ניתן לראות את המענקים של הקרן כהון ראשוני (Seed Money) ליוזמות ופרויקטים, וקיימת ציפייה שהיוזמות יתבססו ויפתחו עצמאות כלכלית לאורך השנים, ואף יפתחו ערוצים ישירים מול הקרנות העומדות מאחורי קרן של"י.

גובה המענקים של קרן של"י
הרף העליון הוא 20,000 ש"ח, אבל במרבית המקרים מדובר על כ-10,000 ש"ח.

קהל היעד של הקרן
הקרן מיועדת לתמוך בפעילות סביבתית ברמת השטח (Grass Roots) – קבוצות של תושבים, התארגנויות אזוריות, יזמים חברתיים-סביבתיים בתחילת הדרך. מקרים קלאסיים הם של גופים ויוזמות הנמצאות בשלבים שונים של "נביטה", כמו הפורום הארצי ליערות מאכל, או רובין פוד (בית קפה חברתי חיפאי המבוסס על מזון מוצל).
המענק הכספי מסייע לצרכים הכספיים המידיים, והיועצים מסייעים להתמודד עם האתגרים המאפיינים יוזמות בשלבים כאלו, כמו הגדרת מערכות היחסים בקבוצת הליבה, אפיון יעדי הארגון, דרכי פעילותו, המבנה הארגוני, ופיתוח קהילת התמיכה של היוזמה.
סוג אחר של בקשות הן של מאבקים וקמפיינים לקידום מדיניות או לשינוי מדיניות מול הרשויות המקומיות והארציות.

דוגמאות לנושאים עליהם נאבקים
ניתן לראות התעוררות גדולה מאד של פעילות תושבים, הנוגעת לאופי הפיתוח העירוני. מגמה זו, היא תגובה למהלך ארצי של אישור תכניות בניה בקנה מידה גדול בערים שונות, שבמקרים רבים עשויים להכפיל את מספר יחידות הדיור באותן ערים. המוטיב החוזר של תכניות בינוי אלה, הוא פיתוח מהיר, שאינו לוקח בחשבון שיקולים מגוונים שהיינו מצפים מרשויות התכנון לתת עליהם את הדעת, כמו סוגיות תחבורה, חינוך, תרבות, מסחר ועסקים, ובוודאי לא מרחבי טבע עירוניים ושימור טבע.

התחושה המשותפת של קבוצות התושבים הללו, היא שהרשויות רואות מספרים, אך לא את התושבים שמאחורי המספרים, שהן פועלות לכיבוי שרפות ולא מבינות שבכך מביאות להיווצרות מרחבים עירוניים עם איכות חיים נמוכה, שלא נעים לחיות בהם, וסופם שיביאו להגדלת החיכוך בין אוכלוסיות, במקום להרמוניה בקהילה.

הצד החיובי בסיפור הוא ההתעוררות האזרחית, התושבים שקמים ומחליטים לעשות מעשה. רבים מהפונים אלינו לא עסקו בעבר בהשפעה על אופי החיים הציבוריים. הם החלו לפעול כשהדבר נגע להם באופן אישי, וכיום הם מובילים בסוגיות חברתיות-סביבתיות בעלות חשיבות ממדרגה ראשונה. הם מאמינים בצורך בפיתוח ובבניית יחידות דיור, אך אינם מוכנים להסכים לדרך שבה הפיתוח הזה מתקיים בפועל. הם מעוניינים בדירה, אבל לא מסתפקים בארבע קירות, אלא מעוניינים ביצירת מרחב עירוני שנעים וטוב לחיות בו.

דוגמאות בולטות נוספות הן בתחומים של תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים, שימור חופים וטבע, סוגיות של פיתוח תשתיות (מתקני אנרגיה, מכרות, קידוחים, כבישים). בהיבטים של יזמות סביבתית – פרויקטים רבים בתחום של חקלאות עירונית או אלטרנטיבית, ומזון בכלל. דוגמא נוספת שחוזרת על עצמה היא של יוזמות תשתיתיות עבור קהילת פעילי ויזמי הסביבה, דוגמת מערכת דיגיטלית ככלי עזר לרישות שתושק בקרוב על ידי הגן הבוטני בירושלים.

הערך המוסף של פעילות הרישות עבור יוזמות סביתיות בתמיכת קרן של"י
במובן מסוים הקרן היא סוג של "האב". בהסתכלות רחבה על הפעילות הסביבתית ניתן לזהות אנשים הפועלים בנושאים דומים במקומות שונים, שיש להם המון במשותף. לכל אחד מהם יש ידע או משאבים שיכולים להיות רלוונטיים לאחרים, אך במקרים רבים אינם מכירים אחד את השני, או זקוקים למסגרת שתסייע לנהל ולהרחיב את הקשר ויחסי הגומלין.

תחושת הבדידות של פעילים או קבוצות המתמודדים עם בעיה שהיא כביכול פרטית שלהם היא לא נעימה. הכמות והעצמה של משברים סביבתיים בימינו היא עצומה, ואנשים עם אחריות ציבורית ומצפון מפותח נוטים לחוש שכובד האחריות ליצירת שינוי מונח על כתפיהם הצרות. החיבור שאנו מסייעים ביצירתו, בין הקבוצות והפעילים מקל במידת מה על כובד המשקל ועוזר לנשום לרווחה, מראה לנו שיש המון אנשים שמודאגים מהמציאות הסביבתית והחברתית ונוקטים בפעולות רבות ומגוונות להתמודדות איתה, משפיעים על מדיניות, מחנכים, מחוללים דפוסים תרבותיים חדשים, בונים קהילות שמבינות שבסופו של דבר אנו תלויים אחד בשני וכדיי שנמשיך להתקיים ולשגשג אנחנו מוכרחים לקחת בחשבון את ההשפעות שלנו כיחידים וכחברה על הסביבה והאחרים שחיים בה.

רוצים לפנות לקרן של"י?
התארגנויות ויוזמות העונות לקריטריונים שבכל הקורא מוזמנות להגיש בקשות דרך ממשק קרן של"י, בהתאם לקריטריונים המצוינים בקול הקורא, עד יום ג', ה – 13/6/17, עד השעה 8 בבוקר.
הבקשות יכולות להיות בעלות אופי של מאבק או של פעילות חיובית יזומה ויכולות לעסוק בכל מגוון התחומים הסביבתיים המעסיקים אתכם.
לכל שאלה ניתן לפנות לנוגה לוי, רכזת הקרן, באימייל nogal@nif.org.il ובטלפון 073-244-5081

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים בנושא כסף ומשאבים

שולחן המערכת | 11 בפברואר 2024

איך תמצו את תקציבי הממשלה?

פוסטים אחרונים

לנה צ'רביצ'ניה | 12 באוקטובר 2023

כיצד לתמוך בצוות ובארגון בזמן משבר?

אסיה לדיז'ינסקיה | 10 במרץ 2024

מה עושה דוברת שהיא גם מנהלת סושיאל?

תומר אביטל | 26 בפברואר 2024

תקווה עכשיו!

שולחן המערכת | 11 בפברואר 2024

איך תמצו את תקציבי הממשלה?

יוליה בנימין | 5 בפברואר 2024

למה ואיך לפתוח ערוץ וואטסאפ?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כמישהי שמדווחת לקרן שלי על ההשפעה שלה בשטח, אני יכולה להעיד שנעשה פה עבודה חשובה ומדהימה! כן ירבו קרנות כאלה בישראל ובעולם.

    כתבו תגובה