ככה תבנו קהילת תומכים שתלך איתכם רחוק

צילום:גיא פרנקוביץ', שתיל סטוק

הרצון להקים קהילת תומכים שתלך איתנו רחוק משותף להרבה ארגונים חברתיים, והוא באמת מבטא שינוי בדפוסי הנתינה של הציבור הישראלי. אם עד לפני עשור או שניים נהגנו לתת, כשחבורת ילדים הקישה לנו בדלת, אלא אם "כבר תרמנו במשרד", בשנים האחרונות המגמה הזאת משתנה, והתרומה הופכת להיות מחושבת יותר, ובעלת אג'נדה פוליטית ולא רק למטרות צדקה.

מה קרה שדווקא עכשיו יש עניין לתרומה אסטרטגית יותר מבעבר? מן הסתם יש לא מעט סיבות, אבל להערכתי לקמפיינים של מימון המונים יש חלק חשוב בשינוי כללי המשחק. הם הפכו את הדרך לשים כסף על רעיון שאני מזדהה איתו לקלה ונגישה. הם לא רק "נוקשים" לי בדלת הווירטואלית, אלא גם מאפשרים לי לבחור למי לתת וכמה, וכשאני מחליטה, מאוד ברור לי מה אני מקבלת בתמורה או מה השינוי שהתרומה שלי אמורה לחולל בעולם.

הפלטפורמות של קמפיינים למימון המונים יוצרות קפסולה מרוכזת עם כל המסרים שצריך כדי לגרום לאנשים להכניס את היד לכיס. הקמפיין מסביר את הצורך, מציג את המענה, מעיד על היכולות של היזמים, מעמיק את הידע עם נתונים ועובדות, קורא לאנשים לפעולה, ומאפשר להם לעשות את זה בקלות. זה מנסתם מה שגורם להרבה מאוד ארגונים לצאת בקמפיינים, וגם להגיע ליעד, השאלה מה קורה ביום שאחרי?

איך ממשיכים את הקשר עם כל מי שתמך?

אחרי שאנשים הביעו בנו אמון ותמכו בנו, עכשיו חובת ההוכחה עלינו. אנחנו צריכים לפרוע את ההבטחה, להראות שאנחנו באמת מצליחים לממש את מה שהצהרנו עליו, ושמתחולל איזשהו שינוי בעולם.
לרוב, מכיוון שמדובר על ריצה למרחקים ארוכים ולא על פרויקט שיש לו התחלה אמצע וסוף, אפשר להצביע על המהלכים שאנחנו עושים בדרך ליעד. שתפו את התומכים שלכם בהצלחות הקטנות, ותמשיכו לשדר את המסר שעבד לכם במהלך הקמפיין – ביחד זה אפשרי.

נהלו רשימות תפוצה

כל מי שהשקיע בכם מכספו יש סיכוי גדול שירצה להיות מעורב גם מעבר לכך. זה לא אומר שברור לו איך, וגם לא כל דבר שתציעו יתאים, אבל אם תתייחסו לתומכים שלכם כפעילים ולא רק כתורמים, תוכלו להפוך את מערכת היחסים איתם למשמעותית הרבה יותר.
בתום קמפיין מימון המונים שהגיע ליעד, אתם אמורים לקבל מהפלטפורמה את פרטי הקשר של מי שתמכו בכם. תעבדו עם מערכת דיוור מסודרת כמו מיילצ'ימפ, אקטיבטרייל או רב מסר, ונהלו רשימות תפוצה ארגוניות. בנוסף צריך לחשוב איך מאפשרים לאנשים נוספים להצטרף לרשימת הדיוור. למשל, אתם יכולים לשלב בפוסטים שאתם מעלים בפייסבוק קריאה לפעולה שתזמין אנשים להצטרך לניוזלטר.

איך שומרים על קשר?

ממה שאני לומדת ורואה, הכלים הם: ניוזלטר שיוצא בתדירות קבועה יחסית מידי שבוע או מספר שבועות, ומספר את הסיפור של הארגון, של המאבק שאנחנו מנהלים, עם דגש על השינוי שקורה והצעדים שבדרך, ובשילוב נוכחות ברשתות החברתיות.

צריך לשים לב שנוצרת המשכיות מניוזלטר לניוזלטר, ולהיזהר מהצפה של הרבה פריטי מידע שלא מייצרים רעיון אחד שלם. הסיפור שלנו צריך לגרום לקוראים ולקוראות להרגיש שיש לתמיכה שלהם ערך, שמשהו במציאות זז בכיוון חיובי. ומעבר לסיפור ולהצלחות תמשיכו לקרוא לאנשים להצטרף.

להצטרף למה?

זאת שאלה שכדאי לנו להתעכב עליה, מה היעד שאנחנו רוצים להשיג יחד עם התומכים שלנו? בקמפיין מימון המונים יש יעדים מוגדרים של כסף שרוצים לגייס וזמן שצריך להספיק, ואלו גורמים מתמרצים, ששווה שנאמץ גם בתום הקמפיין. הזמן לעיתים משחק תפקיד משני, אבל כן כדאי להתייחס למטרה ולסכום היעד: "אנחנו מגייסים לטובת מטרה X והיעד הכספי שלנו הוא Y". ואם כבר נגענו באלמנטים מתמרצים, יש גם את ה"מד-חום", זה שמראה כמה כסף גויס ומכמה אנשים, שגם מגביר את תחושת הדחיפות וגם מייצר שקיפות בדיאלוג עם התומכים.

הערה "בקטנה" לפני שמתקדמים: חשוב שיהיה לכם עמוד סליקה או בפלטפורמה ייעודית לעמותות או בהתקשרות ישירה עם חברת סליקה, וגם עליו חשוב לתת את הדעת, כמה שפחות שדות ומעברים בין עמודים, ככה יותר טוב.

תמיכה קבועה או חד פעמית?

מצד אחד מרבית הארגונים מעדיפים ובצדק תומכים קבועים, ומצד שני תומכים מזדמנים יכולים להפוך לקבועים, לכן לא כדאי לוותר על אף אחת ואחד, אבל כן להציע כברירת מחדל אפשרות לתרומה קבועה.

לגבי כמה כסף, יש טענה שככל שהתרומה נמוכה יותר ככה קטן הסיכוי שאנשים יפנו לבטל אותה מיוזמתם. בנוסף, יש אנשים ש-10-20 ₪ בחודש (120-240 ₪ בשנה) זה סביר מבחינתם ומעבר לכך, זו כבר הוצאה שמצריכה יותר שיקול דעת.

אתם תגלו שיש את אלה שמתחילים בסכום נמוך ועולים אחרי תקופה, ויש אחרים שכשפג תוקף כרטיס האשראי הם בוחרים לא לחדש, או שהם שוכחים לעשות את זה מיוזמתם (אני אישית עונה על שני המקרים;-)). זה אומר שבשני המקרים צריך להשקיע בקשר מתמשך עם התומכים, לעורר בהם עניין, ורצון להישאר, ולהאמין שהארגון שהם בחרו לתמוך בו אכן ראוי לכך.

איך לגרום להם להישאר?

קשר אישי – אם יש לכם כמה עשרות או מאות תומכים או אפילו יותר, לא תוכלו להכיר אותם באופן אישי, אבל הם כן יוכלו להכיר אתכם קצת יותר. יש דרכים שונות לחשיפה. למשל עורך עיתון הארץ שולח מידי פעם למנויים שלו את 10 הכתבות שבחר להם או עצמאים שמנהלים רשימות תפוצה גדולות נוהגים להתחיל כל ניוזלטר בסיפור שנוגע להם אישית, הם מביאים את האישיות שלהם לקדמת הבמה, והקוראים מרגישים אליהם קרבה אישית. ויש את ארגון לובי 99 שהלוביסטיות שלו מעלות סרטוני וידיאו מהכנסת. יש דרכים שונות לעשות את זה. להצטלם בסטילס, בווידיאו, לכתוב בסגנון יותר אישי או להזכיר את השמות של האנשים שעושים את העבודה. חפשו את הדרך שמתאימה לכם, ושתרגישו איתה מספיק בנוח.

ערוץ תקשורת – יותר ויותר ארגונים פותחים קבוצות וערוצים בווטסאפ או בטלגרם כדי לייצר קרבה ומעורבות גבוהה יותר של הפעילים. בתוך קבוצת ווטסאפ כזאת תצטרכו לתכנן מה יהיו התכנים שיעלו בה, ולייצר כללי התנהלות כדי לא ליצור הצפה. גם בווטסאפ וגם בטלגרם אפשר לייצר ערוץ חד כיווני שרק המנהלים יכולים לכתוב וזו דרך לא רעה. אפשר גם לשנות את ההגדרות של הקבוצה, וכשרוצים, לפתוח לכולם את האפשרות להשתתף, ובתום הדיון לחזור לפורמט של ערוץ חד כיווני.

ועוד מילה לגבי ההבדל בין אפליקציית טלגרם לווטסאפ. טלגרם עדיפה מהרבה בחינות. יש לה מלא פיצ'רים מוצלחים ששווים פוסט בנפרד, אבל היתרון הבולט שלה בעיני שכל מצטרף יכול לראות את ההיסטוריה של הקבוצה והוא לא מצטרף לעמוד ריק מתוכן כמו בווטסאפ. ומנגד החיסרון הבולט שלה, שהיא פחות מוכרת ומעטים האנשים שעושים בה שימוש, למרות שמספרם עולה בהתמדה. תבדקו איפה נמצאים התומכים שלכם.

מגוון אפשרויות לקחת חלק – כאמור קשה לדעת מה יגרום לאנשים לקום מהכיסא ולפעול, או שאולי הם בכלל לא חייבים לקום מהכיסא בשביל לפעול? אפשר להזמין אותם להיות אקטיביסטים מקלדת ולחשוב על משימות כמו מעקב אחרי התבטאויות של ח"כים, כותבי פוסטים או טוקבקיסטים (למרות שלא קל לתת פייט לבוטים שמשתלטים על העולם הזה). אפשר להזמין אותם לפעולות מחאה שאתם מארגנים, וגם לחשוב על פעולות העשרה שייתנו להם ערך, כמו למשל להציע להם הטבות למיניהן, אצלנו הולך חזק כרטיסים להופעות או פסטיבלים שיש להם אופי אקטיביסטי / אינדי. כמובן שזה מאוד תלוי בקהל היעד.

ערוץ תוכן – אתם אלה שיודעים בדרך כלל הכי הרבה על הנושא שבו אתם עוסקים. יש לכם סיפורים מהשטח, דוגמאות, אתם רואים את התמונה הגדולה, ועוקבים אחרי חדשות בארץ ובעולם. את כל המידע שלכם אתם יכולים לארוז בצורה מעניינת עבור התומכים שלכם. היום יש מלא אפשרויות: לפתוח בלוג, להקים ערוץ פודקאסט, להפוך את עמוד הפייסבוק לערוץ תוכן, לייצר לעצמכם ערוץ ביוטיוב. תבחרו את הדרך שמאימה לקהל היעד, וגם מתאפשרת לכם במגבלות הזמן.

מתומכים לקהילה

התוצר של כל אלה היא קהילה, וכאן נכנסת השאלה מה זה אומר? זה אומר שהארגון שלכם הוא כבר לא רק העובדים, המוטבים הישירים שלכם והגרעין הקשה של הפעילים, אלא ציבור הולך וגדל של אנשים שמגלים עניין במה שאתם עושים ורוצים לקחת חלק באופן כזה או אחר. זו ריצה למרחקים ארוכים שצריך להקדיש לה מחשבה, לעשות ניסיונות מה עובד ומה פחות, לשפר ולהמשיך הלאה.