ארוכה הדרך לשינוי – איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?

אנחנו עוסקים במאבקים חברתיים שנמשכים לפעמים שנים ארוכות, שלא לומר עשרות שנים, ואחת השאלות שעולה אצל רבים מאתנו, איך יודעים שאנחנו בדרך הנכונה?

לאחרונה יצא לי לשמוע מקרוב על שני מאבקים חברתיים שהצליחו לשנות. האחד עלה בראיון שערכתי עם אבן וולפסון ממובילי המאבק להכרה בנישואים חד מיניים בארה"ב, שלקח לא פחות מ-40 שנה, והשני, נקודתי יותר, פתיחת מכון הקרנות בבית החולים זיו בצפת. מאבק בסיוע שתיל והפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, שהחל לפני שמונה שנים, במטרה להקל על הסבל של חולי סרטן שנאלצו לנסוע במשך שעתיים לטיפולים בחיפה, לעתים מספר פעמים בשבוע.

בשני מאבקים אלו אני מזהה דרכי פעולה שסייעו למובילים לבחון את עצמם, להתנהל אסטרטגית ולסמן תוצאות ביניים המראות התקדמות לעבר שינוי מיוחל במדיניות. התנהלות זו סייעה להבהיר, למובילי המאבקים קודם כל, אך גם לתורמים ולשותפים, שהמאבק בדרך הנכונה ואינו מכלה זמן ומשאבים יקרים.

וולפסון למשל, הדגיש את החשיבות של שינוי עמדות ותפיסות בקרב הציבור הרחב. שגם אם מהלך פוליטי או משפטי מסוים נכשל, הוא וחבריו הקפידו להשתמש בהפסד כדי להציף ולמסגר את הנושא בצורה שתשפיע על השיח הציבורי בצורה הנכונה – מה שתרם בהדרגה לשינוי עמדות ולשימת הנושא גבוה יותר בסדר העדיפויות.

כל זירה והמורכבות שלה, והדרך לשינוי לא תהיה זהה בכל מהלך, ובכל זאת עוד כמה תוצאות ביניים שכדאי לסמן בהן התקדמות:

עליה בתמיכה פוליטית
כדי לדעת אם אנחנו מצליחים לקדם חקיקה, אפשר לסמן נקודות המייצגות שלבים בתהליך השינוי. אינדיקציות לשינוי יכולות להיות ציטוטים או חזרה של מקבלי החלטות על המסרים שאנו מפיצים, ואזכור או הבעת תמיכה שלהם באג'נדה שלנו. שימו לב לחתכים משמעותיים: סקטור מקצועי, אוריינטציה פוליטית ועוד.

גיוס ח"כים מהקואליציה למשל עשוי להיות משמעותי ולהעיד על התקדמות רבה יותר לעבר המטרה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כל הזמן, אחרי מה חשוב יותר שנעקוב בהקשר הספציפי שלנו: גיוס אנשים רבים ככל שניתן מתוך קהל היעד או גיוס האנשים הנכונים?

הרחבה והעמקה של שיתופי פעולה
עד כמה ארגונים שלא עבדנו איתם קודם מתחייבים לשתף אתנו פעולה, מהי מידת התיאום ושיתוף הפעולה בינינו? האם המסרים שלנו מתואמים? האם הצלחנו לגייס שותפים משמעותיים שאינם בגדר "החשודים המיידים"?

עליה או שיפור בכיסוי תקשורתי
באיזו מידה הארגון או הפרויקט שלנו מוזכר בתקשורת? עד כמה הצלחנו לייצר אייטמים תקשורתיים – והאם הם מופיעים בכלי התקשורת הרלוונטיים ביותר לקהלי היעד שלנו? ולא פחות חשוב, כמה מהאייטמים האלו כוללים את המסרים והמסגור ה"נכונים" שמקדמים את המטרה שלנו?

גיוס בעלי השפעה או שגרירים חדשים
האם אנחנו מצליחים לגייס משפיענים חדשים מהזירה הפוליטית או הציבורית שיקדמו את הנושא שלנו? אילו פעולות מעידות שהם עושים זאת? כתיבת מאמרים, התבטאויות לתקשורת, פנייה לפוליטיקאים, השתתפות בהפגנות ועוד.

וולפסון דיבר על גיוס של ראשי ערים שפעלו באופן עקבי תוך שימוש במעמדם הציבורי לקידום הנושא בתקשורת ובמרחב הציבורי. בגליל, גויסו רופאים ובכירים בממסד הרפואי, שפעלו במסגרת המאבק.

"אני שמח שאחרי מאבק של עשר שנים, סוף סוף קיבלנו את מה שמגיע לתושבי הצפון", אמר פרופ' ג'אמל זידאן, מנהל המערך האונקולוגי בזיו, בסיור שנערך היום (ראשון) לעיתונאים. מנהל המרכז הרפואי ד"ר סלמאן זרקא סיפר כי "זיו נמצא בתקופה טובה של התפתחות וצמיחה, שירותים חדשים נפתחים ושרותים קיימים משודרגים". עוד הוסיף ד"ר זרקא כי "פתיחת מכון הרדיותרפיה מתחברת לחזון של זיו לתת את כל שירותי הרפואה לתושבי הצפון באיכות גבוהה, כאן ליד הבית". (מתוך דבר ראשון, מיכל רוזן 11.06.2017)

חיזוק יכולות סינגור
ככל שהיכולות שלנו תהינה חזקות כך יגבר הסיכוי שנצליח לקדם את השינוי שאנחנו רוצים לראות. האם אנחנו מחזקים את היכולת לתכנן, לנהל ולהוציא לפועל מהלכים לקידום מדיניות?
האם אנחנו רוכשים ידע וכלים רלוונטיים בעבודה תקשורתית, בלובי, בתכנון והערכה ועוד?
יתכן שייקח זמן עד שנראה את השינוי הגדול אליו אנו שואפים, אך כדאי מאוד לשים לב לשינויים ביכולת הארגונית שלנו לקדם אותו.

חשוב לזכור, שינוי מדיניות לא מתרחש באופן ליניארי, ולא ניתן לדעת בוודאות מה יוביל למה. אך בחינה קבועה של ההתקדמות שלנו, של הנחות היסוד על האופן שבו יתרחש השינוי וביצוע אדפטציות בהתאם – חיוני. גם אם יקח 40 שנה להביא לשינוי המיוחל.

מוזמנים לשתף במאבקים ארוכי טווח שאתם שותפים להם, ומה עוזר לכם לדעת אם אתם בדרך הנכונה.