4 סיבות, למה כדאי לכם לכתוב דוח שנתי בעמוד אחד?

דו"ח שנתי נתפס לרוב כחומר מקצועי שמיועד לתורמים פילנתרופים. חלק גדול מהארגונים כותבים אותו באנגלית והוא כולל הרבה מאוד מידע, שהקורא הסביר יתקשה לצלוח. לכן כשהגיע אלינו הדוח של קבוצת שכולו טוב חשבנו שהוא יכול להוות מקור השראה לעוד ארגונים חברתיים. ביקשנו שישתפו את קוראי SHIFT בתפיסה שהנחתה אותם בכתיבת הדוח, מי קהל הידע שלו ומה מטרותיו.

מידי שנה קבוצת שכולו טוב, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה מפיצה דוח אימפקט חברתי לכל שותפיה, עובדיה ומקבלי השירות שלה.

מדוע חשוב לארגונים, ובמיוחד ארגונים חברתיים, להפיץ דוח אימפקט חברתי מידי שנה?

1. להנגיש את הפעילות לקהל הרחב – הדוח מייצג את הצורך לגשר בין מונחים מקצועיים לקורא הסביר ועל ידי כך להנגיש את הפעילות המקצועית של הקבוצה לקהל הרחב. בנוסף, למרות השינויים הרבים שחלו בתחום המוגבלות בשנים האחרונות, נושא שילובם של אנשים עם מוגבלויות באופן כללי, ובמיוחד אנשים עם מוגבלויות נפשיות, בשוק העבודה הפתוח עדיין דורש העלאת מודעות ויצירת חשיפה מרבית לפעילות הקבוצה. בהתאם, הנגשת התחום אף היא מסייעת להעלאת המודעות לנושא חשוב זה.

2. הצגת העשייה לשותפים – על ידי הפצת הדוח החברתי, פעילות הקבוצה מוצגת לכלל הגורמים הממשלתיים, העסקיים והמקצועיים עימם נמצאת הקבוצה בקשר ישיר וקבוע. באופן זה, ניתן להציג עשייה, יצירתיות, שאפתנות והישגים באופן בלתי מתווך ושקוף. הדוח מציג תמונת מצב של ארגון ממוקד עשייה, ממוקד מקבל שירות וממוקד יעדים. בנוסף, הפצת הדוח לשותפים העסקיים עימם אנו פועלים כבר שנים רבות מסייעת ליצור מחויבות לטווח ארוך ותחושת גאווה של הארגון העסקי.

3. גאוות יחידה – הדוח מופץ לכל מקבלי השירות ועובדי הקבוצה. אחד הדברים החשובים ביותר לרתימת עובדים, ליצירת מוטיבציה ולבניית תחושת שייכות היא להציג בפני עובדי הקבוצה ומקבלי השירות בקבוצה מה היו הישגי הקבוצה בשנה שחלפה, ולאן פני הקבוצה מועדות. שיתוף זה יוצר שיח עם השטח, מגביר את מעורבות השטח ומעלה את תחושת הגאווה וההישגיות הן בקרב מקבלי השירות של הקבוצה והן בקרב עובדי הקבוצה.

4. הצהרת מחויבות – בסופו של דבר, דוח האימפקט החברתי מציג את מחויבותה של הקבוצה לעשייה ולאפקטיביות. ההתחייבות להציג מדדים מדויקים המציגים תוצאות, מחייבת אותנו בתהליך מתמיד של התייעלות והישגיות.

הדרך היחידה למדוד אפקטיביות ועשייה היא באמת על ידי הצגת מדדים מרכזיים ומדויקים. אך מהם המדדים שכדאי להציג ומדוע? הנקודה החשובה ביותר בחלק זה היא מיקוד. כל שנה אנו מציגים את מדדי הליבה של הקבוצה, אלו שמציגים שילוב תעסוקתי בשוק העבודה הטבעי. אך כל שנה, אנו משכללים ומחדדים את אופן המדידה, מוסיפים מדדים של תחומים חדשים וכן תמיד מציגים השוואה לשנים קודמות. בנוסף, חשוב לציין אלו מדדים נשארו קבועים ואילו מדדים השתנו.

כך למשל, ניתן לראות שמשך הזמן שלוקח למקבל שירות לעבור מתעסוקה מוגנת בתחומים השונים של הקבוצה, לתעסוקה נתמכת בשוק הטבעי עומד על שנה ועשר חודשים. משך זמן זה צומצם בכ- 23% לעומת אותו מדד בשנת 2016.

מדד חדש שהתווסף לדוח האימפקט בשנת 2019 הוא העובדה ש-95% ממקבלי השירות שמועסקים בשוק העבודה הטבעי, מקבלים שכר מינימום ומעלה. נושא זה הוא נושא חשוב המראה על השתלבות מלאה בשוק העבודה הטבעי, יחד עם כל התנאים הסטנדרטיים של עובד מן המניין בכל ארגון.

…

קבוצת שכולו טוב היא עמותה הקיימת משנת 2005 ופועלת למען שילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה על ידי שיקום פרו אקטיבי במגוון מותגים המהווים מרכזי הכשרה תעסוקתיים וחברתיים. הקבוצה הינה ספק שירותים מוכר של משרד הבריאות, משרד הביטחון, הביטוח הלאומי והשב"ס. כיום הקבוצה מספקת שירותים לכ-6,000 מקבלי שרות, 3,000 מתוכם מקבלים שרותי תעסוקה נתמכת וליווי מקצועי בדרכם להשתלבות בשוק העבודה הטבעי.

הכותבים:

עירד אייכלר, יזם חברתי, מייסד ויו"ר קבוצת שכולו טוב, זוכה בפרס יזם השנה של גלובס וקרן שוואב (Schwab Foundation), מטעם הפורום הכלכלי העולמי, לשנת 2009, ובפרס מטעם "Zero Project" (ארגון בינלאומי הפועל בשיתוף האו"ם על מנת לצמצם את הדרתם של בעלי נכויות ברחבי העולם) יחד עם הגר אלוש, סמנכ"ל שיקום, ועופר כהן, מנכ"ל הקבוצה, לשנת 2017 על פעילותם למען אנשים עם מוגבלות נפשית.

יעל וינשטיין, מנהלת המחקר והפיתוח של קבוצת שכולו טוב, דוקטורנטית בחוג לבריאות נפש, באוניברסיטת חיפה. מבצעת מחקרים שונים בתחום בריאות נפש, ומתמקדת בשיטות מחקר וסטטיסטיקה בתחום הבריאות, מהלך התפתחות של מוגבלות נפשית לאורך תקופת חיים וההשפעות השונות של חשיפה לאירועים טראומטיים על בריאות נפש. research@s-tov.org.il