הארגון הוציא אתכם לחופשה בחוה"מ פסח? ומה קורה בחג הקורבן? או בחג המולד?

יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים למשרד. נשמע כמו התחלה של בדיחה? אז זהו שלא. בלא מעט מקומות עבודה יש גיוון תעסוקתי וזה דבר מבורך לכשעצמו, עם זאת עולה השאלה, עד כמה אותם ארגונים מאפשרים ביטוי לרב תרבותיות, ולצרכים השונים של העובדים המשתייכים לקבוצות מיעוט?

הפוסט נכתב בתום "עונת החגים". אופס, החגים של מי? בדיוק על זה שוחחתי עם אירית חוביץ' פליישמן, שהקימה חברת יעוץ המתמחה בתהליכי גיוון והכלה במקום העבודה.

כמי שעובדת עם כל המגזרים: הציבורי, העסקי והשלישי, האם ישנה התייחסות למתן חופשה בימי חג שאינם בלוח החגים היהודי?
"במרבית הארגונים מתנהלים לפי לוח השנה היהודי. בקרב הארגונים הציבוריים אפשר לראות שיש גם התייחסות מסוימת ללוח שנה מוסלמי ונוצרי, והעובדים יכולים לקבל ימי חופשה לפי הדת, למשל עובדת תיקח חופשה בחג המולד או עובד שיבקש ימי חופש החג הקורבן".

"עם זאת הקו המנחה הוא לוח השנה העברי, ואין אפשרות שעובד יעבוד בערב פסח למשל, ואחר כך ייקח חופשה בחג שלו. על פי החוק נוצרים ומוסלמים יכולים לקבל חופש בחגים מסוימים ומוגדרים מראש, אבל על חשבון ימי החופש השנתיים". מידע בכל זכות על היעדרות בחגים המוסלמיים

"חוסר התייחסות לא נוגע רק למוסלמים או נוצרים, אלא גם ליהודים מארצות מוצא שונות. למשל אין התייחסות מיוחדת לחוגגים את הנובי גוד הרוסי או ליוצאי אתיופיה המציינים את חג הסיגד. המימונה לעומת זאת מוכרת כיום בחירה בשירות הציבורי".

מה קורה בעולם, עד כמה יש התייחסות לעובדים מקבוצות מיעוט?
"בחברות גלובליות זה יותר קל, כי ברגע שחברה עובדת במספר מדינות ברור שלעובדים באותה מדינה יש את החגים שלהם, שהם לא עובדים בהם, אבל חברות ברמה המקומית, בהן יש מיעוט ורוב, מתיישרים לפי החגים של הרוב".

מה המורכבות במתן ימי חופש, כל אחד על פי הדת והמסורת שלו?
"במקרים רבים מתן ימי חופשה לכל אחד על פי הדת שלו כרוך בהוצאות נוספות. למשל, אם יש ארגון שמעסיק 10% נוצרים ומוסלמים, ורוצה לאפשר להם לעבוד בימים שמרבית העובדים בחופשה, הוא צריך לעיתים להעסיק בעלי תפקידים באופן מיוחד, כמו שומר או מנקה. בכל מקרה זה לא נכון להסתכל על החגים רק מתוך הפריזמה של החופשות. חג הוא הרבה יותר מחופשה".

איך עוד ניתן להתייחס לחגים של קבוצות מיעוט בארגון?
"יש צדדים נוספים פשוטים יותר ליישום, שהארגון יכול להביא לידי ביטוי. אם הארגון מעניק שי ומוציא ברכות לחג בראש השנה ובפסח, הוא יכול להוציא ברכות בחגים המשמעותיים של הדתות האחרות. אפשר גם לתת הסבר על החג, או לייצר איזושהי התייחסות סימבולית אחרת, כדי שהחגים של דתות אחרות לא יהיו שקופים במקום העבודה"

ארגון שרוצה לאמץ גישה רב תרבותית, מאיפה את ממליצה לו להתחיל?
"כדאי קודם לעשות מיפוי ולבדוק לאיזה דתות פורמאליות משתייכים העובדים, וגם לברר עם העובדים עצמם, האם הם מציינים את החגים. למשל לא כל הערבים צמים ברמדאן, כמו שלא כל היהודים צמים ביום כיפור. לפני שהארגון מתאמץ להיות רב תרבותי, חשוב שיבדוק מה רלוונטי לעובדים שלו".
ובאמת, מה לגבי ימי צום?

"פרט לצום הכללי שזה יום כיפור, במרבית הארגונים יהודים שצמים לא מקבלים הטבה בשאר ימי הצום, כמו תשעה באב או תענית אסתר, וגם לרמדאן, שהוא צום של חודש שלם אין התייחסות מיוחדת".

"יש ארגונים שבתקופת הרמדאן, בזמן ישיבות צוות בהן נהוג להגיש כיבוד, מקפידים להוציא את האוכל מחוץ לחדר, ואנשים אוכלים לפני או אחרי, ומשתדלים להימנע מלאכול במהלך הישיבה. יש ארגונים שבכלל מבטלים את הארוחה, ויש כאלה שלא מתייחסים לכך כלל. יש רצף, מאפס ועד מאה, הכי בריא לארגון להתמקם איפשהו באמצע".

"רוב הצמים לא מצפים שיתנהלו סביבם שונה, לכן העניין כאן הוא לא בהכרח הפתרונות הטכניים, אלא ההתייחסות והדיבור הפתוח. הרמדאן נמשך כמעט חודש וחצי, כולל חג הקורבן, ואף אחד לא מדבר על זה. לכן חשוב שיהיה מרחב שיאפשר שיח לא פורמאלי על המשמעות, למה אנשים צמים ומה זה עבורם".

שאלה טעונה לסיום, מה לגבי החגים והמועדים הלאומיים? יום השואה, יום הזיכרון לחללי צה"ל, יום העצמאות ויום הנכבה?
"זאת סוגיה בפני עצמה, ומאוד מורכבת. יחד עם זאת הבעיה הכי גדולה היא, שהנושא לא מנוהל, ואין על כך שיח ומדיניות ברורה. אם יש בארגון מוסלמים שלא נוהגים לעמוד ביום הזיכרון לחללי צה"ל, צריך להיות מודעים לכך. פתיחת הנושא לשיח עשויה להיות מלכודת, שקשה לצאת ממנה. לכן, טוב יעשו הארגונים, אם יאפשרו לעובדים שלא מרגישים בנוח לא להגיע בימים אלה לעבודה".

"חשוב לא להעמיד אנשים במקום קונפליקטואלי, ולא לקבוע ישיבות צוות סמוך לזמן הצפירה, שלא תיווצר סיטואציה שחלק נעמדים וחלק לא. אולי כעובדת אני יכולה להרגיש אמוציות מאוד גדולות כלפי מי שבוחר לא לעמוד, אבל עדיין אני צריכה לעבוד עם אותם אנשים גם בשאר ימות השנה".

נראה שיש אינספור דרכים בהן ניתן להתייחס לשונות התרבותית. אני מבינה מאירית, שההתייחסות לכשעצמה חשובה מהדרך. בין אם הארגון קבע שבחודש הרמדאן יעבדו המוסלמים הצמים שעה אחת פחות מידי יום, או אימץ מסורת לארוחת איפטאר חגיגית במהלך אותו חודש, העיקר שמצא דרך לציין את החג.

מה קורה בארגונים שלכם? מוזמנים לשתף.