החלוקים הלבנים נגד הדרת נשים

צילום:גיל לוין

הכנס השנתי של מכון דורות העוסק ברפואת נשים ופוריות, שהדוברים בו היו רופאים ורבנים, ואף לא אישה אחת – בוטל בעקבות לחץ ציבורי נגד הדרת נשים. מסתבר שזו לא הפעם הראשונה שמכון דורות מקיימים כנסים שכאלה, וגם בעבר הופעל לחץ על רופאים, והיו גם כאלה שביטלו, ובכל זאת, משהו הפעם היה שונה. דיברתי עם ד"ר הילה מרקוביץ – רופאת משפחה בכללית, שיחד עם פרופ' שרון פרלמן – רופאת נשים בכירה מבלינסון, הובילה מהלך מחאתי שהביא בסופו של דבר לביטול הכנס.

ד"ר מרקוביץ מעידה על עצמה שעד המחאה נגד ההפיכה המשטרית לא הייתה פעילה פוליטית, למרות שלדבריה: "לאמירה של רופאים יש תפקיד חשוב, אבל הם מרגישים לא בנוח לעסוק בפוליטיקה". כשהחלה המחאה היא הצטרפה לקבוצה של החלוקים הלבנים קבוצה של אנשי רפואה והצוותים הפרה רפואיים. הקבוצה שפעילה בפייסבוק, בטוויטר ובקבוצות בווטסאפ, מארגנת מוקדי מחאה, ומנסה להשפיע מהזווית המקצועית.

אחרי שנתקלה בהזמנה של מכון דורות בקבוצת הווטסאפ של החלוקים הלבנים, ונחשפה לשרשור ארוך בקבוצת הפייסבוק "חדר רופאות" של נשות הרפואה בישראל, החליטה שהיא לא מוכנה יותר לשתוק על הדרת נשים. הודות לחיבורים החדשים שנוצרו בעקבות המחאה היא חברה לפרופ' שרון פרלמן ושתיהן החליטו לצאת במחאה נגד שני נותני החסות של הכנס: הכללית שהיא גם הגורם המעסיק שלהן ונגד המרכז הרפואי הדסה.

קריאה להצטרפות

"ישבנו עד השעות הקטנות של הלילה וניסחנו מכתב בו הצגנו את המקרה, ומדוע מדובר בתופעה פסולה אשר מפרה את הקוד האתי הרפואי. ציינו שזו יוזמה פרטית והזמנו אנשים למלא את הפרטים שלהם ומקום העבודה. והודענו שהמכתב ישלח למנכ"ל הכללית ומנכ"ל הדסה". הן אפילו לא השתמשו באתרי עצומה למיניהם, אלא פשוט פתחו גוגל דוקס ושיתפו אותו בקבוצות הווטסאפ.

"הפלטפורמה של החלוקים הלבנים המריצה את ההיענות. נוצרה תגובתיות מהירה ותוך שעתיים היו לנו כבר 350 חתימות. מהר מאוד גם שמענו שמנכ"ל הדסה מיודע על המכתב שהולך להגיע אליו. היו מי שדאגו לכך. עוד לפני שהספקנו להחתים אנשי רפואה נוספים התחלנו לשמוע קולות נסיגה, ואחרי חצי יום כבר פורסם שכללית הודיעה שהיא מסירה את החסות מהכנס" זמן קצר אחר כך גם הדסה ביטלה את החסות והכנס בוטל.

מאסה קריטית

"ההתארגנויות והקשרים החדשים שנוצרו מאפשרים להתאגד וליצור שיתופי פעולה כדי לתקן עוולות במערכת, שבעבר אולי יכולנו להשלים איתם והיום התעוררנו. בזכות ההתארגנות סביב המחאה יש לנו יכולת להגיע בקלות לכמות גדולה של רופאות ורופאים, שמפיצים כל אחד במוסד שלו".

ד"ר מרקוביץ מתייחסת לכך שהכנס העלה על פני השטח סוגיות נוספות שיש לה כרופאה ביקורת לגביהן, אך הפעם הן בחרו להתמקד במכנה המשותף הרחב ביותר – הדרת נשים. היא מאמינה שגם כאשר המאבק הנוכחי יסתיים (בטוב יש לקוות) הקבוצות יישארו ורופאות ורופאים ימשיכו להיאבק נגד חוסר שיוויון הקיים במערכת.

"לרפואה יש אספקטים חברתיים רבים, ועל כן היא בהכרח מושפעת מפוליטיקה. בסופו של דבר רפואה טובה חייבת משטר דמוקרטי ושיוויון זכויות, דברים שאסור לנו לחשוש לעסוק בהם. זו לא בושה אלא חובה מוסרית להשמיע את הקול שלנו. זה ניצחון קטן שלימד אותנו הרבה על הכוח שלנו".

התנגדות להדרת נשים שצומחת מלמטה

לשאלה שלי אם עשו זאת באמצעות ארגון כלשהו השיבה הילה: "לא היה אף גורם מעלינו וזה אפשר חופש". היא מדברת על כך שמרגע שהמחאה כנגד המהפכה המשפטית החלה הייתה גם ציפייה שהר"י ארגון הרופאים ישמיע קול. "פנינו אין ספור פעמים להר"י שייקחו את המושכות. ברגע שיש פגיעה בדמוקרטיה הרפואה נפגעת, אבל הם נמנעו. גם במקרה הנוכחי יש נייר עמדה של ההסתדרות הרפואית כנגד הדרת נשים האוסר על רופאים לקחת חלק באירועים כאלה, ובכל זאת דברים כאלה קורים לא מעט ועוברים בשתיקה". המסקנה של ד"ר מרקוביץ שאין מה לחכות לממסד. ברגע שהשטח פועל הממסד בא אחריו. ובאמת כשהוחלט על הסרת החסות של קופ"ח כללית ושל הדסה מהכנס, הר"י יצאו בהודעה חריפה שלא משתמעת לשתי פנים. למעשה הארגון גיבה את המהלך בדיעבד, אבל לא הוביל אותו.

פעולה לרוחב

לדברי ד"ר מרקוביץ הן לא היו היחידות שפעלו. קרו כמה דברים במקביל. נעשתה פנייה מקבוצת החלוקים הלבנים לבונות אלטרנטיבה, ל-מיזם 5050 שותפות ושוויון מגדרי, ולארגוני נשים נוספים, והקריאה נגד הדרת נשים בכנס על נשים יצאה בכל הרשתות. נראה שהעבודה בכמה חזיתות הביאה ללחץ מצטבר, שגם העלה מהר מאוד את הנושא לסדר היום, וזו גם הסיבה, שבסופו של דבר סדר היום הציבורי החדש הוא זה שהכריע את הכף.