רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
על תפקידה של הנהלת חשבונות, על שיטת הניהול השונות, שיקולים בבחירה עם מי לעבוד ומושגי יסוד שיעזרו לכם בעבודתכם השוטפת.
סעיף 35 לחוק העמותות (עמ' 15) קובע כי עמותה חייבת לנהל פנקסי חשבונות שישקפו בשלמות ובנאמנות את עסקאותיה ואת מצבה הכספי, ולדאוג לרישום פעולותיה הכספיות בהתאם להוראות ניהול ספרים של מס הכנסה. תפקידה של הנהלת החשבונות בארגון הוא לרשום ולתעד את כל הפעולות הפיננסיות בארגון בהתאם להוראות אלה.
כרטסת – רשימה מפורטת של כל הפעולות שנרשמו בהנהלת החשבונות (ראו בהמשך). רשימה זו שימושית לצורכי הנהלת החשבונות והביקורת אך בגלל רמת הפירוט הגבוהה היא אינה שימושית ככלי ניהולי יום-יומי.
כרטיס/חשבון – קבוצה בתוך הכרטסת. הכרטיס הוא המקום שבו נרשמות בפועל ההכנסות וההוצאות של אותה קבוצה. לדוגמה: כרטיס הכנסות מתרומות מרכז רק את רישומי הקבלות על תרומות; כרטיס הוצאות שכר מרכז רק את רישומי המשכורות החודשיות.
מאזן בוחן – סיכום של הכרטסת, כלומר סיכום הפעילות בכל אחד מהחשבונות או הכרטיסים. במאזן בוחן מופיע שם החשבון והסיכום הכספי שלו לתאריך הפקת המאזן. זהו דוח שימושי מאוד ככלי ניהולי שכן הוא מאפשר מעקב מהיר אחר פעילות הארגון לכל תאריך שנרצה.
אינדקס חשבונות – חלוקה של הוצאות והכנסות הארגון לפי פעילויות ובהתאם לצורכי הארגון. האינדקס מאפשר לשייך הוצאות והכנסות של פרויקט מסוים לאותה קבוצה.
כל רישום של הנהלת החשבונות חייב להתבצע בחשבון (או כרטיס) ספציפי. החשבונות מסווגים לאחת משתי קבוצות: קבוצת חשבונות המאזן או קבוצת החשבונות לדוח על הפעילות. עם פתיחת החשבונות נבנה אינדקס חשבונות שמהווה את השלד לכל הדוחות שהנהלת החשבונות מפיקה.
1. הכנת משכורות – הנהלת החשבונות מקבלת את דוחות השעות, את הנתונים על ניצול ימי מחלה וימי חופשה ונתונים נוספים, כגון תשלום החזר הוצאות. על בסיס נתונים אלה הנהלת החשבונות מבצעת את חישובי השכר החודשיים ומנפיקה תלושי שכר לעובדים, וכן דוחות לתשלום מיסים ולתשלומים לקופות גמל ולחברות ביטוח של העובדים. בארגונים גדולים מועסק חשב שכר שזה כל עיסוקו.
יש ארגונים המאפשרים להנהלת החשבונות גישה לביצוע תשלומים (כל תשלום ולא רק משכורות) דרך הבנק. בארגונים אלה אפשר לקבוע כי הנהלת החשבונות תבצע את התשלומים. אנו ממליצים כי בארגונים אלה ייקבע נוהל לבדיקת התשלומים ואישורם (טרם ביצוע תשלום) על ידי מנהלי המחלקות והמנכ"ל של הארגון.
2. רישום בספרים – המונח "ספרים", שמופיע גם בפקודת מס הכנסה, הוא מונח היסטורי המתייחס לרישומים ידניים שבוצעו בספרים של ממש. כיום החשבונות מנוהלים באמצעות תכנות מחשב, אך התכנות והדוחות שהן מפיקות עדיין נקראים "ספרים". מתוך הרישומים בספרים אפשר להפיק את הדוחות האלה: דו"ח על פעילות (כלומר רישומי ההכנסות וההוצאות) ומאזן (כלומר רישום החייבים והזכאים, וראו פירוט למטה).
3. בניית אינדקס חשבונות – תפקיד הנהלת החשבונות הוא לבנות את האינדקס בהתאם לתקציב הארגוני ולצורכי הארגון. בניית האינדקס תיעשה בשיתוף ובהתייעצות עם הנהלת הארגון, שהרי האינדקס צריך לשרת את הארגון ולאפשר להנהלתו לקבל תמונת מצב בחתכים שונים (פרויקטים ספציפיים, משכורות, תרומות ועוד).
4. הפקת דו"ח כספי – במרבית הארגונים (וגם בחברות עסקיות) הנהלת החשבונות מעבירה לרואה החשבון את מאזן הבוחן והכרטסת, ורואה החשבון עורך ומפיק דוח כספי. ארגונים גדולים נדרשים לערוך את הדוח הכספי בעצמם, ולהעביר אותו לרואה החשבון שמבצע ביקורת.
מעבר לפעולות בסיסיות אלו, הנהלת החשבונות גם יכולה לבצע את הפעולות שלהלן:
יש שתי שיטות רישום בהנהלת חשבונות, והן נבדלות זו מזו ברמת הפירוט של הרישום:
הנהלת חשבונות דו-צדדית – רישום מלא של כל הפעולות של הנהלת החשבונות. נוסף לרישום ההכנסות וההוצאות של הארגון, בשיטה זו מתבצע גם רישום של מצב ההתחשבנות הכספית עם הספקים, העובדים או המוסדות שהארגון עובד איתם – חייבים וזכאים. כמו כן מוצג מצב חשבון הבנק של הארגון בכרטיס נפרד. בדרך זו הנהלת החשבונות מספקת לארגון מעקב מלא אחר פעולות בבנק, תקבולים מתורמים ותשלומים לספקים, לנותני שירותים, לעובדים וכן הלאה.
הנהלת חשבונות חד-צדדית – רישום של הכנסות והוצאות בלבד. בשיטת רישום זו אין מעקב אחר פעולות בבנק, תקבולים מתורמים ותשלומים לספקים, לנותני שירותים ולעובדים. כלומר בכל נקודת זמן לארגון אין תמונה מלאה של מצבו הכספי, אשר דרושה לו לקבלת החלטות. לכן אנו ממליצים שלא לאמץ שיטה זו אלא להשתמש בשיטת הרישום של הנהלת חשבונות דו-צדדית.
בפני הארגון עומדות שתי אפשרויות: רכישת שירותי הנהלת חשבונות מספק חיצוני (הנה"ח חיצונית) או העסקה של מנהל חשבונות כשכיר בארגון (הנה"ח פנימית). השיקול הראשון בבחירה בין הנה"ח חיצונית להנה"ח פנימית הוא כמובן היקף הפעילות. כאשר היקף הפעילות של הארגון גדל עולה בהתאם גם עלותה של הנה"ח חיצונית. במקרים כאלו כדאי לשקול להעביר את הנה"ח לניהולו של הארגון.
מעבר לשיקולי עלות, ובהנחה שהנהלת החשבונות החיצונית מתבצעת על ידי גורם מקצועי, לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות משלה, שיפורטו להלן.
הנהלת חשבונות חיצונית
יתרונות
חסרונות
העלות של הנהלת החשבונות השוטפת תלויה בגודל הארגון. לאחר איתור 3 או 4 מנהלי חשבונות מומלצים יש לקבל הצעת מחיר מפורטת מכל אחד מהם הכוללת את השירותים שהארגון יקבל, להשוות ביניהן ולקבל את ההצעה שמתאימה ביותר לפי הקריטריונים החשובים להנהלת הארגון.
הנהלת חשבונות פנימית
יתרונות
חסרונות
מנהלי חשבונות מדורגים לפי רמת ההכשרה שלהם (הדירוג נקבע באמצעות מבחנים בפיקוח משרד הכלכלה), אולם ההכשרה הטכנית לרוב אינה מספיקה ולכן אנו ממליצים לבחור מנה"ח שצבר ותק בעבודה בארגונים במגזר השלישי. רמות ההכשרה הקיימות הן:
בארגון קטן אין צורך להעסיק חשבונאי בכיר ולרוב אפשר להעסיק מנה"ח סוג 2, כאמור בתנאי שעבר הכשרה לתפקיד חשב שכר ויש לו ניסיון קודם.
מנה"ח הוא גורם מקצועי הקשור קשר הדוק לארגון, בין שהוא ספק שירות חיצוני ובין שהוא עובד שכיר בארגון.
מבחינה משפטית וחוקית האחריות על הדיווח הכספי מוטלת על הנהלת הארגון (לא על רואה החשבון ולא על מנהל החשבונות). לכן, על הנהלת הארגון לפקח על עבודת הנהלת החשבונות ולוודא שמיסים משולמים בזמן, שתלושי השכר ותנאי ההעסקה תואמים לחוק, שהמיונים של ההכנסות וההוצאות תואמים את צורכי הארגון, ושלא נפל פגם מהותי בדוחות שמופקים לצדדים שלישיים (כגון תורמים, בנקים ורשויות המדינה).
המידע עדכני נכון למרץ 2018.
אנחנו משתפים בידע שיש ברשותנו, ובידע שגיבשנו יחד עם אנשי מקצוע, ועושים כל מאמץ כדי להביא מידע מדויק ומהימן, נכון למועד פרסום הפוסט. עם זאת מה שמופיע כאן לא בא להחליף יעוץ מקצועי של רו"ח או יועץ משפטי, אנא קחו זאת לתשומת לבכם.
וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג
תגובות
כתבו תגובה