איך מיצרים השפעה במציאות פוליטית מורכבת?

קצת אחרי שנודעו תוצאות הבחירות קיימנו מפגש עם אייל ארד – יועץ אסטרטגי, על השינויים במפה הפוליטית בארץ, וההקשר שלהם למגמות כלל עולמיות. בסוף גם עלו כמה הצעות לדרכי פעולה, אבל קודם שווה להבין מה השתנה הפעם, ואיך פועלים במציאות פוליטית מורכבת

מה זה אומר מציאות פוליטית מורכבת?

אייל מדבר על כך שיש נסיגה מהשקפת העולם הליברלית שעיצבה את העולם המערבי מאז מלחמת העולם השנייה. במדינה אחר מדינה, בעולם המערבי יש נסיגה מהסדר הליברלי שעודד פשרנות, ורצון למצוא מכנה משותף בין הקצוות בשני הצדדים.

מצד אחד אנחנו רואים בימין זליגה מהימין המתון השמרני לימין הקיצוני, הלאומני, ומצד שני זליגה מהשמאל המתון הסוציאל ליברלי לכיוון הפרוגרסיבי שאינו סבלני לדעות אחרות. אם פעם אפשר היה לומר: "אם אתה לא נגדי אתה יכול להיות איתי" היום זה "אם אתה לא איתי אז אתה נגדי".

אנו עדים לשיח קיצוני מאוד של המחנות הנכללים בהגדרות של "ימין" ו"שמאל", ויש הקשחת עמדות. גם אנשי ימין מתונים לא יתנו יד להצלחת מאבק המזוהה עם מחנה שמאל. מי שישתף פעולה נענש קשות על ידי הבוחרים ומסומן ככזה.

מציאות פוליטית מורכבת: תופעות שנראה יותר ויותר

תופעת ההכתמה והחרמות – חוסר היכולת וההקצנה גורמת לכך שכשאנחנו נדרשים לעבוד מול המערכת הפוליטית אנחנו דבר ראשון רוצים להבין מאיזה צד אתה. אם אתה לא מזוהה עם המחנה שלי אני בכלל לא מוכן לדבר איתך.

שבטיות, מחנאות – עד היום מרבית החקיקות המשמעותיות בכנסת עברו בשיתוף פעולה של שני המחנות. גם אם היה רוב לאחד הצדדים. האם יכול להיות חוק שיעבור בתמיכה משותפת של נעמה לזימי ובצלאל סמוטריץ? היום זה נשמע רעיון הזוי. השאלה השבטית הפכה למרכזית.

יהיה לנו קשה לקדם אג'נדות גם כשהן לא מפלגתיות במובהק: הגנת הסביבה, מלחמה באלימות במשפחה. הקיטוב הגדול בין שמאל וימין בפוליטיקה יקשה מאוד להעביר חקיקה שתדרוש שיתוף פעולה בין המחנות השונים.

פוליטיקאים בעבר בעמדה גבוהה חתרו למרכז כמו אריאל שרון למשל, שניסה לרצות גם את הצד השני. הממשלה שקמה כעת לא פוזלת לשמאל אלא לימין. היא תישען על האגף הכי קיצוני שלה.

אימוץ דרכי פעולה חדשות

לחץ ציבורי מבחוץ – הארגונים יצטרכו לייצר מפת דרכים חדשה. כנראה שאין להם מה לבקר בכנסת, אלא לייצר לחץ ציבורי שיוצר אג'נדות למחנה השני.

ללמוד את השפה של הצד השני – הימין משתמש בשפה "יהודית" – עם מונחים יהודיים מסורתיים. והשמאל מדבר בשפה "ישראלית"- עם מונחים אוניברסליים. יש חשיבות רבה לנקודה זו שכן על מנת לייצר שיתוף פעולה עם הצד האחר חשוב להבין את השפה של הצד השני ולדבר איתו בשפה שלו.

לדוגמה: קידום אמנת איסטנבול – אמנה נגד רצח נשים. בה היו שותפים ארגוני חברה אזרחית, אנשי ציבור ועוד. לכאורה נושא שיש עליו תמימות דעים, אבל גם זה נתקע בשל פערי שפה. אנשי ימין טענו שאמנת איסטנבול פוגעת בערכי המשפחה היהודית. ואילו הצד השני לא הצליח להבין כיצד פעולה נגד אלימות כלפי נשים וילדים בתוך המשפחה פוגעת בערכי המשפחה?

לא להיכנס לשיתוק ארגוני – הזירה הפוליטית בישראל מתנהלת במציאות של שיתוק מאז שנות ה -80 , מצב שנוצר כתוצאה מחוסר הכרעה פוליטית ומהעדר משילות. עלינו ללמוד להתנהל במציאות פוליטית מורכבת, כי נראה שהיא תהיה מנת חלקנו גם בשנים הקרובות.

האתגר של הארגונים להמשיך בכל זאת, להתקדם ולדעת לזרום בין שני הזרמים "ימין" ו-"שמאל" על מנת לקדם את האג'נדות שלהם.
למשל, ארגונים בארה"ב דואגים שמספר שתיים שלהם יהיה ממחנה מנוגד למספר אחד.

כלים מעולם הקמפיינים

נצטרך לאמץ יותר כלים מעולם הקמפיינים.

ראשית להבין ולנתח את קהל היעד עליו נרצה להשפיע – לרוב זה קהל יעד אחד מרכזי וממוקד. אמנם הוא יכול להשפיע על קהלים אחרים אבל ריכוז המאמץ יהיה על אותו קהל יעד ממוקד.

שנית עלינו לנתח את הזירה הפוליטית על בוריה – יש חשיבות להכיר אותה היטב. ולהבין מיהם מקבלי ההחלטות? אדם ספציפי? בעל תפקיד, כמו פקיד? חבר כנסת? קבוצה מצומצמת?

לדוגמה, כדי להשפיע על חקיקה, יש למקד את המאמץ בחברי הכנסת שהם בעלי השפעה. אנחנו נדרשים להבין את הזירה ולעשות מיפוי וניתוח שבעולמות הפוליטיים נעשה לרוב באמצעות סקרי עומק.

למיפוי וניתוח של בעלי ההשפעה יש 3 יעדים:

• מהם מנופי ההשפעה, מה העדיפויות של אותו חבר כנסת באופן פרטני, מהן העדפות ותחומי העניין שלו. למשל, בוחרים בפריימריז או אנשי עסקים במפלגות הקטנות.
• מהם ההשקפות והעמדות שלו ומה הרקע שלו?
• מהם האינטרסים האישיים שלו. שימו לב לא רק לפוליטיקאים יש אינטרסים, גם לפקידים בכירים יש.

כל אלו יאפשרו לכם להבין מהי השפה הנכונה לדבר עם חבר הכנסת, על מנת לרתום אותו לטובת המטרה שלכם.

חשוב להכיר אותם, להיפגש עימם אם אפשר בכדי לייצר שפה ואינטרס משותף. וברגע המתאים לגייס אותם לתמוך ולקדם את הנושאים. רגעי אמת יכולים להיות מתוך ספינים תקשורתיים, או רגע ייזום מראש על ידכם.

שימרו על ערנות לספינים התקשורתיים ונצלו אותם לטובתכם.

יש חשיבות לתפוס את הגל בנושאים אקטואליים. למשל לאחרונה היה נושא שאיחד ציבור חוצה מפלגות פוליטיים: הסוהרת שנאנסה בכלא גלבוע – נושא כואב שחיבר בין שני מחנות מנוגדים.

השמאל התגייס מתוך זעזוע מהחפצה של נשים במערכת שוביניסטית, ואילו הימין התגייס מתוך זעזוע מסחר באישה יהודייה ה"נמכרת" לרוצחים ושפלים.

שתי שפות שנשענות על בסיס ערכי שונה לחלוטין, אך הסיפור איחד וגייס את שני המחנות ויצר קונצנזוס ורעש גדול.
איך לתפוס את הגל בספין תקשורתי והקשר לשפה?

תורת הספין הוא היכולת שלנו לגשר בין אירועים והמסר שלנו. לרכב על הגלים בכדי להטמיע את המסרים.

ספין הוא אירוע שאינו קשור אלינו, אשר מתפרסם ומנוצל על ידנו להנעה לפעולה או פרשנות, אנו מנצלים אותו בכדי להגיב עליו.
כדוגמת:
"האירוע שקרה הוא תוצאה של…
מלמד, ש…
מוכיח ש..
ממחיש ש..
מדגיש ש.. ועוד "

התפקיד שלנו לשלב את המסר האירגוני, שמניע את הציבור לפעול. חשוב שהמסר יועבר בהתאמה לשפה של קהל היעד עליו נרצה להשפיע.

חיזוק המאבק על ידי יצירת קואליציה

במציאות שלנו ללא כוח פוליטי לא נוכל לעשות שינוי. בניית קואליציה תאפשר בניית כוח פוליטי ותגדיל את יכולת ההשפעה שלנו.
יצירת קואליציה מחייבת איפוק ופשרות. הדבר חשוב על אף הקושי מול הארגונים והשותפים, במיוחד עם אלה שלא מזדהים עם הערכים שלנו, ולא ושותפים בדיוק לאותה האג'נדה שלנו.

מנהל הקמפיין הוא בעצם מנהל הקואליציה. הוא מחויב להיות בעל כישורים מתאימים בעיקר בקואליציות המורכבות משני צידי המפה הפוליטית. שיהיה בעל רגישות הבנה ואמפטיה. גם כדי שיצליח למתן את הדרישות של הארגון ממנו הוא בא.

החכמה היא ליצור קואליציה סביב אג'נדה, תוך כדי רכיבה על גלים תקשורתיים, לקבץ עוד ארגונים לקואליציה, ללכד את השותפים ולייצר מסה קריטית גדולה בכדי לגייס את הכוח הפוליטי ליצירת השינוי.

התקציר מבוסס על ההרצאה של איל ארד