מה המשמעות של חוק וי 15 על ארגונים חברתיים בתקופת בחירות?

תקופת בחירות אמורה להיות אחד הביטויים הגלויים להתנהלות דמוקרטית. זה הרגע שבו כל אחד ואחת מאזרחי ישראל מעל גיל 18 יכולים לממש את זכות ההצבעה שלהם, וחשוב יותר מכך, זה הזמן שבו הדיון הציבורי על סדרי העדיפויות של נבחרי ציבור ומפלגות הוא המשמעותי והמעמיק ביותר.

מכיוון שזאת תקופה משמעותית כל כך, המדינה ראתה לנכון להטיל מגבלות על פעולות שכנוע והסברה בציבור. כל הגבלה כזאת צריכה לאזן בין חופש הביטוי וההשתתפות במשחק הדמוקרטי, לבין קיום מערכת בחירות שנותנת אפשרות שווה ככל האפשר לשחקנים השונים בזמן הבחירות. ואכן ההגבלות הללו קיימות בנושאים שונים.

כך, למשל, על מפלגות חלות הגבלות במימון, ובתקופת בחירות גם על היקף התעמולה שהן יכולות לפרסם. הגבלות והסדרים קיימים גם ביחס לזירה הלא מפלגתית: עוד לפני חוק וי 15 אסור לארגונים וליחידים לפרסם פרסום בעד מועמד או רשימת מועמדים, ועל גופים הקשורים למפלגה מסוימת חלות הגבלות דומות לאלו החלות על מפלגות (כמו למשל עמותות מטעם, הזכורות מפרשת עמותות ברק ב-99, וקמפיין חב"ד עבור נתניהו ב-96).

בנוסף יש כללים ברורים לגבי התקופה שבה מותר לבצע פעולות תעמולה לפני הבחירות, והנחיות ברורות לגבי זמן המסך הניתן לתעמולת הבחירות לכל מפלגה
חשוב לציין מראש: חוקי מימון הבחירות בישראל הם מורכבים. הפוסט הזה לא מהווה בשום פנים ואופן תחליף לייעוץ משפטי.

במהלך 2017 נוספו מספר הגבלות לתקופת הבחירות בחוק שנודע בכינוי חוק וי 15, על שם תנועת וי 15 שפעלה במהלך הבחירות של שנת 2015. החוק הכניס שלוש הגבלות מרכזיות בנוגע לפעילות של יחידים וארגונים בזמן בחירות:

1. על פעילים יחידים ועל ארגונים יחולו הגדרות הקובעות מה נחשבת "פעילות בבחירות" לעניין החוק. יחיד או ארגון שיבצעו "פעילות בבחירות" כפי שמוגדרת בחוק, יצטרכו להתמודד עם הגבלות חמורות על האפשרות שלהם לגייס מימון לפעילותם.
2. על פעילים יחידים ועל ארגונים תיאסר תעמולת בחירות נגד מועמד או מפלגה (בעבר, כאמור, היה אסור רק לקיים תעמולת בחירות בעד מועמד או מפלגה).
3. מפלגות פוליטיות יוכלו לגרור פעילים ויחידים למערכה משפטית בפני ועדת הבחירות המרכזית גם בכל הנוגע להגדרות החדשות שמסבירות מהי "פעילות בבחירות" לפי החוק.

על השינויים המרכזיים וההשפעה שלהם על פעילות ארגונים בזמן בחירות, קצת יותר בהרחבה

העיקרון שעומד בבסיס חוק וי 15 הוא שכל גוף שמעוניין לקחת חלק פעיל בשכנוע הציבור במהלך הבחירות צריך להיות נתון לביקורת של מבקר המדינה במהלך תקופת הבחירות, ולהגבלות שונות הנגזרות מהיותו "גוף פעיל בבחירות". ואלו הפרטים שמרכיבים את העיקרון הזה:

החוק מגדיר מה נחשב "פעילות בבחירות" של "גוף פעיל בבחירות", כלומר כל ארגון או אדם פרטי שהם לא מפלגה ולא ארגון מפלגתי ומבצע אחת או יותר מהפעולות הבאות בהיקף הגבוה מ-100,000 ש"ח.

1. יצירת מאגר מידע עם פרטים מזהים של קהל הבוחרים, שכולל את כוונות ההצבעה של קהל זה, ומיועד לביצוע הפעילות של הגוף הפעיל בבחירות.
2. הסעת בוחרים לקלפי כדי להבטיח את הצבעתם של בוחרים מסוימים בהתאם לכוונת ההצבעה שלהם.
3. פנייה ישירה לבוחרים בעלי עמדות פוליטיות מסוימות במטרה להשפיע עליהם להצביע בעד או נגד מועמד או מפלגה.
4. קידום תעמולה בקמפיין בעד או נגד מועמד או מפלגה.

כל גוף כזה יצטרך להירשם אצל מבקר המדינה בתור "גוף פעיל בבחירות", ויוטלו עליו מגבלות מימון חמורות. המטרה במגבלות הללו היא לדמות את הגוף הפעיל בבחירות למפלגה, ולהטיל עליו מגבלות לפיהן לא יוכל לגייס מתורם בודד יותר מ- 30,000 ₪ בשנה, או 15,000 ₪ בשנה בתנאים מסוימים.
בנוסף, גוף פעיל בבחירות לא יוכל לגייס כספים מתאגידים (קרנות, עמותות, חברות, וכיוצא באלה). גם קבלת תרומה ממי שאינו אזרח ישראלי תהיה נתונה למגבלות חמורות.

ארגון או אדם שיעברו על ההוראות החדשות בחוק יוגבלו מבחינת המימון שהם יכולים לגייס לכל הפעילות שלהם ולכל אורך התקופה שבין בחירות לבחירות. המשמעות של הוראות אלו בחוק היא שכל אדם או ארגון שמעוניינים לבצע פעילות פוליטית בבחירות צריכים להתאים את פעילותם ללשון החוק, אחרת מגבלות המימון לא יאפשרו לפעילים או לארגונים לממן את פעילותם.

פעילות פוליטית ולא מפלגתית
חשוב להדגיש, שפעילות שהיא פוליטית ולא מפלגתית – נקיטת עמדה בעד פתרון שתי המדינות וחתירה להסכם מדיני, או תמיכה בסביבה נקייה ונגד זיהום אוויר, לא נכללת באותה פעילות בעד או נגד מפלגה או רשימת מועמדים. עם זאת, מומלץ להתייעץ עם גורמים משפטיים מקצועיים לפני יציאה בפעילות לקראת בחירות.
התייעצות כזאת נדרשת עוד יותר במקרים שבהם הגבול בין עמדה פוליטית לכל דבר ועניין לבין פרשנות לתמיכה במפלגה מסוימת הוא דק מאוד.

ייצוג נשים למשל. עלולות להיות מפלגות שיטענו שהקריאה לא להצביע למפלגות שאינן מיוצגות על ידי נשים היא עבירה על לשון החוק. במהלך דיוני הוועדה גם חברי הכנסת התומכים בחוק אמרו שזו לא הכוונה. אולם, זה ממחיש את הצורך להתייעץ עם גורמים מקצועיים כדי לפעול באופן שיתאים להוראות החדשות בחוק.

איך בדיוק החוק הזה ייאכף?
שאלה טובה. הגורם האמון על אכיפת חוקי הבחירות הוא מבקר המדינה. נציגי משרד המבקר הזהירו בדיונים בכנסת שלא יהיו להם משאבים להתמודד עם תוספת עבודה שכזאת. סעיף בחוק מרמז על האופן שבו החוק ייאכף: מפלגות פוליטיות, ורק הן, יוכלו להגיש בקשה לוועדת הבחירות המרכזית לצו שיורה על הפסקת פעילות של גוף פעיל בבחירות.

הסעיף הזה מלמד, אולי על האופן שבו ייראו מערכות הבחירות בישראל. זוכרות, זוכרים את העתירה של הליכוד נגד וי 15, שנדחתה ונסגרה כסערה בכוס תה? אז הפרשה העגומה הזאת עלולה להיות רק קדימון קטן לאופן שבו יתאפשר למפלגות פוליטיות לפתוח בהליכים משפטיים כנגד כל גוף או אדם שרוצים להיות מעורבים בבחירות דמוקרטיות.

חברה דמוקרטית צריכה לעודד דיון ציבורי וחופש ביטוי באופן כללי, ובמיוחד כאשר הדברים אמורים ביחס לתהליכי קבלת ההחלטות וניהול המדינה. הדבר הזה נכון במיוחד בנוגע לתקופת הבחירות, שבה כל אזרח ואזרחית ולא מעט ארגונים הפעילים בזירה הפוליטית גם ללא זיהוי מפלגתי. חוק וי 15 פוגע ביכולת של הפעילים הפוליטיים לפעול בזמן בחירות בכך שהוא יחייב בחינה רצינית של מה מותר לעשות ומה אסור, ויצנן את השחקנים הפעילים תחת איום מערכה משפטית.

למרות זאת, פעילות בבחירות היא מעשה דמוקרטי. על יחידים וארגונים ללמוד את לשון החוק ולהתייעץ לפני ביצוע פעילות מסודרת, על מנת להקטין את השפעת החוק הזה, ולהגדיל את ההשתתפות הפוליטית, חופש הביטוי והדיון הציבורי על עתיד המדינה.