שיבוש כלכלי במאבק לשמירה על הדמוקרטיה

צילום:יוסי זמיר, שתיל סטוק

אחד הצעדים המדוברים כעת במחאה נוגע למרד או חרם כלכלי. האם ניתן לקיים מרד כלכלי אפקטיבי? מה הניסיון בעולם, ומה הפעולות שסיכויי ההצלחה שלהן הגדול ביותר. פנינו לד"ר אפרים דוידי, כותב ומרצה בנושאי גלובליזציה, קפיטליזם, החברה הישראלית, המזרח התיכון ותנועות חברתיות באמריקה הלטינית, בשאלה, האם ישנן דרכים בהן אנו האזרחים יכולים לפעול כדי לשבש את הכלכלה

האם יש היתכנות לרעיון של אי תשלום למס הכנסה?

"בהקשר של ישראל זה בלתי אפשרי אנחנו משלמים מיסים במקור. במדינות אחרות האזרח הוא זה שאחראי על תשלום המיסים, אבל בשיטה הישראלית המיסים מנוקים ישר מהתלוש, המעסיק מחויב בדיווח, ולנו כשכירים אין שליטה עליהם"..

מה בנוגע לחרם כלכלי?

"חרם כלכלי הוא בהחלט כלי פופולרי שגם יכול להיות מוצלח אבל מדובר בפעולה נקודתית נגד חברות ולא נגד הממשלה. השימוש בחרם כלכלי מתחיל במחצית המאה ה-19 כנשק של האיגודים המקצועיים. כאשר האיגודים הורו לעובדים לשבות ובעל הבית הביא במקומם "שוברי שביתה" הכריזו הפועלים חרם על המוצר שייוצר במפעל. זה התחיל בסיגריות והמשיך למוצרי צריכה נוספים כמו מזון וטקסטיל, שקל יחסית להחרים, ומאפשר לאנשים נוספים להצטרף לחרם כאקט של סולידריות.

בשנות השלושים של המאה העשרים החרימו מוצרים של גרמניה הנאצית. בשנות השבעים והשמונים הוחרמו מוצרי משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. חרם מפורסם נוסף הוא זה שהחל במונטגומרי ב-1955 כאשר שחורים החרימו את התחבורה הציבורית בעיר. חרם שהווה אחד האמצעים לשבור את האפליה וההפרדה הגזעית בתחבורה הציבורית בארה"ב.

חרם כלכלי מוצלח שהיה בשנים האחרונות הוא חרם הטלפונים בלבנון. מדובר על מדינה מהמפולגות בעולם, ובכל זאת האזרחים בה הצליחו להתאגד סביב מוצר צריכה בסיסי: הטלפון הנייד. החרם על חברות הטלפוניה גרם להורדה משמעותית במחירים.

חרם שכשל היה החרם על קטאר שאירחה את המונדיאל ב-2022. בעקבות עשרות אלפי פועלים זרים שנהרגו בתאונות עבודה. איגודים מקצועיים ואוהדים קראו להחרים את המשחקים ואת ההקרנות על מסכי ענק במרכזי הערים, אבל לא נוצרה מאסה קריטית שהצליחה להשפיע ולשבש את האירוע.

חרם כלכלי נוסף שהולך ותופס תאוצה נוגע לתוצרת ההתנחלויות. לאחרונה כ-600 איגודים מקצועיים אירופאים החליטו להחרים את התוצרת, וגם לדרוש מכל מדינה להחרים. במדינות אירופה אי אפשר לכתוב על תוצר התנחלויות ‏made in israel מחויב לציין שיוצר בשטחים".

מוסיפות כאן חרם נוסף שהחל לאחרונה: קמפיין החרימו תוצרת רוסית – בעקבות האימברגו של רוסיה על אוקראינה.

מה לגבי חרם כלכלי בישראל?

"בישראל הצליחו לעשות חרם צרכנים, למשל על רשתות או מוצרי צריכה מסוימים. מרד הקוטג' היה מרד מוצלח. מחיר הקוטג' לא עלה כמעט עשור, כי הוא סימל את המחאה החברתית ב-2011.

עוד דוגמה נקודתית. ב-2022 בעקבות עליית המחירים של מוצרי דיפלומט, ארנון בר-דוד יו"ר ההסתדרות קרא לציבור להחרים את מוצרי היבוא, וניהול נגדם קמפיין מחאה נגד יוקר המחייה.

יוזמה נוספת של מרד צרכנים שהחלה לאחרונה – לא קונים פירות וירקות במחיר גבוה יותר מ-9.9"

הציבור הליברלי נגד חרם צרכנים

לאחרונה מוביל יאיא פינק את הקמת מטה הצרכנות הליברלי שהגיע כבר ללמעלה מ-40 אלף חברים. היוזמה מעודדת את הציבור הליברלי לקנות מעסקים שהוטל עליהם חרם צרכנים.

לדוגמה, הציבור החרדי החרים את מאפיית אנג'ל על רקע ההשתתפותו של היו"ר עומר בר-לב בהפגנה נגד ההפיכה המשטרית. בעקבות זאת נקרא הציבור הליברלי לקנות את הלחמים שלו באנג'ל, ואכן הכנסותיה לא נפגעו, אלא להיפך.

גם המחאה הציבורית נגד רשת BE שכיסתה פנים של נשים בסניף בני ברק הצליחה, כאשר הודיעה הרשת שתחליף את המוצרים ללא פנים כלל.

עוד פעולה מוצלחת של התארגנות אזרחית הופנתה כלפי הרשות השנייה על ערוץ 14 בעקבות התבטאות מחפירה נגד חיילי צהל שנהרגו בגבול מצרים. אלפי תלונות אזרחיות הביאו את הרשות לפתוח בהליך הפרה נגד ערוץ 14.

הצעות נוספות לפגיעה בכלכלת המדינה ככלי לבלימת החקיקה

לצד החרמות ופעולות הנגד עולות ברשתות הצעות נוספות לפגיעה כלכלית, אחת הפופולריות: ההצעה למרד על תשלומי ארנונה.

"ראשית מרד של אי תשלום ארנונה יפגע בתושבים עצמם, ולא בהכרח ישפיע על הממשלה. שנית, אם ניקח לדוגמה את תל אביב, תשלומי תושבים הם רק 20% מהארנונה. הרוב מגיע מעסקים. גם עם כל תושבי תל אביב לא ישלמו ארנונה עדיין מדובר על פגיעה מינורית".

מה בנוגע לרעיון ליצור מיתון ולא לקנות בתים ורכבים?

"בנוגע לרכישות גדולות אני לא רואה לכך הרבה משמעות. ישראל במילא הולכת לקראת מיתון. נראה שהכלכלה הולכת ונעצרת".

רעיון נוסף שנתקלנו בו: להפסיק לשלם באשראי

"הרעיון לקנות רק במזומן גם לא אפקטיבי. נכון ששווקים כמו שוק הכרמל פטורים ממע"מ, אבל בסופר גובים מע"מ ואין אפשרות לא לשלם אותו, הוא חלק מהמחיר".

היו גם הצעות להוציא את קרנות הפנסיה מחוץ לישראל

"אלו פתרונות שאינם ישימים למרבית השכירים. צריך לזכור ש-40% מהאזרחים במדינה הם עם אוברדרפט. לכן זה רלוונטי אולי לבעלי משכורות גבוהות.

קשה למצוא חרם כלכלי או פעולה כלכלית אחרת, שיש להם היבטים מדיניים פוליטיים"

מתוך ההיכרות שלך עם מחאות ברחבי העולם, מה כן אפקטיבי?

"הדבר הכי אפקטיבי זה להמשיך ולהפגין מול בתיהם של הפוליטיקאים ובכל מקום אליו הם מגיעים. זה גם סוג של חרם, זה יוצר נידוי חברתי. אני למשל מלמד באוניברסיטת תל אביב וראיתי מה קרה כשחבר הכנסת רוטמן בא להרצות. הוא נכנס לאולם מלווה בקריאות "בושה", המפגינים המשיכו לעשות רעש בחוץ, ובפנים, מי שנכנס שמע בעיקר צעקות. זה יוצר תחושה לא נוחה גם עבור מי שבא לשמוע אותו. רוב האנשים לא מרגישים בנוח להיכנס לאולם ולהיקלע לתוך הבלגן שנוצר.

יש חברי כנסת שבעבר היו מסתובבים בשכונה שלהם בחופשיות, כמו למשל ח"כ אופיר אקוניס, שהתלונן וביקש לאסור את ההפגנות מול בתי הפוליטיקאים. היום הם לא יכולים להסתובב ברחוב, הם לא יכולים לשבת ולשתות קפה בשקט, כי מיד מתאספים סביבם אנשים. זה גורם לשלטון ללכת ולהתבודד מהעם".

זה משהו ייחודי לישראל?

"לא. זה מקובל מאוד גם באמריקה הלטינית וגם בצרפת עם מקרון על רקע חוק הפנסיה. במדינות מסוימות יש ממש מושג "להחרים את השר". בדרום אמריקה זה נקרא "לירוק לו לפנים" זה מאוד מקובל וזה הכי אפקטיבי.