רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
רוצה לקבל עדכונים מבלוג שיפט?
הצטרפ.י לניוזלטר שלנו
אחרי שקראתם את הפוסט על איך לפתח משאבים מהממשלה, והחלטתם שאתם רוצים ללכת על זה, הנה עוד מידע שימושי עבורכם.
הדבר שהכי חשוב לדעת אודות תמיכה מהמדינה הוא שמדובר בכספים של הציבור. זה שונה מכספים של פילנתרופיה כי החוק קובע שכספי ציבור צריכים להיות מחולקים בצורה שוויונית ושקופה. מותר לממשלה (או לרשות המקומית) להפעיל סינון לפי קריטריונים של איתנות פיננסית, ותק העמותה, גודל האוכלוסיה שהיא משרתת וכו', אבל אסור לה לסנן לפי קריטריונים מפלים כמו דיעה פוליטית או העדפה מינית או זהות דתית של פעילי העמותה או של האוכלוסיה שמקבלת את השירותים. ותודה לעמותת הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות שעשור של עתירות שלה נגד עיריית ירושלים גרם בסופו של דבר לכתיבת נוהל ברור בנושא הזה.
לפני שכסף ציבורי מחולק – מתפרסמים מבחני התמיכה שמפרטים על פי אילו קריטריונים יסוננו המועמדים שיגישו. ולפני שמבחני התמיכה מתפרסמים – מתפרסמות הטיוטות. חשוב לדעת שניתן להגיב לטיוטות. יש פרק זמן מסויים שבו הציבור יכול להעלות טענות, לדרוש שינויים, להצביע על כשלים לוגיים בתוך מבחני התמיכה ולבקש תיקון. כבר ראיתי מבחני תמיכה שתוקנו, אז תתייחסו ברצינות לאפשרות הזו להשפיע.
את טיוטות מבחני התמיכה ניתן למצוא באתר משרד המשפטים, וכשמבחני התמיכה מתפרסמים, לאחר שהטיוטה עברה ותוקנה, אפשר למצוא במבחני תמיכה באתר משרד המשפטים
נושאים טכניים כמו ניסוח לא ברור של המבחן. למשל – ביקשו לצרף "אישור הכנסות" ולא הסבירו מטעם מי, לאיזו שנה ומי אמור לחתום.
דרישות סף שניתן לאתגר כמו דרישות שנראות שרירותיות או שנתפרו למידותיהם של ארגונים גדולים ויוצרים מכשול לא סביר לארגון קטן יותר כמו למשל הארגון יפעיל 10 סניפים בפרסיה ארצית ולכם יש רק שמונה או פריסה יותר מצומצמת.
דרישות ביורוקרטיות מסרבלות. למשל – ביקשו דו"ח כלשהו, שהוא כפולה של דו"ח שכבר הגשתם.
אי אפשר לשנות סדרי עדיפויות שלטוניות ואי אפשר לייצר תמיכה יש מאין. למשל – אם עיריית ירושלים הוציאה טיוטת קולות קוראים עבור שלושה תחומים: תמיכה בארגונים שעושים סירוסים של כלבי רחוב, אירועי תרבות אלטרנטיביים באוגוסט וסלי מזון לקשישים – פה זה לא המקום לשכנע את העיריה שהיא צריכה גם לממן תחום רביעי שהוא מסגרות ללהט"בים.
יצירה של תמיכה (תקנה) שלא היתה קיימת מצריכה עבודת לובי. ממש כמו חקיקה. כלומר, למצוא את מנכ"לית המשרד הממשלתי או העירייה, לשבת עם השר.ה, להכיר את הפקידות הבכירה ולהתחיל מסע שכנוע ציבורי שיסביר להם מדוע צריך להקצות כסף למטרה הספציפית שאתם חושבים עליה.
כי כולנו בני אדם, בסופו של דבר. וכי דרישות לא הגיוניות של משרדי ממשלה עשויות להתברר כטעות שנכתבה בתום לב. וכי גם אם הטעות לא נעשתה בתום לב – החוק עדיין מחייב חלוקת כספי ציבור באופן שוויוני ושקוף. ובניגוד לפילנתרופיה – כשמדובר בכסף ציבורי, שמבוסס על גביית המיסים של כולנו, אין לאף שר אפשרות להחליט שהוא פוסל חלק מהציבור. או במילים פשוטות יותר: אם אתם עונים על הקריטריונים – אסור לאף אחד לפסול אתכם.
וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג
תגובות
כתבו תגובה