טכנולוגיה למיגור אלימות במשפחה

חוקרים וסוציולוגים מכנים את התקופה שאנחנו חיים בה – המהפכה התעשיתית הרביעית. מכנים אותה בשמות שונים – מהפכת הנתונים Big Data, מהפכת הדיגיטיזציה והרובוטיקה, מהפכת הבינה המלאכותית ועוד שמות רבים אבל כולם מתארים את האפשרויות שההתקדמות הטכנולוגית מעניקה לאנושות לאחסן כמויות עצומות של נתונים, ולהפוך אותם לבעלי ערך עבורנו כמעט בכל תחומי החיים.

המהפכה הזו, כמו קודמותיה, מייצרת שינויים מהותיים בשוק העבודה, היא מייתרת מקצועות שנכחדים ומוחלפים בטכנולוגיה ובתהליכים אוטומטים ובמקביל נולדים מקצועות, אפשרויות תעסוקה והתמחויות חדשות.

מה טכנולוגיה לא יכולה להחליף? בעיקר תחומי עיסוק ומקצועות שדורשים אינטראקציה אנושית, טיפול באחרים וחיבור "בין מוח ללב". אלימות במשפחה היא נושא מורכב, סבוך, רגיש ועוסק בדיני נפשות ושום טכנולוגיה לא מהווה ולא תהווה תחליף לחינוך, למודעות, לתמיכה וסיוע, לטיפול, להגנה, לחקיקה ולאכיפה. כל אלה נדרשים על מנת להלחם בתופעה האיומה הזו עד שתמוגר.

לפי נתוני האו"ם – ההערכה היא כי 640 מיליון נשים בעולם בגילאי 15 ומעלה נחשפו לאלימות מצד בן זוגן. במחקר שנערך ב-2018 – עוד לפני הקורונה שהעלתה את המספרים – ההערכה היתה שאחת משבע נשים בעולם חוותה אלימות מצד בן הזוג ב-12 החודשים האחרונים ו-137 נשים נרצחות בכל יום בעולם על ידי בן משפחה.

האם טכנולוגיה יכולה לסייע לאנשיי מקצוע לטפל בנושא אלימות במשפחה?

האם ניתן לעורר מודעות, ולפעול למניעת אלימות ואף להגיש בקשה לסיוע באמצעות כלים טכנולוגים?
בינואר 2020, מספר חודשים אחרי הרצח הנורא של מיכל סלה ז"ל שפילח את הלב שלי כמו את של רבים ורבות אחרים, נתקלתי בכתבה בווינט של לילי בן-עמי, אחותה, הטכנולוגיה היתה יכולה להציל את אחותי. בכתבה תיארה לילי לראשונה את החזון שלה ושל פורום מיכל סלה שזה עתה ייסדה כעמותה לקידום טכנולוגיות למען ביטחונן של נשים בביתן ומניעת אלימות במשפחה.

קבענו עוד באותו היום להיפגש.

מספר חודשים אחרי הפגישה ההיא, ימי הסגר הראשון והדיווחים על הסלמה דרמטית במספר מקרי אלימות במשפחה המדווחים בארץ ובעולם, ייסדנו את safe@home – ההאקאתון הראשון בארץ למציאת כלים טכנולוגים למיגור אלמ"ב והזמנו אנשי שטח ואנשי מקצוע יחד עם קהילה טכנולוגית לייצר יחד שיח חדש בנושא סביב אתגרים ופתרונות.

ההאקאתון הראשון יצא לפועל במאי 2020, בשיתוף קהילת מפתחים בכירים in.dev ושותפים רבים במגזר העיסקי והציבורי שנרתמו לעשייה. 56 יוזמות פותחו במהלך ההאקאתון וחלק מהן ממשיכות את דרכן בעולם לאחריו.

למה טכנולוגיה בנושא היא טכנולוגיה מורכבת ומה היא צריכה לקחת בחשבון?

עבור הסובלות מאלימות במשפחה – הטכנולוגיה היא אויב.
הן נעקבות, סובלות מהעדר פרטיות, במקרים רבים מותקנות להן במכשירים תוכנות מעקב וניטור שיודעות בכל רגע מה הן עושות ואיפה הן נמצאות, הן מאוימות בהפצת מידע מתוך הטלפון הנייד שלהן ומהפרופילים האישיים שלהן ברשתות החברתיות. מטבע הדברים – אישה הסובלת מאלימות מצד בן זוגה לא יכולה להתקין בטלפון הנייד תוכנה לאזעקת עזרה בדומה לתוכנות שקיימות ושומרות על בטחונן של נשים במרחב הציבורי דוגמת Safe-up או Sekura (ששתיהן, אגב, הן גאווה ישראלית). התקנה כזו תתגלה ישר על ידי האויב מבית מה שעלול להרע את מצבה ואת בטחונה האישי.

ב-2017 נערך מחקר מקיף בבריטניה על ידי Chyan, SafeLives ו- Snook במשך חצי שנה כדי לבדוק את האפשרויות הגלומות בטכנולוגיה בהקשר של אלימות במשפחה. המחקר כלל חקר שוק של פתרונות קיימים, סקרים, ראיונות וקבוצות מיקוד של נפגעות אלימות במשפחה כמו גם של אנשי מקצוע.

המסקנות העיקריות מהמחקר היו:

1. א.נשי המקצוע חסרים את הידע והביטחון בעבודה עם כלים טכנולוגים אבל יחד עם זה הם רואים את הפוטנציאל שיש בכלים כאלה להנגיש את השירותים שלהם ולייצר מודעות בקרב נשים שלא מודעות לעובדה שהן נמצאות במערכת יחסים מתעללת ומסוכנת.

2. למרות הסיכון שכרוך בכך – נשים נפגעות אלימות מחפשות דיגיטלית מידע, תמיכה וסיוע. יש לנשים הללו חלון זמן מאד קצר ("חלון 15 הדקות") למצוא מידע לפני שמישהו מופיע להן מאחורי הכתף וכאמור מחפש כל הזמן אחר ההיסטוריה של הפעילות שלהן במכשירים האישיים.

3. כל פתרון טכנולוגי חייב קודם כל לקחת בחשבון את ביטחונה של האישה והאיפיון שלו צריך להיכנס לראש של "המתעלל" שעוקב כל הזמן בחשבונות הבנק, ברשתות החברתיות במחשבים ובטלפונים הסלולרים. קיימת חשיבות עליונה להצפנה, הסתרה וטישטוש עקבות דיגיטלים.

"To best ensure women’s safety when designing technology in this space, you have to think as an abuser"
(Tech vs Abuse: Research Findings, Snook, Chayn and SafeLive 2017)

אותו מחקר בריטי מגדיר ארבעה שלבים מרכזיים ביחסים מסוכנים ובכל אחד מהם הצרכים והיחס כלפי הסתייעות בפתרונות טכנולוגים הם שונים:

1. שלב חוסר המודעות – בשלב זה עדיין לא קיימת הפנמה שהיחסים הם יחסים מסוכנים. מיזמים טכנולוגים שונים יכולים לתמוך בהעלאת המודעות לנושא בקרב הציבור הרחב למשל – לומדות וקמפייני רשת שממחישים סיטואציות שונות בזוגיות ומחדדים תמרורי אזהרה, חיבור בין חיפושים ומילות מפתח מסוימות על ידי המשתמש.ת בגוגל לבין הנגשת חומר מתאים בנושא והפנייה לאירגוני סיוע.

דוגמה:
שאלון המסוכנות הוא שאלון שנכתב על ידי אנשי מקצוע ונועד להערכת מידת הסיכון לחייה ושלומה הפיזי של אשה בביתה. השאלון הוא כלי מוכר ורווח לשימוש על ידי אנשי מקצוע אבל הוא אינו מונגש בתפוצה רחבה לציבור כדי לאפשר לכל אחד ואחת לבצע הערכה עצמית.

משרד הרווחה בשיתוף "פורום מיכל סלה", באמצעות הילמ"ה ובסיוע ג'וינט-אלכא השיקו לאחרונה שאלון אונליין אנונימי המאפשר בחינה עצמית של רמת הסיכון במערכת היחסים הזוגית שלך או של מישהו קרוב אלייך. השאלון מונגש בחמש שפות שונות, קל ומהיר למענה, אינו משאיר עקבות במכשיר ונסגר באופן אוטומטי אחרי 10 דקות

2. שלב המודעות – בשלב זה כבר יש הבנה שבן הסוג הוא מתעלל והיחסים הם לא תקינים ומסוכנים אבל עדיין לא התקבלה ההחלטה באילו צעדים לנקוט, זה שלב שבו האישה חשה סכנה, לא תמיד הסביבה מודעת והיא זקוקה לפתרונות ודרכים להגן על עצמה כמו גם גישה מהירה למידע ואינפורמציה מסייעת.

דוגמה:
וונדר ג'ול היא טבעת טכנולוגית חכמה, שמזהה, מתעדת ושולחת אותות מצוקה בזמן אמת וכך מהווה פתרון מעשי להצלת חיים. המייסדת והמנכ"לית היא ניצן קיש מומחית בהדפסת תלת מימד, מעצבת, צורפת וצלמת, בוגרת "בצלאל" ו"אלכימיה", פירנצה איטליה. הטבעת משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות של בינה מלאכותית ותכנות מכשירים (IoT ). פעולת לחיצה על הטבעת מזהה מקרה מצוקה של עונדת הטבעת, ושולחת אותות. האותות מועברים לטלפונים של אנשי קשר נבחרים, לרשויות – WONDER Community – קהילה מאובטחת שנמצאת בסביבה הקרובה ויכולה להושיט עזרה מיידית. בנוסף, לחיצה על הטבעת מפעילה תיעוד אוטומטי בזמן אמת, באמצעות הפעלת המצלמה והמיקרופון של המצלמה. הטבעת גם מפעילה סאונד של אזעקה אם יש רצון בכך.

3. שלב העזיבה – ההחלטה לסיים את היחסים התקבלה ויש צורך למצוא את המוצא הנכון והבטוח, לקבל עזרה מקצועית, לאסוף עדויות וכדומה. בשלב הזה נדרשים א.נשי מקצוע לתמיכה וליווי בתהליך על מנת שהתהליך ייעשה בצורה נכונה ובטוחה. פתרונות טכנולוגים יכולים לסייע בהנגשת מידע והפניות לאנשי מקצוע באופן מהיר, מוצפן ומאובטח, תעוד עדויות בצורה מאובטחת וכדומה

4. שיקום – ההתמקדות היא בעתיד, עדיין קיים איום ופחד כמו גם חשש מכניסה למערכות יחסים חדשות.

דוגמה:
הייתי שם היא יוזמה שהתחילה על ידי״פוליטיקלי קוראת״ במטרה לאסוף עדויות של נשים שורדות אלימות ולתת מקום לסיפורים שהושתקו עד כה. במסגרת ההאקתון לזכר מיכל סלה ז"ל, הוקם על ידי צוות מתנדבות מוכשרות – בהובלת מורן וובר – אתר בהשראת תנועת MeToo#, עמוד הפייסבוק המיתולוגי של ״אחת מתוך אחת״ והפרוייקט #הייתי_שם של ״פוליטקלי קוראת״. האתר שהוקם מאגד עדויות ממערכות יחסים מתעללות, מאפשר להעלות עדות ולחפש עדויות קיימות לפי תיוגים ומילות מפתח. המטרה היא לאפשר הכרה עמוקה יותר של הדינמיקות המורכבות המלוות את מערכת היחסים המתעללת באמצעות ההזדהות עימן: רגעי ההבנה, ההתמודדות וההחלמה. האתר מבקש גם להראות שאלימות מגיעה במגוון של צורות, לא רק פיזית וקיימת בכל המגזרים באוכלוסייה.

בנובמבר 2020, אחרי השקת האתר, לקחה עמותת ל.א לאלימות נגד נשים חסות על הפרויקט וממשיכה להפעיל ולתחזק אותו בתמיכתו של קואופרטיב התוכנה סופי.

טכנולוגיה לא תפתור את הבעייה הרחבה והכואבת הזו, אבל היא בהחלט צריכה להיות נוכחת כחלק משיח הפתרונות ולייצר פלטפורמות ליצירת מודעות, חינוך, השגת מידע בצורה קלה ומהירה, מניעת מעקב וסטוקינג, ייעוץ ועזרה אונליין, אזעקת עזרה בזמן אמיתי, ואיסוף מאובטח של עדויות וסימוכין.

** דוגמאות נוספות למיזמים טכנולוגים בנושא אפשר למצוא בערוץ היוטיוב של פורום מיכל סלה ובמיפוי שנעשה על ידי המחקר הבריטי.