יותר נשים = יותר כסף, ככה זה ברשויות המקומיות, איך זה קרה?

טל שניידר, עיתונאית עצמאית (עד לפני מספר חודשים) מנהלת הפלוג – בלוג פוליטי, וכיום כתבת בגלובס, משתפת בהרצאה לפורום הערים החופשיות, איך הצליחה להשפיע על סדר היום בבחירות המקומיות, ומהם הכלים שלה להגיע לציבור ולייצר סחף ברשתות החברתיות.

איך הצלחנו לשים את הנשים בפרונט?

עבדתי כעיתונאית עצמאית וסיקרתי את הבחירות המקומיות ב-2013. זה היה פרויקט שעשיתי עבור סלונה, אתר עם אג'נדה פמיניסטית.
החלטנו לשים את הנשים בפרונט ולסקר בעיקר אותן בבחירות המקומיות, משהו שפחות עשו בתקשורת המיינסטרימית. הגעתי למקומות בהן התמודדו נשים. הייתי בשדרות, מג'דל שמס, נשר, נצרת, אשקלון, מגדל העמק ועוד. נסעתי פיזית בעצמי לכל המקומות, דיברתי בעיניים עם כל הנשים הללו, כי ידעתי שבתור מסקרת, אין תחליף לפגישה פנים אל פנים.

הסיקור שלנו תרם לבאזז, היה סחף ציבורי, וכלי התקשורת התחילו לסקר נשים שהיו מועמדות. זה הגיע עד כדי כך שבבחירות הקרובות החוק שונה, ורשימה שתשים אישה (אחת לפחות) בשלושת המקומות הראשונים תקבל 15% תוספת בתקציב. אישה לא חייבת להיות בראש הרשימה, אבל כן במקום ריאלי.

שינוי נוסף וחשוב שכדאי לדעת עליו, השנה יום הבחירות לרשויות המקומיות יהיה לראשונה יום שבתון. שני החוקים החדשים ישנו מאוד את כללי המשחק. החוק של הנשים ייצר שיח ערני, יותר כתבות ושיח תקשורתי.

כלי עבודה לאקטיביסטים לקראת הבחירות המקומיות

אחד הדברים החשובים ביותר הוא מגע ישיר עם תושבים. לא משנה באיזה תחום אתן עוסקות: תחבורה, דיור, חינוך וכו'. למפגש פנים אל פנים יש ערך משמעותי.

הדבר השני, חייבות להיות און ליין. מעטים האנשים שאין להם פייסבוק, ווטסאפ וגם טוויטר. אני בעד מקסימום אפליקציות, כמה שבן אדם יכול להכיל. אלו הם כלי עבודה עכשוויים ועוד דרך טובה לפגוש אנשים.

כל אחת מאיתנו חברה בהרבה קבוצות ווטסאפ. לפעמים אפשר לפרסם שם מידע שלא בהכרח קשור למטרות הקבוצה. תשתמשו בזה. יש קבוצות ווטסאפ של מעגלי נשים, של נשים אקטיביסטיות, קבוצות ארציות ומקומיות. מציעה לכן לראות בהן נכס. במקום להתייחס לפורומים האלו כמשהו מטריד תסתכלו עליהם באופן תועלתני – איזה שימוש אתם יכולים לעשות בקבוצות האלה לצרכים שלכן?
בנוסף, אני ממליצה להקים קבוצות פייסבוק, ליצור קבוצות ווטסאפ לטובת שיח פוליטי, ואפשר גם קבוצות בטלגרם, כלי שתופס תאוצה לאחרונה.

דברים שלא חשבתם שאפשר לעשות עם ווטסאפ

כשהייתי עיתונאית עצמאית, כל מי שרצה להצטרף לקבוצת ווטסאפ שניהלתי גביתי ממנו סכום סמלי חודשי. זה התחיל כרעיון של חבר שהציע לי לפתוח קבוצת ווטסאפ משלי. חשבתי על זה שכבר יש לי כל כך הרבה עבודה, איך אתחיל גם לנהל קבוצת ווטסאפ. ההצעה שלו הייתה שאתייחס אל זה כמקור הכנסה, הרי גם ככה אנשים פונים אלי כל הזמן ומבקשים לדבר איתי. בהתחלה חשבתי שזה רעיון משוגע, אבל בהמשך שיתפתי את השאלה בפייסבוק: "מה אתם חושבים, יש לנו עכשיו שלושה חודשים מערכת בחירות ועוד כחודש של משא ומתן קואליציוני. מה דעתכם לתמוך?" והייתה היענות גבוהה. מסתבר שכדי לקבל ידע מקצועי אנשים מוכנים לשלם כסף, אמנם סכומים קטנים, אבל הגעתי למעל 700 איש, וככה המשכתי במשך שלוש שנים.

ערכתי ראיונות כמו חוג בית בתוך הווטסאפ. ראיינתי חברי כנסת, שרים, יו"ר הכנסת התראיין אצלי. הכנסתי אותם לווטסאפ, אירחתי אותם. שאלתי שתי שאלות ראשונות ואחר כך, כמו חוג בית, הייתי נותנת לחברי הקבוצה לשאול.

אופן ההתנהלות ברשתות: ענייניות, אלגנטיות, ישירות, אדיבות ואמינות

אתן אולי מכירות את התופעה של "טרולים" ששוכרים אותם לקראת הבחירות. כל מטרתם היא לפגוע בכן אישית. במקרה כזה תרגישו נוח למחוק אותם או לשים אותם על "השתק". בטוויטר יש אופציה מצוינת של mute ואחרי כמה זמן שוכחים מקיומם. יש אנשים שאין דרך אחרת להתמודד איתם, ולפעמים צריך את זה בשביל השקט הנפשי. הטרולים מנסים לדרדר אתכן לתגובות, ודווקא כפעילות וכמועמדות כדאי לכן להימנע, כל לכלוך קטן יכול לפעול לרעתכן.

איך להפוך את הארגונים שלכם למעניינים ומסוקרים?

לכל אחת יש עמוד פייסבוק שלא תמיד עובד כמו שצריך, שלא מקבל מספיק לייקים, אז הנה כמה טיפים שיעזרו לכן:

להיות חדשותיות – בין אם אתן מדברות במעגל נשים על פתרון לבעיית הזנות, או נואמות באירוע לחיילים משוחררים בנושא השמה לתעסוקה, לא משנה באיזה אירוע אתן נמצאות, אתן צריכות לדעת מראש מה מהדברים שאתן עומדות להגיד הוא מידע מחדש ויכול להיחשב לתוכן חדשותי.

כאשר אתן פונות לכתב מקומי לסקר את האירוע או למוביל דעה שיכתוב עליו בפייסבוק, חשוב שתדעו להסביר לו מה בהצעה שלכן, בתחום התחבורה המקומית למשל, מחדש. אצלנו באזור הנושא של שבילי אופניים לא מספיק מטופל. אם אני אראה מועמדת מקומית או פעילה מקומית שמציעה משהו חדש, ואני אבין מה החשיבות של ההצעה שלה זה ישנה את התחושה שלי כלפיה גם כעיתונאית גם כתושבת. המועמדת או ההתארגנות החברתית צריכות להבין מה היה, ומה הן רוצות שיהיה.

לאורך כל הפעילות אתן צריכות לנסח לעצמכן את שלושת הדברים הבאים: 1. התמיכה שאתן צריכות, 2. גיוס הכסף 3. הנעה לפעולה. איך אני מגייסת תמיכה ציבורית, איך אני מגייסת כסף, ואיך אני גורמת לאנשים לצאת מהפייסבוק.

תמונה שווה אלף מילים – לא להתעצל לצלם את הרחוב ללא תאורה, את גינת הכלבים שעליה אתם מתלוננים. שלבו גיפים, זה עובד. חפשו אפליקציה ותעשו לבד.

סרטונים קצרצרים – אם אתן עושות סרטון וידיאו אל תצלמו יותר מעשרים-שלושים שניות כדי שיהיה קל לשלוח את זה, להעלות לטוויטר, לשתף בפייסבוק. צלמו כל פעם סרטונים קצרים. מקטעים, מקטעים. אם מישהי מצלמת אתכן, בקשו ממנה שתפסיק, ותמשיך שוב בסרטון חדש. ואם אמרתן בהתחלה את המשפט החשוב, אז שלושים שניות מספיק. מחקרים מראים שאם מדובר על וידיאו פוליטי, אנשים עוזבים אחרי שלושים שניות.

איך יוצרים יותר מעורבות, יותר אנגייג'מנט?

פרופיל אישי – פרופיל ציבורי – נשים שמחליטות להתמודד פותחות עמוד כדמות ציבורית, אבל אז החשיפה שלהן נפגעת. בעקבות השינויים האחרונים בפייסבוק החשיפה של הפרופיל האישי הרבה יותר מוצלחת, לכן, שווה להמשיך להתנהל גם דרך הפרופיל האישי.

עוד טיפ ששווה לדעת: אפשר לקבל מפייסבוק וי כחול. הווי הכחול מעיד על כך שזה הדף האותנטי של הדמות הציבורית או של הארגון. יש טופס ב-help page. זה שווה כי זה תורם לאינגייג'מנט, אבל רק קחו בחשבון שלא קל לקבל את האישור הזה.

כוחה של הקבוצה – כדי להגדיל את האינגייג'מנט של פוסטים אורגניים (לא ממומנים) צריך לא להתבייש ולהניע את כוחות הקבוצה, של אוהדים ותומכים. יש לכן תא משפחתי? חברים? כל אחת יכולה לקום בבוקר ולעשות לכן לייק.

תעשו לייקים לעצמכן – כן, תעשו לייק גם לעצמכן. אני עושה לייקים לעצמי בלי בושה. זה לא מביך אותי כי אני חושבת רק על התועלת שזה יביא לי. זה יגביר לי את האינגייג'מנט, ויותר אנשים יקראו או יראו את מה שיש לי לומר. אז אני עושה לייק.
במקרה שלי כעיתונאית גם אם מישהו כתב לי בפיד תגובה שאני לא מסכימה איתה, אני בכלל לא עוצרת להסתכל, עושה לייק אוטומטית לכל תגובה בפוסט, ככה הפוסט יקבל חשיפה יותר גדולה, וזאת המטרה שלי.

תתייגו אנשים על הפוסט, כולל את עצמכן. למשל, אם אני מעלה פוסט שחשוב לי בשעות הלילה המאוחרות ומתייגת עליו חבר כנסת ובבוקר אני רואה שאין עליו כמעט לייקים אני מסירה את התיוג ושוב מתייגת, בנוסף אני מתייגת את עצמי ואת הכנסת. אם לא קורה כלום אני מסירה את הלייק ושמה עוד פעם, ואם לא קורה כלום אני מסירה את התיוג ושמה עוד פעם. ככה אני עובדת כבר הרבה שנים. הפסקתי להתבייש, אין דרך אחרת ובסופו של דבר זה עובד. כעיתונאית אני לא צריכה להיות במצב שאני משלמת כדי שיקראו אותי, אם כבר אז להיפך. אני נמצאת בפייסבוק עשר וחצי שנים ברציפות, ומעולם לא שילמתי על פוסטים.

וידיאו לייב – יש עוד דרך להגדיל אינגייג'מנט. שידורי לייב עדיין עובדים. אחר כך שידורי וידיאו, תמונות ובסוף סטטוסים בלי תמונה. אם עושות וידיאו לייב ויש רק חמישה צופים. כנסו לקבוצה שאתן שייכות אליה בפייסבוק בווטסאפ ובקשו שיעשו לייק לסרטון. הן לא חייבות לצפות. צריך לזכור שבווידיאו לייב מספר הצופים נספר עד 24 שעות אחרי.

ענייניות. חשוב שתכינו מסרים פשוטים ותחשבו על הניסוח. מתחילות משפט ב"עשי" ולא ב"אל תעשי". גם אם אתן אקטיביסטיות שקמות נגד עוולה מסוימת, תפתחו את המשפט שלכן בפועל של "עשי" במסר חיובי בחמש המילים הראשונות, כי זה גורם לקוראת להתחבר אליכן ולהמשיך לקרוא את מה שיש לכן לומר.

ניסוח. לפני שאתן לוחצות "פרסם" תקראו מה כתבתן. תבדקו ניסוח, תורידו כפילויות, פסיקים מיותרים, סימני קריאה. תכתבו בשפה הכי נקיה והכי ישירה שיש. סטטוסים קצרים כמה שאפשר. סטטוס שעובר 300 מילה הוא לרוב סטטוס אבוד. מי שכותבת מגילות מפספסת את הפואנטה של הרשתות החברתיות.

עקביות מותר לחזור על מסרים. "אנחנו נדאג שיוצב רמזור בצומת המסוכנת…" "עוד יום בלי רמזור".

אמינות. אנשים מגלים נורא מהר אם לא הייתן אמינות. ציבור מתחבר לאותנטיות, למי שמדברת בגובה העיניים. זה מה שעובד ברשתות, אנשים קולטים מהר מי אותנטי ומי מזויף.

לא לוותר – כשאתן פעילות ברמה המקומית, חשוב לשלוט בחומר. לקרוא את התקציב, לדעת את התקנון ואת הכללים של הוועדות. ראיתי דפוס שחוזר על עצמו, איך הגברים מנצלים את התקנון לוקחים עורכי דין, והנשים מרימות ידיים. וויכוחים על התקציב הם חלק אינטגרלי מהפעילות, לכן חשוב להכיר היטב את הכללים המקומיים.

ועוד דבר שכדאי לשים אליו לב. ראשי רשויות נוטים לשנות את חוקי העזר המקומיים לקראת הבחירות, כמו איסור הצבת שלטים על הדשא או בקומות הנמוכות. אתן צריכות להיות ערות לזה ככל שמועד הבחירות מתקרב, אם לא, תגלו זאת אחרי שהחוק עזר עבר, כשראש העיר מציב שלט ענק לפרסום הבריכה העירונית החדשה, אבל למתמודדת מקומית אסור.

עבודה מול העיתונות המקומית

העיתונות המקומית ברוב המדינה מאוד בעייתית. במקרים רבים ממש קנויה באמצעות תקציבים מקומיים. בשביל להכניס שם אייטמים צריך לעבוד עם האנשים המקומיים שעובדים שם. ל-YNET יש עיתון מקומי והוא פשוט מצוין. שם נעשית עבודה עיתונאית אמיתית.

חשוב להתחבר למובילי דעה מקומית בפייסבוק. רק לבדוק האם הם מקבלים כסף או לא מאחד המועמדים, כי לא מחויבים כללי אתיקה.

הפגנות מקומיות יכולות להשפיע. זה משהו שהעיתונות מתעניינת בו. למשל, חוק המרכולים. התושבים פחות מודעים ומתעניינים בחוק העזר העירוני או הבג"צ, אבל כשיש פעילות מקומית שמקבלת חשיפה תקשורתית, זה עוזר להם להבין. יש הפגנות יחידים שלא מצליחות לעורר את העיתונאים ואז החשיפה נשארת בגבולות הפייסבוק, אבל הפגנה עם כמות גדולה של אנשים כמובן שכן מעניינת. שיתופי פעולה בין קבוצות פעילים בכמה ערים תביא לחשיפה גבוהה יותר גם ברמה המקומית וגם בארצית.

הכותבת, טל שניידר עיתונאית ובלוגרית פוליטית.