כלים משפטיים ותקציביים לעבודה שלכם ברשויות

כשאתם עושים מאבקים משפטיים תזכרו לדבר בשפה משפטית. שפה ערכית, אידאולוגית – לא עובדת. כלומר, גם אם זה לא בסדר ששכונה מתחרדת, אתם לא יכולים לבוא עם טיעון כזה לעירייה או לבית המשפט, לכן בכל מאבק אתם צריכים לחפש היכן ומתי התקבלו ההחלטות, ולפעול מתוכן.

המלצתנו, תמצאו עו"ד מתנדב שיהיה זמין לכם לשאלות והתייעצויות.

היועץ המשפטי

בכל עירייה יש יועץ משפטי, חשוב שתכירו אותו, וכן תיידעו אותו על הליכים לא חוקיים.

מה תפקידו של היועץ המשפטי?
לעזור לבעלי התפקידים בעיריות ולדאוג לכך שהעירייה פועלת כחוק. לרוב, היועצים המשפטיים לא ייקחו סיכונים וגם לא יילחמו על ערכים. רוב היועצים המשפטיים של הרשויות המקומיות מעדיפים להיות בסטטוס של "לא ראיתי לא שמעתי". לכן, חשוב לפנות אל היועץ המשפטי, ולהפעיל עליו לחץ, כדי שיתחיל לעבוד.

תעמולת בחירות – אסור ומותר

כחצי שנה לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות, יוצא בדרך כלל חוזר מנכ"ל משרד הפנים עם הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה לקראת הבחירות. בין השאר מדובר בהנחיות הכוללות הקפדה על טוהר הבחירות והוראות לגבי הימנעות מתעמולת בחירות אסורה.

הקו המבחין בין תעמולת בחירות אסורה, כגון שימוש בדוברות העירייה לפאר ולרומם את פועלו של ראש העיר בפרט והעירייה בכלל, הוא דק, ועל כן זו תופעה קיימת ברשויות רבות. כדאי שתעקבו אחר פעילות המתמודדים בהקשר זה ולפעול במידת הצורך.

תקציבים

כל הוצאה שהרשות מוציאה חייבת להיות במסגרת התקציב. אין חיה כזו "רזרבת ראש העיר", זה לא חוקי.
כשיש רזרבות זה תמיד חייב לעבור דרך המועצה ולקבל את אישורה.

שאלות שיש לשאול על הוצאות או הקצאות של הרשות המקומית אשר מעוררות בכן חשד:
שאלה ראשונה – האם ההוצאה/ההקצאה היא במסגרת סמכות העירייה. כלומר, האם העירייה מתערבת בנושאים/תחומים שהחוק הותיר לה לעסוק בהם.
שאלה שנייה – במידה ומדובר רק בהוצאה, האם ההוצאה היא במסגרת התקציב. יש לראות שההוצאה נעשתה במסגרת סעיף תקציב.
שאלה שלישית – האם ההוצאה/הקצאה נעשתה על פי הנהלים, בפרט על פי נוהל תמיכות ונוהל הקצאות.

איך עובר הכסף של התקציב?
כסף לגורם חיצוני – כל גורם, עמותה, ארגון, כל מי שאיננו מחלקה בעירייה – יש להפעיל נוהל תמיכות ואם לא
עבר יש כאן הפרה של החוק.
כסף לגורם פנימי – פעולות של העירייה יש שני מבצעים:

1. עובדי עירייה
2. קבלן עצמאי. צריך לשים לב שבמקרה זה לרוב חייבים במכרז. סעיף 196. עם זאת, ישנם תחומים בהם ישנו פטור ממכרז. יש לבדוק זאת היטב.

נוהל תמיכות
ככל שהעירייה רוצה להעביר כספים לגורם חיצוני יש להפעיל נוהל תמיכות. נוהל תמיכות צריך להיות
מופעל גם על פעילות מתמשכת, אבל גם על פעילות לאירוע ספציפי וחד פעמי. שימו לב שבנוהל תמיכות
כתוב שהעירייה לא יכולה לתמוך בפעילות פוליטית. וכן שימו לב שפעמים רבות העיריות מכניסות את
העברות הכספים לעמותות דרך "אירועים עירוניים" או "אירועי תרבות".

מה נדרש על פי נוהל תמיכות?

1. קביעת קריטריונים מראש, כאשר רק מועצת העיר יכולה לקבוע את הקריטריונים.
2. פרסום הקריטריונים לציבור. הפרסום צריך להיות בעיתון ובאתר העירייה.
3. חייב להיות אישור של היועץ על הקריטריונים.
4. חייב להיות תקציב משוריין לנושא (למשל חינוך/ תרבות).
5. פרסום שמזמין את הציבור להגיש מועמדות לאותו התקציב המיועד.
6. לעבור ועדת תמיכות, אשר צריכה לחלק את הכסף על פי אותם הקריטריונים.

מה יכול להיחשב פגם בהליך של נוהל תמיכות?

1. קריטריונים שתפורים רק לגוף אחד. זה פסול. אסור לסמן שום מועמד מראש.
2. קריטריונים שמונעים, בכוונת מזיד, כניסה של גופים שהעירייה אינה חפצה ביקרו. הקריטריונים חייבים להיות רחבים ומאפשרים.
3. אי ביצוע של אחד השלבים בנוהל התמיכות, או ביצוע אחד השלבים באופן חסר.

לעירייה יש חובת מכרזים.

הקצאת קרקעות, תמיכות ומענקים

מהלכים פוליטיים נוספים לא בהכרח עוברים דרך אישור התקציב, אלא בצינורות אחרים. אחד מהם הוא
ועדת ההקצאות, ועדה שאמונה על הקצאות קרקע ומבנים, במסגרתה מוקצים שטחים ציבוריים של הרשות
המקומית לעמותות, בתי כנסת, תנועות נוער, קופות חולים ועוד.

צינור נוסף הוא ועדת התמיכות, שם מוחלט על מתן תמיכות ומענקים שונים לגופים על פי קריטריונים ועל
בסיס תקנות תמיכה קיימות.

מהלך של כלכלת בחירות כמו הגדלה פתאומית של התמיכה בקבוצת הספורט המקומית למשל, יקרה בדרך כלל באמצעות הגדלת אחוז התמיכה במסגרת החלטה של וועדת התמיכות.

נוהל הקצאות – מדוע הנוהל הזה כה חשוב?

1. קרקע היא המשאב הכי יקר שיש ברשות העירייה.
2. לרוב, כאשר העיירה העניקה קרקע היא לא תחזור. החוזה על קרקע הוא בד"כ 25 שנה, ועל מבנה קצת
   פחות.

כל מבנה או קרקע שרוצים להעביר לגורם שאינו עירוני, חייב לעבור תהליך של נוהל הקצאות. הנוהל חל על
כל שטח, מבנה, מקלט, יביל (במבנים יבילים בדרך כלל יש לעשות קודם כל נוהל תמיכות ורק לאחר מכן נוהל הקצאות) אשר שייך לעירייה. המוסדות החרדיים, שהנם מוכרים שאינם רשמיים, חייבם לעבור נוהל הקצאות.

מה כולל נוהל הקצאות?

1. פרוגרמה. תכנית שמפרטת את כל המגרשים החומים (מבני ציבור) ואת הצרכים הקיימים. למשל, אם יש מחסור בגני ילדים, לא ייתכן שיקצו שטח לבית כנסת ולא לגן ילדים. לכן, הטענה הראשונה יכולה להיות שאין פרוגרמה.
2. קריטריונים. נגיד קריטריונים לגן ילדים – גיל הילדים, שיעור הילודה וכן הלאה. או נגיד קריטריונים לבית כנסת יהיו כמות המתפללים. הקריטריונים יכללו את כל מה שקשור להיכרות עם השכונה ועם הצרכים. אם אין קריטריונים לא ניתן להקצות.
3. פרסום. צריך לפרסם ולכתוב/להגיד באופן מפורש יש קרקע במקום הזה____ והיא מיועדת ל___. חובה לשים שלט במקום של הקרקע. יש לעשות פרסום גם בעיתונות הארצית וגם במקומית. הפרסום הוא בשני שלבים:
   שלב ראשון – פרסום מזמין. הצעת הקרקע לכולם, לכל הציבור. הפרסום הזה, לפעמים כבר בשלב הזה, יכול לכלול שם של עמותה.
   שלב שני – התנגדות למועמדים. העירייה מפרסמת את שמות המועמדים כאשר לציבור יש הזדמנות להתנגד
   למועמדים. חשוב מאוד שההתנגדות תהייה רלוונטית לקריטריונים שהעירייה פרסמה. במידה והגשתם התנגדות יש להזמין אתכם לוועדת ההקצאות.
4. דיון בוועדת ההקצאות
5. אישור במועצת העירייה.

מה ניתן לעשות כנגד הליכי העירייה התחום של הקצאות מקרקעין?

1. פנייה לעיירה
   1. פניה ישירה, באמצעות מכתב, ליועץ המשפטי של הרשות. לא להתייאש, יש כאלה שכן רואים את תפקידם כשומרי הסף.
   2. פנייה לחבר מועצה שיפעל על פי סעיף 140 א. שהוא יפנה ליועץ המשפטי (על פי חוק היועץ המשפטי היועץ המשפטי חייב לתת לו מענה).
2. פנייה למחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה (לשעבר המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין) או פנייה ישירה למבקר המדינה (יש לקחת בחשבון שזה תהליך שעשוי לקחת זמן). הם יכולים לכתוב לתובע, ואז העניינים עשויים להתחיל לזוז, כי זה עלול להפחיד אותו. ב-30% מהמקרים זה
   עוזר. שימו לב, יש לפנות באמצעות מכתב.להגיש עתירה מנהלית כנגד העיירה )מצריך משאבים, ידע וכוח משפטי(. שימו לב, שית המשפט אינו נוהג להתערב בענייני הרשות, ולכן תמיד נגיש עתירה מנהלית על מספר מקרים על מנת להציג דפוס חוזר
   ופסול בהתנהלות העירייה. הפנייה נעשית מול בית המשפט המחוזי. שוב, חשוב להדגיש, עתירה מנהלית
   היא איננה אפקטיבית כאשר היא על בסי מקרה אחד.
3. תביעה אזרחית (מצריך משאבים, ידע וכוח משפטי). זהו הכלי האפקטיבי ביותר. במסגרת של מישור פעולה זה ניתן להתמודד עם מקרה אחד, על בסיס עוולת הפרת חובה חקוקה. זאת עוולה נזיקית.

הערות נלוות
מקוואות פטורות מנוהל הקצאות
כעיקרון בתי ספר רשמיים יושבים על קרקעת העירייה.

עצות להמשך:

• להשתמש בחברי המועצה לצרכי ההתארגנות, הן מבחינת איסוף מידע והן מבחינת הפנייה לשומרי הסף.
• להתאגד מספר אנשים הסובלים מאותה הבעיה, גם על מנת לאגם משאבים כלכלים לעתירה וגם על מנת
  להגדיל את כוחה של העתירה המנהלית.
• שוב, לאסוף מידע, להבין וללמוד מה הוא הפגם בהליך.

*נכתב על פי ההכשרה עם עו"ד יוסי חביליו.