איך למנוע הסלמה, אלימות וקונפליקט בין יהודים וערבים במצבי משבר?

צילום:חני ברוכין, שתיל סטוק

פוטנציאל ההתלקחות של זעם אזרחי, בזמן מחאה, בעקבות אלימות משטרתית או מדיניות שלטונית כוחנית והרסנית, קיים תמיד. על אחת כמה וכמה הוא קיים במצבים של טרור קיצוני, אי יציבות שלטונית, קיטוב בין קבוצות בחברה, ומצבים של סכסוך בטחוני ופוליטי שהמדינה נתונה בו החוצה ופנימה.

חשוב להבחין בין זכות ההפגנה ומחאה לגיטימית לבין אירועים שהסלימו לאלימות, כפי שקרה במאי 21. במצב כיום, כאשר כוחות קיצוניים וגזענים התבססו במספר רב של אזורים וערים, וממומנים ישירות על ידי השלטון, הקונפליקט רק הולך ומחמיר ועשוי 'להתפוצץ' ביישובים ובאיזורים בהם חיים יהודים וערבים זה לצד זה.

מה אפשר ללמוד מהמקרה של צפון אירלנד?

כידוע החל משנות השישים של המאה הקודמת ועד לחתימת הסכם יום שישי הטוב ב-1998 נמשך בבריטניה סכסוך דמים פוליטי ולאומי, אתני ודתי, במאבק לעצמאות של צפון אירלנד – The Troubles אל מול "הממלכה המאוחדת".

בשנת 1976 קמה תנועת "אנשי השלום" שבשיאה מנתה כ-50 אלף איש. התנועה הורכבה מפרוטסטנטים וקתולים משני צידי המאבק, והביאה למיתון מספרי מדיד ומוכח של פעולות הטרור וההרג של אזרחים ושוטרים, ופעלה לעידוד סולידריות בין הצדדים היריבים. מקימות התנועה אף זכו בפרס נובל לשלום על תרומתן למיגור האלימות.

תנועת אנשי השלום ידועה בתהלוכות שהצעידה מדי שבוע, תהלוכות שהמגוון האנושי שלהן, וההיקף שלהן, שבר שיאים במונחי תנועות שלום: כ-6.5% מהאוכלוסיה השתתף בתהלוכות. הנוכחות העקבית הן של קתולים והן של פרוטסטנטים היתה קריטית לנרמול של הקריאה לשינוי והדלגיטימציה לאלימות.

התנועה גם עבדה לפי מודל של הקמת 'ועדות שלום' מקומיות, יוזמות רווחתיות שונות, שהופעלו אך במידה פחותה מן התהלוכות וההנכחה הציבורית שלהן. בעוד הסכסוך והמאבק לעצמאות של צפון אירלנד נמשכו כעשרים שנה, לתנועת אנשי השלום היה תפקיד מכריע בעיצוב מחדש של פעולה פוליטית כתחליף לאלימות הקשה ששלטה קודם לכן בכיפה.

בשנים שלאחר הסכמי השלום, העדר האלימות איפשר לממשלה להתמקד בשיפור שיטתי של התשתיות והיחסים בין הקהילות ולבנות מסגרות ותכניות לחיים משותפים: תכניות דיור משותף, הרחבת החינוך המשותף בקמפוסים, הסרת חסמים בין הקהילות, במטרה להפוך את צפון אירלנד לחברה משותפת.

קראו גם על מקומה של חברה אזרחית בהתמודדות עם טראומה המונית.

מיתון אירועי האלימות במאי 2021, חיפה

למידה מאירועי מאי 2021 בחיפה העלתה כי ככל שמנהיגים פלסטיניים הגיעו למוקדי הזעם והמחאה וככל שתנועה אזרחית שמחברת בין יהודים לערבים נבנתה – תוך כדי תנועה – בבית הגפן, כך נמנעה הסלמה והאלימות שככה לרבות השחתת רכוש ציבורי ברחובות.

עם זאת, ממצאי המחקר מראים שבימים הראשונים לאירועים לא היתה מעורבות מספקת של המערכת העירונית וראשת העיר בשיכוך המהומות ואפילו לא בניהול המצב.

על פי המחקר שמסתמך גם על מודלים בספרות להתמודדות עם קונפליקט, לחברה האזרחית תפקיד משמעותי במיתון האלימות, שמסתמך גם על התפקיד הרגיל של חברה אזרחית בימי שגרה.

ד"ר רולי רוזן, "שוברי החומות: ההתמודדות העירונית עם אירועי מאי 2021 בחיפה ולקחים לניהול עיר משותפת, התכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים אוניברסיטת חיפה ויוזמות אברהם, אוקטובר 2022 – לקריאת המחקר

במאי 21 מגוון האסטרטגיות שבהן השתמשו פעילים ופעילות כלל:

• שמירה על קשרים חוצי גבולות תוך כדי האירועים
• פעולות של הגנה הדדית בתוך אירועי האלימות כסוג של הבעת סולידריות
• מקומות עבודה ביניהם בתי החולים והעירייה, יצאו במסרים ברורים של 'יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים'
• ביקורי סולידריות אצל הנפגעים על ידי ראשת העיר ותושבים
• שמירה על שיתופי פעולה פוליטיים.
• אורגנו אירועים והפגנות משותפות, נערכו אירועים פומביים שקראו להגנה על החיים המשותפים של ארגונים כמו 'עומדים ביחד' ובית הגפן, יחד עם חברות מועצה.
• כמו כן, הועמקה ההיכרות הבין-קהילתית גם במהלך העימותים וגם בזמני שגרה: ארגונים כגון בית הגפן, או עמותת 'מבט', קהילת יד ביד ואישה לאישה שעסקו עוד קודם לכן בקיום קבוצות דיאלוג, קיימו קבוצות כאלו עוד במהלך האירועים או מיד אחריהם, ויצרו כך מרחב שבו חיפאים בני שתי הקהילות יכלו לשתף בסיפוריהם באווירה אמפטית ותומכת.

לדברי החוקרים קשה להעריך את מידת השפעתם הקונקרטית של כל אותן התבטאויות ואירועים על הנמכת האש, משום שמדובר באלפים ספורים של תושבים בלבד, אך מאידך יש כאן תרומה חשובה למאמץ הכולל בעיר.

לאחר העימותים של מאי 21 קמו שתי התארגנויות שמטרתן להביא יחד תושבים ונציגי חברה אזרחית ומוסדות בעיר על מנת לדאוג לצדק ושוויון בין תושבי העיר: "חיפה לכולםן" ופרוייקט שתיל: חיפה כעיר שוויונית וצודקת.

ההתמודדות עם מגיפת הקורונה 2020-2021 – חדר המצב בנגב

אל מול האתגרים הלא פשוטים שהביאה עימה המגיפה, החל בסגרים ובנהלי הבידוד וכלה בהענקת חיסונים לכלל האוכלוסייה, הוקם חדר מצב לחברה הערבית.

חדר המצב נועד לסייע בעבודה עם החברה הערבית לאור קיומם של אתגרים נוספים עימה מתמודדת האוכלוסייה., ביניהם: צורך בהנגשה שפתית ותרבותית והסברה לאוכלוסייה, עבודה עם ועדים מקומיים המייצגים את אוכלוסיית הכפרים הלא מוכרים שחיה בפיזור במרחב, רשויות מקומיות במצב סוציו אקונומי נמוך ועוד.

חדר המצב שהפעיל ארגון אג'יק סייע בתכלול ותיאום בין צרכים והמשאבים ברשויות המוניציפליות הבדואיות ובכפרים הלא-מוכרים. חדר המצב שימש כשלוחה של חדר המצב הארצי ופעל באופן אינטנסיבי מהלך מספר חודשים. חדר המצב חיבר בין רשויות מקומיות לועדים מקומיים ולארגונים גם מהחברה הבדואית וגם מי שדאגו למענים שונים בעת הסגרים.

תובנות מרכזיות על מקומה של החברה האזרחית במניעת הסלמה

הצלחה להרגיע אלימות ופגיעה ברכוש או להימנע מאסקלציה, מותנית בקיומם של כוחות אזרחיים וקהילתיים חזקים ומושרשים בשטח, ובנוכחותם בזירת המהומות.

אין זמן לבזבז. הנוכחות צריכה להיות מהרגעים הראשונים של האירועים, בין אם מדובר על מחאות, הפגנות או מהומות

למעשה להקדים תרופה למכה: המתבססת על נוכחות ופעולה של מנהיגות משותפת גם בזמני שגרה. מדובר לעתים בהצלת חיים פשוטה כמשמעה, אך גם במנהיגות ובסמל שיכולים למנוע ולהרגיע התלקחויות נוספות.

לא מספיקה מעורבות של גורמים אזרחיים וקהילתיים, חזקים ככל שיהיו. דרושה מעורבות אקטיבית של גורמים עירוניים: רווחה, גישור, חינוך, אבטחה עירונית ואף תברואה וחזות פני העיר.

מנהיגות נבחרת ומנהיגות קהילתית, פורמלית ולא פורמלית, קריטית מבחינת מעורבות ונוכחות, להרגעת הרוחות. אין די במנגנונים ובנהלים עירוניים.

כל התערבות צריכה להיות מלווה באסטרטגית תקשורתית ובקמפיין שחושף לעין הציבורית את השותפות, מסתייע בנתונים עובדתיים, נלחם באלימות, מייצר אלטרנטיבה ובא בדרישות לדרג המוניציפלי והממשלתי.

בשנת בחירות לרשויות המקומיות, החיבור של ההנהגה המקומית למה שקורה בשטח, הוא משמעותי כמובן ועשוי לפעול בכיוונים שונים ואף סותרים. צריך להיות מנגנון תקשורתי חכם שילווה את הפעולה בזמני משבר ובזמני שגרה.