עו"ד לי-היא גולדנברג |

איך לעבוד עם הממשלה?

לעבוד עם הממשלה

כשהייתי עורכת דין בעמותה סביבתית, עבדתי לאורך השנים מול הממשלה ועם הכנסת, והצלחנו לזקוף לא מעט הצלחות לחברה האזרחית. יחד עם זאת לפני מספר שנים יועץ לובי הפציר בנו, לשנות גישה, ולהתחיל לעבוד עם הממשלה ולא מולה. זה לא קרה באופן מיידי, אבל עם הזמן ארגוני הסביבה התחילו לפגוש את משרדי הממשלה בבית משפט בבוקר ובפגישות משותפות אחר הצהריים והיום מתחילים לראות את הפירות של אותה עבודה.

המעבר לעבודה עם הקואליציה לא מתאימה לכל ארגון, וצריך להבין את ההשלכות של עבודה עם הממשלה, אבל למרות הקושי, אין ספק כי רוב המדיניות נקבעת במשרדי הממשלה וכי יש שם פוטנציאל לאימפקט משמעותי.

בשונה מהכנסת, לממשלה אין כללים ברורים והדרך להשפיע על עבודתה דורשת התמדה וסבלנות, אך יש לא מעט דרכים לדריסת רגל בעבודה עם הממשלה.

1. חקיקה ממשלתית – לא רק לעורכי דין

החקיקה הממשלתית לרוב מתחילה את דרכה בירושלים ועוברת לא מעט שינויים לפני שהציבור בכלל נחשף אליה. כפי שאנו פועלים בצורה אקטיבית לקדם חקיקה בכנסת כדאי ונכון יהיה לעשות זאת גם מול הממשלה.

דרך מהירה בהרבה להשפיע על החקיקה – ושאינה דורשת תואר בעריכת דין – היא באמצעות הגשת הערות באתר החקיקה הממשלתי (אתר תזכירים). אתר התזכירים מאפשר לנו לפעול בצורה רה-אקטיבית, להביע את עמדתנו לחקיקה, תקנות ומסמכי מדיניות שהממשלה מפרסמת ולעיתים להשפיע על החקיקה, ואף לבלום מהלכים בעייתיים.

האתר הוקם כדי "לקדם את השקיפות ולאפשר מעורבות ושיתופיות של הציבור בהליכי החקיקה וקביעת המדיניות של משרדי הממשלה." המסמכים באתר אמורים להיות פתוחים להערות הציבור במשך 21 יום, אך לרוב תקופה זו קצרה בהרבה.

למרות שהאתר לא מושלם כדאי בכל זאת לעשות בו שימוש, למה? ראשית, הוא מהווה מקור מידע נוסף למה נמצא על סדר יומה של הממשלה. שנית, ההערות הללו מגיעות לשולחנו של בן אדם, שהוא פתח לכניסה לעבודה עם אותו משרד.

ככל שההערות שלכם יהיו מקצועיות, ככה תבנו לארגונן שלכם שם מול אותו משרד ממשלתי. לא תמיד ההערות מוטמעות וגם אם כן, לא בהכרח כמו שהיינו רוצים, אבל זה עדיין שינויים שיכולים להיות משמעותיים. סיבה נוספת להיכנס היא כדי להכיר את החקיקה מבעוד מועד והתחיל לגבש עמדה כמה שיותר מוקדם.

כנסו לאתר תזכירים, תירשמו לרשימת התפוצה, תגישו הערות ותתחילו להשפיע.

2. החלטות ממשלה – כך מונעים תקיעת רפורמות

ממשלות ישראל מקבלות לא פחות מ-4,000 החלטות בממוצע בכל כהונה. יש מנעד רחב של החלטות ממשלה – החלטות העוסקות בחקיקה פרטית או ממשלתית, החלטות על מינוי, החלטות על הנעת תהליך עבודה וכו'. פחות מ – 10% מאותן החלטות הן ביצועיות, ועוסקות ביישום מדיניות הממשלה.

ככל שנבסס קשרים עם הפקידות המקצועית במשרד נהיה מעודכנים יותר בתהליכי העבודה ויישום ההחלטות, ולעיתים גם נוכל להשפיע על הנוסח הסופי שיובא לאישור הממשלה. חשוב לזכור שאישורה של החלטה ממשלה אינה סוף פסוק – אלא התחלתה של העבודה החשובה – להבטיח שסעיפי ההחלטה יוצאים אל הפועל ומיושמים לשביעות רצוננו.

עד לשנת 2015 לא נעשה ניטור שיטתי של ביצוען של החלטות ממשלה במדינת ישראל. עד אז כל מעקב שנעשה היה בצורה פרטנית ולא נעשה בצורה אחידה. היום משרד ראש הממשלה, באמצעות אגף ממשל וחברה, אחראי על מעקב ובקרה על החלטות ממשלה. כאן ניתן לבדוק מה בוצע אם בכלל בהחלטת ממשלה וסעיפיה. לא הוקם צוות כנדרש בהחלטה? תדאגו שכן. תדרשו נציגות ציבורית בצוותים ודאגו כי ההחלטה תתוקצב כנדרש בתקציב המדינה.

3. תכנון ובניה – השפעה על העובדות בשטח

מדינת ישראל היא מבין המדינות הצפופות בעולם והיא מתאפיינת בריבוי אינטרסים. תכנון ובניה הוא כלי משמעותי בעיצוב מדיניות בישראל ובפרט מדיניות קרקעית אשר משפיע על כולנו ואין מקום להתיר אותו כנחלתם של מתכננים וארגוני סביבה. ההחלטות שמתקבלות במוסדות תכנון הן מרחיקות לכת ויש בהם כדי לקבוע עובדות בשטח שנים רבות.

מנהל התכנון, האמון על תחום התכנון והבניה בישראל יושב היום במשרד הפנים (לאחר תחנה קצרה במשרד האוצר), מחליט איפה שותלים יערות, איפה יהיו אזורי התעשייה ואיפה יקום יישוב חדש ובשביל מי. מעורבות בתחום התכנון יש בה כדי להשפיע בצורה משמעותית הן בבלימה והן בקידום מדיניות מול אחד הגופים החשובים בממשלה. מי שמתכנן קובע ויש הרבה מה לקבוע.

ההליך התכנוני הוא היררכי (תכניות ארציות, מחוזיות ומקומיות) ולא תמיד פשוט אבל יש מספר נקודות השפעה על ההליך התכנוני שאין צורך בהכשרה תכנונית כדי לעשות זאת.

ראשית, מאחורי רוב התכניות יש וועדות היגוי (הידועים גם כוועדות עורכים) שמנסחים מסמכי מדיניות עוד לפני שהתכנית עצמה מנוסחת. זוהי נקודת זמן קריטית בקביעת מדיניות – כדוגמת קביעת כמה דיור ציבורי המיועד לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת תוכנית עירונית. שיג ושיח עם חברי וועדות ההיגוי קריטי להשפיע על התכנית עוד בשלב מוקדם זה ויש בה כדי להשפיע בצורה משמעותית על התכנית עצמה בהמשך. דברו עם שותפים במשרדים מעורבים, מועצות ורשויות מקומיות ונציגי ארגונים ירוקים, כדי לוודא שעמדתכם ידוע כבר כאן.

לאחר שהתכנית מופקדת, לציבור יש גם זכות להתנגד לתוכן התכנית. זכות ההתנגדות היא דבר קדוש במדינת ישראל (לכאורה) עד כדי כך שגם לפלסטינים יש זכות התנגדות. אז תפקחו עיניים לשלטים הקטנים שרחוב ובעיתון ותשקלו להשפיע על המדיניות של הממשלה גם כאן.

4. תכניות עבודה ממשלתיות – סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה

אתם אולי תוהים, מה לי ולתכניות עבודה ממשלתיות. מסמך ארוך וסבוך ומלא בטבלאות לא מובנות. בדומה לחובות דיווח שלנו לציבור התורמים שלנו, משנת 2011 הממשלה השכילה והחליטה שגם לה כדאי לפרסם את התכניות עבודה שלה לתורמים שלה – הציבור. זה בא לאחר תהליך ארוך שנים של בניית מתודולוגיה שמפורט במדריך התכנון הממשלתי.

תכניות העבודה הממשלתיות הן התוצר השנתי של תהליך התכנון המתקיים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך. התכניות הן חלק ממהלך מתמשך להטמעת תרבות תכנון ובקרה בעבודת הממשלה, לקידום החשיבה התוצאתית ולהגברת השקיפות של עבודת הממשלה לציבור.

תכניות העבודה אמורות להתפרסם כל שנה. עד כה אלו לא פורסמו בשנת בחירות, אך לאחרונה הבינו כי לרוב תכניות העבודה הממשלתיות לא משתנות בין שר לשר. אבל נראה מה העתיד צופה בעניין זה.

התכניות כוללות מטרות העומדות בבסיס עבודת המשרד, יעדים המרכזים שהגשמתם תשרת מטרות אלו, משימות עיקריות להשגת היעדים ומדדי תוצאות. תכניות אלו לעיתים שאפתניות יותר ולעיתים שאפתניות פחות, תכנית שמבוצעת ב-100% אינה שאפתנית דיה, ולכן בחלק ניכר מן המשרדים תראו מדדים וצעדים דומים שנה לאחר שנה. ניתן לעקוב אחרי העמידה במדדים של שנקבעו בתכניות העבודה, בדו"חות ביצוע על תכניות העבודה שמפרסם אגף חברה וממשלה במשרד ראש הממשלה.

תכניות העבודה הממשלתיות מהוות כלי מעולה למצוא שותפים חדשים לעבודת הארגון. לדוגמה – סוגיית האקלים לא מופיעה רק בתכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה, אלה מהווה חלק אינטגראלי מלא מעט משרדים נוספים. כל ארגון המעוניין לעבוד עם משרד ממשלתי, חייב להכיר את תכניות העבודה שלו. הם דלת כניסה לפגישות מקצועיות עם הפקידות המקצועית ותחילת הדרך לתקצוב פרויקטים חשובים בתקציב המדינה. בנוסף, מעקב לאחר תכניות העבודה הממשלתיות ועבודה ארוכת טווח עם המשרד הממשלתי הרלוונטי נותן לארגון לשלב נושאים בליבת עשייתו לתוך תכניות העבודה הממשלתיות.

5. תקציב המדינה – לא רק טייס אוטומטי

בעבר תקציב המדינה נחשב ככתוב בשפה זרה וכי ללא תואר בכלכלה לא היה לך איך להשפיע. היום, כשהוא מופיע לצד תמונה של דרישות המשרדים בתהליך התקצוב הממשלתי, בהחלט יש הזדמנויות להשפיע על עיצובו. זה דורש מאמץ, ואמנם אין הרבה מאוד מקום לתמרון, אבל לא להתייאש, עבודה קשה מביאה לתוצאות.

נהוג לחשוב שתקציב המדינה נולד באגף התקציבים. אבל בפועל העבודה מתחילה אצל המשרדים המקצועיים שמגבשים את טיוטת התקציב המשרדי (אפריל). האגף אחראי על הכנת תקציב המדינה והגשתו לאישור הממשלה והכנסת. העבודה בתחילת הדרך נעשית מול משרדי הממשלה המקצועיים (או המשרדים המתכננים), אשר מקדמים את האינטרסים של משרדם (המעוגנים לרוב בתכניות העבודה הממשלתיות) מול אגף התקציבים (מול כי האינטרסים לא תמיד חופפים ומתנהלות לא מעט קרבות בשלב זה) לפני שהוא מובא לאישור הממשלה.

אחזור על המנטרה שוב – יש חשיבות עליונה במיסוד קשרים עם עובדי המדינה – זה רלוונטי הן למשרדים המקצועיים והן לאגף התקציבים. איך עושים את זה? מנסים. מבררים מי אישר הקשר הרלוונטי, מפקידות מקצועית, אגף התכנון ואסטרטגיה במשרד ועד למנכ"ל, בבקשה מנומקת להיפגש ולדבר על אינטרסים משותפים לוודא שהם מתוקצבים כראוי ואף למנוע קיצוצים ככל שניתן. כך גם לגבי הרפרנטים באגף התקציבים (מאי/יוני). לעיתים אלו ייענו בחיוב לפגישה לדון בתקציב (כל עוד תגיעו מספיק זמן מראש) והנה ההזדמנות שלכם להתחיל קשר ארוך טווח ומעמיק עם אחד מהאגפים (אם לא הכי) המשפיעים במשק הישראלי.

נתונים משכנעים, שרים וח"כים עם אג'נדה דומה בצירוף לחץ ציבורי, יחד עם עבודה משותפת עם המשרד המקצועי הרלוונטי, הם הדרך להשפיע על תקציב המדינה בשלב הזה.

העבודה על התקציב לא מסתיימת עם אישור הממשלה של הצעת התקציב (אוגוסט), אנחנו עוד נפגוש את חוק התקציב וחוק ההתייעלות הכלכלית (הידוע כחוק ההסדרים) בכנסת בהמשך הדרך (ספטמבר-אוקטובר) וכמובן שגם כאן יש איך להשפיע, אבל את זה נשמור לפוסט הבא.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים קידום מדיניות

פוסטים אחרונים

אסף שמואלי | 1 באוגוסט 2022

איך לעבור שיימינג בשלום?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה