מחאת הלה"טבים, מה בעצם קרה כאן?

הפגנת הכוח המרשימה שהובילה הקהילה הלהט"בית בעקבות שלילת זכותם לפונדקאות, עוררה עניין רב בקרב ארגונים ופעילים. איך קורה שעשרות אלפי ישראלים יוצאים לרחובות כדי לדרוש שוויון זכויות? איך מניעים מאות עסקים להפגין עמדה ברורה ותמיכה פעילה בסוגיה הנתונה במחלוקת ציבורית? ואיך ניתן להסביר את ההיקף המרשים של העיסוק התקשורתי?

מחאות שהובילו לשינוי

אחרי שראינו שרוב כלי התקשורת עסקו בהרחבה בדיוק בשאלות אלה, ובעוד הרבה אחרות החלטנו לרפרר לשלושה פוסטים ב-SHIFT על מחאות חברתיות שהצליחו לשנות:

ריאיון שערכנו לפני כשנה עם אוון וולפסון, ממובילי המאבק למען הכרה בנישואים גאים בארה"ב, מלמד על תכנון ואסטרטגיה של מאבקים ארוכי-טווח.

ניתוח תקשורתי שערכנו על איך הצליחו הנכים לכבוש לבבות, על אף שהפריעו לסדר הציבורי?

והנה אחד שמחזיר אותנו אחורה בזמן לשנות השמונים, בהן מגיפת האיידס נחשבה לחשוכת מרפא וקהילה שלמה סומנה כמפיצת המחלה. ועכשיו תשאלו את עצמכן, מה קרה, ואיך הצליחו מובילי המאבק לטלטל את הממסד האמריקאי השמרן, וגרמו לו לקחת אחריות על מציאת תרופה למחלה?

סקירה חלקית של חלק מהכתבות שהביאו ניתוחים מעניינים של המחאה הגאה:

ככה יוצרים מחאה: מאחורי הקלעים של מחאת הלהט"בים, גלובס
בגלובס התייחסו להתארגנות המוקדמת וניצול המומנטום, לכעס שליבה את המחאה, לפרסומאים ואנשי התקשורת שלקחו חלק, ולהצלחה להתכנס סביב מסר אחד: שיוויון, למרות חילוקי הדעות.

מחאת הלהט"ב חורגת בהרבה מחוק הפונדקאות, הארץ
בהארץ דיברו על כך שזו מחאה שנוגעת לרבים. להט"בים בני משפחה וחברים, וציטטו בין השאר את ח"כ איציק שמולי מהמחנ"צ שדיבר על כך ש: "כאשר מדובר במאבקים מעמדיים שכוללים גם את מעמד הביניים — יש סיכוי למחאת המונים".

מה עומד מאחורי התמיכה המפתיעה של המגזר העסקי במחאת הלהט"ב, דה מרקר
דה מרקר ניסו לפצח את הסיפור מאחורי התמיכה וההתגייסות של המגזר העסקי, והציעו הסבר להתייצבות של מעסיקים לצד הקהילה הלהטבית:

"היא לכאורה לא פוליטית אלא עניינית, ונוגעת לזכותם של הומואים להביא ילדים לעולם"

בנוסף העלו את השאלה המעניינת:

"האם מתפתח כאן סוג חדש ואפקטיבי יותר של אחריות תאגידית, כזה שמציב את החברה העסקית בעימות מסוים מול חלק מלקוחותיהם, מול מפלגות ומחוקקים שמשפיעים על עסקיהן, מה שדורש יותר אומץ. ולכן לא מפתיע שנייס היתה החברה הראשונה שהכריזה חרם על חברת אל על. מדובר בחברת היי-טק שאינה מושפעת מהשוק המקומי, אין לה חשש שמא צרכנים דתיים או חרדים יחרימו אותה או שפוליטיקאים מהמגזר הדתי יפגעו בה. היא לא תלויה בשחקנים בזירה המקומית ולכן יכולה לקבל החלטה".

המעסיקים עם העובדים הלהט"בים, דבר ראשון
בדבר ראשון חגגו, איך לא, את התמיכה חסרת התקדים של עשרות חברות, שהחליטו לאפשר לעובדים שלהן לקחת חלק באירועי המחאה, ואת הרוח הגבית שבאה מצד ההסתדרות.

"המאבק למען שוויון זכויות של קהילת הלהט"ב הוא מאבק חשוב על פניה של החברה הישראלית. בתור התנועה החברתית הגדולה והמשפיעה בארץ, ההסתדרות מתנגדת לכל סוג של אפליה. יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוציא חוזר לעובדי ההסתדרות בו הוא מאשר לעובדים הלהט"בים בארגון לקחת חלק במחאה המתוכננת ביום ראשון. בנוסף, הוציא חוזר לכלל הוועדים ברחבי הארץ בו הוא קרא לוועדים ולהנהלות לאפשר לעובדים, המשתייכים לקהילת הלהט"ב, לקחת חלק במחאה מבלי לפגוע בזכויותיהם".

במקום הכי חם בגיהנום הביאו זווית הסתכלות רחבה יותר שנוגעת למגמה של חוסר שוויון כמדיניות הפוגעות ביותר ויותר אוכלוסיות.
האדמה שמתחילה לבעור לנו מתחת לרגליים, בוערת לערבים כבר הרבה זמן
אתם נאבקים על פונדקאות, אנחנו נלחמות בעוני ואלימות, על מחאת הטרנסיות
כל המאבקים של הקהילה אומרים את אותו הדבר: אנחנו פה

יש לכן, לכם עוד תובנות, מחשבות, מסקנות, שתפו.