מירנה קציר |

איך להשתמש במיינדפולנס לניהול בזמן מחאה?

מיינדפולנס

קשה שלא להיות מושפעים מהסערה שעוברת עלינו בישראל בחודשים האחרונים, במיוחד אם אתם פעילים בארגון לשינוי חברתי. ואכן אנחנו שומעים סביבנו וגם חווים בעצמנו – לחץ, חוסר וודאות, בלבול, קושי להפריד בין המחאה האישית לבין העבודה, ולעתים אפילו תחושת איום על הביטחון האישי שמלווים את חלקנו מאז שההפיכה המשטרית יצאה לדרך.

מעבר לחוויה האישית המאתגרת עבור כל פעיל או עובד, אצל המנהלים עולה צורך לדאוג גם לעובדים ולעובדות בצוות.
אנחנו יכולים להניח שרבים מחברי הצוות חווים גם הם קשיים דומים בתקופה האחרונה. ולכן, המנהלים לא יכולים לנסות לשדר 'עסקים כרגיל', פשוט מכיוון שבדרך כלל זה לא נכון. כשעובדים מגיעים למקום העבודה ופוגשים שם התעלמות ממה שקורה – מהשחיקה, החרדה או הייאוש – הרבה אנרגיות מיותרות מושקעות בהסתרה, ובניסיון לשתף פעולה עם העמדת פנים 'שהפיל איננו בחדר'.

בנוסף, עובדים שחוקים, חרדים, לחוצים או מיואשים, יתפקדו פחות טוב. ארגון שבו אנשים פועלים מתוך לחץ ושחיקה מתחילה להתפתח בו תרבות של ייאוש, חוסר תקווה ומיקוד יתר במה שלא עובד. עולות על פני השטח יותר האשמות הדדיות, תוקפנות ולוחמנות. זה ה-Fight or Flight המפורסם, שעולה אוטומטית כתגובה ללחץ, לא רק ברמה האישית, אלא גם באווירה הארגונית.

לכן חשוב שכמנהלים לא נתעלם מהקשיים, אלא ניתן אליהם את הדעת, וננסה להתמודד איתם. כך שנוכל להיטיב עם כל אחד ואחת מהעובדים, וגם למנוע הידרדרות באווירה, באנרגיות ובאופן כללי בעמידות של הארגון ובחוסן שלו.

כדי לעשות את זה בצורה טובה, אני אוהבת לפנות למיינדפולנס, מכיוון שהשיטה מוכיחה עצמה שוב ושוב כמפחיתת לחץ, משפרת well being, ומחזקת את העמידות והחוסן של אנשים וארגונים. עמידות היא היכולת של אדם או ארגון לחזור במהירות לתפקוד ורווחה אחרי משברים, והחוסן הוא היכולת שלו להתמודד בהצלחה עם שינויים או הפרעות.

מיינדפולנס או 'קשיבות' בעברית, הוא מצב תודעה שבו תשומת הלב ממוקדת במה שקורה עכשיו בצורה לא שיפוטית. זה אומר שכשאנחנו בקשיבות, אנחנו פנויים לעסוק במה שבאמת מתרחש במציאות שלנו ברגע זה, ולא נסחפים אחרי תרחישי אימה, מחשבות מטרידות, פחדים או כעסים. התרגול אמנם מבוסס על מסורת בודהיסטית עתיקת יומין מחד, אבל יש מאחוריו גם מחקר מוח עדכני.

כמה כלים מעשיים ופשוטים מהמיינדפולנס, שיעזרו לך לשפר עמידות וחוסן: של עצמך, של העובדים בצוות שלך, ושל הארגון בכללותו.

מיינדפולנס

דאגה לעצמך: איך תפתחי את החוסן והעמידות שלך

תרגלי קשיבות: קחי לך פרקי זמן קצרים, בהם את מקדישה את כל תשומת הלב שלך למה שאת עושה כעת, אפילו אם מדובר בזמן קצר מאוד. למשל – בעת הפסקת הקפה שלך כווני את כל תשומת הלב שלך למה שאת עושה באותו רגע: עומדת או יושבת, מחזיקה את הכוס, חשה את חמימות הספל בידיים, מריחה את המשקה, חשה את הטעם שלו, נושמת. ייתכן שיעלו מחשבות אחרות בראשך תוך כדי התרגול הקטן הזה. כשאת שמה לב שזה קורה – פשוט תחזירי בעדינות את תשומת הלב חזרה למגע, לגוף היושב, לספל, לריח, לטעם. התרגול הזה יכול לקחת פחות מדקה, אבל האימפקט שלו הוא משמעותי בכך שהוא מסייע להרגיע את התודעה.

במהלך יום העבודה – הפסיקי את 'הריצה' לפרקי זמן קצרים. לאוורר את הראש, וללא טלפון – הפסקה בשמש, האזנה למוזיקה, יציאה להליכה או לריצה קצרה.

דאגי לעצמך בכל שעות היום – הפרידי באופן מכוון בין שעות עבודה לזמן אישי. דאגי לשעות ביום שבהן אינך עוסקת בעבודה או במחאה (וגם לא בצריכת חדשות ורשתות חברתיות), שימי את זה ביומן והקפידי על כך.

תרגלי חמלה – מחקרים עדכניים מראים שתרגול של חמלה משפר את העמידות בצורה משמעותית. עד כדי כך שסקירות מוחיות מראות שינוי מבני במוח לאחר שבועיים של תרגול יומיומי, ושינוי תפקודי במהירות החזרה של מדדים פיזיולוגיים שונים למצב נורמלי לאחר אירוע שלילי. איך מתרגלים חמלה תוכלי לשמוע באפליקציות ההאזנה השונות או ביוטיוב, כאן לדוגמה.

ברגע של לחץ – אנחה פיזיולוגית. המחקר מראה שבכוחן של כמה טכניקות נשימה פשוטות, להוריד רמת לחץ באופן מיידי. אחת מהן היא אנחה פיזיולוגית: לוקחים נשימה אחת עמוקה דרך האף, ומייד בסיומה עוד אחת קצרה יותר, עד שמרגישים שהריאות מתמלאות לגמרי. עכשיו – מוציאים את האוויר באיטיות דרך הפה.

דאגה לעובדים: איך תתמכי בחיזוק חוסן ועמידות של העובדים

הפעילי קשיבות עם העובדים – מעת לעת שוחחי עם העובדים שלך על מה שעובר עליהם בתקופה הזאת. מצאי זמן ומקום שקטים, אפילו בזום, שאלי מה קורה איתם, והקשיבי באופן מלא. נסי לא לפרש עבורם, לשפוט, לתת פתרונות או עצות, או לספר על מקרה דומה אצלך. פשוט הקשיבי, הביטי ונסי פשוט להיות נוכחת עם העובדת.

צרי זמן ארגוני של נוכחות ברגע – ארוחת בוקר משותפת, הליכה בחוץ, Happy Hour, או מתיחות בוקר משותפות. קבעי כלל שבזמן הזה לא מדברים על עבודה. נכון שהעומס גדול ונראה שאין זמן להפסקות כאלה. אבל ההשפעה של 10-15 דקות הפסקה איכותית שווה את זה.

דאגה לארגון: איך תיצרי תשתית לעמידות ולחוסן של הארגון

העברת תשומת הלב למה שכן עובד – הנטייה הטבעית לשקוע בשלילי – בסכנות, באיומים, – מועילה לנו במידה מסוימת כי היא עשויה להניע לפעולה, אבל היא גם עלולה להביא לייאוש, לחוסר אונים ולדינמיקה של האשמות. ואלה פחות מועילים. כדי לפעול אנחנו צריכים להתבסס על כוחות, יכולות והצלחות קטנות. לכן כמנהלים נסו להפנות את הקשב הארגוני לפחות פעם אחת ביום למה שכן עובד. פרגנו ליוזמות, לדברים קטנים שהצליחו, להתנהגות חברית בצוות, למסירות לעבודה. בישיבות צוות תוכלו לעשות סבב של מה כן עבד אצלם השבוע.

שיח עם הצוות – הקדישי ישיבת צוות למה שקורה עכשיו אצל העובדים. תוכלי לשאול אותם איך עוברים הימים האלה מבחינה רגשית או איך מתמודדים עם אתגרי המחאה והעבודה בארגון בתקופה הזו. עודדי אותם לשתף באופן חופשי ובקשי מחברי הצוות לא להעיר או לבקר דברים שנאמרים על ידי אחרים. בסוף השיחה כדאי לשאול את הצוות מה יכול לסייע להם להפחית לחץ, ולחשוב יחד איך אפשר לשלב את הדברים בעבודה. למשל – הפסקות קצרות, ביצוע משימות ביחד, עבודה מהבית, זמן למפגש חברתי, ארוחת בוקר משותפת, מוזיקה.

התחילי ישיבות בכמה דקות של ישיבה שקטה – לפעמים ההזדמנות לשבת רגע בשקט, בעיניים עצומות או לא, רק לאפשר לדברים לשקוע ולשים לב לגוף או לנשימה – מספיקה כדי לתת מעט שקט לתודעה, ולעבור יותר בנחת ממשימה למשימה.

רוצה להתעמק יותר?

למדי לתרגל מיינדפולנס? יש שפע של תוכניות ללימוד מיינדפולנס, פיזיים או אונליין, וחלקם אפילו חינמיים. למשל הקורס הזה באתר קמפוס.il

השתמשי באפליקציות: אפליקציות רבות לתרגול מיינדפולנס מסתובבות בשוק, רבות מהן חינמיות. תוכלי להשתמש באחת כדי להאזין להנחיות מוקלטות למדיטציה, להשתתף בקורסים, ולהסתייע בפיצ'ר מגניב ושימושי: צליל שיישמע באופן אקראי אחת לזמן מה במהלך היום, ויזכיר לך לעזוב הכל לדקה ופשוט להיות נוכחת ברגע.

הביאי קורס מיינדפולנס לארגון: קורסים כאלה הוכחו מחקרית כמשפרים את ה-well being של עובדים ועל האווירה והמיקוד בארגון. מכון 'מודע' למיינדפולנס, מדע וחברה באוניברסיטת רייכמן, מציע מעת לעת קורסים מסובסדים בארגונים חברתיים.

פני לייעוץ בשתיל צוות יועצות מיומנות בהתערבות בעתות משבר ובבניית חוסן ארגוני.

ולסיום דיסקליימר קטן: גם אם תבחרי מספר פעולות מתוך הרשימה או רק פעולה אחת, חשוב לשים לב שלא לכולם זה מתאים. לכן היזהרי מלחייב השתתפות, או ללחוץ לתרגל קשיבות – גם אם לך זה עושה ממש טוב.

הכתבה הבאה בסדרה

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

חזרה לסדרת הכתבות

עוד כתבות בסדרה

אורלי פס | 14 באפריל 2021

איך להתמודד עם שחיקה בעבודה?

לנה צ'רביצ'ניה | 12 באוקטובר 2023

כיצד לתמוך בצוות ובארגון בזמן משבר?

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה