"מנכ"לית, מי שומר לך על הילדים?"

כיאה לפוסט בנושא של אימהות וקריירה, אני מתיישבת לכתוב את הפוסט הזה אחרי חצות. אחרי שסיימתי לעבור ולענות לכמה עשרות מיילים שהצטברו במהלך היום, הגבתי למסמכים, קיימתי ישיבה טלפונית עם עמיתי בארה"ב, השכבתי ילדים לישון, הקראתי להם סיפור, קצצתי להם ציפורניים, דאגתי שיתקלחו, הכנתי להם ארוחת ערב, הסעתי אותם חזרה מהחוג (הסבתא הסיעה בהלוך), אה – וגם קיימתי פגישות, ישיבות ושיחות עבודה ברצף משמונה בבוקר עד חמש אחר הצהריים.

מה קשה יותר, להיות מנכ"לית עם ילדים קטנים או להתמודד עם התגובות מהסביבה?

אם מישהו ישאל אותי עוד פעם אחת "אז מי עם הילדים שלך עכשיו?" בעיצומה של פגישה עם תורמים או שותפים בשעות אחר הצהריים או הערב, ששומעים, כחלק משיחת החולין, שיש לי ילדים (כל השלושה מתוקים ומקסימים להפליא, כמובן, וגם מתחת לגיל 10) אני אצרח. או אולי לא אצרח, כי בכל זאת חונכתי בבית יקה ותפקיד המנכ"לות מחייב התנהגות מנומסת יותר. אז אולי אעמוד על הראש. או אצביע על לוח השנה וארמוז שהשנה היא 2018. בהזדמנות זו אזכיר שיש לילדים שלי גם אבא, אמנם גם הוא עסוק לא פחות ממני, אבל גם הוא הורה שלהם לא פחות ממני.

אני לא מנכ"לית יאהו! (תודה לאל), לא עליתי על שום במה חמישה ימים אחרי הלידה של אף אחד מילדי, וזכיתי לעבוד בארגון לשינוי חברתי, שבאופן טבעי, מתוקף היותנו פועלים למען שיווין, רגיש יותר לצורך ובעיקר לאתגר שבשילוב אימהוּת לילדים צעירים ותפקיד תובעני. ועדיין, אני נתקלת, כמו בוודאי רבות מכן, בהתייחסויות לא בהכרח מפרגנות להיותי מנהלת ואמא לילדים קטנים. (אגב, הייתי שמחה לכתוב כאן: "כמו רבים מכם", אבל בואו נודה על האמת, אף אחד לא שואל גבר בישיבה אחר הצהריים מי שומר לו על הילדים. ואם מי מכם הגברים נתקל בשאלה הזאת, אנא כתבו לנו. אות ההוקרה לבן הזוג והאב המתקדם יוענק לכם אחר כבוד על ידי מערכת SHIFT).

טיפים לאמהות עובדות

כשהתחלתי את תפקיד המנכ"לות, עם תינוק בן פחות משנתיים ותינוקת בת ארבעה חודשים, שמעתי הכל: החל ב"אז התחלת לחסוך לפסיכולוג לילדים?", דרך "תזכרי שהם לא יהיו שוב ילדים", ועד "אני מקווה שהשארת לילדים תמונה שלך כי הם לא ייראו אותך הרבה עכשיו". יופי של עצות לתת לאמא צעירה ומנכ"לית עוד יותר צעירה בתחילת דרכה. מתכון נהדר להגברת החרדות שממילא מלוות את שני התפקידים הללו. אבל שבע וחצי שנים אחרי, שכללו המון סיפוק ואושר, וגם לא מעט רגעי משבר וקושי, אני יכולה להסתכל לאחור על צעדי הריקוד הנדרשים (ריקוד? אולי ג'גלינג, או התרסקות מבוקרת, או נסיעה ברכבת הרים יהיו תיאור מדויק יותר). נשבעתי לעצמי שלא אכתוב טיפים לאימהות עובדות, אבל הנה, לא יכולתי לסרב לבקשת חברות מערכת SHIFT. מוזמנות להוסיף ולהעשיר את כולנו:

אין דרך אחת נכונה: כל אחת מאיתנו מוצאת את האיזון הנכון לה ולמשפחה שלה.
גבולות: כשהתלבטתי לגבי תפקיד הניהול, התקשרתי לאישה יקרה אחת שהיתה מנכ"לית עם ילדים קטנים באחד הארגונים השותפים שלנו. "שימי גבולות", היא אמרה לי, "לילדים שלך אני לא דואגת, אבל אם לא תשימי גבולות, את והזוגיות שלך יישחקו". אל תשכחו שבן/בת הזוג שלכן משלמ/ת וואחד מחיר.
דברי על זה: במיוחד אם את בתפקיד ניהולי, שתפי את הצוות שלך באופן בו את משלבת את העבודה האינטנסיבית עם התפקיד שלך כאמא. זה גם יעזור להם לדעת שאת שם בשבילם בכל עת שצריך, וגם יוכל לשמש כמודל לשילוב הורות ועבודה.
ואם כבר מודלינג: את הבן הצעיר שלי לקחתי איתי לישיבות הוועד המנהל כשהיה בן 4 חודשים. וגם אחותו השתתפה בלא מעט פגישות עם תורמים כשהיתה תינוקת. כן, גם תורמים אמריקאים מכובדים נמסים כשהם פוגשים תינוק מתוק. רק אל תפתיעי את משתתפי הישיבה ותוודאי לפני כן שיש במקום תנאים מתאימים (גם תינוקות מתוקים מתחילים לצרוח באיזשהו שלב).
רגשות אשם: הרשת מלאה בטיפים להתמודדות עם רגשות האשם של אימהות עובדות. העצה היחידה שלי יש היא "אל תנסי להילחם בהם". אני ניסיתי, לא ממש הצלחתי, אז פשוט למדתי לקבל את רגשות האשם שלי בהבנה ובאהבה.
לנשום: כשאין בהכרח זמן לאכול ארוחת צהריים באמצע היום, וגם ארוחת הבוקר היא פרי שנזרק לתיק כדי לאכול בדרך, הנשימה היא אקט חשוב. ברצינות.
פרופורציה: ריב בין חברות בכיתה, פחד מהכלב של השכנים או סתם תינוק שמתקשה להירדם זה איזון מצוין להתמודדות עם משבר בארגון, או דרמה בכנסת. ולהיפך.

ודבר אחרון: עבודה לקידום שינוי חברתי – בין אם בתפקיד ניהולי בכיר ובין אם בתפקידים אחרים, היא עבודה אינטנסיבית, מכל הנשמה ומסביב לשעון, שמושפעת מאירועים פוליטיים וגורמים חיצוניים שמשתנים בקצב מסחרר. אז קחו את השאלה שבכותרת הפוסט, ותחליפו את המילה הראשונה כראות עיניכן: "מנכ"לית / עורכת דין לזכויות אדם / לוביסטית / יועצת תקשורת / אורגנייזרית / אקטיביסטית / לוחמת צדק / …, מי שומר לך על הילדים?"

תשובות מקוריות במיוחד, כולל תמונות של עמידה על הראש, יתקבלו בברכה.