איך לכתוב נייר עמדה אפקטיבי?

צילום:אורי קורן Ori Koren

נייר עמדה הוא מסמך המציג ניתוח, עמדות והמלצות של ארגון חברתי, גוף מחקרי, או קבוצה מקצועית בנוגע לנושא מסוים. מטרתו לשכנע את מקבלי ההחלטות לאמץ מדיניות או להשפיע על חקיקה בנושא מסויים.

תחילה יש להבחין בין שני סוגים של ניירות עמדה. הראשון הוא נייר שנועד להגיב על מהלך שיזמו אחרים, והשני הוא נייר מדיניות שנועד להניע מהלך אותו אנו יוזמים. הפעם נתמקד בנייר עמדה המגיב למהלך שיזמו אחרים, וננסה להציע מבנה והנחיות לכתיבת נייר אפקטיבי.

מבנה אפקטיבי של נייר עמדה

נייר עמדה המגיב למהלך שיזמו אחרים נכתב בדרך כלל על ידי ארגונים או התארגנויות המבקשות להביע את עמדתן כלפי מהלך כלשהו של המדינה, בתחום פעילותן. כמובן, שאם נרצה שעמדתינו גם תייצר השפעה כלשהי, נצטרך לא רק לנסח נייר שכזה ולשלוח אותו, אלא לנסח אותו נכון, ולייצר באמצעותו פעילות לובי אפקטיבית המבוססת חשיבה אסטרטגית.

אין לנייר עמדה פורמט מוחלט וקבוע ולכן אנחנו נתקלים במנעד שבין ניירות טובים ואפקטיביים לניירות שקשה יותר לדמיין שישיגו את מטרתם.

מטרה ראשית:

נתחיל בהגדרת המטרה. מטרתו העיקרית של נייר עמדה שמגיב על מהלך, הינה מתן מידע קצר ותמציתי למקבלי החלטות שידונו ויחליטו בנושא מסוים. הדוגמה הנפוצה, ח"כים שידונו ויצביעו על הצעת חוק מסוימת.
המידע צריך להינתן בצורה קצרה ותמציתית, משום שבעלי תפקיד אלה ודומיהם נדרשים להתפזר על קשת אדירה של נושאים, בסד זמנים לחוץ, והיכולת לגייס אותם למאבק ואף להיות מועילים בו, קשורה ביכולת להנגיש להם מידע בצורה נוחה, מהירה ומוכנה לשימוש.

מטרות משנה:

מאחורי המטרה הראשית, יכולות להיות גם מטרות משנה, או כאלה שעניינן העברת מסר בנוסף למילים עצמן. למשל, עצם הפעולה של ניסוח ושליחת נייר עמדה, מעביר מסר, שעומד לפנינו נושא בעל חשיבות הדורש את תשומת ליבם. ככל שיותר ארגונים שולחים ניירות עמדה, וככל שאלו ארגונים מוכרים, כך המסר מועבר בצורה טובה יותר. לכן, במקרים רבים נעדיף לשלוח שלושה ניירות עמדה, אחד מכל ארגון ולא לאגם משאבים ולשלוח נייר אחד ששלושת הארגונים חתומים אליו. במקרה זה, נפח החומר מעביר מסר חזק יותר משלושה לוגואים בתחתית דף אחד.

איך ואל מי נעביר את נייר העמדה שניסחנו?

ככל שהקשר שיש לכם עם הפרסונה אליה מיוד נייר העמדה שכתבתם כך הסיכוי גדול יותר שיקבל יחס רציני. יש הבדל בין שליחה של נייר העמדה, לאתר הוועדה, או ללשכת הח"כ, ובין דיון על בסיס נייר העמדה בפגישה עם הח"כ. ההבדל גם נוגע לבחירה לשלוח את הנייר ליועץ פרלמנטרי שאיננו מכירים אישית לבין שליחה שלו ליועץ שיש לנו הכרות, שפה משותפת ואחדות מטרות. רוצה לומר, לנייר עצמו, טוב ככל שיהיה, יש מעט מאוד כוח שכנוע. הוא אינו מקדם מדיניות. וטוב שכך, אחרת הוא היה מקבל את השכר במקומנו.

דף מסרים כלי משלים לנייר עמדה

שימו לב לכך שקיים הבדל מהותי בין נייר עמדה ובין דף מסרים. נייר העמדה הוא הבסיס המקצועי שדרכו יוכל מקבל ההחלטות להבין את עמדתכם, ולקבל את המידע הקשיח בקצרה ובתוך הקונטקסט. הוא בדרך כלל יהיה בעל נופך משפטי, כלכלי או מחקרי, בהתאם לתחום. לכשעצמו הוא אינו רשימת טיעונים משכנעת ומוכנה לשליפה. הוא חומר רקע.

לנייר העמדה קיים כלי משלים, דף המסרים. זוהי רשימת טיעונים שבעזרתה ננסה למסגר את הדיון בצורה שתקדם את מטרותינו. מבחינה זו, ככל שיותר גורמים ישתמשו בו, כך ייטב לנו. פוליטיקאים, עיתונאים, משפיענים ועוד. דף המסרים אינו גרסה מקוצרת עוד יותר של נייר העמדה, אלא מסמך שונה באופיו המבקש להשיג מטרות משלימות, ובין היתר, לשכנע בחשיבות הארוע בהקשר הפוליטי הרחב ולהגיש למקבלי ההחלטות טיעונים מוכנים לשימוש, מותאמים לקהלי יעד שונים ולסיטואציה הפוליטית.

עבור ח"כ המבקש לקחת חלק בכמה שיותר דיונים וסוגיות בוערות, קבלה של שני מסמכים משלימים אלו, יכולה להיות ההבדל בין כניסה לנושא מסוים או המנעות ממנו, משום שאינו בקיע.

מבנה נייר עמדה המגיב למהלך קיים

דבר ראשון – תתחילו בשורה התחתונה: מתנגדים, תומכים, מסתייגים

תביעו התנגדות, תמיכה או שתציעו סייגים + 3 נימוקים מרכזיים – כל נימוק בשורה נפרדת. מקבלת ההחלטות שתקבל את הנייר לקריאה, אינה מבקשת להעשיר את עולמה בקריאת פנאי, הנחת העבודה שמי שתקרא את הנייר, ניגשת לכך ברפרוף ובלחץ זמן.

נתחיל בשורה התחתונה ובשלושה "בולטים" המנמקים אותו. המטרה בשלב זה, לקבל את תשומת הלב תחת המסגור שאנחנו מגדירים.

לדוגמה, השורה התחתונה בנייר עמדה על חוק הגיוס, יכולה להיפתח באמירה שאנו מתנגדים לחוק ההשתמטות, משלושה נימוקים מרכזיים: פגיעה אנושה בשיוויון, פגיעה בצרכי צה"ל בזמן מלחמה ועידוד אי עבודה הפוגעת בכלכלה.

כך הנחנו בשורה הראשונה את הנרטיב כולו, ועתה נוכל להוסיף לו בשר.

הצגת עיקרי הצעת החוק – פסקה

פיסקה שמסבירה במילים ברורות ופחות משפטיות מה הצעת החוק או המהלך בא לשנות מהמצב הקיים. לעיתים יהיו מספר שינויים ואנו נבקש לתאר את אלו מהם שמרכזיים ורלוונטיים.

פירוט הנימוקים לתמיכה או התנגדות

כאן נקדיש פיסקה לכל נימוק, בו נפרט אותו ונגבה בנתונים. כל פיסקה צריכה לשבת תחת כותרת מודגשת שטוענת את הטיעון במשפט. שוב, הנחת העבודה היא קריאה מרופרפת שתתעמק רק במלל שתחת כותרת שתראה רלוונטיות.

אם מתנגדים – הצעת מדיניות חלופית ונקודות עליהן אסור להתפשר

לעיתים יש ערך בהצגת מדיניות חלופית, לא תמיד. גם אם כן, לא נפרוס אותה, אלא רק נתאר אותה בפיסקה. חשוב מכך, נגדיר מה מתוך המהלך אליו אנחנו מתנגדים, הוא קו אדום. שכן, ברוב המקרים, יצטרכו מקבלי ההחלטות לשאת ולתת וזה אקוטי לנו שהם ידעו מה מתוך המהלך הוא עז שהוכנסה מלכתחילה כדי להינתן ברוח ההידברות במשא ומתן ומהו דגש שהוא הוא העוגן שמחזיק את המהלך שאנחנו מתנגדים לו.

אם תומכים – הסבר על אילו נקודות אסור להתפשר

גם כאן, הפעם מהסיבה ההפוכה, נרצה לתת למקבלות ההחלטות את הדגשים, מה העוגנים שמחזיקים את המהלך, שאם נוותר עליהם, אין לו השפעה ממשית.

סגנון כתיבה:

• שפה מקצועית
• לא פופוליסטי
• מעט מילים, לשמור על טקסט קצר – נסו להתכנס לסך הכל 2 עמודים.
• כל פיסקה צריכה לקבל כותרת מודגשת המתמצתת את המסר
• עיצוב וקריאות- נייר מעוצב, עם נתונים מודגשים בצבע, תמיד יקרא לפני מסמך וורד שחור לבן

דגשים שליחה:

• תמיד לשלוח למזכירות הוועדה, כדי שיעלו לאתר
• לשלוח לכמה שיותר ח"כים ובעיקר ללשכות שהגדרנו שאנחנו ממקדים עבודה מולם
• לשלוח בצמוד אליו גם דף נקודות לדיון (דף מסרים)
• ככל שהסוגיה מלווה אותנו ומרכזית עבור אירגוננו יותר, כך נשאף לשבת עם כמה שיותר גורמים יחד עם נייר העמדה ולתקשר אותו אליהם.

ושוב, נייר עמדה כזה, הוא מעין רף כניסה, אך אינו, בשום אופן, דבר העומד בפני עצמו. לבד, בלי עבודת לובי המבוססת קשרים אישים, הוא אינו בעל ערך מספיק.