אביב טטרסקי |

איך אני מרגיש כשאני יוצא לפעולה אקטיביסטית?

פעולה אקטיביסטית

תנועת הימין נחלה הובילה בחודשים האחרונים קמפיין פומבי להקמת מספר מאחזים בשטחים הכבושים. תאריך היעד וכן המקומות בהם יוקמו המאחזים פורסמו בגלוי. מאחר שנראה שהמדינה לא הולכת למנוע את המהלך הלא חוקי, התארגנו קבוצות ופעילי שמאל, לפעולות שנעו בין מחאה, דרך סולידריות עם קהילות פלסטיניות ועד להתנגדות אקטיביסטית בשטח.

כך, בתאריך המוצהר ה-20 ביולי 2022 התאספו במספר נקודות בשטחים הכבושים אלפי מתנחלים, וכמה מאות פעילי שמאל וכן פלסטינים מהאזורים המאוימים. הצבא והמשטרה התעשתו – אולי בזכות הלחץ של קבוצות השמאל – וגם אם לא מנעו לחלוטין את הקמת המאחזים הקשו על ביצוע התוכניות של נחלה. כמה מאהלים שמתנחלים הצליחו להקים פונו באותו לילה בידי הצבא.

ארגונים שוניםכמו שלום עכשיו או מסתכלים לכיבוש בעיניים, פרסמו את הסיכומים שלהם מהאירוע. הסיכום של דהרמה מעורבת חברתית בוחר להתמקד בכמה איכויות רגשיות ואחרות שהיו משמעותיות מאד בהתארגנות ובפעולה עצמה.

להיבט הרגשי-נפשי הן ברמת הפרט והן ברמה הקבוצתית יש חשיבות והשפעה רבה על העשייה האקטיביסטית. להלן הרשמים שלי מהפעילות עם דהרמה מעורבת חברתית.

מניע חזק לפעולה אקטיביסטית: אכפתיות והיכרות אישית

נחלה סימנו כבר מתחילת הקמפיין את אזור ואדי קנה כיעד להקמה של אחד המאחזים. שיערנו שמדובר בשטחים של דיר איסתיא או חארס, שני כפרים שאנחנו פועלים איתם כבר למעלה מעשור. לכן מבחינתנו, היה מדובר על אנשים שאנחנו מכירים, חלקם חברים שלנו, שאיום המאחזים מופנה כלפיהם. ההירתמות שלנו הגיעה בראש ובראשונה מתוך אכפתיות כלפי שותפים וחברים שלנו; אקט טבע  וכמעט ספונטני.

בשבילי ההכרות האישית הזו היא המוטיבציה הכי חזקה לפעולה, הרבה יותר מאשר רק אידאולוגיה או מחויבות פוליטית. רווח נוסף הוא שמאחר שהמוטיבציה שלנו התבססה על אכפתיות לא היינו צריכים להזין אנרגיה של מאבק במתנחלים – אנרגיה מוצדקת אבל כזו שיש לה מחירים.

לקחת את הפחד בחשבון

זה לא דבר פשוט להחליט להשתתף בפעילות כזו. אלימות של מתנחלים לצד תשומת הלב הרבה שבאופן טבעי אנחנו נותנים לאלימות הזו קיבעו תפיסה שלעמוד מול מי שבאים להקים מאחז זה מעשה מסוכן.

הפחד הזה אכן עלה אצלנו. את חלקנו זה השאיר בבית. היתה מי שמצאה את הדרך שלה להשתתף בפעילות באופן שהרגיש לה פחות מפחיד. אני גרמתי דאגה גדולה לבת הזוג שלי בימים שלקראת הפעילות והיום עצמו היה לה קשה מנשוא.

צריך לדבר על הפחד. לתת לעצמנו לגיטימציה לפחד וגם להימנעות מפעולה בגללו. לא לסמן כאקטיביסטים.יות יותר טובים את מי שמעמידים עצמם במצבים מפחידים. להשקיע מחשבה כדי למצוא דרכי פעולה אפקטיביות ומשמעותיות שכרוכות בפחות פחד. להשקיע זמן ואנרגיה גם לפני פעילות וגם אחריה כדי להתייחס לפחד שכל אחד מאיתנו פוגש בפעילות.

יחד

אחד היתרונות של זה שאנחנו קבוצה קטנה היא שיותר קל לנו לברר דברים ביחד, ולהקדיש זמן ואנרגיה גם להכנה רגשית ומנטאלית ולא רק להתארגנות והפעולה עצמה. נפגשנו כמה ימים לפני יום רביעי כדי להיות ביחד, לשוחח וללבן דברים.

יש לנו עוד הרבה מה להשתפר בזה, אבל אפילו כך זה היה בעל ערך עצום. להיות ביחד מאפשר לנו בהירות, מקרב, מחזק, שם על השולחן דברים חשובים (כולל פערים בינינו), מאפשר לחשוב יותר לעומק ולבוא במגע עם הרגשות שלנו.
גם מי שלא הגיעו לפעילות עצמה יכלו להשתתף באותו "מפגש הכנה" וכך להיות חלק בתהליך.

בפעולה אקטיביסטית מותר גם ליהנות

עבורי רוב רובו של היום היה מהנה. נראה לי שכך גם חוו אותו שאר האנשים שפעלתי איתם. חלק מזה היה נסיבתי, למשל המתנחלים לא הצליחו להגיע למקום בו שהינו ולכן נחסך מאיתנו עימות, אבל הרבה מזה מבוסס על מה שכבר הזכרתי בנקודה הראשונה: ההכרות הקרובה עם הקהילות והפעולה מתוך אכפתיות.

מרוב שמקובל לדבר על אקטיביזם בהקשר של מאבק, ועל המציאות בשטחים כזוועה מתמשכת שסיומה לא נראה באופק, שוכחים שאקטיביזם גם מאפשר לנו מגע עם היופי של אנשים ושל המקומות שבהם הוא מתרחש.

העברנו כמה שעות שקטות בצילם של עצי זית. הנוף היה יפה, השיח היה מעניין והחברה היתה נעימה מאד. היינו עם שותפים שתמיד כיף איתם וגם פגשנו אנשים מהכפרים באזור, שאפשר לקוות שבהמשך יהפכו לשותפים.

מצד אחד שהינו באזור שאני מכיר היטב ואוהב מאד להיות בו. מצד שני היינו במקומות שעבורי היו חדשים. גיליתי שבילים יפים ונקודות תצפית חדשות על האזור שאני אוהב ומחובר אליו. זכיתי להעמיק את האינטימיות שלי עם השטח הזה שאני מגיע אליו כבר 13 שנים.

לפעול על אוטומט או האימון אף פעם לא נגמר

המתנחלים לא הצליחו להגיע אלינו. ובסוף היום כשיצאנו מהשטח קיבלנו הודעה שהם הקימו מאהל במקום סמוך. חלק מאיתנו הגיעו למאהל. באינטראקציה שם עם מתנחל וקצין הטחתי מלים כועסות. מלים כועסות וגם חסרות טעם – כי מי מתרגש מהכעס שלי (חוץ ממני)?

זו – ההתנהגות שלי ולא רק המאהל – היתה דרך מאכזבת לסיים את היום. לא בגלל שאסור לכעוס אלא בגלל שנלחץ לי כפתור ופעלתי בדרך לא מוצלחת ולא נעימה.
תמיד יש עוד משהו לגלות על עצמי. למשל על מטעני המתח שמצטברים בפנים, על הדפוסים שלי, על המגבלות שלי. ברוך ה' אקטיביזם הוא אחד המורים הטובים לתהליך של לימוד עצמי.

דהרמה מעורבת חברתית היא קבוצה שפועלת בסולידריות עם קהילות פלסטיניות תוך שהיא שואבת השראה ותמיכה מתרגול מדיטציה והדרך הבודהיסטית.
הכותב: אביב טטרסקי פעיל בקבוצה. הוא עובד כחוקר בעמותת עיר עמים ועמית בפורום לחשיבה אזורית.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

עוד פוסטים בנושא חוסן ארגוני

אביטל שכטר | 3 בפברואר 2022

ההתפטרות הגדולה ואתגרי 2022

אורלי פס | 30 בינואר 2022

אלו דברים שאותך משמחים

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    כתבו תגובה