פעילות חברה אזרחית בזירה הבינלאומית: המקרה של האגודה למען הלהט"ב

צילום:עודד אנגל

ארגוני חברה אזרחית, המקיימים פעילות בזירה הבינלאומית מתמודדים לא פעם עם מתח בין ציפיות הקהילה הגלובלית לבין המציאות המקומית. בחודש אוקטובר 2024 הושעתה חברותה של האגודה למען הלהט"ב בארגון הגג הבינלאומי של ארגוני הלהט"ב ILGA, בו היא חברה לצד כ-1100 ארגוני להט"ב נוספים ברחבי העולם. בהודעת ההשעיה שנשלחה לאגודה על ידי חבר המנהלים של הארגון הבינלאומי נטען כי האגודה מפרה באופן חוזר ונשנה את חוקת הארגון, המחייבת את הארגונים החברים בו לקדם ערכי זכויות אדם ושוויון. כך, בין היתר, טענה ILGA כי האגודה חשודה בתמיכה פעילה בפעולות ממשלת ישראל בעזה ואף בלבנון, הן במעשים ממשיים והן במחדל על ידי העדר התבטאות ומתן תגובה מספקת למדיניות הממשלה במלחמותיה.

"ILGA אינה מחזיקה בארגוני חברה אזרחית כאחראים להפרת זכויות אדם מצד ממשלות המדינות בהן הם רשומים, אך אנו מאמינים שבמידת האפשר, תפקידה של החברה האזרחית הוא להזדעק נוכח הפרתן של זכויות אדם ולא לשמור על שתיקה עד אימוץ הפרות אלה", נכתב בהחלטה. ההודעה פורסמה במהרה, נידונה באתרי חדשות רבים בעולם ובישראל, ועוררה תגובות נרחבות ומנוגדות, מצד מבקרים שציפו לגינוי חד מצד האגודה לפעולות הצבא הישראלי, ומנגד מצד כאלה שסברו כי לארגון אין מנדט לדבר בשם להט"בים ישראליים בנושא מלחמות ישראל בעזה ובלבנון.

האגודה למען הלהט"ב: לתמוך בלהט"בים באשר הם

מי שמצוי בפעולתה של האגודה מבין עד כמה הדרישה להצהרה מובהקת, ולא משנה באיזה כיוון, עשויה להיות בלתי אפשרית במציאות שבה היא פועלת. האגודה למען הלהט"ב היא גוף פוליטי שנאבק נגד כל מדיניות ציבורית המבקשת לפגוע בבני אדם על רקע זהותם המינית או המגדרית ובמקביל גם ארגון המספק שירותי פרט לכל להט"ב המצוי במרחב הגיאוגרפי של מדינת ישראל.

היא מעניקה סיוע לקשת רחבה של אוכלוסיות להט"ביות לרבות פליטים פלסטינים ומהגרים, פלסטינים בעלי אזרחות ישראלית, חיילים וכוחות ביטחון, אסירים בבתי כלא ולמעשה כל אדם שמוצא עצמו בצורך על בסיס נטייתו המינית או המגדרית. לדוגמה, האגודה מספקת שירותי חירום וליווי לפליטים פלסטינים החיים בישראל ובמקביל נותנת מענה לחיילים להט"בים בצה"ל בצרכים הקשורים בנטייתם המינית או המגדרית, כמו אפליה בקידום צבאי, הכרה באלמנות ואף סיוע ללהט"בים שאינם יכולים לספר על בן זוגם שנהרג בלחימה כי חיו בארון.

בחירה זו של האגודה נובעת מתוך המנדט שהכתיבה לעצמה עם הקמתה ב-1975, לפני חמישים שנה, להוות משענת לבני אדם החיים בישראל ומזהים עצמם בצורה כזו או אחרת כלהט"בים, במנותק מעמדותיהם ותפיסות עולמם, שבהחלט מתנגשות פעמים רבות עם עמדת האגודה ואף עם עמדות עובדיה ומנהליה.

התמקמות ניואנסית ומהותית כזו מייצרת מתח מבני לארגון שמוביל לביקורת מתמדת על נקיטה של עמדה פוליטית פסולה. או שהאגודה "מרשה לעצמה" לדבר בשם להט"בים אחרים בנושאים שאין לה מנדט לגביהם או שהיא חוטאת לתפקידה כארגון זכויות אדם במדינה בה ארגונים אלה מצויים תמיד בשעת מבחן. החלטת ההשעיה של ILGA התעלמה מהצורך להתמודד עם מתח זה, ושפטה את האגודה מתוך עמדה חיצונית ושטחית.

השעיית האגודה והפער בין הקשר מקומי להבנה בינלאומית

בנוסף, השעייתה של האגודה שיקפה גם העדר בקיאות ביחסים בין ממשלת ישראל המכהנת לבין האגודה למען הלהט"ב וארגוני החברה האזרחית הפועלים במדינה. למעשה, האגודה הייתה בין הגופים הראשונים שהפגינו נגד הממשלה הנוכחית עוד ביום השבעתה, שבועות לפני פרוץ אירועי המהפכה המשפטית, על רקע הצהרותיה של הממשלה הנרקמת לאפשר בחוק אפליה על רקע אמונה דתית וחשיפת "רשימות שחורות" של פעילים, עיתונאים ופקידי ציבור להט"בים, שניהלה מפלגת נעם החברה בממשלה החדשה.

בהמשך לכך, הצטרפה האגודה לקואליציית ארגוני המחאה נגד המהפכה המשפטית מיד עם הקמתה, מתוך הבנה שהקונטקסט הלהט"בי הוא זה שיאפשר לה למלא את תפקידה כארגון זכויות אדם מתוך המנדט שניתן לה לכתחילה, אל מול פעולותיה של ממשלה אנטי-ליברלית ואנטי-הומניסטית מובהקת. גם על בחירה זו קיבלה האגודה למען הלהט"ב ביקורת מתמדת, בין אם על ידי אלה שרואים במהפכה המשפטית כרפורמה נדרשת ובין אם על ידי אלה שציפו ממנה להתבטא במסגרת מאבקיה בממשלה גם על מדיניות הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון.

עקב בחירתה הערכית של האגודה להצטרף למחאות נגד הממשלה סימנה הממשלה את האגודה למען הלהט"ב כ"בעייתית" מבחינה פוליטית והפכה עד מהרה ליעד לסנקציות ממשלתיות: כך, למשל, משרד ממשלתי שבמשך שנים מימן פרויקטים חברתיים חשובים שביצעה האגודה לטובת להט"בים בחברה הערבית, בקהילה הטרנסית ובקרב אזרחים ותיקים, הודיע שלא יחדש את ההתקשרויות עם האגודה. בפועל הובן בארגון שהסיבה אינה מקצועית אלא בשל התבטאויותיו נגד הממשלה ושריה. דוגמה זו מצטרפת להצעות חוק חדשות שמבקשות להטיל מיסוי עונשי על תרומות מישויות זרות, ולהאשמות החוזרות מצד בכירים בממשלה ובקואליציה כי ארגוני זכויות אדם הם "בוגדים", "חתרנים" ו"סיכון לביטחון המדינה". דווקא על רקע זה, ההחלטה של ILGA להשעות את האגודה, מבלי לקיים דיאלוג ישיר ומעמיק עמה קודם לכן, היא בעיקר מקוממת ומדגימה את הסכנה שבפרשנות צרה של מושג הסולידריות. במקום לשאול איך אפשר לתמוך בארגון שנלחם על זכויות להט"ב במציאות בלתי אפשרית, בוחרים להעניש אותו על כך שלא התנגד "מספיק במישרין" או בקונטקסט שהצופה מחוץ לגבולות המדינה מוצא כראוי.

פעילות בזירה הבינלאומית: איך הצלחנו לסנגר על מדיניות הארגון בהליך השימוע שהתקיים בניו יורק?

בהקשר זה, ולמען הסר ספק, אין מדובר בטענה שהאגודה למען הלהט"ב אינה גוף פוליטי. האגודה היא ארגון פוליטי מיום הקמתו. אך בניגוד לציפיות שנשמעות לעיתים בקהילה הבין-לאומית וגם המקומית – אין פירוש הדבר שהתנגדות מועילה למשטר מחייבת לנקוט באותה לשון ובאותם נושאים. הדרישה לקונפורמיות מסרית דווקא ממי שפועל בלב המערכת הפוליטית הישראלית היא צורה ביטוי של קולוניאליזם מוסרי.

כך בדיוק הרגשנו לקראת הגעתנו לשימוע בפני הנהלת ILGA. התייצבנו אליו לאחר שפנינו בנושא לאחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בניו יורק, שמסיבות אלה הסכים לייצג את הארגון מתוך אמונה בצדקת טענותינו. מלבד תקפותן של טענות מהותיות אלה, עורכי הדין בחנו שורת מקרי בוחן מתאימים להשוואה וגילו כי למעשה רק במקרה הישראלי בחרה ILGA לנהוג כפי שנהגה.

כך, במהלך השימוע, שאלנו את נציגי ILGA מדוע לא ננקטה כל פעולה נגד ארגונים מקומיים החברים בה ששתקו נוכח הפרות זכויות אדם על ידי ממשלותיהן במקרים אחרים שהוצגו, ומדוע לא הושעו עשרות ארגוני להט"ב החברים בה שבירכו על מתקפת חמאס בשביעי באוקטובר, שכן גם הן הפרו את חוקת הארגון באותם סעיפים בדיוק בהם אנו הואשמנו. חברי הועד המנהל בארגון הבינלאומי כמובן לא סיפקו תשובה ברורה לשאלות אלה. זאת, בנוסף להצגת פעילותנו לטובת להט"בים מכל הקבוצות במרחב הגיאוגרפי בישראלי, הובילו לסיום הליך השימוע בתחושה שעמדתנו הובהרה באופן מהותי ובלתי מתנצל, וכי אנו עומדים מאחורי מדיניות הארגון שזוכה כאמור לביקורת מכל כיוון אפשרי.

ניצחנו ועדיין אנחנו מרגישים בודדים בזירה הבינלאומית

בסופו של דבר, באפריל 2025, הודיעה ILGA על ביטול ההשעיה, וספגה כמובן ביקורת מחלקים נרחבים בקרב מאות הארגונים החברים בה שביקשו בהשעייתנו. מבחינתנו זה היה ניצחון של ההיגיון, אבל גם רגע של בדידות. הממשלה בישראל מפנה עורף לקהילה הגאה, ואז הקהילה הגאה העולמית מפנה עורף לארגון להט"ב ישראלי שמוחה זה שנים נגד אותה הממשלה שאיתה הוא מואשם בשיתוף פעולה.
ובכל זאת, האגודה לא סולדת מהזירה הלוגבלית, להיפך חשוב לנו לקיים פעילות ברמה הבינלאומית. לבנות בריתות, ללמוד, לשתף פעולה. אבל אי אפשר לעשות זאת תוך התעלמות ממבני הכוח, מהקשרים מקומיים, ומהמחירים שגובה התנגדות פוליטית במרחב ציבורי שמצטמצם מיום ליום.

אירועי השעיה של ארגוני חברה אזרחית ישראליים מתגברים והולכים – לא רק על רקע פעולות הממשלה, אלא גם בשל רדיפתה את המגזר האזרחי עצמו. מעבר לצורך המהותי בגיבוש עמדה מוסרית שאינה טהרנית ועודנה נאמנה לעקרונות הומניסטיים, עולה גם הצורך האקוטי בבניית אסטרטגית התמודדות יעילה. במקרה זה, גיוס משרד עורכי דין שביצע עבודת עומק מקיפה וניסח את טענותינו בצורה יעילה היווה גורם משמעותי להצלחה בנושא. אני מקווה שהמקרה שלנו יוכל לשמש מפתח להבנת המציאות המורכבת שבתוכה פועלים ארגוני זכויות בישראל באופן כללי ותחת ממשלה שמפנה עורף לעקרונות הומניסטיים וליברליים בסיסיים.

ומילה אחרונה על ההבדל בין דעה פרטית ועמדה ארגונית

עמדתי האישית, אותה אני משמיע על כל במה שניתנת לי, סבורה שממשלת ישראל מבצעת גם היא פשעים חמורים הן כלפי אזרחיה והן כלפי פלשתינים בעזה וביהודה ושומרון. אני צופה נחרד באופן בו היא מנצלת את חטופיה, חייליה, אזרחיה וחפים מפשע אחרים לצרכים ציניים ואידיאולוגיים גזעניים. כמו רבים מאיתנו, שאיפת חיי היא שיום יבוא ומנהיגינו, כמו מנהיגי הפלסטינים, יתנו על כך את הדין. עם זאת, את המחיר שייתכן ואשלם על דבריי אלה אשלם באופן אישי. לעניין הארגון, איני סבור שהמחיר שהוא ישלם ככל ויבטא עמדות אלה, בדמות סגירתו או החרפת רדיפתו הממשלתית, יצדיק את הבהירות המוסרית המתבקשת בימים אלה. וככל ויוצג טיעון משכנע לעניין זה לא תהיה ברירה לארגון אלא לשקול את עמדתו מחדש.