איך בא לידי ביטוי משבר הקורונה בעולם החברתי?

בזמן שהתקשורת מציגה נתונים על רבים שיוצאים לחל"ת או מסוגרים בבתים, מסתבר ובאופן לא מפתיע שהארגונים החברתיים ממשיכים לפעול.

חלק ממוקדים בפעילות להגנה על הדמוקרטיה ולצמצום הפגיעה בזכויות הפרט, אחרים מעבירים את הפעילות לאון ליין, ויש גם את אלה שעברו לפעול במתכונת חירום, כדי להתמודד עם הבעיות שהתעצמו בעקבות המשבר.

בשתיל, בכל הנוגע לעבודה עם הארגונים עברנו לפעול און ליין. לצד היעוצים אנו מקיימים מפגשי מנכ"לים והדרכות סביב סוגיות שמעסיקות רבים מהארגונים כמו: איך מקבלים החלטה על צמצום בכוח אדם, איך ממשיכים לגייס משאבים בזמן המשבר, מפגש על הכנסת במשבר הקורונה, תמיכה במנכ"לים ועוד.

משתפים כאן דגימה ממה שאנו שומעים מהארגונים.

מה השינויים שאתם נדרשים לעשות בעקבות המשבר?

ד"ר איילת עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים:

"אנחנו מתנהלים מהבית. יצרנו קו חם טלפוני באמצעות שיחה עוברת. את הקו מפעילים שלושה עובדים שנותנים ייעוץ פארא-משפטי לקהילה כל יום מהבית. במקביל המחלקה המשפטית שלנו עברה לייצוג מלא של אנשים בכלא, כדי לשחרר כמה שיותר מבקשי מקלט ומהגרים ממעצר.

בנוסף הקמנו מערך שמשדך מבקשי מקלט מפוטרים עם מעסיקי חירום, כי בניגוד לציבור הישראלי אין להם דמי אבטלה, כמעט כולם עבדו במסעדנות, פוטרו באלפיהם, ואין להם שום רשת תמיכה סוציאלית".

שרון טל, מנכ"לית אליפלט למען ילדי פליטים:

"כלל העובדים שלנו, עשרה אנשים, ממשיכים לעבוד. קהילת הפליטים שאנחנו שותפים שלה על סף משבר הומניטרי. ולכן ההתמקדות כרגע היא במענה לצרכי החרום של המשפחות והילדים".

עשינו מיפוי של שבעים הילדים שמגיעים למרכז הפעילות שלנו ושל מאות המשפחות בבייביסטרים או במחסני הילדים שאנו מלווים, כדי לנסות ולאתר את המשפחות עם המצוקה הכי אקוטית כרגע. בנוסף קיבלנו הפניות מבתי הספר וארגונים נוספים. כיום מערך הסיוע עומד על כ-200 משפחות.

הפרויקט המרכזי הוא סיוע בחבילות מזון. אנחנו משתמשים במשאבים שיש לנו לרכוש את המזון, מגייסים חלק מהמזון ומקבלים סחורה טרייה דרך ארגונים שותפים (לקט ישראל / המטבח של פסיה) בנוסף אנו מצרפים חיתולים ותמ"ל בהתאם לצורך וערכות יצירה לילדים.

במקביל הוצאנו קריאה למתנדבים לסיוע בשינוע חבילות מזון, וכיום ישנם מעל חמישים וחמישה מתנדבים רשומים לשינוע. הצוות שלנו אמון על האריזה בהתאם לכללי המרחק ועם מיגון. המתנדבים לא באים במגע עם יד אדם מלבד מי שמעמיס להם על האוטו, מצלצלים למשפחות ומשאירים את המזון מחוץ לדלת.

צוות מרכז הפעילות שלנו עולה פעם ביום בווטסאפ עם הילדים שיש להם סמארטפונים לשעת פעילות און ליין ומכין הרבה מאוד תכנים שנשלחים לטלפון של ההורים. להבדיל מילדי מרכז וצפון העיר, ילדי דרום העיר לא מחוברים לא למט"ח ולא לאופק ולא לאף אחת מהמערכות שנותנות ללמידה מרחוק לרובם אין מחשבים בבית אז פתחנו עמוד פייסבוק – אליפלט מקוונות עם החומרים לטובת כלל השדה".

רן שלהבי, סמנכ"ל פיתוח האגודה למען הלהט"ב:

"כל העובדים עברו לעבוד מהבית. שירותי האגודה עברו התאמה על מנת שנוכל להמשיך לפעול למען הקהילה. לדוגמה המערך הפסיכוסוציאלי עבר לטיפולים מרחוק באמצעות וידאו.
ארוחת החג המסורתית שאנחנו עושים יחד עם המרכז הגאה עוברת שינוי השנה. נחלק מנות חמות לפתחם של חברי וחברות הקהילה, ונקיים ארוחת חג וירטואלית כך שאף אחד ואחת לא תרגיש לבד.

הרבה שלומית מאירס, תמורה יהדות ישראלית:

העברנו את ההכשרה שאנו מקיימים להכשרת רבנים חילוניים לאון ליין. התאמנו את התכנים, את דרכי ההוראה ובמקביל אנו מדריכים את העמיתים לממש את בצורה טובה את האפשרויות שמציע הזום.

בנוסף אנחנו מלווים את מובילי הקהילות (10 קהילות שיח"ה – שוחרי יהודית חילונית הומניסטית ברחבי הארץ) מסייעים להם להתאים את הפעילות המתקיימת לאורך השנה – חגים, קבלות שבת, טקסי חיים וחיזוק השייכות הקהילתית – לצרכים השונים של הקהילות וכך הם מצליחים להיות בקשר ולתת תמיכה רוחנית לקהל חילוני".

תרז אבומוראד, מנהלת פיתוח פרויקטים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית גליל גולן.

"נפגעות ונפגעים רבים נמצאים בבית, אנחנו צופות עליה בפניה לקווי הסיוע, פעמים רבות המקום לברוח אליו הוא העבודה או בית הספר, וכעת הם מבודדים ממקורות החיזוק שלהם. לכן הרחבנו את שעות פעילות הצ'אט האנונימי של מרכזי הסיוע.

קווי הסיוע שלנו קריטיים יותר מתמיד כי חלק מהנפגעות לא מקבלות סיוע נפשי ונותרות ללא מעגלי תמיכה. המתנדבות, 80 נשים, מפעילות את קווי הסיוע מהבית, ובמקביל הן עצמן ממשיכות לקבל סיוע וליווי מקצועי שהוא קריטי דווקא עכשיו "כשהפגיעה מגיעה אליהן לבית".

כל תשעת מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, הנמצאים בגליל גולן, בחיפה, נצרת, רחובות, רעננה, תל אביב, ירושלים, באר שבע, וכן קו סיוע לנשים דתיות וקווי סיוע לגברים וגברים דתיים, נכנסו למתכונת חירום, אך ממשיכים להפעיל את השירות המרכזי – קו הסיוע 1202 וקו הסיוע 1203 – ולסייע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית 24/7"

איך מנצלים את המצב לחיזוק הקשר עם הקהילה?

הרבה שלומית מאירס, תמורה יהדות ישראלית:

"בימים אלו התחלנו בשתי תוכניות, המיועדות לקהל הרחב: סדרה של הרצאות ומפגשים באמצעות זום – מדי יום בשעה 14.00 – מנגישים חומרי בידוד: לקראת הפסח נחשוף סודות בהגדה, נכיר היסטוריה עתיקה, נדון בדילמות ערכיות, נכיר הגדות חילוניות, ונתנסה ביצירה שוויונית משמעותית. כל זאת על ידי רבנים חילונים הומניסטים ופרחי רבנות.

ותכנית נוספת, מסדרים את הסדר – שיחה יומית בשעה 10:00 עם רב חילוני, איך לקיים סדר ברוח חילונית. צורך השעה המחייב סדרים אינטימיים, מאפשר ומזמן חשיבה חופשית על הסדר, ומאותגר על ידי האמצעים הטכנולוגים והאווירה בעת הזו".

שרון טל, מנכ"לית אליפלט למען ילדי פליטים:

"פנינו לשחקנים ולסופרים להקליט שעות סיפור כדי שנוכל להנגיש לקטנטנים, מתוך ידיעה שמבלים את רוב השעות מול הטלוויזיה לפחות שיהיה חינוכי וערכי".

מה קורה עם העובדים?

תרז אבומוראד, מנהלת פיתוח פרויקטים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית גליל גולן:

"מערכת החינוך סגורה ומערכת המשפט נמצאת במעין הקפאה לכן מחלקות החינוך, ההסברה והליווי בהליך הפלילי אינן פעילות בשלב זה. המצב הזה בשילוב עם העיכוב באישור התמיכות של משרד הרווחה לשנת 2020 משום שטרם הורכבה ממשלה, חייב את מרבית המרכזים להוציא לחל"ת חלק מהעובדות בתחומים אלו, בתקווה שהמצב הנוכחי יסתיים כמה שיותר מהר ונוכל לחזור לתפקוד מלא".

שרון טל, מנכ"לית אליפלט למען ילדי פליטים:

"העובדים כרגע אינם בחל"ת ונכון להיקף העבודה כרגע לא נראה שנוציא אותם. ייתכן ונאלץ לוותר על אחד משני מבני הפעילות שבו פועלים כי לשלם שכ"ד על שני מבני פעילות בעודנו בבית לא הגיוני".

מה קורה עם פיתוח משאבים ויצירת שיתוף פעולה בין ארגוניים?

ד"ר איילת עוז, מנכ"לית המוקד לפליטים ולמהגרים:

"יצרנו רשת תיאום עם ארגוני פליטים אחרים כי כולם באותו משבר הומניטרי.

מכיוון שאנחנו צופים שהמשבר הפיננסי יפגע מאוד ביכולת להסתמך על תורמים, ממש מהיום הראשון יצאנו בקריאה לכל התורמים והקהילה שלנו בתקווה לנסות לקבל תמיכה לפעילויות החירום שלנו. למשל, איש עסקים שלא תרם בעבר והיינו איתו בקשר החליט לתרום כמה אלפי ₪, ויש גם תורמת נוספת שהתגייסה לסייע לנו. עדכנו את הקרנות בשינוי הפעילות וכולם קיבלו ותרמו. אנו עושים הכל כדי לגייס תרומות שנוכל לתת מענה מלא לקהילה."

שרון טל, מנכ"לית אליפלט למען ילדי פליטים:

"אנחנו בקשר עם כלל הארגונים בין השאר בזכות קבוצה שהקימה איילת מהמוקד לפליטים ומהגרים, וקבוצות נוספות שמייצרות שיח בין הארגונים הפועלים בשדה.

הוצאנו ניוזלטר ועלינו עם קמפיין ברשתות החברתיות ודרך פניות אישיות, ראשית לקהילה התומכת שלנו. במקביל פנינו לכל הקרנות שקיבלנו מהן בשלוש השנים האחרונות בבקשה לעזרה. אנחנו מנסים לגייס ב"שווה ערך" מזון חיתולים ותמ"ל מחברות וקבוצות שונות שמתארגנות".

רן שלהבי, סמנ"ל פיתוח האגודה למען הלהט"ב:

"הקמנו אתר יחד עם כל ארגוני הקהילה של עזרה וסיוע בזמן קורונה. כל ארוחת החג ממומנות מתרומות ולכן גם המתנדבים של מוקד התרומות יפעלו הפעם מהבית ויתקשרו למאות חברי וחברות הקהילה במטרה שנצליח לקיים את הארוחה גם השנה".

מוזמנים לשתף בפעילות שלכם בתקופה הנוכחית.