בשיחה עם חנן כהן: על יזמות באינטרנט, שימור ידע והנגשת ידע

ציוץ בטוויטר של חנן כהן, המנהל המיתולוגי של אתר שתיל עורר בי אי נחת (ותודה למעיין אלכסנדר שהסבה את תשומת ליבי): "תוכן ממומן של שתי"ל באתר הארץ העלה אצלי צער ישן. כבר עשרים שנה, אם מישהו מהמגזר השלישי מחפש עבודה או עובדים, המקום הראשון שהם ניגשים אליו הוא אתר שתי"ל. אני הקמתי את אתר שתי"ל וההצלחה שלו היא בזכותי. שתי"ל שכחו אותי. אני לא מוזכר באתר ולא מוזמן לחגיגות. הייתי ואינני".

אז זהו שלא. כתבתי לחנן בווטסאפ. אתה לגמרי קיים, וזכור לטובה בתור אבי לוח הדרושים. הצעתי לו לתקן את העוול בהזמנה לראיון בבלוג. חשבתי שנדבר על לוח דרושים ועל יזמות באינטרנט, אבל תוך כדי הראיון הבנתי שהסיפור כאן הוא לא רק יזמות דיגיטלית אלא שימור ידע והנגשת ידע.

ניהול הידע הארגוני הוא משהו שדורש חשיבה וכמובן השקעת זמן ומשאבים. כשלא עושים את זה מאבדים ידע רב ותיעוד היסטורי שלא נשמר בשום מקום. דווקא בשתיל טעיתי לחשוב שאנחנו לגמרי על זה. הפרסומים שהוצאנו במהלך השנים נמצאים באתר וגם הבלוג צובר בתוכו ידע רב. חנן הוכיח לי אחרת. אבל רגע לפני, בואו נתחיל מהתחלה.

מאגרי מידע ושימור ידע

גלי: ספר על אתר שתיל בשנים שניהלת אותו.

חנן: הגעתי לנהל את אתר שתיל בשנת 2001. קיבלתי אותו בסוף תהליך הפיתוח. בתור איש אינטרנט הייתי מאוד מתוסכל מלקבל פלטפורמה שנבנתה באופן שלא מתאים לארגון דינאמי וגדול כמו שתיל. ביקשו ממני דברים וגם היו לי רעיונות משלי, והאתר שנבנה לא תאם את הצורך. ביקשתי ושכנעתי שצריך לבנות מחדש.

גלי: על איזה סוג של תכנים מדובר? תן דוגמה.

חנן: קודם כל קידמתי את העניין של בלוג – כלי של בלוגים פנימיים בתוך האתר. קראנו לזה יומנים, אבל ברעיון של בלוג – מתעדכן כל הזמן, והתוכן שעלה אחרון מופיע ראשון. נתתי לאנשי שתיל לעדכן על הפעילות שלהם בשביל הארגונים שקיבלו ייעוץ ועבור הקואליציות שליוו, כמו למשל: האנטנות הסלולריות, קואליציית הדיור או קואליציית חופש המידע, וגם עבור מי שמעוניין ללמוד על הנושאים האלה.

עוד דבר שעשיתי, בתוך האתר עצמו בנינו ספריות אתרים ומסמכים לפי נושאים. למשל, הייתה פעילות עניפה שהוביל שמוליק דוד משתיל סביב ועדת דוברת במשרד החינוך, שבחנה את מערכת החינוך והיה לנו חשש שההמלצות שלה יובילו להגדלת הפערים בחינוך. בנינו באתר ספרייה של חומרים: קישורים ומסמכים שהעלינו כתשתית לפעולה ולאקטיביזם בנושא הזה. או תקציב הממשלה ב-2005 – הייתה סביבו פעילות – בכל תחום כזה היו ספריות מידע, שזה היה דבר מאוד חשוב, שתמך בפעילות – ריכז את המידע במקום אחד, הנגיש ידע לפעילים או כחומר קריאה לקראת השתלמות. ובכלל זה זיכרון ארגוני, זה נוגע לשימור ידע שלא קיים היום באתר וחבל.

גלי: נכון. אלו באמת תכנים שאיבדנו בדרך. הפרויקט הסתיים וכנראה לא ראו צורך להמשיך ולשמור את החומרים. אני מניחה שהערך הארכיונאי לא נלקח בחשבון. זה מעורר בי מחשבות שגם היום אין לנו אסטרטגיה של שימור ידע, למשל בנוגע לפרויקטים שעומדים להסתיים.

זה מזכיר לי שניהלתי את אתר הכמ"מ – אתר ייחודי שנבנה עבור פרויקט כלכלה מקומית מקיימת, שכלל הרבה מאוד תכנים. בתום הפרויקט הוא נשאר באוויר במשך כמה שנים, וברגע שהורדנו אותו התחלנו לקבל פניות, לאן נעלמו כל החומרים? הבנו שיש כאן צורך והעלנו אותו שוב באופן זמני, כדי שנוכל להוריד ממנו את כל החומרים ולהעביר אותם בצורה מסודרת למאגר הידע בשתיל.

יזמות באינטרנט וסטטיסטיקות

גלי: איך אתה מזהה אלו תכנים כדאי שיהיו באתר, מאיפה למשל בא הרעיון של לוח המודעות?

חנן: אני אתן לך דוגמה. אחד הדברים שעובדי הארגון ושותפים כל הזמן מחפשים זה את הלוגו. שמתי את הלוגו באתר. את כל הגרסאות. כשחיפשו בגוגל לוגו שתיל תמיד יכלו למצוא את זה. זה היה נגיש.

בנוגע ללוח המודעות, לפני האתר היה את שתיל שבכתב, סוג של ירחון אותו ערכה רולי רוזן. אחד העמודים הוקדש למודעות שארגונים יכלו לפרסם, כולל מודעות דרושים. כקוריוז אני יכול לספר, שכשסרקתי והעלתי לאתר את כל הפרסומים האלו, נתקלתי במודעה שלי: מחפש עבודה באינטרנט בעמותות.

יצרתי לוח מודעות באתר, וכמנהל נכנסתי להסתכל על סטטיסטיקות. ראיתי שהלוח מאוד פופולרי, וגם מתוך הפניות שקיבלתי לאימייל הבנתי שצריך לעשות משהו אוטומטי ושתהיה מערכת מסודרת. עד אז שלחו לי למייל מודעות ואני פרסמתי. בלוח שבנינו אפשר היה לבחור סוג של מודעות. האם אתה מחפש עבודה, מחפש עובדים או בכלל רוצה למסור משהו או להתנדב? באיזה אזור בארץ ועל מה מדובר. ודבר נוסף, דאגתי שאנשים יוכלו להעלות את המודעות לבד, ולא באמצעותי – עד אז אני אישרתי את המודעות וביצעתי בהן שינויים על פי בקשות המפרסמים.
את לוחות המודעות המשופרים. כולל אפשרות לתאריך תפוגה אוטומטי אפשר לראות כאן ואת לוחות המודעות כאן.

גלי: אני באמת זוכרת שהיה גם לוח של מוסרים דברים וגם דורשי עבודה – כיום אנחנו רק עם לוח דרושים. רוצה לנחש על כמה מודעות ביום מדובר?

חנן: 100?

גלי: יותר:) בין 600-800 מודעות ביום.

חנן: השאלה האם יש מודעות כפולות והאם יש כאלה שמקפיצים את המודעה שלהם למעלה.

גלי: כן, יש הקפצות, כפולות אין. אבל אתה בהחלט נוגע כאן בנקודות חשובות, ובימים אלו נדיה אייזנר חורש מנהלת האתר ואני בוחנות האם יש דברים בלוח שנרצה לשנות.

חנן: גם כשהתפרסמו בלוח פחות מודעות הוא עדיין היה מאוד פופולארי. הבנתי את זה כשחיפשתי עבודה, וסיפרתי שהקמתי את לוח המודעות של שתיל, כל מנהלות משאבי אנוש בחברות הייטק, כולן הכירו את הלוח.

גלי: עושה רגע ספירת מלאי של מאגרים: יומני שתיל, ספריות מידע ולוחות מודעות. היו עוד מאגרים?

חנן: כשהעברתי את האתר לדרופל המחשבה שלי הייתה שהאתר צריך לאפשר לארגונים דף בית. שיהיה מקום לאודות הארגון, הודעות, מודעות ואירועים. זה היה טרום עידן הפייסבוק ולא היה קל להקים אתר לארגון כמו שקל היום וקשה היה להפיץ מידע. היו משתמשים ברשימות תפוצה וזה יצר המון עומס על תיבות המייל. בהמשך מעיין אלכסנדר שנכנסה אחרי אמרה לי: רגע לפני שהיה פייסבוק הקמת פייסבוק לארגונים. ובאמת ברגע שהיה פייסבוק הארגונים קיבלו פלטפורמה רצינית להפצה, למרות שעם השנים פייסבוק מאוד צמצם את החשיפה.

לא רלוונטי – איך להיות רלוונטיים

גלי: חנן, יש עוד מאגר ידע מפורסם מאוד שאתה חתום עליו: לא רלוונטי – חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט – מאז 2002. איך הגעת לזה?

חנן: לא רלוונטי התחיל מתוך אימייל שרץ בשתיל. מישהו קיבל והפיץ לכולם שיש נער נעדר בטיול בצפון סביב הכנרת וביקשו להעביר הלאה ולקבל מידע ממי שראה אותו. על האימייל לא היה תאריך וחיפשתי באתרי החדשות ולא מצאתי שום מידע על זה. בחששות רבים התקשרתי לטלפון שהופיע במודעה ובאמת שמעתי מהאבא את הסוף העצוב של הסיפור. הבנתי שהאימייל הזה יכול להמשיך ולהסתובב מבלי שאנשים ידעו שאין יותר צורך במאמצי החיפוש.

הקמתי את אתר לא רלוונטי בדיוק לפני 20 שנה. הייתה לו פופולאריות שבאופן טבעי הלכה ופחתה עם השנים. בקורונה זה התפוצץ מחדש. הייתי מאוד פעיל והתייחסתי לכל השמועות שרצו. עכשיו אני כבר פחות מעדכן, אבל זה משאב שאנשים ממשיכים להיכנס אליו כל הזמן, גם לדברים ישנים. מסתבר שמכתבי השרשרת ממשיכים לרוץ."

גלי: מגיעים לאתר שלך די הרבה אנשים, גם לנו ללוח דרושים יש טראפיק גדול של כ-80,000 איש בחודש והשאלה איך אפשר להשתמש בפלטפורמות לקידום אג'נדה? איך אני יכולה לקדם את הרעיונות של הארגון מול כל אותם גולשות וגולשים?

חנן: תשאלו את עצמכן מה הם צריכים? תחשבו גם על מפרסמי המודעות וגם על הגולשים עצמם.

גלי: אם אני חושבת על פוסטים בבלוג שנפרסם באתר דרושים אפשר אולי לכתוב על איך להגיע לראיון עבודה או איך ליצור מודעת דרושים שתביא לכם את האנשים הנכונים? או למה כדאי לכם לעבוד בארגוני חברה אזרחית.

חנן: כן אבל שזו לא תהיה פרסומת. תתייחסי גם לפלוסים וגם למינוסים. תני עצות מעשיות וממקום אמפטי. ומן הסתם לשלב בתוכן את הערכים שאתם רוצים לקדם.

גלי: כמו למשל הנושא של גיוון תעסוקתי שאנחנו מקדמים או תובנות שלנו על עולם העבודה החדש.

שימור ידע של תולדות הדיגיטל בישראל

גלי: מה אתה עושה בימים אלה?

חנן: חזרתי לתעשייה וכעת עובד בחברת תוכנה ובמקביל בזמני הפנוי מקים פרויקט חדש – יוזמה שלי שנקראת תולדות הדיגיטל בישראל, שגם נוגעת לשימור ידע. אני אוסף מאנשים תכנים שנמצאים אצלם בבית סורק ומעלה. עד כה העלתי למעלה מ-800 פריטי מידע: קטעי עיתונים, ספרים, תוכנות וכל הדברים הישנים ששמורים לאנשים איפשהו במגירות.

גלי: מה מניע אותך?

חנן: התיעוד היה לי חשוב. זה התחיל בזה שאני מחובר למישהו שעובד בארכיון האינטרנט. ארגון אמריקאי ללא מטרת רווח שהתחיל בשימור אתרי אינטרנט. web.archive.org – נכנסים לאתר הזה ומקלידים את הדומיין של האתר שלכם והוא מראה את האתר כפי שנראה לאורך השנים.

התחברתי לרוח של הדבר הזה, שיש אנשים זקנים ששמרו חומרים בבית ועוד רגע הם יאבדו יחד איתם. התחלתי לאסוף ולהעלות אותם לאינטרנט. האתר מיועד לאנשים שעבדו בתחום, ובאופן משמח נודע לי שגם באקדמיה משתמשים במחקרים וניירות עמדה שהעלתי. אנשים שחוקרים את האינטרנט ותולדות ההייטק משתמשים בחומרים האלה.

4 תובנות לסיום

גלי: מסר לסיום? למי שמתעסק עם אינטרנט, עם אתרים עם מאגרים.

חנן: יש לי כמה.

דבר ראשון, חשוב להקדיש חשיבה ומשאבים לשימור הידע של הארגון – עוברים הרבה דורות, אנשים מחפשים באינטרנט ולא מוצאים.

דבר שני, כמנהלי אתרים תסתכלו על סטטיסטיקות. תגדירו יעדים ותבחנו את האתר שלכם מולם. כשראיתי את כל הכניסות בלוח המודעות, זו הייתה עוד אינדיקציה שיש שם משהו חשוב.

דבר נוסף, שירותיות. זה אחד הדברים החשובים מבחינתי. כמנהל אתר תפסתי את עצמי כמישהו שנותן שירות. באחד הארגונים שעבדתי, מנהל האתר הקודם אמר שאחת לשבוע הוא נכנס לכתובת המייל של האתר ובודק מה כתבו. אני ישר שיניתי את זה. הפניתי את האימיילים לתיבה שלי ועניתי באופן מיידי. זו דרך ליצור יחסים ועניין. ככה אני הצלחתי, כי רציתי לתת שירות טוב.

ודבר אחרון. מבחינת מבנה של האתר יש שתי נקודות. האחת, כשנתתי יעוץ לארגונים נכנסתי לאתר וראיתי חדשות רצות – מיושנת – ברור שהאתר לא מתאים למשאבי הארגון. תעשו אתר בהתאם למשאבים שיש לכם להשקיע בו. ודבר שני זה נטייה של ארגונים לעשות את האתר שהמבנה שלו תואם את המבנה של הארגון וזה אחד הכישלונות של אתרים בכלל ושל מלכ"רים בפרט. במקום לחשוב על ההיגיון של הגולש ואיפה הוא היה מחפש, בונים אתר לפי מחלקות הארגון. צריך תמיד לחשוב מנקודת המבט של המשתמש.ת

שימור ידע, מחשבות לסיום

חנן עורר בי הרבה מחשבות על שימור ידע, ארגון ידע והנגשה שלו.

היכולת שלנו לתעד את מה שהיה כאן היא גם היכולת להשפיע על תפיסת המציאות, לתקן עיוותים מגמתיים ולספר את הסיפור שלנו ארגוני חברה אזרחית. על מהלכי חקיקה שהובלנו, אבל מאבקים חברתיים שנשאו פרי וגם על כאלה שלא הצליחו לשנות. אם לא נשמור על הידע וננגיש אותו לציבור, איך לעזאזל עוד כמה שנים מישהו בכלל ידע מה עשינו?

עוד תובנה שעלתה לי, שהרבה מהידע וההיסטוריה הארגונית הולכים לאיבוד במעברים. במעבר בין נייר לדיגיטל, במעבר בין גרסאות של אתרים וגם במעבר של הארגון לרשתות החברתיות. וזה פספוס גדול שאנחנו לא מוצאים דרך לתעד ולשמור על הידע. גם אם זה לא נראה לנו חשוב מסתבר שלהיסטוריה יש ביקוש. תמיד היה ותמיד יהיה. קחו למשל את הארכיון של כאן, שמצליח להפוך תכנים מפעם למטעמים של היום. רק לאחרונה קטע ראפ קצר של נעמי שמר התפוצץ בטיקטוק עם למעלה מ-4 מיליון צפיות ואינסוף שימושים חוזרים בסאונד המקורי. מה שמראה שגם צעירים מתרפקים, על מה שהיה כאן לפני שהם נולדו.

…

תודה לחנן כהן חבר תמוז, הקיבוץ העירוני בבית שמש. נשוי לאסנת ואבא לארבעה ילדים. היה מעורב, בהקמת אתר משרד החינוך ומשרד המשפטים בימיו הראשונים של האינטרנט, הקים וניהל את אתר שתיל, וכיום עובד בחברת תוכנה ובזמנו הפנוי הקים ומנהל את אתר תולדות הדיגיטל בישראל.
שווה גם להאזין לחנן מתראיין בדינוזאריות רשת של כרמל וויסמן ומעיין אלכסנדר, בפרק: רס"ן שמועתי