גלית יחיא צפדיה |

ככה תנכיחו את השפה הערבית בארגון שלכם

מתוך שיעור הערבית הגדול בעולם בכיכר הבימה ביוזמת יד ביד, נווה שלום, עומדים ביחד, סיכוי, גבעת חביבה ויוזמות קרן אברהם

לפני כשנתיים חזרתי מטיול קמפיינג גדול בקנדה שבמהלכו טיילנו בשמורות הטבע הגדולות של המדינה שמנוהלות על ידי רשות הטבע והגנים הקנדית. הטבע היה מרהיב, עוצר נשימה ממש. לצד הטבע המרגש לא יכולתי שלא לחשוב על האופן בו הקנדים מתמודדים עם היותה של קנדה מרחב דו לשוני. לא היה מקום שבו ביקרנו שלא היה בו תרגום סימולטני צרפתית-אנגלית. כל הדרכה שניתנה היתה בשתי השפות וכל איש צוות ידע לדבר את שתי השפות. כל פרסום היה בשתי השפות והיה ברור שהקנדים דוברי צרפתית זכאים ליהנות מאוצרות הטבע של קנדה באופן מלא ושוויוני כמו הקנדים דוברי האנגלית.

ניכר שיש מודעות רבה ורגישות גדולה לחשיבות של השפה לא רק כאמצעי תקשורת אלא גם כמרכיב זהותי של כל אחד ואחת מאזרחי קנדה. אז נכון תגידו אין מה להשוות, קנדה היא אחת מהמדינות שרב תרבותיות היא חלק מתפישת מדיניות לאומית מהותית ויש שגידו אפילו אדוקה. למשל חבל קוויבק זוכה לאוטונומיה תרבותית מלאה, שמביאה לידי ביטוי את מורשת המתיישבים הצרפתים, וחיים בו אנשים שמגדירים עצמם כקנדים דוברי צרפתית. ובכל זאת היחס השונה בין שם לכאן מעורר תהיות.

ישראל של 2018 לא רק שלא רואה את עצמה כמדינה רב תרבותית, היא אפילו מסתייגת מכך. חוק הלאום שעבר בשבוע שעבר נרמל הלכה למעשה מציאות חברתית ופוליטית שמתקיימת כאן כבר עשרות רבות של שנים ואם היתה תקווה או הישגים שהושגו למען קידום שוויון אזרחי של אזרחי מדינת ישראל הפלשתינים, הרי שרוב רובם  נסוג לאחור עם חקיקת חוק הלאום. ימים יגידו איך ישפיע החוק על המרחבים הציבוריים.

החקיקה ששינתה את מעמדה של השפה הערבית משפה רשמית במדינת ישראל, לשפה במעמד מיוחד, הובילה לגל מחאה וליוזמות אזרחית ברשתות החברתיות וגם מחוץ לגבולות הרשת. "תכתבו לי את השם שלכם בעברית ואני אתרגם לכם לערבית", "תכתבו לי משפטים שאתם רוצים לומר לפוליטיקאים בעברית ואתרגם לערבית" וכן הלאה.

מכיוון שאנו מאמינים שכל ארגון, שרוצה לשמור על מרקם אנושי ומכבד בין חברי הצוות, ובפרט כשיש חברי צוות דוברי ערבית, צריך לשאוף לייצר מרחבים ציבוריים אשר נותנים ביטוי למגוון האוכלוסיות ליקטנו לכם המלצות מעשיות, איך אתם יכולים להנכיח את השפה הערבית במרחב הארגוני. כי מעבר למענה פרקטי יש כאן אמירה של הכרה וסולידריות.

השינויים לא צריכים להיעשות מתוך תגובת נגד מיידית. שווה לעצור, לשאול, לברר וליישם מה שנכון לארגון שלכם.

הנה כמה רעיונות, מוזמנות ומוזמנים להוסיף משלכן/ם:

תוסיפו את שמכם ותפקידכם בערבית לחתימת המייל.

אתם יכולים לבטא דו לשוניות במרחב שלכם, באמצעות השילוט בארגון, כמו:
קבלה – استقبال
הנהלה – اداره
לוח מודעות – لوحة اعلانات

תארגנו קורס ללימוד השפה הערבית לעובדים שמעוניינים או שתקבעו שכל ארוחת צהרים עושים יחד שיעור במדרסה או שתעשו מנוי בבלוג חיים משותפים, וקבלו 10 מילים בערבית מידי חודש.

יש לכם מחשבות, מהלכים שאתם מקדמים בארגון? שתפו.

משפיעות על העולם? מקדמים שינוי חברתי?

פנו אלינו ליעוץ

הצטרפו לרשימת המנויים שלנו

וקבלו מייל עם תכנים חדשים שעולים לבלוג

    תגובות

    אשמח מאוד, האם זה כרוך בתשלום וכמה?

    הי ירדנה, תודה על התגובה. האם הכוונה לקורס בערבית?
    במידה וכן ההצטרפות דרך האתר של מדרסה

    בביה"ח הדסה אוסרים לדבר בערבית!! לא מדובר בשיחות ליד החולים, אלא גם בשיחות בין קולגות!! פניה לנציבות שיוויון בעבודה לא הצליחה לשנות את המצב.

      אבו אלערבי, האם אתה יודע/מכיר קבוצה של אנשים בבי"ח שהנושא הזה מפריע/מטריד אותם. במידה וכן יתכן ופניה דרך שער שתיל תוכל לסייע לקבוצה כזו לפעול.
      בהצלחה

    כתבו תגובה